מחשבת ישראל בחינוך ממלכתי

באמצעותו אנו מעוניינים ליצור קשר עם המורים והמתעניינים לשלש מטרות עיקריות:

א.      הצגת תכנים חדשים, התפתחויות ועדכונים שוטפים של המקצוע.

ב.       מאגר מקורות ללימוד ועזרי הוראה מגוונים (מערכי שיעור, בחינות בגרות, רעיונות דידקטיים ועוד) למורים ולתלמידים.

ג.        פורום לקיום דיאלוג ורב-שיח בינינו.

 

בשנים האחרונות, מאז פורסמה תכנית הלימודים המוגברת לחמש יחידות-לימוד במחשבת ישראל (תש"ס), חלה התעוררות ותנופה משמעותית בהוראת המקצוע. עשרות בתי-ספר בכל רחבי הארץ  מלמדים מחשבת ישראל בכוונים ובדגשים שונים על-פי הדפוסים שנוצרו בזרמי המחשבה השונים לאורך הדורות: מי בדגש על היצירה הפרשנית והדרשנית המתחדשת, מי בדגש על עיון פילוסופי או התבוננות מיסטית ומי בדגש על ספרות העיון והמחקר החדשה.  

תכנית הלימודים במחשבת ישראל חושפת את היצירה היהודית-ישראלית התרבותית של "ארון הספרים היהודי" לדורותיו. היא מאפשרת ללומדים דיאלוג עם נכסי תרבותם, דיון בסוגיות רלוונטיות ומשמעותיות ודרכי לימוד מגוונות .

 

שאיפתנו שאתר זה ישמש לכם המורים במה לתכנון ההוראה, ללמידה והעשרה, להצעות רעיוניות ודידקטיות, להבעת שאלות ומשאלות, עמדות ומתן פרשנות.

 

אנו מצדנו, נשתדל להזין מידע חיוני ועדכני בכל הקשור לצורכי הלומדים: בחינות בגרות, עבודות חקר, הנחיות שונות, הכשרה והשתלמויות, פרסומים וקישורים לאתרים בעלי זיקה לתחום, ובהם – קישורים לאתרים שלכם בבתי הספר.

   

קיום תקשורת רציפה בינינו תבטיח את חיוניותו של האתר ותאפשר לנו להתייחס באופן מיטבי לצרכים שיועלו על ידכם. אנא פנו אלינו בכל הערה, הארה, ציפייה ובקשה.

מהי מחשבת ישראל?
 

מחשבת ישראל היא פרי הניסיון המתמשך של הוגים יהודים בכל הזמנים לפרש מחדש את היסודות העיוניים של המסורת והתרבות היהודית, ולהתמודד עם האתגרים שהיא מציבה בפני כל דור ודור. 
בכך מהווה מחשבת ישראל תשתית רעיונית לכל ענפי היצירה התרבותית היהודית.

 

במסגרת לימודי מחשבת ישראל מוצע מכלול התרבות היהודית על גווניה, מקורותיה וזרמיה – הן כחטיבה עיונית בפני עצמה והן כדיאלוג עם מחשבת העמים.

מבחינת הריבוד ההיסטורי-כרונולוגי כוללת מחשבת ישראל את:

  •   מחשבת המקרא  
  •   מחשבת חז"ל
  •   הפילוסופיה של ימי הביניים
  •   ספרות המיסטיקה, הקבלה והחסידות
  •   הגות העת החדשה
  •   הגות בת זמננו

 

באמצעות מחשבת ישראל יכולים התלמידים לעסוק בנושאים קיומיים ומשמעותיים להם, ולהתמודד עם השאלות שנושאים אלו מעוררים אצלם. לימוד מחשבת ישראל תורם לגיבוש הזהות האישית והלאומית כיהודים, כישראלים וכבני אדם.

התלמידים פוגשים את עולמם של גדולי המחשבה היהודית לדורותיהם בהתייחסותם לנושאים רלוונטיים לעולמם שלהם כמו:

  • מעמדו של האדם בעולם, ערך חיי אדם
  • היחס בין יחיד לחברה
  • צדק חברתי
  • זהות יהודית בעולם משתנה
  • הטוב והרע
  • אהבה וזוגיות
  • משבר אמונה בעת החדשה

התמודדות מעמיקה עם נושאים כגון אלה יכולה לסייע בידי התלמידים לגבש לעצמם מגוון רחב של השקפות עולם, המצויות בזיקה למקורות תרבותם מחד, והיענות לאתגריה של ההוויה הישראלית העכשווית, מאידך.


