זבש"ך: זה-שנשאל בשכיחות faq: frequently asked questions

אז לא מביאיםות אוכל? מה אם לא נמצא כלום?

אחת הכוונות בטיול היא איפשור של איכות חיים מסוימת שבדרך כלל לא זמינה לנו. עם זאת, אחד הפחדים הראשונים שעולים לא~נשים מהתרבות שלנו זה עניין האוכל. אין כאן כוונה להיות קשים - ואין כאן כוונה לסבול בטיולים - הכוונה היא כיף ורכות שבאה מתוך האמון שרוכשיםות בחיים והנאה מגילוי מחודש של החושים.
מהות החוויה - התהליך והמסע הרגשי, היא מרכז העיניינים, לא האוכל,זהו חופש בחיק הטבע - הכולל את שאר המשתתפיםות.תחושת הרעב בסביבה תומכת ונקייה מהסחות ולבטים, נעימה וטבעית בהרבה מאשר בבידוד מנוכר.
אנחנו מבקשות מא~נשים לא להביא מזון לתקופה קצרה של מספר ימים ספורים על מנת לעשות מקום למזונות אחרים. וכן, גם לעשות מקום לתחושת רעב חיובית. תנו לעצמכן להנות מההזדמנות החד פעמית הזאת!

אבל אני מאד רוצה לבוא - ומרגישה שאני לא יכולה 100% ליקוט

הרצון קודם לבחירה. אם את מרגישה שקשה לך לבחור - כדאי פשוט לתרגל את מה שכתוב למעלה תחת הכותרת - "איך להתכונן לטיול". זה דברים פשוטים שאפשר לעשות כבר בבית. לעשות אותם רק בכיף בלי סבל ובלי גבורה. ואז תרשמי לטיולי טעימה של 4 לילות - גם אם הטיול יהיה צום (מה שמבחינת תנאי השטח בלתי אפשרי -תמיד יש משהו ללקט- ומים לשתות), זה עדיין צום של 80 שעות. ולרובינו זה עושה רק טוב. בויפאסנה נמצאיםות בשתיקה 10 ימים. בויז'ן קווסט של שומרי הגן לא אוכלים 4 ימים. אנחנו מלקטיםות. כפי שאתם מביניםות - זה אפשרי וכיף וזה מזמין איכות שבאה כשנותנים לה מרחב - שפע!

מה עושיםות חוץ מללקט?

יש פעילות מונחית שמלווה את הטיול להמרצה ולעידוד של תחושות חיבור עמוקות בתהליך הייחודי אותו כל אחתד עוברת עד סגירת הטיול. מה עוד עושיםות בטבע? מטפסיםות על עצים, משחקיםות משחקים, מדבריםות מהלב על כל דבר, מטפחיםות את עצמינו ואחתד את השניה, מספריםות סיפורים, מניקות, חופריםות בבוץ, טובליםות במים, ישניםות, קולעיםות סלים, בוהיםות בכוכבים, מצטנפיםות -מפגיניםות חיבה.

האם הטיול הוא סדנא לליקוט צמחי בר?

לא. הטיול הוא לא סדנא ואין כאן "מורים" ו"תלמידים". גם המארגנות וגם המשתתפיםות המנוסיםות יותר שמחיםות לשתף את כולןם בכל ידיעותיהןם ובנסיון חייהןם. אין כאן לימוד אינטנסיבי מסודר. ברוח עקרון הרצף וחינוך חופשי חוויתי - אנחנו לומדיםות כל הזמן מהחוויה של החיים עצמם - מסקרן אותי משהו? אני שואלת שאלות.. ומקבלת תשובות ודעות שונות ובוחרת את מה שמתאים לי. באופן זה יכולת ההפנמה של רבים מאיתנו (במיוחד ילדיםות) גדולה יותר. מצד שני - אם תעברו איתנו שנה של טיולים - תקבלו ידע שלא נמצא בשום מקום אחר - שמצד אחד אפשר למלא ספרים שלמים איתו ומצד שני אינו ניתן להיות מובע בצורה שלמה במלל.
אם אתןם מעוניינים בסדנא מסודרת יותר - פנו אלינו ונפנה אתכןם לאדם המתאיםה.

ואם אנחנו רוציםות לבוא (עם הילדיםות)!

