העדשה כמכחול

מתקופות קדומות נעזר האדם בטכנולוגיות של תקופתו לצורך יצירה, ביטוי אישי ותיעוד המתרחש. כך גם בעידן המודרני בו אנו חיים כיום, נעזרים אמנים שונים במצלמה ובמחשב האישי לשם הבעת מחשבותיהם ותחושותיהם. השימוש במצלמות הדיגיטאליות ובתוכנות מחשב לעיבוד גרפי נותן לאמן אפשרויות של בחירת הקומפוזיציה, שליטה בפרטים, הוספת צבעים בהתאם לתחושות הנפש, ובכך מאפשר פן נוסף של העברת מסרים ותקשורת בין אישית. הדפסת התמונות על בד קנוס מוסיפה גם היא את חלקה, ומגבירה את התחושה שהצלם צייר את יצירתו באמצעות עדשת המצלמה והטכנולוגיות הנלוות. זאת בדיוק התחושה אותה מנסה ד"ר מירה גפני להעביר למתבונן בעבודותיה, ומכאן גם מקור השם לתערוכת היחיד שלה: "העדשה כמכחול". תצלום ציורי שכזה יוצר שיח-משולש בין האמן היצירה והמתבונן.

בעבודותיה מבצעת מירה תצלומי תקריב של צמחים, פרחים בשלל צבעים, זכוכיות צבעוניות וגבישים מרהיבים. ותוך כדי כך היא יוצרת מציאות חדשה, בה האובייקט המצולם מבודד מסביבתו הטבעית. כעת מוראה האוביקט למתבונן באור שונה לחלוטין וייחודי, והוא מביא עימו תחושת קרבה, אינטימיות וחמימות המלווה בסיפור אישי ובהנצחת הרגע.

טיפות המים המטפטפות, משב הרוח הזורם על הפרחים והמביא לתנועתם, והרגע שבו הפרחים נמצאים בשיא פריחתם, מעניקים דרך יצירותיה של מירה את התחושה שהחיים זורמים ומשתנים בכל רגע נתון, ושיש לכל אחד מאותם רגעים ייחודיות וקסם משלו. הצבעים הפסטלים של הפרחים בגווני הסגלגל-וורדרד מביאים איתם שילוב של רכות, נשיות, חגיגיות וטוהר. השילוב בין צבעי הסגול לצהוב מביאה איתו מכלול של תחושת חממות, ניגודיות והרבה אופטימיות. תצלומי הציפורים נעשו תוך כדי תנועתן, והם משרים אווירת ריקוד, מנגינה ושירת הלל לטבע. טשטוש התמונות הופך אותן ליצירה אקספרסיוניסטית, וכאן בדיוק בא לידי ביטוי השימוש בעדשה כמכחול. המצלמה מאפשרת מבט אל עולמה הפנימי של האמנית וכיצד היא רואה, מרגישה ומתחברת אל עוצמות הטבע שמסביבה. הצילום הציורי-אקספרסיוניסטי לוקח את המתבונן אל חווית ריקוד ותנועה המתרחשת בעולם קסום המשיק לדימיוני.