063 - דאגות - דאגות לגבי מה שהיה ודאגות לגבי מה שיהיה

דאגות - דאגות לגבי מה שהיה ודאגות לגבי מה שיהיה

כשאנחנו מוצאים את עצמינו נלחצים ומתוחים באשר לאירועים שעתידים לקרות כמו מצגת שעלינו להעביר או פגישה עם מנהל בכיר. כשאנחנו מהרהרים באובססיביות באירועים שקרו – מנתחים אותם למוות ומייסרים את עצמינו לשווא – למשל כמו בעקבות דייט או בעקבות שיחה עם אדם סמכותי – כשאנחנו מאשימים את עצמינו לשווא: מדוע הייתי ככה, מדוע לא התנהגתי אחרת?. כל אלו הן דאגות מיותרות – צורה של מחשבות אוטומטיות – עלינו להכיר בכך ולעצור מחשבות כאלה. דאגות כמו חרדת ציפייה המקדימה לאירוע והחרדה שלאחריו תיפסקנה רק אם לא ניתן להן מקום. רק אם נחשוב על דבר מה אחר ולא נשרת את המחשבות האוטומטיות השליליות.

הדאגה לעולם אינה חיובית. הדאגה אינה תורמת דבר ואין לה שום ערך חיובי. התעמקות והתחפרות בקשיים לא יעזרו לנו.

ה"חפירה" והדאגה הן צורות של חשיבה אוטומטית שלילית והן מוליכות אותנו בכיוון שגוי.

הדאגה תמיד מגזימה.

היא תמיד מוציאה דברים מפרופורציה.

היא מותירה נתיב של חרדה ודיכאון מאחוריה

הדאגה מכפילה את עצמה ומחזקת את עצמה. ככל שננבור יותר בכאב ובקושי הכאב והקושי יתגברו.

שום דבר טוב לא יצמח לנו מהתעמקות בדאגה. ומרבית הדברים שאנחנו חוששים מהם ודואגים לגביהם כלל לא יתממשו. הדאגה רק מקשה עלינו הדאגה מלבה את אש הדיכאון והחרדה.

הדאגה יוצרת את החרדה, היא מפריעה לי והיא משקרת לי. היא אינה מסוגלת לומר את האמת.

יש בה משהו לא הגיוני – היא רוצה שאאמין שהרע מכל יקרה. היא רוצה שאאמין שיקרה אסון. היא תמיד שלילית. אם אכנע לה אלך בכיוון שגוי.

יש לעצור את הדאגה מכיוון שהיא שקר. היא לא תוביל אותי לדרך טובה.

הדאגה לא פותרת את בעיותיי היא מייצרת אותן. ככל שאדאג יותר יהיו לי בעיות רבות יותר.

הדאגה היא רגש שלילי והיא מייצרת רגשות שליליים אחרים. אין שום עזרה, התקדמות או פתרון בדאגה.

הדאגה גונבת ממני את הזמן שלי – את הדקות את השעות ואת הימים. הדאגה גורמת לי לחיות בעבר מייאש או בעתיד מאיים. כשאני מודאג אני אומלל ומדוכא.

הדאגה מכשילה אותי. הדאגה גורמת לי להרגיש חרד, מתוח, ומפוחד . הדאגה אינה עושה לי טוב בשום צורה. היא רק רוצה להכשיל ולהפיל אותי.

עלי לעצור את הדאגה. הדאגה צובעת את חיי בשחור.

אז מה עלי לעשות?

כשאני שם לב שאני מודאג בקשר לדבר מה ויש לי היכולת לעשות דבר מה בקשר לכך עלי לעשות זאת. עלי להפסיק לחשוב ולהתחיל לעשות.

ואם אין לי שליטה על הדבר שגורם לי לדאגה? אז אין שום יתרון בדאגה. הדאגה רק תפגע בי ותגרום לי לחוש מדוכא. היא רק תגרור אותי עמוק יותר אל תוך המבוך האכזרי שנקרא חרדה חברתית.

דאגה אינה פתרון לשום דבר. מחשבות ודאגות מיותרות הן כמו רעל, עלינו להתרחק מהן. אני אומר לעצמי: "הדאגה לא עשתה לי טוב מעולם. הדאגה רק פגעה בי ובשלוות נפשי. ולכן אני בוחר בכוונה להתרחק מהדאגה ולעשות משהו אחר".

אז לך ותעשה משהו. מצא הסחת דעת יעילה,  או השתמש באמירות ההגיוניות שלמדנו בשבועות הקודמים כנשק נגד הדאגה.

הדאגה היא תרמית ושקר. שום דבר טוב לא יצא מכך שתדאג. הגיע הזמן שנחזיר את הדאגה למקומה. עלינו להשמיד אותה. עלינו לעצור את המחשבות על ידי שימוש בשיטות קוגניטיביות שנלמדו ואחר כך להמשיך הלאה.

אם אתה מתחיל לדאוג. עצור והשלך את הדאגות מתוכך כאילו היו רעל – כי זה מה שהן – רעל.