איזה כיף! רק שאלונת.. האם יצאתןם לאחרונה או בכלל לטיול הליכה (עם הילדיםות) של יותר מיום אחד עם לינה בשטח ללא אוהל? מומלץ לעשות טיול כזה אחד לפחות קודם לכן, וללקט תוך כדי וגם להביא פירות איתכןם בלי להדליק אש (לבהות בכוכבים למשל..). כמו כן קראו את עמוד זה במלואו, במיוחד "איך להתכונן" ולבצע את התרגילים בטיול. עכשיו, שההתלהבות יותר מושרשת.. והילדיםות מתחנניםות לצאת כבר, מלאו שאלון, כתבו חיבור, ויאללה לדרך!

אין אין, אני חייבת פלאפון/אוטו/אוכל מהבית/ג'קוזי/נייר טואלט.. (סמנו את הרלוונטי)

קודם כל לקחת נשימה... בתרבות שלנו דאגו יופי לקשור בין צרכים אמיתיים חשובים של בטחון ונוחות (ואפילו אהבה) למוצרים טכנולוגיים אלו שלמעשה מייצרים תלות שתורמת לשימור המעמדות בחברה.
עכשיו שאנחנו מודעיםות לצרכים - בוא נראה אם אפשר לענות עליהם אחרת - פלאפון אחד לשעת חירום - יש. תחבורה ציבורית - יש. מזון - את זה תגלי בטיול - תוכלי לדרג את זה באמצעות תרגול בתזונא טבעונאית ו/או צום (למרות שאין סיכוי שלא נמצא כלום...עלה אחד של חוביזה לפחות!). ועכשיו פנקי את עצמך במזרון מחנאות נוח, שק שינה קומפקטי קל אבל חם מספיק. תיק טוב. בגדים נוחים ובואי.

יש לי ילדים קטניםות והןם לא אוהביםות ללכת/להיות במנשא/לאכול ירקות עליים

במציאות בה אין טלוויזיה לא צריך לדאוג שהילד יראה יותר מדי טלוויזיה.. כלומר יש לנו כאן מציאות מסוימת ודווקא ילדים בד"כ מתאימים את עצמם די מהר למציאות חדשה לעומת מבוגרים. חשוב שההורה יקרין בטחון ושיהיה אמון הדדי עוד מהבית. אם הילד רעב ורואה אותנו אוכלים עלים בתענוג.. סביר שהוא יאכל גם (אולי לא בפעם הראשונה... אבל אחרי שיהיה רעב מספיק). כמו כן בטוח שזו תהיה חוויה משמעותית שלכמה שעות ילד בוגר יחווה את החוויה בה אנחנו רעבים ומחפשים מזון ונותנים לרעב להוביל אותנו. מלבד זאת הנקה מאד עוזרת לילדים. גיל הנקה (ממוצע עולמי מעל גיל 4) - ככה שתמיד יש להם אוכל. אז לחשוב פעמיים לפני שמפסיקים להניק מוקדם מדיי...כדאי כבר כמה שבועות לפני הטיול להתרגל לטייל כל יום - ולבלות את רוב היום והלילה בחוץ. לסדר מיטה משפחתית נוחה בחצר או במרפסת (או לפחות ליד החלונות הכי גדולים בדירה), ולצאת כל יום לכיוון אחר. תתפלאו מה אפשר לגלות גם באזור אותו אתם מכירים 40 שנה, כשמרכיבים את משקפי הליקוט שלנו. בדיוק כמו למבוגרים - זה מאד עוזר להוציא מהתפריט היומי את המזונות הסותמים הממכרים ומשבשי הטעם - עתירי הקלוריות ודלי התזונה (כל המזונות המעובדים, העמילניים, ועתירי שומן וחלבון מן החי ומן המת).

האם זה בסדר להיות ערומיםות?

רק אם זה בסדר להיות א~נשים.... בטיולים מי שמרגישה בנוח מוזמןת ללבוש את הבגדים המקוריים שלהו בכל מקום ובכל עת. הטיולים הם סביבה אוהדת וחיובית לעירום. אנחנו מעודדות את עצמנו להסיר קליפות פנימיות וחיצוניות ולהיות בפשטות מי שאנחנו באמת. אם יש לכןם קושי להיות ערומיםות או להיות בסביבה עם א~נשים אחרים ערומיםות - אז יש לכןם הזדמנות להתמודד עם קושי זה.

