אביב ספרדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
המסע לספרד

את הפספורט ג'ו הוציא בתחילת מרץ 1937. הוא הוצא בסן פרנציסקו, ומקום מגוריו צויין שם  כסאן פדרו, קליפורניה. מדובר בנמל קליפורני גדול, שעם עובדיו, כבסיס (ואולי גם ככיסוי) לתפקידו כ'אורגנייזר' של פועלים, נמנה ג'ו, להשערתנו. (התפקיד נשא לעיתים אופי לא לגאלי. מקור המידע על הפספורט, למשל, הוא רשימה של מתנדבי הבריגדה שהוכנה ב 1951 עבור הועדה לחקירת פעולות אנטי אמריקאיות של הסנאטור מקארתי).
 
במסמך שנמצא בארכיון הניו יורקי של תנועות השמאל האמריקאיות, והתבסס על רשימות הפלגה  שהיו מתפרסמות בימים ההם ב'ניו יורק טיימס', מופיע שמו כמפליג באניה 'פאריס' בתאריך 27 למרץ.
 
ימים ספורים לפני כן הוא חצה את אמריקה מחוף לחוף בדרכו להפלגה. בדרך התעכב לילה אחד אצל חברים בצ'ארלסטון, ווירג'יניה, חברי מפלגה, מן הסתם...
בת החברים, ג'ודי, בת 8 אז, זוכרת אותו מהלילה ההוא, חתיך, חייכני...
היא יודעת שהוא היה בדרכו לניו יורק, ושיעדו היה ספרד...
הוא השאיר עליה רושם עז, מן הסתם... אחרת קשה להבין מדוע שיגרה, 60 שנה לאחר מכן, מכתב אל ארכיון הבריגדות באוניברסיטת ברנדייס, מסצ'וסטס, בו היא חוקרת לדעת מה עלה בגורל ג'ו.
בתיק שלו בארכיון גילינו את מכתבה, כמו גם העתק התשובה המעציבה ששלחו על מותו...  אם היא חיה היא צריכה להיות היום בערך בת 80...
 

הספינה הפליגה להיכן שהוא בצרפת, ולא ברור איך חצה את הגבול, האם ברכבת לברצלונה, כמו הקבוצה הראשונה של המתנדבים, שלושה חודשים לפני כן, או, מה שיותר סביר, לאור מדיניות 'אי ההתערבות' שהוכרזה בדיוק אז על ידי צרפת, רגלית, בגניבה, דרך הפירנאים, במסלול אותו מתאר מתנדב אמריקאי-יהודי אחר, מילטון וולף, שהגיע לספרד זמן קצר לפני כן, בספרו 'עוד גבעה'. (שם הספר מתייחס למסלול ההליכה האין סופי דרך הפירנאים בעת הברחת הגבול, וגם לקרב האחרון של האמריקאים בספרד, שנה וחצי אחר כך, עליו פיקד וולף, אז כבר לא טוראי, אלא המפקד האגדי של בטליון לינקולן האגדי, בגבעה 666 בגנדסה, באותו איזור כרמים עצמו בו נהרג גם ג'ו 4 חודשים קודם).


 

ללא ספק, ספרד שמצא ג'ו לא היתה דומה לאמריקה, כמעט בשום היבט.
ועם זאת, אם יש חבל ארץ אמריקאי שיש לו דמיון לספרד, זוהי הפינה הדרום מערבית של אמריקה בה חי ג'ו רוב חייו...

מזג האוויר 'הים תיכוני'. הארכיטקטורה והשפה הספרדית. הנוכחות המתמדת של הים. הטופוגרפיה ה'גבעית-הררית'. עצי האורן והגפנים. החרציות והפרגים של ראשית האביב. אם הוא היה רגיש לטבע, לנוף, כמו האח שלו, ספרד נתנה לו, מן הסתם, לא מעט 'הרגשת בית'...

 

ובסוף המסע הארוך חיכה למתנדבים החדשים מחנה הקליטה והאימונים (ומפקדת הבריגדות) אלבסטה, כ 150 קילומטר מערבית לוולנסיה.

מהקבוצה האמריקאית שהגיעה שלושה חודשים קודם נותר תיאור של חווית המפגש עם אלבסטה, ומן הסתם חוויה דומה עברה גם הקבוצה של ג'ו.
 
כל 20 מתנדבים קיבלו חדר שנועד במקור לארבעה. הקומה מעליהם שימשה ככלא לאזרחים 'מורדים' (תומכי פרנקו), שהציעו למגוייסים החדשים כסף כדי שיסייעו להם להימלט...
קירות בתי השימוש הציבוריים היו מכוסים דם, ונראו כמו בית מטבחיים.
הסבירו להם שבתחילת המלחמה התנהל באיזור קרב קשה עם הפאשיסטים, שבסופו הם נכנעו.
השבויים נלקחו לבתי השימוש וחוסלו שם, וכתמי הדם מעולם לא נוקו. זו היתה הדרך של המפקדה ללמד את הנקלטים החדשים במהירות לאן הגיעו...

 

Comments