חרדת נטישה ( חרדת פרידה )

חרדת נטישה
 

חרדת נטישה הינה חרדה  מפרידה או פחד קיצוני מכל הקשור לפרידה או עזיבה של אדם משמעותי בחייו של אדם .


יש להבין כי חרדת מפרידה מאדם חשוב ויקר הינו רגש לגיטימי אך לסובלים מחרדת נטישה או חרדת פרידה הסימפטומים הללו קיצוניים ובאים לידי ביטוי במחשבות חוזרות ונשנות ומדמיינים את הנורא מכל בראשם.

יש להבחין בין חרדת פרידה או נטישה בגילאים ובשלבים התפתחותיים שונים כיון שישנה משמעות מכרעת בין חרדת פרידה בין ילדים מתבגרים ומבוגרים.

בכדי לאבחן חרדת נטישה יש לבחון את הקריטריונים הבאים:


אבחנה ע"פ ה-DSM4 של חרדת נטישה אצל ילדים וחרדת נטישה מבוגרים.


האבחנה ניתנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:

 חרדה מוגזמת, שאינה מתאימה לשלב ההתפתחותי, הקשורה בפרידה מהבית, או מאנשים אליהם האדם קשור.

 מהלך ההפרעה נמשך ארבעה שבועות לפחות.

 ההפרעה מופיעה לראשונה לפני גיל 18.

 הסימפטומים מביאים למצוקה, או לפגיעה בתפקוד בתחום משמעותי (חברתי, תעסוקתי וכד')

 ההפרעה אינה מופיעה באופן בלעדי כחלק מהפרעה התפתחותית נרחבת (PDD), סכיזופרניה, או הפרעות פסיכוטיות אחרות ואינה מוסברת טוב יותר על ידי הפרעת פאניקה עם אגורפוביה.

חרדת נטישה חרדות נטישה


סימפטומים של התקפי חרדת נטישה:


חרדת נטישה יכולה ללבוש פנים רבות, מדאגת יתר ועד לפאניקה בלתי נשלטת, לפעמים חרדת נטישה מלווה בדיכאון, חרדת נטישה כמו חרדות אחרות נחשבת למחלה כאשר היא מפריעה לתפקודו של החולה וכאשר היא מוגזמת ביחס לגירוי.

אצל ילדים חרדת הנטישה מתבטאת יותר בסימנים סומאטיים, אצל מבוגרים בסימנים התנהגותיים. חרדה היא תחושה של פחד, בהלה, או דאגה מוגזמת המלווה בתסמונות גופניים.

חווית נטישה משפיעה על חיי הרגש שלנו, יש כאילו שלא עיכלו נכון את חרדת הנטישה, ולכן מעדיפים לפעמים להיות צופים על חייהם מהצד.
 
חרדת נטישה ניתנת לטיפול על ידי עבודה על דפוסי חשיבה , התניות ושינויי דפוסי התנהגות פתולוגים, אם זאת הטיפול יתבצע בדרך כלל בצורה מערכתית.
 

הסיבות להפרעות חרדת נטישה:


ידיעת הסיבות להופעת ההפרעה החרדתית  איננה הכרחית להתגברות עליהם. הגישות המתוארות כאן כמו: רלקסציה, תרגול פיזי, דהסנסיטיזציה, שינוי הדיבור העצמי והאמונות השגויות וההתמודדות עם רגשות -  


אינם תלויים בידע על הסיבות לחרדה בכדי שיהיו אפקטיביים, אין לאמור שהפרעת חרדה נובעת מגורם אחד.


בד"כ זו אינטראקציה של כמה גורמים.


השגיאה הביולוגית טוענת שהפרעת החרדה נובעת רק מחוסר איזון ביולוגי או פיזיולוגי במוח או בגוף. אך יתכן שסטרס כרוני גורם לפגיעה בתפקוד של הלוקוס סריליוס וזה גורר הפרעת פאניקה או שכעס כרוני מודחק יוצר פגיעה ברמות הסרוטונין במוח .