האם מדליקים אש?

לא! אנחנו משחרריםות את השליטה באש כאחת החשודות בגרימת נפילת האנושות מחיים מאוזנים (גן עדן)... בטיול יש נסיון לראות את עצמינו כחלק שווה מהטבע, כשאר החיות. אנחנו לא מנסיםות לשלוט בו בצורות אחרות. אין כאן הזמנה לויכוח על ההיסטוריה של השימוש באש. אפשר לראות את הטיולים הקצרים בחורף כתרגיל חוויתי. איך זה להיות חלק שווה מהטבע לשלוש לילות.
ישנה איכות אחרת ומיוחדת בטיול בטבע ללא מדורות - אין עשן, יש מין שקט כזה. פחות בוהים באש ולכן מסתכלים יותר על הכוכבים ואחתד על השניה. אם קר, אז מתכרבליםות. שק שינה סטנדרטי של מינוס 7 עושה את העבודה בכל מקום בעונה הכי קרה חוץ מהצ'ופצ'יק של החרמון...
מלבד זאת אנחנו לא משאיריםות שום סימן בשטח (אולי כמה קליפות וחרצנים..) - ומדורה משאירה צלקת לאורך זמן ובזמן הבעירה יש לה השפעה עצומה.
כמובן אנחנו גם לא מעוניינu,ים בשריפה על המצפון...

הפסקת אש היא צעד הכרחי ליצירת דיאלוג שמוביל לשלום.

האם מבשליםות?

בזמן הליקוט אנחנו פועליםות על פי "עקרון המשיכה" (ראו עקרונות ליקוט‏) - עקרון המשיכה תקף אך ורק למזונות במצבם הטבעי - כלומר ללא בישול. גם כאן, כמו השליטה באש, אנו בוחריםות לנהוג כשאר החיות ולהתקיים ממזון במצבו הטבעי.
שותות מים מהטבע?
מי שרוצה - מוזמןת - ומי שלא, צריך לסחוב מים.. (בחורף פחות בקיץ יותר - וזה יהיה הדבר הכי כבד בתיק) יופי של כושר! אנחנו חלק שווה מקהילת החיים וגם לנו מגיע קצת מים וחופשה ממי הברז המוכלרים, מופלרים, ומזוהמים באי אילו חומרים רק מהצנרת... גם כאן לפי עקרון המשיכה אנו בוחריםות לשתות את המים הכי טובים שאפשר ממעיינות, נחלים, גשם וטל או דרך המזון שלנו. ללא פיסטור או סינון. ראו אמון במים מהטבע‏. כמו כן ניתן לצרוך פחות מים עם ביגוד שמצל טוב על הגוף, וגילוי והבחנה של הקצב בו הגוף שלכם מתפקד בצורה הכי יעילה.
למען בריאותכןם אתןם מוזמניםות למצוא מיכלי שתייה שלא דולפים BPA (פוליקרבונט) או אנטימון (PET) - יש מיכלים מנירוסטה ויש גם מפלסטיק מס' 2 - HDPE (בקבוקי מיץ מסוימים וחלב).
ומה אם נתקליםות בברז?
מכיוון שהארץ די מיושבת ומעובדת - מי ברז זמינים במרחק הליכה כמעט בכל מקום צפונית לבאר שבע. אתןם מוזמניםות להשתמש במים אלו אם אתןם חפציםות.

האם אפשר לבוא רק ליום הראשון\שני\שלישי... חלק מהטיול?

