שכירות ופינוי מושכר

אתרים מומלצים

מאמר: שטר חוב

מאת: יריב דןעורך דין | פורסם ב: 30-12-2008






ראה דוגמאות שטר חוב 



בחוזי שכירות רבים נדרש השוכר למסור למשכיר שטר חוב להבטחת קיום התחייבויותיו של השוכר. ברובם המוחלט של המקרים דורש המשכיר כי יירשם בשטר החוב סכום מסויים וקבוע מראש.

שוכרים ומשכירים רבים חותמים על הסכמי שכירות הכוללים התחייבות למסירת שטר חוב מבלי להבין היטב את המשמעות של מסמך מיוחד זה ואת המגבלות הקיימות על השימוש בו.

אחד המקרים המובהקים שבהם מתעורר סכסוך בין שוכר למשכיר בקשר לשטר חוב הוא מקרה שבו הסכום הרשום בשטר החוב גבוה מהסכום המגיע למשכיר.

במקרים כאלו נשאלת השאלה האם המשכיר זכאי עדין לדרוש מהשוכר לשלם לו את מלוא סכום שטר החוב.

סכסוך מעין זה נדון באחד מפסקי הדין המרכזיים שעסקו במהותו של שטר חוב, הוא פסק הדין של בית המשפט העליון בע"א 5939/96 צמח נ' שלבסקי [3.12.1997].

להלן נביא סקירה תמציתית של הקביעות שנכללו בפסק דין זה.

מהו שטר חוב - כללי?

אחד היסודות החשובים של שטר חוב הוא הבטחה ללא תנאי (סעיף 84(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש]). במילים אחרות – מי שקיבל שטר חוב זכאי לקבל את הסכום הנקוב בשטר ללא תנאים.

הרציונל העומד בבסיס דרישה זו הוסבר על-ידי ד"ר י' זוסמן בספרו דיני שטרות, בעמ' 33 כך:

"השטר הוא סחיר, וכל הנוטלו רוצה לדעת מיד, תוך עיון קל במסמך בלבד, מהי הזכות שהוא עומד לרכוש. אם יהיה עליו לחקור ולדרוש בנסיבות חיצוניות, שאינן נראות מתוך המסמך עצמו, כדי לעמוד על ערך השטר, שוב אין השטר מתאים להעברה קלה ומהירה, ולא יהיה שווה-כסף".

מהי המשמעות של הדרישה להיעדר תנאים? - בעבר נדרש בית המשפט העליון לשאלה זו בפסקת הדין בענין קרפול וקבע כי הסחירות של שטר לא תיפגע ובלבד שיתקיימו בו שני תנאים: ראשית, היסודות הצורניים של שטר החוב – ובעיקר היותו הבטחה ללא תנאי לשלם סכום כסף – לא ייפגעו;  שנית, ישמר אופיו העצמאי של השטר, בלא שתיווצר אינטגרציה בינו לבין עיסקת היסוד ".

שטר חוב במסגרת הסכם שכירות

בענין קפרול נדון שטר חוב שנחתם ביום חתימת החוזה ושבו נכללה התייחסות מפורשת להסכם השכירות (נרשם בו: "התמורה קיבלתי בהתאם לחוזה שכירות מיום 31.7.81").

בית המשפט העליון קבע כי משפט זה מפר את שני תנאי הילכת קרפול: ראשית, הוא מוסיף תנאים לתשלום הכסף, תנאים אשר אינם ברורים מקריאת השטר ודורשים בירור בחוזה עצמו; שנית, המשפט הנ"ל יוצר במפורש אינטגרציה בין השטר לבין עיסקת היסוד. אדם הקורא את השטר נוכח לדעת על פניו שהוא מותנה בתנאים המצוינים בחוזה.

עוד נקבע כי "בנסיבות המקרה דנא, קיים שטר בין צדדים קרובים, כאשר הצדדים לשטר הם הצדדים הישירים לחוזה המאוזכר בו ולא קיים צד שלישי שאליו נסחר השטר. ניתן לראות בהפניה שבשטר לחוזה, שזירתו של החוזה במסגרת השטר והתניית התשלום על-פיו, בתנאי החוזה. אין אלא להסיק מכוונת הצדדים, כי ההפניה לחוזה שצוינה בשטר, משמעה, אינקורפורציה של החוזה, על כל תנאיו, לתוך השטר".

במילים פשוטות יותר – כאשר שטר חוב נמסר כחלק מחתימת הסכם שכירות והוא כולל הפניה להסכם השכירות, המשכיר אינו זכאי לקבל באופן אוטומטי את כל הסכום הרשום בשטר ובית המשפט עשוי להפחית את הסכום שישולם למשכיר לאותו סכום שמגיע לו באמת.

סיכומו של דבר

לפי פסק דינו של בית המשפט העליון נראה, לכאורה, כי טוב יעשה שוכר אם יקפיד לציין בשטר החוב כי זה נמסר למשכיר בהתאם להסכם שכירות הנחתם ביניהם ובכפוף לתנאיו.