שוחחנו עם אוולין פריימן – מורה למחשבת ישראל בחטיבה העליונה בעמל מקיף צפת, המכינה לבגרות 5 יחידות במקצוע מחשבת ישראל.

ש' - אוולין, מהי מחשבת ישראל, מה את מלמדת? 
ת' - מחשבת ישראל היא תחום רחב מאד, הכולל פילוסופיה יהודית – השקפה, תודעה, אורח חיים, הגות יהודית לאורך כל הזמנים – מתקופת התורה ועד הגות בת ימינו אנו, כולל שירה ופילוסופיה בת ימינו - עם השקות רב- תחומיות מרתקות העוסקות בתפיסות עולם בקרב תרבויות שונות. 

ש' - מה הם חובות המקצוע?

ת' - "ברמה הארצית, יש בחינה משותפת לכולם על היחידה הראשונה בכיתה יו"ד, ומשם ואילך מדובר בתוכנית בחירה אותה מחברים המורים בעצמם, על פי תחומי הדעת שבחרו! 

בכיתה  י"א – יחידה שנייה ושלישית, בכיתה י"ב – יחידה רביעית וחמישית.

מדובר במודל מאד ייחודי - אין את זה בשום מקצוע אחר בארץ.

לדוגמא, בעמל מקיף צפת, פועלת המגמה מזה 5 שנים, ושם לצד לימוד טקסטים של הרמב"ם - אני מלמדת את התלמידים על בודהיזם, תפיסת הפילוסופיה במזרח ומאפשרת להם לעשות לבד את ההשקות הרב-תחומיות העוסקות בראייה גבוהה, במחשבה גבוהה, תודעה, השווה והשונה בבסיס תפיסות העולם. 

אנחנו "מיישרים קו" מבחינת הרובד העמוק, כך שבוגרי מחשבת ישראל אמורים לסיים את בית הספר עם תפיסת עולם רחבה."

וממשיכה אוולין: "המיוחד במגמה בכל הארץ וכך גם בצפת, שהיא אינה מזוהה עם תלמידים דתיים דווקא, מגיעים אלי תלמידים סקרניים, הנמשכים לצורת הלימוד המיוחדת – הנושקת לחיים עצמם הלכה למעשה". 

                                                                                     מתוך אתר המפמ"ר למחשבת ישראל

מסע רוחני לתיקון המידות

בעמל מקיף צפת, מקפידים מאד לשלב דוגמאות אקטואליות מחיי היום יום. כך למשל כאשר לומדים את שמונה פרקים לרמב"ם – שהוא מסע רוחני לתיקון המידות (ראו טקסט מלא), עובר כל תלמיד מסע נפשי פנימי עם עצמו – מקבל פנקס אישי, בו הוא מסכם את הרגליו, עושה תצפיות, רושם את סדר יומו – את הרגעים בהם הוא מתפרץ על הזולת, את הרגעים בהם הוא שליו וכך הלאה. אוולין יודעת לספר כי הילדים מצליחים להגיע לרמת כנות גבוהה מאד ולא עושים הנחות לעצמם. עובדים עבודה פנימית בדרגת פתיחות יוצאת מן הכלל, מנתחים מקרים מחיי היום ומציינים את תגובתם –למה הגבתי, איך הגבתי, מתי "נפלתי" בנושא הגאווה וכדומה, כאשר מפעם לפעם הם מנתחים את אשר עשו בקבוצת תמיכה, ועושים תהליך של תראפיה קבוצתית. הרגל זה של מודעות ובדיקה עצמית הופך לטבע שני בשלב מסוים, ומלווה אותם שנים רבות גם לאחר שנזנח הפנקס. 

אהבה וזוגיות
גם הבתים של התלמידים מעורבים בלימודים – אחת לתקופה מתקיים מפגש ב"בית מארח" בשעות הערב, ל
דוגמא – ערב לימוד חברותא הורים ותלמידים בנושא "אהבה וזוגיות". הלימוד מתבצע באמצעות טקסטים של אפלטון, דיון על "אהבת החוכמה", שיר השירים ועוד.חלק חשוב מהשיח תופסת ההשקה לתרבות המזרח העוסקת בשלמות העצמית, רפואה סינית התפיסה ההוליסטית, ה"אני כמכלול" (ראו חמשת האלמנטים בפילוסופיה הסינית - המקבילים לחמשת חלקי הנפש בתורתו של הרמב"ם). התלמידים נחשפים גם לספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב הכולל סיפורי זן העוסקים במוטיב "המלך שבי", "הקיסר הפנימי". אותה תובנה עמוקה שאני הוא המלך – ועלי לקבל את עצמי באהבה – היא זאת שמובילה לאהבת הזולת, קבלת הזולת וכדומה.  (ראו פרק מתוך ספר הרפואה הפנימית, קובץ PDF, מהאתר הישראלי לחשיבה סינית).