וזה גורר הפרעה אובססיבית קומפולסיבית. יתכן שקונפליקטים פסיכולוגיים וכעס מודחק נוצרו מדרך החינוך והגדילה של האדם. כלומר כל הדברים קשורים זה בזה.

כך גם הטעות הפסיכולוגית הקושרת הכול לסיבות פסיכולוגיות. שהרי ישנם אנשים שגדלו באותם תנאים ורק חלק מהם פיתחו הפרעת חרדה. 


חרדות ופוביות כנראה נובעות מתורשה , לחרדה ומתנאי גדילה בילדות המוקדמת שעוררו תחושות אשם או חוסר ביטחון.

 

 

 

חרדת פרידה קושי בפרידה

תנאי ילדות:

 

 

מחקרים הראו  שהתקפי פאניקה ואגורפוביה בבגרות, במקרים רבים, מאופיינים בחרדת נטישה' בילדות. זהו מצב בו ילדים חווים חרדה, פאניקה או סימפטומים סומאטיים כאשר הם מופרדים מהוריהם למשל :


כשהם הולכים לבית הספר או אפילו לפני שהם הולכים לישון, בבגרות אותם אנשים חווים חרדה כאשר הם מופרדים מאדם  או מקום "בטוח".

 

 

התקשורת ההורית בעלת ראיה חרדתית מוגזמת של העולם:

 

 

הורים של אלה שיש להם פוביות נוטים להיות פוביים בעצמם או שהם חרדים יותר מהממוצע. הם מבטאים דאגת יתר לילד. ככל שהם מעבירים עמדה חרדתית ודאגנית יותר כלפי הילד כך הילד יחווה את העולם כמסוכן.


כך גם הוא ימעיט בניסיונותיו לגלות דברים ולקחת סיכונים. הילד יגדל עם נטייה לדאוג יותר מדי לנושאי ביטחון.

 

 

הורים ביקורתיים והמגזימים בהצבת הסטנדרטים הגבוהים שלהם:

 

ילדים שגדלים אצל הורים ביקורתיים ופרפקציוניסטים אינם יודעים אף פעם עד כמה הם מקובלים ורצויים. תמיד ישנו ספק עד כמה אתה 'טוב מספיק' ושווה מספיק'. כתוצאה מכך אתה מנסה כל הזמן לשאת חן בעיני ההורים בכדאי לזכות באישורם. 


כמבוגר  תשתדל מאד להיראות טוב ולהיות נחמד על חשבון ביטוי של רגשות אמיתיים ויכולת לאסרטיביות. כשגדלים עם תחושות של חוסר ביטחון, אתה הופך תלוי באדם 'בטוח' או במקום 'בטוח'.


אתה עלול להימנע מלהיכנס למקומות חברתיים בהם אתה עלול להיות מבויש. אתה נוטה להפנים את ערכי הוריך ולהיות יותר מדי פרפקציוניסטי וביקורתי וכך גם ביקורתי כלפי אחרים.

 

חוסר ביטחון רגשי ותלותיות:

 

 

עד גיל 5 ילדים תלויים לגמרי באימם. חוויות שיוצרות חוסר ביטחון באותה תקופה יכולים להוביל  לתלותיות מוגזמת אח"כ. ביקורת מוגזמת ופרפקציוניזם של ההורים הינו מקור אחד ליצירת חוסר ביטחון אצל ילדים שאח"כ יפתחו הפרעת חרדה.


חוויות של דחייה, הזנחה או נטישה עקב גירושים, או מוות, התעללות מינית או פיזית, יכולים ליצור חוסר ביטחון בסיסי ותלות רגשית שיכולים ליצור רקע להתפתחות הפרעת חרדה.


