עברית של סבא / שלומית כהן-אסיף

סַבָּא שֶׁלִּי מְדַבֵּר עִבְרִית מְשֻנָּה

אוּלַי חֲדָשָׁה, אוּלַי יְשָׁנָה.


עִבְרִית לֹא חֲבֵרִית

עִבְרִית מוּזָרָה

אִשְׁתוֹ שֶׁל הַחֲמוֹר אֵינָהּ חֲמוֹרָה

אִשְׁתוֹ שֶׁל הַחֲמוֹר הִיא אָתוֹן,

אֵינָהּ יוֹדַעַת לִכְעֹס

רַק לִרְטֹן.


סַבָּא שֶׁלִי

קוֹרֵא כִּרְכָּר לְכָל סְבִיבוֹן.

אֶצְלוֹ הָאַרְטִיק – שַׁלְגוֹן

כֻּלוּ קֶרַח.

הַבֵּיגַאלֶעך הֵם כְּעָכִים

בְּשֻׂמְשׂוּם אוֹ מֶלַח.


וְצָרִיך לְסַפֵּר:

אֵצֶל סַבָּא שֶׁלִי

הַסֶּנְדְּוִיץ' – כָּרִיךְ.

וְיֵשׁ לוֹ הַמְצָאָה אַחֶרֶת:

לַפִּיגָ'מָה קוֹרֵא נַמְנֶמֶת

לַנַדְנֵדָה קוֹרֵא סְחַרְחֶרֶת.


כָּל יוֹם נוֹלֶדֶת

מִלָּה אַחֶרֶת.

סבא מרחוב העפיפונים הכחולים, הוצאת עם עובד, 1986.


אהבה ברמזים  /  חיים חפר

קָמָץ, פַּתַּח, חֹלָם חָסֵר

שׁוּרוּק, סֶגוֹל, צֵרֶה,

קָמָץ קָטָן, קֻבּוּץ, שְוָא נָע

פַּתַּח, מַפִּיק בַּהֵא

דָּגֵש חָזָק, חֲטַף-פַּתַּח

קָמָץ, צֵרֶה, סֶגוֹל

שׁוּרוּק, קֻבּוּץ, שְׁוָא נָע, שְׁוָא נָח,

וְזֶה עוֹד לֹא הַכֹּל -

 

אִם כָּךְ אוֹ כָּךְ, אִם כָּךְ אוֹ כָּךְ,

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.

 

שֻׁלְחָן קָטָן וְכוֹס קָפֶה

עוּגָה וְסֻכְּרָזִית

תְּמוּנַת וַן-גּוֹךְ, וִילוֹן יָפֶה

תִּהְיִי קְצָת מַעֲשִית,

דִּקְדּוּק נִלְמַד, פָּשׁוּט וָקַל

פֻּעַל הָפְעַל פִּעֵל

וְיַחַד כָּאן עַל הַסַּפְסָל

נֵשֵׁב בִּהִתְפַּעֵל.

 

אִם כָּךְ אוֹ כָּךְ, אִם כָּךְ אוֹ כָּךְ,

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.

 

רֶה סוֹל סִי מִי רֶה סוֹל סִי מִי

רֶה סוֹל סִי מִי מִי דוֹ

דּוֹ סִי לָה סוֹל לָה סוֹל פָה רֶה

דוֹ רֶה מִי פָה סוֹל רֶה

פְּסַנְתֵּר כָּנָף כִּנוֹר רִאשוֹן

קוֹנְצֶרְט מִסְפָּר שִׁשָּׁה

בִּשְמִינִיוֹת, תְּנִי אֶת הַטּוֹן

בְּקֶצֶב צָ'ה, צָ'ה, צָ'ה,

 

אִם כָּךְ אוֹ כָּךְ, אִם כָּךְ אוֹ כָּךְ,

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.


סונט הבניינים  /  יהודה עמיחי

לִכְתּוֹב, לִשְׁתּוֹת, לָמוּת, וְזֶה הַקַּל.

וּכְבָר אַתָּה פָּעוּל, אָהוּב, כָּתוּב.

עַד שֶׁעוֹשִׂים אוֹתְךָ: אַתָּה נִפְעָל:

נִבְרָא, נִשבָּר, נִגְמָר, נִמְצָא וְשוּב

 

עֲלִילוֹתֶיךָ מִתְחַזְקוֹת כָּל-כָּךְ

עַד לַפִּעֵל: נַגֵּן, דַּבֵּר, שַׁבֵּר.

עוֹלַם הַמַעֲשִים כֹּה יְסֻבַּך:

פֻּעַל, שֻׁבַּר, קֻבַּץ, בְּלִי חוֹזֵר.