השיעורים עושים שימוש במשלב מרתק בין חומר לימודים מאד מעודכן, כמו הספר האלכימאי של פאולו קואלו שדרכו מנסים לברר את ההבדל בין "התאהבות" ל"אהבה", לבין טקסטים עתיקים מן המקורות המתמודדים בדיוק עם אותן דילמות. בין היתר, מתוודעים התלמידים להבדל בין "אהבה שתלויה בדבר" לאהבה "שאינה תלויה בדבר", באמצעות סרט הקולנוע הרומנטי  "סיפור אהבה" משנות ה- 60 המתחבר לגיל ההתבגרות. בסיום פרק זה, מספרת אוולין, אומרים לה התלמידים פעמים רבות - "רק עכשיו אנו מבינים איזה שטויות עשינו .." (ראו את הפרק "אהבה וזוגיות במחשבת ישראל", קובץ וורד, אתר המפמ"ר)





















התאמת תוכניות הלימודים לגילם הרגשי של התלמידים 
האם תוכניות הלימודים מותאמות לגילם ולהתפתחותם הרגשית? אומרת אוולין: "את נושא האהבה הם לומדים רק בי"ב, כשיש להם כבר תשתית מוצקה של "עבודת מידות" שאותה הם עושים בי"א. בכיתה יו"ד הנושא הוא "ובחרת בחיים" – וביתר פירוט - מהי משמעות החיים מול זילות החיים ושיעבוד להרגלים מזיקים כמו צריכת אלכוהול, סמים, נהיגה מסוכנת, מתי אתה מאבד את הזהות שלך בשביל הכלל, בשביל קבוצת השתייכות מסויימת, בשביל החברה שלך. התוכנית מלווה בספר שהוציא משרד החינוך, המכיל לקט מקורות מגוון העוסק בסוגיות אלו, החל בטקסטים תלמודיים, וכלה בפילוסופיה יוונית ומשמעות החיים בזמננו. זוהי יחידה אחת. ביו"ד – ניתן לבחור חצי יחידה נוספת בנושא "מעגלי שייכות" – המתבססת על מקראה של מכון הרטמן ירושלים – איך אני מקושר לעצמי, ואחרי כן איך אני מקושר למשפחתי, לכיתתי, לחברה, לזהותי הלאומית וכדומה". (ראו חומרי למידה, אתר המפמ"ר למחשבת ישראל, משרד החינוך)


העדפות התלמידים
שאלה – האם בוחרים ביחידה זו גם תלמידים ממגזרים אחרים, ואיך הם מתמודדים עם הנושא?
ת' –"תופתעי לשמוע, אבל יש לנו תלמידים מכל המגזרים בגליל, צ'רקסים, מוסלמים, שבאו ללמוד מחשבת ישראל, ושמחו מאד לעצור ולהעשיר את הכיתה בדוגמאות מהנעשה בעדתם. אני חייבת לציין שהחיבור היה מדהים. צורת הלמידה שלנו, בקבוצות קטנות בין 20 ל- 28 תלמידים, מוכיחה את עצמה כנכונה, אנחנו מצליחים להגיע לכל תלמיד ותלמיד,  אין נשירה בכלל – רק מגמה קבועה של עלייה בנרשמים." 
ואכן, בחמש השנים האחרונות – לא רק שאין נושרים, אלא גם אין נכשלים כלל, ממוצע הציונים נע מ- 80 עד 100, הרוב מסיימים בממוצע של 90.


תלמידי מגמת מחשבת ישראל, עמל מקיף צפת

"כללית", ממשיכה אוולין, "התלמידים מאד אוהבים את המקצוע, כי הוא נוגע בכל כך הרבה חומרים המעסיקים אותם בגיל הזה, וגם, כמובן, בשל צורת הלימוד המיוחדת, "לימוד מהבטן", הרלוונטי לכאן ולעכשיו. המודעות שפיתחו מלווה אותם הרבה אחרי כן גם בחייהם הבוגרים. חלקם פעילים בתנועות נוער, יוזמים פעילויות חברתיות במסגרות אחרות. בצבא בדרך כלל הופכים למדריכים, מקבלים תפקידי הנהגה והדרכה בקלות. אין חוכמות, היא מסכמת, "ברגע שהם לומדים להנהיג את עצמם – הם מקבלים על עצמם בטבעיות להנהיג אחרים." 