ילדים עם הורים אלכוהוליסטים גדלים עם מאפיינים כמו התעסקות יתר בשליטה ובבקרה, הימנעות מרגשות, קושי בנתינת אימון באחרים, אחריות יתר,  מחשבה של 'הכול או לא כלום',


צורך מוגזם לרצות אחרים על חשבון הצרכים שלנו. רבים מילדי האלכוהוליסטים מפתחים הפרעות חרדה והאפיונים הנ"ל אכן קשורים להפרעות חרדה.


לכל אלה יש בתוכם תחושה עמוקה של חוסר ביטחון. דרגת ועוצמת חוסר הביטחון והדרך שבה הילדים מגיבים לה, תיקבע עד כמה ואיזה הפרעת חרדה אותם ילדים יפתחו בגיל הבגרות.


רקע מקובל לאגורפוביה הוא ילדים מאד תלותיים הזקוקים להישען על מקום 'בטוח' או אדם 'בטוח'.

 

 

הורים המדכאים את האסרטיביות של ילדם:

 

אסור לדבר, או להתבטא, או לפעול, או לעשות דברים אימפולסיביים. מכאן שהאדם גדל עם עמדה  נוקשה ומענישה כלפי ביטוי רגשותיו שלו. כאשר הרגשות והדחפים מודחקים זמן רב, 


הרי  שתחת סטרס קשה יתכן והם יתבטאו בחרדה קשה ואפילו פאניקה. אנשים הלומדים להחזיק רגשותיהם כמו בבקבוק סגור' הם בד"כ מתוחים יותר ונוטים להיות כמבוגרים יותר חרדים וחסרי יכולת לביטוי עצמי.


כמובן שדברים אלה יכולים להוביל בבגרות גם לדיכאון ולפסיביות. בשני המקרים חשוב ללמוד להיות יותר אסרטיבי ולבטא יותר את רגשותיך.

 

 

סטרס (דחק) מצטבר במשך הזמן:

 

סביר שניתן להתמודד עם אחד או שנים מרשימת אירועי החיים כל שנה אך כאשר ישנם יותר אירועי חיים הנמשכים זמן רב יותר זה יכול להוביל  למצב של סטרס כרוני ולתשישות.


ריצ'ארד הולמס ותומס ריי פתחו את שאלון אירועי החיים שמעריך את חומרת אירועי החיים המתרחשים בתקופה של שנתיים.


סטרס יכול להגדיל את הסיכון של פיתוח הפרעות פסיכוסומאטיות כגון לחץ דם גבוה, כאבי ראש או אולקוס. גם הפרעות פסיכולוגיות יכולות להיוצר עקב סטרס מצטבר.

סטרס הוא לא ספציפי בהשפעותיו יש לו את ההשפעה הגדולה ביותר על הנקודה החלשה ביותר במערכת. אם זאת המערכת הקרדיו וסקולרית שלך אזי תפתח לחץ דם גבוה ומיגרנות.

אם זאת המערכת הנוירו אנדוקרינית והנוירוטרנסמיטרית של המוח אזי יש סיכוי רב יותר לפיתוח הפרעת התנהגות כמו שינוי במצבי הרוח GAD או הפרעת פאניקה, 

התלות בחלק הספציפי שבו הפגיעות הרבה ביתר. נקודת הפגיעות הרבה ביותר יכולה להיות מושפעת כמובן מתורשה.

תורשה(פגיעות ואישיות ראקטיבית) + תנאי הילדות(הורים מגונני יתר או פרפקציוניסטים)  +סטרס מצטבר במשך השנים  יובלו להתקפי פאניקה או אגורפוביה.


 סיבות ביולוגיות לחרדת נטישה:

 

בתחום זה הידע אינו מספיק. טיפול נפשי וגם שינוי סגנון חיים, שמוריד עוצמת סטרס, יכול להשפיע על חוסר יציבות פיזיולוגית הקשורה לחרדה, 


להוריד אותה ואף להעלים אותה לגמרי. תרופות עוזרות לטפל בסיבות הפיזיולוגיות לחרדה אך המחבר רואה בהם כקו ההגנה האחרון.

 

בברכה,

 
 
 קליניקה: 03-9524994