אודות


ליצירת קשר:
מכון תורני ברקאי
רמת אשכול, ת.ד. 18574, ירושלים 91185
טלפון: 02-5352735, פקס: 077-7654038
נייד: 052-6789155, 052-3801840
m.barkai77@gmail.com


שיטת ברקאי

מבוא מאת הרב דן בארי

שיטת ברקאי היא גישה חינוכית ותכנית לימודים כוללת, מן הגן עד הישיבה התיכונית, השמה את לימוד התורה במרכז הצמחת האישיות של הילד ובניין השכלתו.

היא מבוססת על המתווה שהתוו חכמינו: רכישת המקורות על בוריין בתקופת הילדות, ועיסוק בעיון בהמשך כל החיים. הגיש ה הזאת מתפרטת בלימוד שיטתי של המקרא בגיל הרך, על פי פשוטו, ולאחר מכן רכישת המקורות של התורה שבעל-פה. בהדרגה ובמידה רבה יותר עם הגיל וצבירת המקורות, פיתוח של רוח ביקורתית מחודדת ועדינה, להעמקת הבנת המקורות והשוואה ביניהם ופיתוח כושר הבעה ויצירה מקורית. זאת המשמעות של החלוקה הידועה: בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, בן חמש-עשרה לתלמוד, המשמשת בסיס לתכנית הלימודים ברקאי.

 

השכלה תורנית עם השכלה כללית

בנייה שיטתית של השכלה כללית, גם במקביל  וגם באופן משולב עם לימוד מקצועות הקודש, היא מאבני היסוד של שיטת ברקאי.

השילוב בין רכישת היסודות במקצועות כמו לשון, טבע, גאוגרפיה, היסטוריה של עם ישראל לבין הוראת התנ"ך הוא דבר טבעי. הצלחתו מוכחת מנסיון של עשרות שנים. מאוחר יותר, כל מקצוע דורש את תנאיו הדידקטיים המיוחדים לו, וגם לימוד התורה מקבל אופי מוגדר למקצועות שונים במשנה יותר מבמקרא. לכן השילוב של חכמות כלליות בשלב של לימוד תורה שבעל-פה מתמקד בהבנה מדוייקת של הריאליה, הנחוצה להבנה של התכנים עצמם של המקורות.

 

תחילת הוראת המקרא והקניית הרגלי לימוד

לימוד המקרא מתחיל במכינה, כלומר בגן חובה, מיד אחרי סיום לימוד הקריאה. כדי לקיים מסורת עתיקה, לומדים תחילה בספר ויקרא, את הפרק הראשון. לימוד פרק זה מאפשר רכישת המיומויות הבסיסיות ללימוד המקרא, כמו הכרת הדף בתנ"ך ואוצר המלים המכנות את חלקי הטקסט. כמו כן, מרגילים את הילדים לסדר הלימוד שילווה אותם תוך כדי שינויים מעטים במשך כמה שנים. הילדים קולטים יפה סדר זה ודבקים בו, מזכירים למורה אם דילגו על שלב אחד מן השלבים. התלמידים מפנימים בהדרגה מתי צריך להקשיב תוך כדי מעקב אחרי המלים שהמורה קורא, מתי צריך לקרוא בקול, מתי חוזרים לראש הפסוק, מהי קריאה מקדימה, מהי קריאה מסכמת.

 

מטרות לימודיות

·        שהפסוקים יהיו שגורים בפיהם.

·        רכישת הכלים להבנה של הכתוב:

o       תפיסה מושגית של יחידה: קבוצת פסוקים העוסקים בעניין אחד, שאפשר להגדיר בעזרת כותרת.

o       זכירה של תוכן הכתוב במידה ניכרת.

o       הבנה של מושגים סיפרותיים ראשוניים, כגון: עלילה, פעולה, דמויות, רגשות, דיבור, מקום, זמן, סיבה.

o       הבנה של מושגים בתחום האמונה: בריאה, השגחה, ציווי, חטא, עונש, כפרה, צדק, חסד, נאמנות, אמונה, נבואה, הבטחה, גלות, גאולה.

o       ידיעה של המרכיבים העיקריים של הרקע, בתחום הטבע והתרבות


קשר בין תורה וחיים

אחד העקרונות המרכזיים של שיטת ברקאי הוא יצירת הקשר בין התורה והחיים, בין הקודש והחול, בין ההשכלה התורנית להשכלה הכללית. מתוך גישה של גילוי משמעות הכתוב על פי פשוטו של מקרא, נזקקים לידיעות רבות, מן הדיקדוק והתחביר ועד להכרת הרקע הגיאוגרפי של תוכן הפרק.

שיטת הוראת היחידה המקראית, המבוססת על שלושה שלבים בשיעור, הקדמה, שינון וסיכום, נותנת הזדמנות נאותה להרחבות מעבר לפירוש המילולי.