מחשבת ישראל בעמל פתח תקווה א'




ומספרת הגב' אסתר טסה, מנהלת עמל פ"ת א': 

בבית ספר עמל א' פ"ת לומדים מחשבת ישראל כלל תלמידי כיתות י' – י"א כלימודי חובה, מתוך תפיסה חינוכית-ערכית של גיבוש זהות אישית יהודית וחברתית . כמו כן פועלת מגמה עיונית בהיקף של 5 יח"ל לתלמידי י' – י"ב. 
לימוד מחשבת ישראל תורם לגיבוש הזהות האישית, האנושית, הלאומית, היהודית והישראלית. התלמידים פוגשים את עולמם של גדולי המחשבה היהודית והכללית לדורותיהם: מקרא, מחשבת חז"ל, פילוסופיה יוונית, פילוסופיה של ימי הביניים, ספרות המיסטיקה, הקבלה והחסידות, הגות העת החדשה והגות בת זמננו.

במסגרת תכנית הלימודים לומדים תלמידי המגמה את יחידות הלימוד הבאות: מעגלי שייכות, ערך חיי האדם, אהבה וזוגיות, יחיד, חברה וצדק חברתי, הטוב והרע בהגות היהודית, משבר באמונה בעידן המודרני, הגות ימי הביניים: רמב"ם וריה"ל. לימודי המגמה מקנים ללומדים תעודת בגרות עיונית וכרטיס כניסה להמשך לימודים גבוהים במוסדות לימוד אקדמיים.

שיתוף פעולה עם סטודנטים מתוכנית אופקים באונ' ת"א

בית הספר מקושר עם הפקולטה למחשבת ישראל באוניברסיטת תל אביב ועם המפמ"ר למחשבת ישראל.  הסטודנטים בתוכנית "אופקים", הלומדים באוניברסיטת ת"א, מגיעים כל יום ראשון לביה"ס עם המנחה המלווה אותם ומלמדים את תלמידי י' – י"א בביה"ס דילמות מוסריות, זהות אישית מול זהות קבוצתית ומעגלי שייכות לעם היהודי. הם שותפים לחיי ביה"ס ולעיצוב התפיסה החינוכית של התלמידים. שעות הוראה אלה בביה"ס, הינן חלק מההתנסות המעשית של הסטודנטים בהוראה. שעות אלה הן רווח וברכה לתלמידים ולביה"ס. 


זהות ותרבות יהודית-ישראלית בעמל ליידי דייויס ת"א

בעמל ליידי דייויס ת"א פועל השנה בהצלחה רבה אשכול זהות ותרבות ישראלית יהודית בכיתות ח'-ט', המהווה חלק מנושא הזהות היהודית- ישראלית בכיתות ז- י"ב.
שוחחנו עם אילנה גאביש, רכזת זהות ישראלת- יהודית ומורה לתנ"ך ולמורשת: 



אילנה, ספרי לנו על אשכול זה, מה הוא כולל ?
ת' - לתלמידים יש בחירה מתוך חמישה אשכולות, כשאשכול זהות יהודית ישראלית כולל מורים מתחום הסוציולוגיה, ההיסטוריה, התנ"ך והתיאטרון.  כ- 200 תלמידים בחרו באשכול זה, מדובר כמעט במחצית השכבה.

ש' - איך זה עובד?
ת' -העבודה מתבצעת בקבוצות קטנות - עד 25 תלמידים בקבוצה בנושאים כמו שייכות למדינה, לקהילה, מועדים, אחריות, עיצוב הזיכרון ומשמעותו, ערכים כמו כבוד, ערבות הדדית וצדק חברתי. כל זאת נעשה באמצעות צפייה בסרטים, השתתפות בדיונים על אקטואליה, העלאת דילמות, לימודי טקסטים ומקורות ויציאה לטיולים בהקשר זה. העבודה מלווה בקלסר מטלות ותרגילים. כך לדוגמא במסגרת יחידת סיכום לנושא 60 שנות מדינה, התבקשו התלמידים לענות על השאלה "איזו מטרה אתם מציבים ל-20 השנה הבאות למדינה?", התשובות שהם ענו היו מאד מעניינות - החל בהנהגה ערכית ונקייה יותר, צמצום פערים חברתיים, וכלה בשאיפה לשיח ציבורי ערכי יותר מאשר חומרני. בכיתה טי"ת התבקשו לחשוב על דמות משמעותית, שיר, אירוע וספר – חלק מהם ציינו בעמודת הדמות את רבין, בן גוריון, וחלק אתאליעזר בן יהודה.

פרויקטים של האשכול


אחד התוצרים האחרונים של אשכול זהות יהודית ישראלית:הסטיקרים. הסטיקרים עוסקים בנושא צדק וצדקה, משמעות הנתינה, מצב החברה הישראלית, תפקידה של המדינה בחיי הפרט וכדומה. התלמידים תכננו את הסטיקרים בעצמם וניסחו את הסלוגנים על פי רוחם.