 

אַתָּה מַפְעִיל: הָאֲחֵרִים עוֹשִׁים

וְשׁוּב מָפְעָל בְּחִלּוּפֵי נִסִּים,

מַשְׁגִּיחַ וּמָשְׁגָּח, מַלְהִיב, מָלְהָב.

 

וְרַק בַּסוֹף אַתָּה חוֹזֵר אֶל עַצְמְךָ

וּמִתְבָּרֵר וּמִתְלַחֵשׁ, הַכֹּל מָחֳזָר,

בְּהִתְפַּעֵל וְהִתְקַפֵּל עַד שֶׁנִגְמָר.


תרגילים בעברית שימושית / דן פגיס

שָׁלוֹם, שָׁלוֹם. בְּעִבְרִית יֵשׁ עָבָר וְעָתִיד,

אֲבָל אֵין הוֹוֶה, רַק בֵּינוֹנִי.

עַכְשָו נַעֲבֹר לַמִּשְׁפָּט.

 

אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ.

אוֹהֲבֶיהָ אוֹכְלִים אֶת אוֹהֲבֶיהָ.

הֲפֹךְ אֶת הַכֹּל לֶעָתִיד.

 

אֲרָצוֹת זָבוֹת חָלָב וּדְבַשׁ. זֶה חִוּוּי.

אִם תִּרְאֶה אוֹתָם, מְסֹר לָהֶם ד"ש. זֶה צִוּוּי.

וְעַכְשָו מִשְׁפָּט שְאֵלָה: מֶה חָדָשׁ?

 

אוֹי לִי אִם אֹמַר, אוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר.

אֱמֹר מַה כָּאן מִשְׁפָּט עִקָּרִי וּמַה טָּפֵל שֶׁל תְּנַאי.

 

חִבּוּר קָצָר. יָצָאנוּ לְטַיֵּל בַּסְּבִיבָה.

בֵּית הָעָלְמִין בְּצַד שְׂמֹאל.

בֵּית הָעַלְמִין בְּצַד יָמִין.

אֵיפֹה תָּעִינוּ?

תּוֹדָה רָבָּה

 

שִׂיחוֹן, שֶׁל מִי אַתָּה, יֶלֶד?

שֶׁל אַבָּא. הַזֵּר הַשֵּׁנִי מִשְּׂמֹאל.

 

בְּרָכוֹת וְדִבְרֵי נִימוּסִין.

בֹּקֶר טוֹב, עֶרֶב טוֹב, שָׁנָה טוֹבָה, מַזָּל טוֹב,

בְּקָרוֹב אֶצְלְכֶם, לְעוֹלָם לֹא מְאֻחָר.

סְלִיחָה, הַאִם זֶה הַמָּקוֹם? תָּבוֹא מָחָר.

 

דַּיֵּק בִּלְשׁוֹנְךָ. אַל תֹּאמַר: זֶה הָיָה לְחִנָּם.

הֲרֵי כְּבָר שִׁלַּמְתָּ.

אֱמֹר: לַשָּׁוְא.

 

מִלִּים נִרְדָּפוֹת. בֹּשֶׁת, בּוּשָׁה וְחֶרְפָּה, בִּזָּיוֹן,

כְּלִמָּה, קָלוֹן, קִיקָלוֹן, קֶלֶס, קַלָּסָה,

דֵּרָאוֹן, שִׁמְצָה, נְאָצָה, דֹּפִי,

אוֹי לָאָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שוֹמְעוֹת,

גְּנוּת, גְּנַאי, גִּנּוּי, נִבּוּל, נַבְלוּת,

זֻלוּת, הִתְבַּזּוּת, זִלְזוּל, זִילוּתָא,

וְשֶׁתִּתְבַּיֵּשׁ לְךָ!

 

עַטֵּר לְשׁוֹנְךָ בְּנִיבִים.

אַל תְּהִי מָתוֹק פֶּן יִבְלָעוּךָ.

אֵין הַבָּשָׂר מַבְאִישׁ אֶלָּא מִתּוֹכוֹ.

הֱוֵי רֹאש לַשּׁוּעָלִים, וְלֹא זָנָב לָאֲרָיוֹת,

הַכֹּל הוֹלֵך אַחַר הָרֹאשׁ,

כָּאן קָבוּר הַכֶּלֶב!

הִגַּעְתָּ, דַּע מַה שֶׁתִּדְרֹש.

הַאִם נָאֶה דָּרַשְׁתָּ?

הֲשָׁלוֹם לְךָ? הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרַשְׁתָּ?

 

וְעַכְשָׁו עוֹד תַּרְגִיל קָטָן לְסִיוּם.