לא. ההכנה לטיול והטיול עצמו הם תהליך שלם. מספר המקומות בטיול מוגבל על מנת שלא נהיה קבוצה גדולה מדי - לכן חשוב שמי שבוחרת לבוא מתחייבת לבוא לכל הטיול.
האם אפשר לעזוב באמצע?
אם עולה קושי מסוים - מומלץ לא לקפוץ למסקנות או החלטות עזיבה. יש בטיול שפע של תמיכה שניתן ללקט,ולקטיםות שרוציםות לעזור ולהיות איתכם בשעת הקושי. תזכרו שאנחנו שם ביחד. בדיוק כשעובריםות את הקושי וממשיכיםות קדימה, המתנה מהטיול תהיה גדולה יותר. מלבד זאת, אם ישנו מקרה חרום, אין שום דבר שמונע מבעדך לעזוב בכל עת. כל משתתףת מביאה עימוה משהו ולוקח חלק חשוב בטיול. עזיבה באמצע הטיול, במיוחד לאחר שהתחיל, משפיעה על כל השבט ומחלישה אותו. אנחנו אמנם נתאושש אבל אנחנו מעדיפיםות שעזיבה באמצע תהיה רק במקרה חרום ולא מתוך קושי איתו ניתן להתמודד. אם קראת את מלוא העמוד והשאלות, לא באת עם ציפיות, וחווית את תרגילי ההתכוננות. אין סיבה ממשית לעזיבה מלבד מקרי חירום - אנו מבקשות מא~נשים להתכונן לפני הטיול ולבוא עם מלוא הכוונה להשאר עד תומו. קחו את המקום שלכם בטיול ברצינות, ישנו מספר מקומות מוגבל ויש א~נשים שלא יכלו להצטרף בגלל שלא היה מקום.
האם אפשר לבוא מאוחר יותר ביום הראשון או לעזוב מוקדם ביום האחרון?
מכיוון שהטלפון הנייד היחידי מכובה - ובהעדר מסלול מתוכנן מראש - יהיה קשה לפגוש אותנו לאחר שיצאנו לטיול. אנא הגיעו בזמן. אנחנו חפצות להתעסק כמה שפחות בלוגיסטיקה שקשורה בהגעה ועזיבה - במיוחד בזמן הטיול בו אנחנו מתכווננות על להיות נוכחיםות בכל רגע - אנו מבקשות להתמקד בלוגיסטיקת העזיבה (מחשבות על העתיד) רק לאחר סגירת הטיול.
לגבי עזיבה מוקדמת - הטיולים מתמלאים מראש - ואנו מעדיפות לתת את המקום בטיול לא~נשים שמתכווניםות לעבור איתנו את מלוא התהליך.. מהשאלון ועד הטיול במלואו. הטיול מסתיים בד"כ אחה"צ. נא לא לקבוע דברים בבוקר היום הראשון או בערב היום האחרון, על מנת לאפשר לכולנו נחת לפני ואחרי ובכדי לשחרר מלחצי עזיבה מיותרים.

האם הטיול מיועד רק לטבעונאייםות\טבעונייםות\צמחונייםות?

ממש לא. עבור חלק מהמשתתפים טבעונאות (או טבעונות או צמחונות) מהווה חלון להוויה מחוברת יותר לטבע והטיולים הם סביבה מאד תומכת עבורןם, אולם יש חלונות רבים לכיוון הזה וטבעונאות היא רק אחד מהם. מכיוון והתפריט המוצע לנו באופן טבעי הוא בעיקר פירות, עלים, זרעים, ועוד חלקי צמחים, המזון שלנו הוא בעיקר טבעונאי. אין זה מונע ממי שחפץה בכך (נדיר מאד..) - להזין את עצמו מחרקים, זוחלים, צדפים, חלזונות, פטריות, אדמה, צואה... במצבם הטבעי. א~נשים המעונייניםות בכך מוזמנים לבוא ולהתנסות כמו כולנו - על אחריותןם האישית כמובן.

מה אם יש לי או צפוייה לי וסת?