"שיח זהויות" - פרויקט נוסף – מפגש עם דמויות ברצף היהודי-ישראלי. כל מורה הפגיש אותם עם דמות משמעותית מסוימת כמו הרצל, אברהם אבינו, ינוש קורצ'אק, ברוריה (דמות נשית מהתלמוד) ועוד. בשלב הראשון בחרו התלמידים דמות ברצף היהודי- ישראלי בהתייחס להנחיות שקיבלו – איזה חלקים בדמות קשורים לזהות ישראלית יהודית, ולאיזה מסר התחברת? האם אתה מרגיש הזדהות או אולי סוג של עימות, ויכוח עם אותה דמות?
בשלב השני – התלמידים התבקשו לבנות כרזה יצירתית בעלת ביטוי אמנותי ואמירה. בהמשך, יש בכוונת בית הספר להפוך את הכרזות לתערוכת "שמשוניות" – שלטי חוצות בתוך בית הספר.



"אחריות לזהות" - מוטו בית-ספרי
השנה, נבחר המוטו "אחריות לזהות" כציר המלווה את כל נושא הזהות היהודית בבית הספר בתוכניות הלימוד, בעשייה החברתית ובהוויה הבית ספרית. התלמידים נפגשים עם מקורות מתחום הספרות, ההיסטוריה, התנ"ך, התיאטרון, מחשבת ישראל, ובאמצעותם הם בונים את זהותם היהודת-ישראלית. זוהי תוכנית רב-תחומית, בין-דיסיפלינרית מכיתה ז' ועד י"ב.


ראו דוגמא למטלת סיכום של עמל ליידי דייויס בנושא אשכול זהות יהודית ישראלית 

ש' - מה מקומו של מקצוע מחשבת ישראל בבית הספר?
ת' - זוהי השנה הראשונה בה נלמד בליידי דייויס המקצוע מחשבת ישראל כיחידת חובה לבגרות. השנה ניגשה כל שכבת יו"ד (8 כיתות – כ 250 תלמידים) ליחידה אחת חובה, ואני כבר יכולה לומר שיש הישגים יפים . 
מבחינת התוכן, נושאי המקצוע, שעוסקים ב"מעגלי שייכות" משיקים לתוכנית הלימודים "להיות אזרח" בכיתה יו"ד, שבמסגרתו עלתה כל השכבה לירושלים לטיולי הכנה. 


לילה לבן - חגיגת שבועות על הדשא 


בליל שבועות אנו מזמינים ל"לילה לבן" - תיקון ליל שבועות.
תלמידי שכבת יו"ד שסיימו ללמוד מחשבת ישראל, מוזמנים לבית הספר מעשר ועד אחת לפנות בוקר לשבת על מחצלות בלבוש לבן וללמוד בחברותא בעקבות מגילת רות. התכנים נוגעים באהבה במקורות, אחוות נשים, צדק, צדקה, כל זאת לצלילי מוזיקה של תלמידים ומשחקי תיאטרון. התלמידים מוזמנים לחדד את חוש הביקורת שלהם – החיובית והשלילית 
– למה אנו עבדים, ומה אנו עובדים?.. האם יש בכלל בסיס משותף בין ערכי עשרת הדיברות לבין תרבות הצריכה המודרנית? ..

מימין: רות מלקטת שיבולים, גוסטב דורה
















                                         


לעורר את השאלות ולא להכתיב את התשובות

מגמת התיאטרון, שניגשים ליחידה אחת בתיאטרון ישראלי יהודי, הציגו לאחרונה בפני תלמידי בית הספר קטעים ממחזות של יהושוע סובול, חנוך לוין. התלמידים נחשפו לקטעים מההצגה, ולאורם התפתח דיון בנושא מיהו יהודי. ומספרת אילנה: "עצם קיום השיח – מי אתה, מה מידת השייכות שלך למקום ולמדינה, מתוך מטרה לעורר את השאלות ולא להכתיב תשובות, גרם להם להמשיך לחשוב על כך זמן רב אחרי כן"...


פעילות רב-תחומית בשכבת י"א
מספרת אילנה: "בשכבת י"א אנו נוהגים לעשות מסע ישראלי – שבוע שלם של מסע עם קהילות שונות בארץ – עיירות פיתוח, יישובים בנגב וכדומה. מדובר במסע גיבוש אישי בדגש זהות ישראלית, יהודית, שבמהלכו נחשפים גם לתושבים המארחים אותנו. המסע מלווה במפגשים, בסדנאות מונחות, פעילות חברתית יומיומית שנוגעת בלבו של כל אחד".

