דודי לצבי - קשר הרב הנזיר עם הרצי"ה קוק זצ"ל

בין שני סגני כהונה גדולה:
 
קשר מיוחד במינו התפתח במהלך השנים בין שני גדולי עולם אשר התמסרו לתורת הכהן הגדול מאחיו, מרן הגראי"ה קוק זצ"ל. הלא הם הרצי"ה קוק והרב הנזיר, אשר במשך תקופה ארוכה של עשרות שנים עמלו ושקדו על עריכת והוצאת כתבי מרן הרב קוק זצ"ל לאור עולם. איש איש בסגנונו המיוחד לו, שניהם מובהקים בתורה ובחכמה גם יחד. 
 
לאחר פטירת הרב קוק בג' אלול התרצ"ה, התמסר הרצי"ה לאיסוף וסידור כתבי הרב בהלכה (שותי"ם) והוצאת אגרותיו במשך שנים רבות וכמעט שלא עסק בשום דבר אחר בשנים הללו (עוד על כך בספר "צבי קודש" חלק א' ו"בדרך התורה הגואלת" עמ' צג'). הרב הנזיר המשיך בשקידתו הרבה בסידור מערכת כתבי "אורות הקודש" והוצאתם לאור.
 
כך חברו ה"שומע הגדול" של הדור (הרב הנזיר) ל"דבר הדור" (הרצי"ה), בהנחלת תורת הרוא"ה הגדול של הדור.
 
 
 
חנוכת ספריית ישיבת "מרכז הרב", כסלו תשכ"ו.
מימין: הרב הנזיר זצ"ל, הרב שלום נתן רענן זצ"ל, הרב שאר ישוב הכהן שליט"א, הרצי"ה קוק זצ"ל.
התמונה מאלבום: "רבנו"
 
 
 
שניהם ייסדו ביחד עם הפרופ' חיים ליפשיץ ז"ל ועוד נכבדים את "מעגלי חוג הראי"ה", אשר במסגרתו התכנסו כל שבוע תלמידיו ולומדי תורתו ללימוד משותף בכתבי הרב קוק וכן תוכננה הוצאה מסודרת של מורשתו של הרב קוק לאור עולם. 
 
וכך סיפר משתתף ב"בחוג הראי"ה":
"מעשה בנזיר שאמר את שלו, והרצי"ה הגיב: "זה נכון", ואמר את שלו. נענה ה"נזיר" ואמר: "זה נכון", ושוב אמר את שלו. קרא עליהם הרב משה ד"ר זיידל: "אלו ת"ח שבארץ ישראל המנעימים זה לזה בהלכה".
(אלבום: "רבנו" עמ' 91)
 
להורדת החוברת "במעגלי חוג הראי"ה" ובה הרצאות וסיכום מפגשים במלאת עשור לפטירת הרב זצ"ל
 
 
סגנון השיעור של הרצי"ה היה קולח וזורם כמעיין הנובע, אך הוא היה נמנע באופן עקבי מהבאת מובאות מספרות הקבלה בפני התלמידים, עד כדי כך שספרי הקבלה בביתו היו "מוחבאים" בשורה השנייה, ואם אירע ונזקק למובאה מהם היה עושה 'עסק' שלם מהשימוש בהם בציבור
(להרחבה בנושא יחסו של הרצי"ה להוראת הנסתר ברבים ראה בספר "בדרך התורה הגואלת" עמ' רסג-רסה).
 
לעומת זאת, השיעור של הרב הנזיר היה מתוכנן ומסודר בקפידה כאותו "שעון אורלוגין" (מושג מפתח במשנת הרמח"ל בספרו "דעת תבונות" ובעקבותיו אצל הרב הנזיר) ובתחילת השיעור היה בוחן את התלמידים הצעירים האם הם יודעים לומר בעל פה את שמות עשרת הספירות. כמו כן אצל הרב הנזיר היו קוראים במקביל במספר מהדורות שונות ועורכים השוואות טקסטואליות. 
 