יש כמה אופציות:
ישנה דרך לשלוט ביציאת הדם - חפשו את המושג מודעות וסת‏.
ישנן אצות ספוג שמשתמשים בהן כמו טמפונים ופשוט סוחטים ושוטפים אותם ומכניסים שוב. הן מחזיקות שנה לפחות.
ישנו טמפון רב פעמי‏ שמכניסים ומרוקנים - זה פתרון טכנולוגי יותר - אבל מי שמגלה את זה ונוח לה ממש נשבעת על זה. זה עשוי מסיליקון או מגומי טבעי - בצורה של כוסית, ופשוט צריך לרוקן את זה מדי פעם ולהכניס חזרה. "מון קאפ" דיווה קאפ".
תחבושות רב פעמיות‏‏ - או פשוט חתיכות של מגבת/ בד. החסרון הוא שצריך לחכות עד שיתייבשו לאחר שטיפתן. אבל אפשר להביא מספיק תחבושות לזמן הטיול ולשים את המשומשות מיובשות בשקית ו\או לשטוף כשמגיעים למקור מים ולייבש על ידי תלייה על התיק (זה גם פרסומת טובה לתחבושות רב פעמיות.. וחיים אקולוגים בהם לא נגעלות מהטבע..)
מבקשות לא להביא איתכן טמפונים ותחבושות חד פעמיות - אנחנו לוקחות חופשה מיצירת ואגירת אשפה בימי הטיול.
לגבי כאבים - לשתות הרבה, להכנע לכאב, לתת לו תשומת לב. ללמוד ממנו ולתת לו להעלות רגשות שהודחקו. לקטות מספרות שתזונה טבעונאית לאורך זמן עוזרת מאד בהפחתת כאבים שקשורים לוסת. ולהתעטף בתמיכה מהשבט בכל דרך.

אף פעם לא ישנתי כך מתחת לשמיים - האם אינכם נעקצים בלילה ע"י חרקים/זוחלים המוצאים מסתור בשק השינה או פשוט מטיילים עליכם בדרכם?

כשאנחנו בטבע, אנחנו חולקים את האדמה והאויר שסביבנו עם עוד יצורים שזוהי סביבת המחיה הטבעית שלהם. בדרך כלל אם אנחנו לא נפריע להם, גם הם לא יפריעו לנו. אנחנו ישנים ביחד ומרגישים בטוחים ומוגנים.
מומלץ לצאת ולראות בעצמך. לקחת נשימה ולהרגיש את הפחד כדי להשתחרר מספיק ממנו בשביל לצאת החוצה... אפילו לישון בחצר האחורית כשלא יורד גשם.

אני דיסלקטית, דיסגרפית, הכתב שלי עקום, ויש לי הפרעות קשב ומלא שגיעות קתיב! תעשו טובה, אפשר לבוא בלי לכתוב חיבור?

החיבור מהווה חלק חשוב מההכנה לטיול ומהטיול עצמו. אין צורך לכתוב יצירת מופת חדשה בספרות העולם, יש צורך שתקראו טוב את ההנחיה שלנו ותענו לעצמכם תשובות כנות ואמיתיות. כתיבת החיבור תעזור לכם להגיע מוכנים ומכוונים לטיול.

כמה א~נשים בשבט בד"כ?

בין 18 ל-30 משתתפיםות.

מה לגבי דתייםות בטיול לקטים?
מוזמניםות בהחלט! לאורך השנים הגיעו לא מעט א~נשים המזדהיםות כדתייםות. חשוב לנו לשמור על הטיולים כסביבה ניטרלית ואוניברסלית ללא שיוך דתי כל שהוא ולכן אנו מזמינות את כולםן כולל אלו שמזדהיםות כחילוניםות ודתייםות. כל המשתתפיםות מוצאיםות דרכים להיות נאמניםות לעצמםן ולאופי לטיול גם יחד.
בבוקר ישנה השכמה מוקדמת לשעה של זמן אישי בה ניתן גם לתרגל רוחנית, לקיים טקסים, או פשוט להיות עם עצמינו בשקט. מעבר לזה אנו מבקשות מכולנו להיות כמה שיותר פנויות למה שיש לחוויה להציע.
בנוגע לשמירת שבת ושמיטה, ברב אם לא כל המובנים אצלנו הלקטיםות כל יום הוא שבת, וכל שנה היא שמיטה. אין חשמל אין אש אנחנו קרובות לבריאה אוכלות מהצומח. מעבר לזה מצאנו פתרונות רבים כאן - וזה משתנה מבריה לבריה ובחירתה. דוגמאות: י
ש שמלקטיםות הרבה ביום שישי וצמות בשבת, יש שמלקטיםות רק מהארץ אך לא סוחבות זאת ממקום למקום, יש כאלו שמעדיפות לא לסחוב את הציוד ומוצאות מישהו/י שהן מרגישות בנוח לתת לה/ו לסחוב את הציוד בשבת. יום שבת הוא בדרך כלל היום האחרון של הטיול והולכות בו מעט. יש הבוחרות להחביא/להסוות את הציוד שלהםן ביום שבת בבוקר ולחזור ולאסוף את הציוד לאחר צאת השבת וסוף הטיול. לא ניתן להדליק אש ששורפת אך מעודדות להדליק את האש הפנימית המחיה. אין להביא מעבר לציוד המפורט ב"מה להביא?" כולל ספרים ונרות. ראו איך מלקטיםות דברים שעונים על הצורך הרוחני כמו בצורך התזונתי.
גם דתיים אורתודוקסים מדתות מגוונות הגיעו לטיולים וקיבלו הרבה מחוויה משותפת איתנו ובהערכה לטבע.