בשכבה זו, עוסקים בין היתר במפגש בין אמנות ותנ"ך: בשיעורי תנ"ך הם לומדים שוב את סיפורי בראשית וגן העדן, ובשיעורי האמנות הם חוקרים את נושא אדם וחווה בציורי הרנסנס.  


משמאל: המורה לאמנות 
יהודית זליגמן, ועבודות תלמידים בנושא אדם וחווה

בשעורי האמנות, התמקדו התלמידים ביצירות אמנות ואמנים שהתייחסו לסיפור גן העדן לאורך ההיסטוריה ולדמויות שלקחו בו חלק - אדם, חווה, הנחש, אלוהים והמלאך. במהלך הפעילות הם התוודעו ליצירות מתקופת הרנסנס, הבארוק המאה ה-19 והמודרניזיםהצגת היצירות לוותה בדיון ובשאלות שהועלו לגבי תפקידי הדמויות בסיפור, ההשלכות החברתיות, הפסיכולוגיות והפילוסופיות של סיפור גן העדן על עיצוב הדמות הנשית, על יחסי הכוחות בין המינים ועל תפיסת האמונה. בסדנא שהתקיימה לאחר השעור העיוני, התבקשו התלמידים ליצור יצירה אישית המביעה את פרשנותם האישית בנוגע לאחת הסצנות או הדמויות בסיפור גן העדן

ומסכמת אילנה: "אנו שואפים לכך שבסיום שש שנות לימודיהם בפעילויות השונות, יצאו תלמידי ל"ד ת"א נשכרים בידע, נכסים תרבותיים וחיבור למקורות, וימצאו את מקומם בקשת הישראלית".
 


לסיום, שוחחנו עם צילה מירון אילןהמפמ"ר למחשבת ישראל במשרד החינוך:

ש' - צילה, התרשמנו שהמקצוע שלך חביב מאד על התלמידים, בכמה בתי ספר בארץ הוא קיים?
ת' -  אכן, אנו נמצאים בתנופה מאד גדולה. תוכנית הלימודים המוגברת לחמש יחידות לימוד אושרה בתש"ס,  וכיום בתשס"ט, אנו נמצאים בכ- 120 בתי ספר ממלכתיים, שהם כשליש מכל בתי הספר הממלכתיים בארץ.  
היעד המרכזי בהוראת מחשבת ישראל, הוא פיתוח זיקה של כל לומד לתרבותו היהודית. מאחר שיעד זה יכול להתממש בדרכים שונות, אני שמחה להיווכח שכל בית ספר בוחר לקחת את הנושא לדגשים אחרים בתרבות היהודית, ובהלימה לתוכנית הלימודים של מחשבת ישראל. 
אחד מסודות קסמו של המקצוע הוא הדגש שניתן לקישורים בין-תחומיים בזיקה לתחומי דעת אחרים כמו מקרא, ספרות חז"ל, מוזיקה, קולנוע, פילוסופיה כללית, אמנות, ספרות עברית וכדומה. זאת ועוד, 
במסגרת הלימודים המוגברים, אנו מעודדים עבודות חקר ויוזמות אישיות ושואפים לפתח תלמיד ביקורתי ויוצר, והתלמידים יודעים להעריך זאת. יישר כוח לכל העושים במלאכה!".



 חוזר מפמ"ר מחשבת ישראל תשע"ב 

 

 

חוזר מפמ"ר מחשבת ישראל תשע"א 

 

 

חוזר מפמ"ר מחשבת ישראל תש"ע

 

 

חוזר מפמ"ר מחשבת ישראל תשס"ט

 

הוגים וטקסטים – ציר זמן
 
 
העת העתיקה
[מ- 1500- עד 500]
 מקרא
 ספרות חז”ל
 פילוסופיה יוונית

 

 ימי הביניים
[מ- 600 עד 1500]
הלכה ושו"ת (שאלות ותשובות)
 פרשנות
 קבלה
 פילוסופיה יהודית וכללית

 העת החדשה
[מ- 1500 עד 1900]
 שבתאות
 חסידות
 השכלה
 פילוסופיה יהודית וכללית

 המאה ה- 20 ואילך

סיורים לימודיים במחשבת ישראל
תשתית רעיונית לבניית סיורים
 

תוכן עניינים

 

