134 - על ההנאות שבהלקאה עצמית

על ההנאות שבהלקאה עצמית 

אם אני כבר עושה את זה כבר כל כך הרבה זמן - אז זה בטח טוב? לא? 

כשאני מלקה את עצמי: 

  1. אני מרגיש מדוכא, חרד וחסר ערך. שלושה במחיר של אחד. מאוד חסכוני 
  2. אני שם לב לכל מיני דברים שאף אחד אחר לא שם אליהם לב. אני יכול להבחין בכל טעות קטנה שעשיתי וכך אני יוצר לעצמי עולם קטן משלי מלא סבל וכאב 
  3. אני יכול להקשיב למחשבות האוטומטיות השליליות ולמצוא שהן נכונות ומדוייקות. על ידי כך שאני ממשיך להלקות את עצמי אני מבטיח שהמחשבות האוטומטיות השליליות יתחזקו וישלטו בי לנצח 
  4. אני מחזק מחשבות כמו: "אני כישלון", "אני אפס", "אין לי ערך" ו"אין לי מה להציע לאף אחד אף פעם". בצורה זו החרדה והדיכאון מתגברים ואני הורס לעצמי את החיים וכל סיכוי לעתיד טוב. 
  5. אני יודע שאמשיך לראות דברים כפי שהמחשבות האוטומטיות השליליות רוצות שאראה אותם - בצורה לא מדוייקת, לא רציונלית, מעוותת ושלילית. יש בזה משהו מאוד מרגש: אם אמשיך בכך יתכן שאוכל להתפרסם כאדם המדוכא ביותר בעולם. 
  6. אני לא מרשה למחשבות מדוייקות, בריאות ורציונליות לחדור לדעתי. על ידי הלקאה עצמית אני מצליח להרחיק את עצמי מכל מחשבה הגיונית. אני לומד לאהוב את החרדה, הדיכאון, הפחד, חוסר הערך והכישלון 

באלו דרכים נוספות אני יכול להלקות את עצמי? 

[אנא הבינו שזוהי סטירה. אין שום תועלת בהלקאה עצמית]