גשם חומצי

טיפות מים אשר נופלות דרך האטמוספרה לכיוון פני הקרקע, ומכונות "גשם", מתנגשות בתנועתן עם כל התרכובות המרכיבות את התערובת המכונה "אויר".  התנגשות זו יוצרת תגובה פיסית של גריפה (תרכובות מקבלות אנרגית תנועה מטיפות המים, ומתחילות לנוע כלפי מטה.  תגובה פיסית זו מתרחשת בעיקר עם חלקיקים זעירים במצב צבירה מוצק הנישאים באויר), כמו גם, לעתים, תגובות כימיות שונות בין מולקולות המים למולקולות השונות איתן הן נפגשות.
 
באופן קבוע קיים באויר ריכוז מסויים של פחמן דו-חמצני (ריכוז זה הולך וגדל כתוצאה משריפת דלקים מחצביים).  פחמן דו-חמצני מסיס מאד במים, ולכן מתמוסס בקצב מהיר בטיפות הגשם.  כאשר פחמן דו-חמצני מתמוסס במים, נוצרת חומצה חלשה (חומצה פחמתית, H2CO3), ולכן ערך ההגבה (pH) של גשם היא באופן טבעי נמוכה מ- 7 במעט (חומצית במקצת).  כאשר טיפות הגשם מתנגשות במולקולות של תחמוצות חנקן ותחמוצות גפרית אשר נמצאות באטמוספרה, נוצרות חומצות חזקות יותר מהחומצה הפחמתית, וערך ההגבה יורד (הגשם נהיה חומצי יותר).  גשם בעל ערך הגבה נמוך נקרא "גשם חומצי".
 
מרמה מסויימת של ערך הגבה הגשם מתחיל להיות רעיל לאורגניזמים הצורכים אותו בהגיעו לפני הקרקע, והרעילות מתגברת עם ירידה נוספת של ערך ההגבה.  נושא הגשם החומצי התגלה כאשר נצפו פגיעות במרקם האקולוגי של יערות אירופה.  נזקי גשם חומצי מושפעים משני קריטריונים: כמות המשקעים במקום מסויים, וערך ההגבה של הגשם (הנגזר מריכוזי תחמוצות חנקן ותחמוצות גפרית בסביבה, ולכן נגזר מרמת התיעוש וצפיפות כלי הרכב בסביבה).  מסיבות אלה, נזקי גשם וחומצי נפוצים בעיקר באיזורים מסויימים באירופה, ארה"ב וסין.

YouTube Video

Comments