א.   רציונל כללי

ב.   מודלים שונים לסיור לימודי

       1. מודל ראשון:  המקום הוא ליבו של הסיור

(א)  מקום המזמן מגוון רחב של שאלות תרבותיות ופילוסופיות  

(ב)  מקום / אזור שיש בו רצף היסטורי [יהודי וכללי] עשיר

(ג)  מקום הקשור בנושא ו/או בתקופה מוגדר/ת

       2. מודל שני: הנושא הוא לב הסיור

       3. מודל שלישי: ההוגה או היצירה הם לב הסיור

       4. מודל רביעי: שילוב בין המודלים השונים 

       אפשרות לפעילות חוץ כיתתית ייחודית

 

 סיורים לימודיים במחשבת ישראל


 שלבי הסיור הלימודי


מבוא
 

מחשבת ישראל היא פרי הניסיון המתמשך של הוגים יהודים לפרש מחדש את היסודות העיוניים של המסורת והתרבות היהודית, ולהתמודד עם האתגרים שהיא מציבה בפני כל דור ודור. במסגרת לימודי מחשבת ישראל מוצע מכלול התרבות היהודית על גווניה, מקורותיה וזרמיה - הן כחטיבה עיונית בפני עצמה, והן כרב-שיח עם מחשבת העמים. תחום זה כולל היבטים הגותיים ורעיוניים העולים מתוך רבדים שונים של ספרות העיון היהודית לדורותיה, ממחשבת המקרא, דרך מחשבת חז"ל, הפילוסופיה של ימי הביניים, ספרות הקבלה והחסידות, הגות העת החדשה ועד ימינו. השיח האצור בספרות זו עוסק בהתבוננות של יהודים על נושאים קיומיים, עיוניים, מוסריים, ערכיים ולאומיים, ובהתמודדות עמם. מחשבת ישראל מקפלת בתוכה עולם רב-אנפין מרתק שיש בו גישות שונות, ויכוחים, דברי התלבטות ודברי חזון; אלה מובאים כשיח תרבותי בין הוגים, בין דורות, ובין לומדים לבין יצירות תרבותם.

 

מחשבת ישראל מתבטאת בסוגות (ז'אנרים) ספרותיות שונות שנוצקו בדפוסים לשוניים וצורניים המיוחדים לבני הזמן והמקום ולזרמי המחשבה השונים, כגון: היצירה הדרשנית והפרשנית, העיון הפילוסופי, ההתבוננות המיסטית, הספרות העברית החדשה, פובליציסטיקה ומחקר היסטורי.

 
משמעות הנושא במערכת החינוך
 

ההיבט הרעיוני בתרבות ישראל


ההיבט הרעיוני של תרבות ישראל מהווה מצע הגותי עבור מורים ותלמידים שאינם מחויבים לאורח חיים הלכתי, אך מבקשים לקיים דיאלוג עם המורשת התרבותית של עם ישראל ולבחון אותה גם באופן ביקורתי.


דיון בשאלות קיומיות המעסיקות את הפרט ואת הציבור בזמננו

ספרות המחשבה היהודית דנה בנושאים שעשויים לסייע לתלמידים לבחון סוגיות כגון:

  • המתח בין ייחודיות לבין אוניברסליות בעיצוב הזהות היהודית
  • המתח בין המימוש העצמי של הפרט לבין מחויבותו לכלל
  • המתח שבין ההמשכיות ובין היצירתיות
  • היחס בין החוק והמוסר
  • ערך חיי האדם: העיקרון, מקורותיו ודרכי יישומו


התרומה לגיבוש השקפת עולם


דוחַ ועדת שנהר* ממליץ שמקצועות היהדות הנלמדים בבתי הספר הכלליים "לא רק יציגו את העבר, אלא יתרמו להתמודדות, למעורבות ולבניין של השקפת עולם". ההיכרות עם המגוון הרחב של השקפות העולם שנוסחו ואומצו במסגרת מחשבת ישראל לדורותיה מהווה נקודת מוצא מכרעת לעיצוב השקפת עולמם של התלמידים כבני אדם, כיהודים וכישראלים: התכנים מספקים כלים להתמודדות ביקורתית, וההוגים משמשים מופת לגיבוש השקפת עולם שיטתית ומנומקת.


הפלורליזם במורשת היהודית


היצירה הרוחנית-היהודית התפתחה בדרך של פרשנות של טקסטים.
העיון בהגות היהודית לדורותיה חושף מגוון רחב של שיטות מחשבה והשקפות עולם שנוסחו והשפיעו בעולם התרבותי היהודי בתקופות שונות.
עצם העמידה בפני ריבוי המגמות והזרמים המחשבתיים שנוצרו בהיסטוריה האינטלקטואלית של העם היהודי, יש בה כדי לשבור סטראוטיפ הרווח בציבור כולו, הדתי ושאינו דתי, הרואה ביהדות מסורת חד-גונית ומונוליטית. מכאן, שהעיון גופו במסורת ההגות היהודית רבת-הפנים מפריך מיניה וביה כל טיעון בדבר "בעלותו" של זרם זה או אחר על התרבות היהודית בכללותה. ההפנמה של ריבוי הפנים של המסורת היהודית תסייע ביצירת גישה סובלנית לעמדות תרבותיות שונות בחברה היהודית בת-זמננו.


