אשתו של הנוסע בזמן / אודרי ניפנגר
דנה אשכנזי
דנה אשכנזי
"אשתו של הנוסע בזמן" הינו ספר ביכורים פרי עטה של אודרי ניפנגר, העוסק באהבתם הסבוכה של הנרי דטאמבל וקלייר אבשייר. הנרי פוגש את קלייר לראשונה בשנת 1991, בהיותו בן 28 ובהיותה בת 20. לעומת זאת, קלייר פוגשת את הנרי לראשונה בשנת 1977, בהיותה בת 6 ובהיותו בן 36. סתירה כרונולוגית זו נובעת מכך שהנרי סובל מליקוי זמן. "אשתו של הנוסע בזמן" אינו ספר העוסק בהסברים מדעיים וטכנולוגיים לסוגיית הנסיעה בזמן, אלא זוהי פנטזיה רומנטית על אהבה, תשוקה, זוגיות וגעגוע. הנרי הוא ספרן אתלטי שובר לבבות, בן להורים מוסיקאים. קלייר היא אומנית ג'ינגית יפיפיה, בת להורים עשירים. בין השניים נרקם סיפור אהבה שנשמע כמוכר ופשוט. אולם, העובדה שהנרי לקוי זמן משבשת את פני הדברים, והופכת את העלילה למקורית ומפתיעה. הזוגיות המורכבת של בני הזוג היא תולדה של פגם גנטי נדיר הגורם להנרי לנוע בזמן.
רומיאו ויוליה - ציור מאת פורד מאדוקס בראון
אשתו של הנוסע בזמן/ אודרי ניפנגר, תרגום מאנגלית: אסף גברון, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2005.
במבט ראשון היכולת לנוע לעבר ולעתיד נשמעת מרתקת ומסעירה. אולם, נדודיו של הנרי בזמן הינם חלק ממחלה כרונית קשה, המלווה בסבל רב. כל חייו עוברים עליו ללא יציבות, כמי שעומד על אדמה רועדת. מסעותיו מתרחשים ללא שניתנת לו היכולת לשלוט בהם. מדובר בהתקפים דמויי אפילפסיה, הנובעים ממתח נפשי ומתשישות, הזורקים את הנרי קדימה ואחורה בזמן. הנרי נוסע בעיקר לעבר – לשכונה שבה נולד, לבית שבו גדל, לגינה בחצר בית נעוריה של קלייר ולמקום עבודתו בספריה. לעתים הוא נוסע גם לעתיד, שם הוא מגלה קטעים מחייו העתידניים. בעת מסעו בזמן מזדמן להנרי לעיתים להיפגש עם בן דמותו העברי או העתידני. המפגשים הללו, בין הנרי האחד למשנהו, הם אקטיביים וכוללים לעיתים קרובות שיחות בין השניים. לדוגמה, הנרי הבוגר מלמד את בן דמותו הצעיר איך לפרוץ מנעולים על-מנת להשיג בגדים ואוכל, הדרושים לו בכדי לשרוד. התנועה בזמן מתרחשת אך ורק לחלקים המכילים את המטען הגנטי המשובש, כך שהנרי נזרק לבדו אל נקודת היעד בזמן, עירום כביום היוולדו ובגדיו נשארים לבדם בנקודת המוצא. כתוצאה מכך נגרם להנרי סבל רב. הסתימות בשיניו אינן מסוגלות לנדוד עימו בין הזמנים. בעת שיגור אל נקודת יעד חורפית, מוצא עצמו הנרי סובל מכוויות קור כשהוא עירום בחורף הקפוא של שיקגו. חוויית השיטוט ברחובות העיר הגדולה ללא נעליים ותחתונים היא בהחלט טראומטית עבור גבר עירום שרץ מבוהל ונרדף בסמטאות צרות. הנרי חייב לעסוק בספורט רוב זמנו הפנוי, מאחר שזוהי הדרך היחידה לשרוד את התנאים הקשים. אך ככל שעוברות השנים כך הנרי מרגיש את גופו הולך ונחלש, ויחד איתו פוחתים סיכוייו להישאר בחיים בתנאים הסביבתיים הקשים המלווים למסעו. התייחסותה של אודרי ניפנגר למסע בזמן כאל שיבוש גנטי, המתבצע ללא שימוש ביישומים טכנולוגיים מתקדמים ולא הסברים פיסיקליים ארוכים מתחום המכניקה הקוונטית, היא ללא ספק מפתיעה ומרעננת. ככל הנראה, השיבוש הגנטי של הנרי קשור לשעון הביולוגי הפנימי שלו, שכן הוא מסוגל לנוע בזמן אך ורק לאורך שנות חייו שלו, כך שבפועל יכולת הנדידה שלו בזמן מוגבלת לעשרות שנים בלבד. לכן, ניתן להתייחס למחלתו של הנרי כאל שיבוש ברצף הזמן.