לילדים הצעירים חסרות כל אותן הידיעות הרבות המאפשרות למבוגר להבין את נושא, מוצאו ותוצאותיו, מבלי שיהיה אפילו מודע בהן. מה נאה לספק לילד את מה שחסר לו, להעשיר את עולמו בידיעות רבות על תבל ומלואה, כאשר הוא מגלה אותן מתוך לימוד התורה, מפי רבו! על ידי כך ייקלט בלבו, בבחינת מסר סמוי, שהתורה היא המקור לכל חכמה, היא מושרשת בחיים, והיא מתקנת ומקדשת אותם.

נכון הוא שכל מקצוע לימודי דורש סדר מיוחד להוראתו, ובלעדיו המוקדם והמאוחר, העיקר והטפל מתבלבלים. על כן חייבים להקדיש לכל מקצוע זמן מיוחד, ספר לימוד, תכנית מסודרת לאורך השנים. אך מן הנסיון אנו רואים שידיעות רבות נקלטות דווקא אגב עניין אחר: למידע בטבע שהוגנב לאוזנו של התלמיד כמזדמן מפסוק יש טעם מיוחד, המעורר את הסקרנות, המזמין לראייה כוללת, להרחבת הדעת, לדיון ולעיון. זהו טעמה של חכמה, הגולשת מן הכלים המוגדרים של השיעורים על פי הסדר. רצוי אם כן לאחוז בשתי הדרכים גם יחד, הן תחזקנה זו את זו על ידי ההצטלבויות שביניהן.

הדרך המזדמנת תאפשר לנגוע בנושאים שאינם כלולים בתכנית מסודרת בגילאים של החינוך היסודי, ועם זאת מעניינים במיוחד: נושאים של הכרת הנפש, של סדרי חברה, משטר, סיפרות, טכנולוגיה, כלכלה, מוסר ואמונה.

המקום המובחר לשיעור המזדמן הוא בהקדמה. תפקידה העיקרי הוא לצייד את הלומד בידע הנחוץ כדי לגשת לקטע הנלמד. על המורה לעורר את סקרנות הילדים, ולפתח שיעור קצר, מלווה בכל עזר דידקטי העשוי להבהיר את הנושא.

אין להבהל מלימוד נושאים אשר אינם ברמתו של הילד. הילד נחשף בימינו לדברים רבים, גם שליליים ביותר, בדרך כלל ללא הכנה. חשוב שהמחנך, שהוא הרב שלו, ידבר איתו על כל נושא שבעולם, גם דברים השייכים לעולמם של מבוגרים, גם נושאים החושפים פגמים בחברה שלא באים לידי תיקון, או שאין לנו תשובות מוכנות להם. על ידי הדיון בהם, גם אם הילד לא יבין את הכול, הוא יראה שלא מסתירים ממנו את הבעיות, ובכך יתחזק האמון שלו במחנכים ובהורים. כך נוכל לאט לאט לערוך עבורו בהדרגה השקפה מסודרת על החיים, השקפה המוארת באור השאיפה לטוב ולקדושה. בזה אנו נמשיך במסורת עתיקה כימי היהדות עצמה: גם המקרא וגם חכמינו ז"ל אינם מייפים את המציאות ואינם מִתּממים, אלא פורשים לפנינו גם את כשלונותיהם של גדולים על מנת להנחיל לנו תורת חיים ולא חלום של שוטים.

הנושאים שלא מלמדים אותם בדרך כלל בבית הספר יש בהם עניין מיוחד מבחינה זו, שהם יפים במיוחד לקשר בין התורה ובין החיים: פסיכולוגיה ומוסר, סוציולוגיה, אזרחות וערכים חברתיים, משטר ופוליטיקה, מציאות מול אידיאל, כל אלה מסקרנים מאוד את הילדים גם בכיתות הנמוכות. הם הרי שומעים חדשות ושיחות של מבוגרים בעניינים אלה, הם מגיבים ומקבלים רשמים עזים מבלי שנרגיש תמיד בכך. חשוב שיוכלו להשתלב בהדרגה להבנה של סוגיות אקטואליות אלה בחיינו, על ידי שניתן להם את הכלים ההתחלתיים ואת מושגי היסוד הנחוצים להתמודד איתם.

עוד פן חשוב לשילוב הידיעות הכלליות עם לימוד המקרא: בכך שאנו עוסקים שעות רבות בכל יום בלימוד התורה, הנביאים והכתובים, אנו מבליטים את מרכזיות התורה בחיינו. כאשר מתוך לימוד התורה אנו נוגעים בנושאים המגוונים החובקים עולם מלא, עולמו של הקב"ה, מרכזיות התורה מקבלת יתר תוקף: היא מקשרת אותנו עם העולם ולא מנתקת אותנו ממנו, היא מקשרת בין כל הקצוות של המקצועות השונים ומאחדת את השקפתנו בראייה רחבה ובוגרת.

Comments