יצירת בסיס תרבותי לשיח משותף


יש הסוברים שהחברה הישראלית היום מאופיינת בקיטוב חברתי, בחוסר סובלנות ובהיעדר הידברות בין חלקי העם השונים. קיים צורך ביצירת מצע תרבותי משותף שיהווה בסיס לשיח בין חלקי החברה השונים.


זיקתה של ההגות היהודית להגות הכללית


ההגות היהודית התפתחה תוך כדי שיג ושיח עם הגותם של העמים שמסביבה.
התנסות בלימוד מחשבת ישראל, תחשוף בפני התלמידים את המישור שבו נפתחה המורשת היהודית לעולם, ומתוך כך יגיעו לידי הבנה שהתרבות היהודית לא התפתחה בתוך "גטו" רוחני מתוך מקורותיה שלה בלבד.
תכנית זו מיועדת לחטיבה העליונה בבית הספר העל יסודי הכללי. יחד עם זאת ראוי לציין שסיכוייהם של תלמידים להתמודד עם דרישות הלימודים בבית הספר העל יסודי טובים יותר אם משך תקופת לימודיהם במערכת זו מתפרס על פני שש שנים. על פי תכנית זו, חשוב להתחיל ללמד מחשבת ישראל בגיל חטיבת הביניים. ניצול הזמן של תלמידים בעלי קצב לימוד שונה מאפשר גמישות לאוכלוסיות תלמידים שונות וניצול נכון של התכנים הנלמדים. השקפת העולם הטמונה במעגל החיים היהודי, בלוח השנה היהודי (משמעות הזמן, הגות החגים), זהות יהודית, עיסוק רעיוני וערכי בתקופת בר המצווה ובת המצווה ועוד.

 

ציר זמן
תפיסת האדם בהגות היהודית
 

 הצגת עמדות שונות ביחס למושג השלמות האנושית 

 דיון בדמויות מופת שונות כדוגמת הנביא, החסיד, הצדיק 

 עיסוק בתגובות לצמיחת ההומניזם החילוני המודרני.

 

 הקדמה

 ספרי לימוד הכוללים טקסטים מעובדים

 הוגים וטקסטים על פי תקופות

 סוגיות לדיון וחקירה

 

 

ציר זמן
הלכה, חוק ומוסר
 

חינת משמעותה הדתית של ההלכה 
 העמדות השונות לשאלת טעמי המצוות- המתח שבין הלכה למוסר 
 מעמדה הסבוך של המצווה בתודעה המודרנית המדגישה את רעיונות האוטונומיה והביטוי העצמי


  הקדמה 
  ספרי לימוד הכוללים טקסטים מעובדים 
  הוגים וטקסטים על פי תקופות 
  סוגיות לדיון ולחקירה

ציר זמן- ההיסטוריה בראי ההגות היהודית
עיון בדרכי התבוננות בתולדות עם ישראל
 

 מקומו ההיסטורי של עם ישראל בין האומות  
 השקפות על אודות מהותה של הגלות 
 הגאולה והמשיחיות בגלגוליהן השונים  
 ראייה היסטורית של הציונות ומתנגדיה

 

 הקדמה 
 ספרי לימוד הכוללים טקסטים מעובדים 
 הוגים וטקסטים על פי תקופות 
 סוגיות לדיון ולחקירה

 
ציר זמן
החוויה הדתית ותפיסות שונות של האל
 

 המתח שבין אלוהי הטבע ואלוהי ההיסטוריה 
 יחסו של האל לעולם ולאדם 
 משבר האמונה בעת החדשה  
 היחסים הסבוכים שבין אמונה והכרה 


 הקדמה 
 ספרי לימוד הכוללים טקסטים מעובדים 
 הוגים וטקסטים על פי תקופות 
 סוגיות לדיון ולחקירה


ציר זמן
פרשנות- יצירה והמשכיות
 

 ניתוח ופרשנות - אפיק יצירה עיקרי .של היהדות  
 בחינת משמעותו של המעשה הפרשני וחשיבותו כאמצעי מגשר בין ישן לחדש


 הקדמה 
 ספרי לימוד הכוללים טקסטים מעובדים 
 הוגים וטקסטים על פי תקופות 
 סוגיות לדיון ולחקירה




Comments