שְׁתֵּי מִלִּים בּוֹ. הַבְחֵן יָפֶה

בַּהֶבְדֵּל בֵּין שְׁתֵּי הַמִּלִּים:

שָׁלוֹם , שָׁלוֹם.




שיר הסלנג / קובי לוריא

הי אתה, אם באת לצבא
תלמד לטובתך תלמד את השפה!

מסדר אמריקאי זה טִרטור הטִרטורים
כל אוהל על הגב למגרש המסדרים,
לפמפם זה לרדת לשכיבות סמיכה
זה הסיוט של הבוקר וזו לא בדיחה.
ויש לנו גם גרפיקה, מקצוע בכיף
לגרף שטחים לגרף ולגרף,
הי אתה נראה לי הלמוט, אתה נמצא בהלם
זה לא נורא אתה עוד תיכנס לתלם

הי אתה...

הי מי זה בא? הופה...
כמו מח"ט אירופה
הוזי זה איש עם פוזה
הוא משוכנע שחוץ ממנו אין יותר גברים
ראש קטן עושה מה שאומרים לו ודי
וראש גדול להפך, הוא דואג יותר מדי.
וִנחנח זה אחד שמדבר מדי הרבה
אומרים לו: "לך תחבא", בעברית: "תסתום ת'פה"!

הי אתה...

אולי זה לא עברית ולא שפה תקנית,
אך זוהי השפה היומיומית...!

הי אתה..

צ'קו זה צ'יקמוק ובלגן בלי שיטה
כשבאוהל אתה לא מוצא אפילו ת'מיטה...
הסתבכת, צפה פגיעה, שים לב לבאות
איזה קדר, טיל אטומי, אתה בצרות...
שתו לי ואכלו לי זה גנבו בלי בושה,
שפטו לך שבת כלומר בִּטלו לך חופשה.
הבן אדם שבו"ז כי לאור המצב
הוא כל כך מצוברח עד שנשבר לו הזנב

הי אתה...

לצוף זה לתפוס שלווה בזמן ההפסקות
לנוח ולנקות ת'ראש לכמה דקות
ואז אתה חולם על צ'ופר מתנה -
על האוכל של אימא, על מקלחת חמה...
אבל אתה לא ביחידה שמונה אפס ארבע -
כשבאים בשמונה, עושים אפס, וחוזרים בארבע...
אולי אתה מורעל כלומר חולה על הצבא,
אתה והצבא ממש סיפור אהבה...

הי אתה...

להפוך את התקליט זה באופן ענייני
לסיים חצי שירות ולהתחיל את השני,
דלקת קרום החשק זה חולי לא ברור
הנשמה נרגשת לקראת אותו שחרור
פז"מניק זה אחד שכבר לקראת סוף השירות
אם הגעת עד לכאן אז תתכונן לאזרחות
כאב בעצם הפז"מ ועצבנות מוגזמת -
כל אלה הם סימפטומים של מחלת הפז"מת.

הי אתה...

בעיה לשונית / דן פגיס

הַנַּעֲרָה שֶׁקוֹרְאִים לָהּ עִבְרִית

הִיא בַּת זְקוּנִים לְמִשְׁפָּחַה טוֹבָה מְאֹד.

רַק מָה? הִיא מִתְפַּרְפֶּרֶת.

כָּל יוֹם דָּבָר אַחֵר.

אִי אֶפְשָר לִסְמֹךְ עָלֶיהָ,

מִלָּה שֶׁלָּה הִיא לֹא מִלָּה.

הִיא לֹא יָפָה אֲפִלּוּ: פִּצְעֵי בַּגְרוּת,

רַגְלַיִם גְּדוֹלוֹת. וְהִיא צַעֲקָנִית

וְעַקְשָנִית כְּמוׁפֶּרֶד.

וּמַה שֶיּוֹתֵר גָּרוּעַ:

הִיא לֹא נוֹתֶנֶת לְמִי שֶרוֹצֶה

לַחֲנֹק אֶת הַקּוֹל הַפָּרוּעַ שֶׁלָּה

וְלִקְבֹּר אוֹתָהּ בְּצוּרָה מְכֻבֶּדֶת

בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה.

 זבחלב, כל השירים, הקיבוץ המאוחד ומוסד ביאליק, תשנ"ב.


חולם בספרדית  /  אהוד מנור

אני קם בעברית בבוקר

ושותה בעברית קפה,

משלם בעברית ביוקר

על כל דבר שאני קונה.

 

בשפתו של דוד המלך

אני חי ומשמיע קול

וקורא סיפורים לילד –

כן,תמיד מימין לשמאל.

 

בעברית יש מילים בשפע

להגיד את הכל, כמעט –

יש בה תקע ויש בה שקע

אך אין מילה בעברית לטאקט.