הרומן מתאר כיצד המסע בזמן מעצב כחומר ביד היוצר את הזוגיות בין גבר לאישה. קלייר והנרי חיים באופן כמעט שגרתי. הם עובדים, מבלים עם חברים, חולמים על בית עם חצר, ורוצים להביא לעולם ילד משותף. המסע בזמן הוא השובר את שיגרת היום-יום של בני הזוג, ומקנה לאהבתם עוצמה המאפיינת אהבות בלתי מושגות. הפרידות האקראיות והלא צפויות מראש הן היוצרות את הגעגוע, והופכות את העלילה למעיין סיפור רומיאו ויוליה בן זמננו.
חשוב לזכור, שנסיעתו של הנרי בזמן היא סוג של מחלה כרונית הולכת ומתדרדרת, המשתלטת על חייהם המשותפים של בני הזוג. עבור הנרי מהווה קלייר מעוז אחרון של שפיות והיצמדות להווה. ביחסים בין קלייר להנרי שזורה העובדה שלשניהם יש ידע מוקדם על העתיד להתרחש. בילדותה ובנעוריה קלייר שומרת את דבר קיומו של הנרי בסוד, אך היא יודעת כבר מילדותה שהוא הגבר המיועד לה. הנרי עצמו העביר לה את המידע הזה בזמן מסעותיו בזמן אליה. לעומת זאת, כאשר הנרי פוגש בפעם הראשונה את קלייר, התפקידים ביניהם מתהפכים, וקלייר היא זאת שמעדכנת אותו בדבר הצפוי להם. כל זאת מתוך אותו המידע שהנרי העביר קודם לכן אליה. בהמשך צפוי הנרי לנסוע אל העתיד ולראות מה הוא צופן להם. קלייר מחכה לשובו של הנרי כמו אהובת הספן. אין היא יודעת מתי יצא למסע ומתי ישוב. האם ישוב? רוב חייה עוברים עליה בהמתנה למען עוד רגע קט של אושר ואהבה.
ניפנגר יצרה לגיבוריה עולם סגור בו עתיד מוכתב מראש, ולא קיימת זכות הבחירה. אולם, הגיבורים אינם מודעים לעתיד כרצף מאורעות, אלא הם יודעים עליו רק קטעים בדידים, כחלקי פזל לא גמור, שמתוכו הם אמורים להסיק על התמונה בכללותה. מה שידוע הוא בעיקרו קבוע מראש ואינו ניתן לשינוי. אם זאת פזורים בתוך העלילה חלקיקים קטנים של סתירות לגישת המוכתב מראש. לדוגמה, קלייר והנרי מרוויחם כסף במניות ובהימורים בעזרת הידע שהביא עימו הנרי מהעתיד. כלומר, יש כאן ניצול של ידע וכוח לצורך הפקת רווח. היש בפעולה זאת התערבות בעתיד? הגישה הדטרמיניסטית בה נוקטת ניפנגר עשויה להכעיס ולקומם לא מעט את הקוראים. מדוע בוחר הנרי שלא לשנות את העתיד דווקא בדברים שנראים עקרוניים? אולי זאת דרכו שלו להישאר שפוי ולנסות להרגיש כמעט אדם בריא מן הישוב, גם אם המחיר אותו נדרש הנרי לשלם הוא כבד בסיכומו של דבר. מסתבר שהחיים והמוות מקבלים משמעות אחרת עבור האדם הנוסע בזמן.
"אשתו של הנוסע בזמן" היא יצירת מקורית, שנונה ומרתקת המשאירה טעם של עוד. הספר הפך לרב-מכר ונמכר במיליוני עותקים ברחבי העולם. העלילה ממכרת ומהפנטת, ומשאירה מקום רב למחשבה.
ד"ר דנה אשכנזי, בעלת תואר דוקטור בהנדסה מכנית, ותואר ראשון ושני בהנדסת חומרים, העוסקת במחקר, כתיבה וחינוך.
המאמר התפרסם לראשונה בכתב העת המאמר פורסם לראשונה בכתב העת ”אימגו”: דנה אשכנזי, "אשתו של הנוסע בזמן / אודרי ניפנגר ", אימגו – כתב-עת דיגיטלי בנושאי תרבות ותוכן, יולי 2007.