את מה שנכתב כאן למדנו מתוך חוויה - ולכן הנסיון לתאר זאת בצורה מילולית הוא מוגבל. אנו ממליצים לכם לחוות את הכתוב לפני שתאמצו אותו. כמו כן - אם זה לא ברור - כל מה שנכתב נכתב בערבון מוגבל מתוך רצון לשתף באפשרות של ליקוט אינטואיטיבי שאינו תלוי במגדירי צמחים, מומחים, או מעבדות.

רק את\ה אחראי\ת על עצמך באופן מלא, אין אנו לוקחים אחריות על אף אחד.

עקרון המשיכה

סימני חיים וזרימתם

השפע הוא בחירה - בחירה של אמון בחיים, של אמון בטבע, של אמון במה שיש. לאחר ניסיון של ליקוט וחוויה חוזרת של שפע מזונות שקיימים לאורך כל העונות אנחנו בוחרות וחוות שפע. השפע מכתיב לנו קצב מסוים: קצב הלב, קצב שמסונכרן עם שאר החיים וגורם להם ולכל שלבי הליקוט להיות מהנים יותר, קלים יותר, ומניבים יותר.
ניסיתם פעם לקטוף סברס ללא כלים חיצוניים? זאת יכולה להיות חוויה מאוד מתסכלת, אבל בקצב הנכון ובמודעות הנכונה זאת יכולה להיות חוויה מאוד מתוקה. קודם כל אני לוקחת כמה נשימות עמוקות, נרגעת, מעיטה את פעימות הלב לקצב בו אני שומעת את הרוח, את הציפורים ובו חרקים מעופפים כמו זבובים מפסיקים להפריע לי. עכשיו אנ מתקרבת אל הסברס המושך ביותר - מתבוננת בו ומוצאת את המקום בו הכי קל לתפוס אותו בין עיני הקוצים - עם אגודל ואמה אני מורידה אותו אל האדמה. עם ציפורן או אבן עם שפיץ מורידה את הקצבות, עושה חתך באמצע ושולפת את הכתום העסיסי. אוכלת לאט לאט ונהנית מכל רגע. אם נכנס קוץ או שניים, קל להוציא על ידי נשיפה או עם האצבעות כי הוא לא נכנס עמוק.
בקצב הלב מבחינים בדברים טוב יותר - בעצים, בזרעים על הקרקע, בבעלי חיים. מבחינים בשפע שמסביב. בקצב הלב אפשר לעשות פעולה שחוזרת על עצמה כמו לפצח צנוברים, או ללקט אוכמניות, בצורה רעננה, שהרי כל רגע הוא רגע חדש, מבלי לאבד את הסבלנות לאחר כמה דקות.

השפע מנחה אותנו בעצם, פשוט להנות יותר מהחיים, להוציא כמה שיותר מיץ מכל רגע ורגע. כך גם שאנחנו אוכלים, נוכל לבחור להתחבר לחוויה האיכותית של מזון בכמויות קטנות באכילה איטית, נוכל ללמוד את הטנטרה של המזון.
תרגיל: קחו מזון בגודל של ענב (אפשר גם פשוט ענב בעונה) וקחו את הזמן, לאט לאט, עם נשימה בין כל שלב. תסתכלו עליו. תמששו אותו. תריחו אותו. תרגישו אותו עם השפתיים, תכניסו לקדימה של הפה, תגלגלו אותו מצד לצד, תרגישו את הטעם הראשוני, תלעסו לעיסה אחת, תרגישו את הטעם, עוד לעיסה, עוד לעיסה, לגלגל את העיסה בפה, להרגיש את הטעם שנשאר, נסו לראות כמה זמן הוא נשאר.
התרגיל עוזר לנו להתחבר לקצב אחר של אכילה מודעת ולהגיע לסיפוק מהיר יותר מהמזון בכמויות קטנות יותר - וזה מאוד שימושי בליקוט, כשאנחנו אוכלים צמחים חדשים, פירות קטנים, חלקים קטנים ועדינים של הצמח, או בכלל.

השפע והאמון מאפשרים לנו להאמין בנדיבותו של הטבע ולכן עוזרים לנו שלא לאגור ולאכול מזונות שלא לצורך, להיות בקשב לעצמנו ולהימנע מאכילת יתר והתפוצצות בצורה אורגאנית ומחוברת.