מאת יוסףה מקיטון
פוליטיקה של מילים היא כיפית ושימושית, ואני רוצה להודות לגילי פליסקין, שבסיפרה "דברים שרציתי לגעת" חשפה את המילה עצמיניות (במקום אוננות, תקראו בהקדמה לספר כדי להבין מה ולמה), ותוך כדי כך יסדה את תחום המילולינות (וגם את המילה הזו היא המציאה, הגאונה!). בפינה יהיו מילים שהמצאתי או שאחרות המציאו ושאהבתי, ולפעמים חרוזים. תודו שחרוזים הם עונג. אז הפעם בפינת המילולינות:
זוגיות זו מילה לא יפה לתיאור היחסים בינינו. אנחנו לא זוג. זה כמעט מעליב. בטח שלא מונוגמיה. גם רומן לא מוצלחת, מבחינה פמיניסטית. סטוץ לא נוגעת בכל המימדים ולפעמים מזלזלת. ודאי שלא זיון. יזיזות מתחילה להתקרב, אבל מה קורה כשהדהוד הידידות ביזיזות קטן על החברות והקירבה? יש עוד מילים כנראה. אני אשתמש בחבּרות, ב-ב' דגושה. בחבּרות יש מהצבע של השורש חבּ בערבית שמבטא אהבה, מהצליל של חיבּור, חיבּוק. ויש בה קירבה למילה חברות ב-ב' רפה, מילה יפה. אז חבּרות, אם כן. תהי חבּרות בינינו. רוצה להתחבּר איתך. אתה ואני חבּרות. בלי חוקים כתובים מראש, מילה חדשה ליחסים שמומצאים מחדש בכל פעם עם כל חבּר. כזו מין מילה, כזו מין חבּרות. |  |
מאמרים articles >