under construction.. 
we are working on finishing this english part. please ask a friend to translate the rest of the page and other pages or contact us for more information. 


so we dont bring anything? what if we dont find anything?

one of the purposes in the trip is enabling a quality level of life that is normaly not avilable for us.
however- one of the first concerns that come to minds of people in our culture is the matter of food.
the intention is not to be tough or strict- nor to torture ourselfs and suffer during the trip- the intention is joy and softness that emerges from trust we have in life and enjoyment that comes from the rediscovery of the senses.

i really want to come- but i feel i can't do 100% gathering

before choice comes will. if you are having a hand time choosing- it's better if you practice what's written in the essential info page under "how to prepare for the trip".
those are simple things you can already practice at home. do them with joy and without suffering or bravery.
then, enroll to a beginners trip- 4 nights.
even if this trip is going to be a complete fast(which if not possible considering the conditions- there is always something to to gather- and water to drink), its only 80 hours of fasting. for most of us it can do only good. a vippassana requires 10 days of silence. in a vision quest- people don't eat for four days.
we gather. to our perception- it is doable and fun and summons a good feeling of abundance.

what do we do except gathering?

there is a guided program that accompany  the trip for  energizing and to encourage and feeling of deep connection to the personal process each one of the participants goes through. what else do we do? climb trees, play games, tallk from our hearts about anything, groom ourselfs and each other. tell stories, breastfeed, dig in the mud, bath in water, sleep, weave baskets, stare at the stars, show affection.
is the trip a wild plant identification workshop?
no.the trip is no worshop and there are no "teachers" nor "students". the organazers as well as the more experience participants are more then happy to share their knowledge. there is no particular or intensive training or studies. 

 can i join you on the 2nd/3rd... day or come only to a portion of the trip?

won't fly. the preparation-for and the trip itself are a whole process. there is a limited number of participants for each trip and it is important that whoever chooses to come will do so in a complete manner.

is it possible to leave in the middle of the trip?
some difficulties will come up during the trip - we ask that you prepare for it and expect it and intend to stay and deal with it. there is plenty of support (to gather together) on the trip and other gatherers will want to help and be with you at the time of difficulty. allow yourself to receive this help fully. going through the difficulties and continuing forward are usually the greatest gifts this experience will present to you. 
in cases of a serious medical emergency, in any time, you are encouraged to consider to depart and receive emergency care if you need it. 
as our common journey progresses we come to realize that each participant is a unique part of a whole experience and without each and everyone there will be something missing. this is why departures, especially after the trip began, affects the entire tribe and weakens the potential of the experience. we will recover from it, but we strongly prefer that mid-trip departures will occur only in case of emergency.
if you read the entire page about the trip, and q&a, and joined openly without expectations and went through the preparation exercises - there will be no real reason to quit except in an emergency - we ask participants to prepare prior the trip and join us with the full intention to stay until the very last minute. please take your spot on a trip very seriously, as there is a limited number of participants, and some who would love to join but couldn't because the trip was full. 

can i arrive a bit later on the first day or leave early on the last day?
the trip isn't designed to accommodate late arrivals and early departures. the single emergency jailphone is switched off and there is no pre-planned hiking route so please arrive on time. we wish to avoid dealing with such logistics during the trip, so we all stay present in every moment. stay focused on the experience and don't worry about how you'd get back home before the trip ends. we will take care of that anyhow. trips fill up in advance - and we choose to reserve a place only to participants who intend to go through the entire process with us, starting from the sign-up questionnaire until we finish. we usually succeed to complete the trip before sunset. please do not make plans on the first morning or evening of the last day, to allow all of us to be in ease before and after the journey.

Comments