"לקראת שיעוריו ב'אורות הקודש' היה "הנזיר" מתכונן יום שלם ומכין מקורות באופן מדוקדק. הוא אמר: "שמעתי שהרב צבי יהודה אינו מתכונן, פותח ספר, וזה מתחיל לזרום. זהו כוחו של מרן הרב זצ"ל. אין לי הסבר אחר"
(אלבום: "רבנו" עמוד 80) 
 
בשנים מאוחרות יותר, הרב צבי יהודה הוביל את ישיבת מרכז הרב והנהיג לאחר מכן את תנועת 'גוש אמונים' והרב הנזיר התרכז בעריכת ספרו הגדול "קול הנבואה" ובמסירת שיעורים לבחורי הישיבה.
 
"כאשר נפטר ה"הנזיר" ב-כ"ח מנחם אב תשל"ב, ישב רבנו בחוץ על כסא ובכה בלי הרף במשך שעות, בכי מר יותר מבכי של אדם על בנו, אחיו או אביו. הסביר רבנו שזהו האחרון מבני דורו ובני גילו שהלך, ועכשיו הוא נשאר לבד בעולם, והזכיר את הביטוי שנמצא ב'אידרא', שאחרי פטירת רבי שמעון בר יוחאי תלת הוו, חד התוותר."
(אלבום: "רבנו", עמוד 81)
 
בהלווית הרב הנזיר, סבל הרב צבי יהודה מכאבים עזים ברגליו, ואף על פי כן השתתף בלוויה בהיותו יושב, בכסא גלגלים, תוך כדי שהוא ממרר בבכי על "האור המופלא". 
 
"וציין אז שתי נקודות בחייו של הרב הנזיר זצ"ל, האחת, תחילת נזירותו בעת היותו באוניברסיטה, כדי לשמור על הפאות והזקן, והשנייה, שעל שולחנו הציב תמונת ארוסתו, כדי שחס ושלום לא יתן עיניו באחרת".
("גדול שימושה", עמוד מז')

עדות נדירה על הכבוד שרכש הרב הנזיר זצ"ל לרב צבי יהודה מביא הרב אביהוא שוורץ בספרו "בדרך התורה הגואלת" (עמ' מז'):
 
"שמעתי מוותיקי הישיבה, שלעיתים, באמצע השיעור, שהתקיים בביתו של הרב הנזיר ברחוב עמוס בשכונת גאולה, היה הרב אומר לתלמידים: 'קומו, קומו, ר' צבי יהודה עובר בכביש', וכשיצאו למרפסת ראו שאכן הרב צבי יהודה עובר בסמוך לבית..."  
 
וכן סיפר הרב אברהם רמר זצ"ל: "הרב הנזיר אמר לי, שהקשר ביניהם הוא עצום וכל פעם שהרב עובר ברחוב, הוא מרגיש זאת. וכמה פעמים ישבו אצלו תלמידים ואמר להם להסתכל בחלון שהרב צבי יהודה עובר"        ("גדול שימושה" עמ' מז).
 
וכך כתב הרב הנזיר במכתב אל הרצי"ה (שנת התרע"ט): "ודאי אין לסמוך על שום איש לסדר ולהכין כתבי קדושת מרן שליט"א, אלא כבודו, ברא כרעא דאבוה, היודע לשקול ולספור כל מילה לפי טיבה וענינה, לפי כוונת רבנו, ראוי והגון לכך.." (דודי לצבי אגרת מ').
וסיפר הרב משה צבי נריה זצ"ל: אמר "הנזיר" למרן הרב: "הלא בנו מיוחד במינו. זהו בן שאין לו בעולמו אלא אבא". (אלבום רבנו עמוד 81)
  
 
  
 
 
 
 "דודי לצבי" -
מכתבים ואגרות שהחליפו ביניהם
מרן נזיר האלוקים הרב דוד כהן זצ"ל 
ומרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל
 
 
 לתועלת הגולשים מובאת בזאת הקדמת הספר 'דודי לצבי' - / הרב הראל כהן שליט"א. 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
Comments