רשרש הסוף - Шумел камыш***



רשרש הסוף Шумел камыш

רשרש הסוף  -Шумел камышשיר רוסי-מילים: שיר עם-לחן: שיר עם-עברית: יוסף חרמוני-שירה: איזי הוד-עיבוד, נגינה, עריכה והקלטה: מאיר רז.

רִשְרֵש  הַסוּף, חוֹרשָה  בַּרוּחַ, נַשָם  הַלֵיִל  בַּאֲפֵלָה. זוּג  אוֹהֲבִים  יָצָא  לַשׂוּחַ, ועַד  הַבֹּקֶר  שָם  בִּלָה.  הֵאִיר  הַשַחַר, הַשְנַיִים  קָמוּ, תַחְתָם  הַעֵשֶׂב  שָם  נִרְמַס. לֹא  הַפְּרָחים  בִּלְבַד  נִפְגָמוּ, גַם  תוֹם  הַנַעֲרָה  נֶחְמַס. אַבוֹא  הַבַּיתָה, אִמָא, אַבָּא, "הֵיכָן  יַשָנְתְ, הַאִם  לְבַד?". בַּאֲחוּ  בִּלִיתִי, לַילָה  בָּא, הַשְבִיל  בַּלַילָה  לִי  אָבַד. קַטָף  אוֹתִי  כְּמוֹ  שׁוֹשָׁן  מִשִׂיחַ, וּמִי  עַכְשָיו  יִקַח  אוֹתִי?. יָפָה  הָיִיתִי, הוּא  הִבְטִיחַ, פַּגְעָה, הִכְּתָה  בִּי  תְמִימוּתִי. רִשְרֵש  הַסוּף, חוֹרשָה  בַּרוּחַ, נַשָם  הַלֵיִל  בַּאֲפֵלָה.  

Шумел камыш-Слова: Народная песня-Музыка: Народная песня. Шумел камыш, деревья гнулись, А ночка темная была...Одна возлюбленная пара, Всю ночь гуляла до утра. А поутру они вставали. Кругом помятая трава, Да не одна трава помята, Помята молодость моя. Придешь домой, а дома спросят: «Где ты гуляла, где была?».. А ты скажи: «В саду гуляла, Домой тропинки не нашла». А если дома ругать будут, То приходи опять сюда…Она пришла: его там нету, Его не будет никогда. Шумел камыш, деревья гнулись, А ночка темная была. Одна возлюбленная пара, Всю ночь гуляла до утра.

הערות שכתב איזי הוד: השיר "רשרש הסוף..." הוא אחד השירים הכי מפורסמים ברוסיה ובטריטוריות דוברות רוסית. כולם מכירים לפחות את המשפט שבשורה הראשונה של השיר: "רשרש הסוף..." . כמו כל שיר עם, יש לו רוב גרסות, במילים ובמנגינות וכולן מתחילות לפחות במשפט "רשרש הסוף..."... "מספרים" שהמסורת היא שמדובר בשיר שנולד סביב מסבאות שיכר, השיכורים בדרכם חזרה הביתה היו שרים את השיר הזה. יתר על כן, פיקחים מיין היו שרים את השיר כדי לסמן שמסביב נמצאים שיכורים, מבלי להזכיר את המושג שיכורים...אך למעשה זהו גם שיר אהבה עצובה מלאת אכזבות...הסופר מיכאיל מיכאילוביץ' זושצ'אנקו כתב בשנת 1938 את הסיפור "רשרש הסוף". בספר: מתחוללת לוויה, הכומר שהוזמן לתפילת האשכבה, נושא את דבריו מעוותים לגמרי, כי שתה לשכרה לפני כן. הקשר הזה שבין הסוף המרשרש והשכרות הוא כנראה שהפך את השיר "לשיר יין" ולהתראת שכרות סביבתית. וכך מתומצת הפרק בספרו של זושצ'אנקו המבוסס על אירוע אמיתי: במהלך הספד על אישה שזה עתה נפטרה, שמו לב בני המשפחה שהכומר המספיד נראה מעט רדום מבולבל ולא יציב על רגליו. אחד מבני המשפחה מאד בקיא בשתיית אלכוהול ניגש אל הכומר והעיר לו על ששתה אלכוהול כל כך מוקדם בבוקר ועכשיו הוא מחלל את קדושת הלוויה...הכומר, שם את ידו על פיו...הכחיש את שתיית היין וטען שלא הספיק לאכול הבוקר ולכן הוא מהסס בתפילות. הכומר הובל למטבח, שלקו לו ביצה ואף הגישו לו כוס יין כדי לעודדו...שהרי לדבריו לא בא אלכוהול אל פיו עד עכשיו. משסיים לאכול ולשתות וחזר לתפילות, המשיך כמובן להסס להתבלבל ולהתנדנד בצורה מסוכנת. לפתע שמעו קרובי המשפחה שבמקום המשפט המסיים את תפילת האשכבה: "נוחי בשלום עם הקדושים, מלמל הכומר:

בִּקְנֵי הַסּוּף הָמְתָהּ הָרוּחַ,

חָרְקוּ עֵצִים בַּחֲשֵׁכָה.

זוּג אוֹהֲבִים עַל גְּדוֹת הַנַּחַל

בִּלּוּ יַחְדָּו עַד הַזְּרִיחָה.

שהם מילות הבית הראשון של השיר: "בקנה הסוף המתה הרוח" שיר השיכורים המוכר כל כך... 

קישור לשיר בשפת המקור:

Link to the song in the original language

 Sumel kamis Nadezda Kadiseva 1959