 

מתרגש בעברית מפרח

ונושא בעברית תפילה,

מתרגז בעברית בן-רגע

ומרביץ בעברית קללה.

 

אני חושב ואני כותב בעברית בלי קושי

ואוהב לאהוב אותך בעברית בלעדית.

זאת שפה נהדרת, לא תהיה לי אחרת

אך בלילה, בלילה אני חולם בספרדית.

 

אמונים בעברית שומר לך

וסוגר בעברית תריסים.

"לילה טוב" בעברית אומר לך

וגם סופר בעברית כבשים.

 

העברית משתנית בלי הרף –

זה התחיל בלוחות הברית.

אני חי בשםה דוהרת

ואמות, כנראה, בעברית

 

אני חושב...


תעודת זהות  /  דודו ברק

מן הַתּוֹרָה בָּאתִי עֶבֶד עִבְרִי,

מִן הַגָּלוּת יְהוּדִי עֲרִירִי,

כָּאן אֲנִי יִשְׂרְאֵלִי מְנֻכָּר,

שָׁב וְשׁוֹאֵל מָה אֲנִי בְּעֶצֶם?

 

אִם רַק עִבְרִי – אֲדַבֵּר בְּעִבְרִית,

אִם יְהוּדִי, בְּלָאדִינו שִׁירִית

ואִם אֲנִי בֵּן הָאָרֶץ הַזֹּאת

אֲדַבֵּר שִׁבְעִים וּשְׁבַע שָׂפוֹת.

 

אָז מָה תַּגִּיד יְדִידִי,

הַאִם עִבְרִי אֲנִי,

אוּלַי יְהוּדִי?

יִשְׂרְאֵלִי אֲנִי

אוֹ סְתָם בֵּן אָדָם?

שֶׁמָּא בֵּן בְּלִי שֵׁם וְאֶרֶץ וְעַם.

יַחַד אַתָּה וַאֲנִי -

אֶתְיוֹפִּי,

מָרוֹקָנִי

וּפוֹלָנִי,

רוּסִי וְתֵימָנִי

רִבּוֹא נִדָּחִים

יַחַד עַד עוֹלָם

בְּשֶׁבֶת אַחִים.

 

וּכְעִבְרִי חַי בִּי זֶמֶר דָּוִד

וּכִיהוּדִי כִּינוֹרִי שׁוּב מַרְעִיד

יִשְׂרְאֵלִי מְנַגֵּן בִּי שָׁלוֹם,

אֶל אֱלֹהִים - אֵיזֶה שִׁיר הוֹלֵךְ בִּי...

 

יֵשׁ לִי עָבָר וְהֹוֶה וְעָתִיד,

יֵשׁ לִי מָחָר וְאֶתְמוֹל וְתָמִיד,

כֵּן, אָנוֹכִי בֵּן הָאָרֶץ הַזֹּאת

וּמְזַמֵּר בְּיָם נִיבִים וְשָׂפוֹת.


אליעזר בן יהודה / ירון לונדון

כמו הנביאים הקנאים לשם
הוא קינא לפועל ולתואר ולשם.
ובחצות, העששית בחלונו,
היה רושם במילונו תילי תילים
מילים יפות, מילים עפות,
מתגלגלות מן הלשון.
אליעזר, מתי תשכב לישון
הן קומתך כמעט אפיים שחה
והעברית אשר חיכתה אלפיים
היא תמתין לך עד בוא השחר.

אליעזר בן יהודה
יהודי מבדח
מילים מילים, מילים מילים
הוא בדה ממוחו הקודח.

אם נמה העברית אלפיים, נו אז מה,
הבה נעירנה ונמציא את היוזמה,
את המגהץ, את הפצצה, את הריהוט
בקצה נוצה בכתב רהוט.
כתב כרובית, כתב גלידה,
כתב את כל, את כל מילון בן יהודה.
ועוד הוסיף מילים לברוא
ונוצתו המהירה לא נחה
והשפה גדלה
ולא הכירה את מראה דמותה
את מראה דמותה בבוא השחר.

אליעזר בן יהודה...

ובן נולד לו, וכזאת האיש אמר:
זה הבכור אקרא לו בן יהודה איתמר
שמינקות ועד קמילה, מיום בואו
בברית מילה ועד מותו -
כרותה לו ברית עם העברית
ומלחמה לו את הלעז להכרית.
איתמר - אכן היה לגבר,
קומת תמר ויפי צורה וסבר,
והלשון בפיו היתה שפת עבר.
איתמר בן אבי,
שאביו היה נביא
גבר כלבבי.

אליעזר בן יהודה...