אויב כילה באש ביתנו Враги сожгли родную хату

   


אויב כילה באש ביתנו













 

אויב כילה באש ביתנו  Враги сожгли родную хату

שיר רוסי  

מילים: מיכאיל וואסילייביץ' איזאקובסקי 

עברית: אנטון פפרני 

ניקוד: נילי בן יחזקאל

לחן: מאטווי איזאקוביץ' בלאנטר

שירה: איזי הוד

עיבוד, נגינה, עריכה והקלטה: מאיר רז

 

בְּאֵשׁ אֵימִים נִשְׂרָף הַבַּיִת,

רָצְחוּ אוֹיְבִים אֶת יַקִּירָיו.

אֵיפֹה מִפְלָט אֶל מוּל שָׁמַיִם

חַיָּל אָבֵל יִמְצָא עַכְשָׁיו?

 

הוּא חֶרֶשׁ בְּעַצְבוּת קוֹדֶרֶת,

עָבַר בָּדָד בַּעֲרָבָה,

וְאֵי-בָּזֶה עַל אֵם הַדֶּרֶךְ

מָצָא אוּמְלָל רַק מַצֵּבָה.

  

גְּרוֹנוֹ נֶחְנָק, הָדְוָי כֹּה רָב בּוֹ,

בַּלֵּב - הַצַּעַר הַשָּׁחוֹר

"יַקִּירָתִי קַבְּלִי", כָּתַב הוּא,

"פְּנֵי בַּעֲלֵךְ, פְּנֵי הַגִּבּוֹר.

 

 שֻׁלְחָן עִרְכִי-נָא לָאוֹרֵחַ,

עַתָּה נַחְגֹג בַּגִּיל הָרָב

אֶת יוֹם הָאוֹשֶׁר הַזּוֹרֵחַ,

אֶת  שִׁיבָתִי מִשְּׂדֵה הַקְּרָב."

 

דְּמָמָה הֵשִׁיבָה מִכָּל עֵבֶר,

מִי יַעֲנֶה? דּוֹאֵב הַלֵּב,

וְרַק הַדֶּשֶׁא עַל הַקֶּבֶר

נָע עִם הָרוּחַ הַחוֹלֵף.

 

שָׁתַק, אוּמְלָל, עָמַד דּוּמָם הוּא,

וְרַק בַּקְבּוּק – טִפָּה מָרָה –

מֵהַיַּלְקוּט הוֹצִיא וְשָׂם הוּא

אוֹתוֹ עַל אֶבֶן אָפוֹרָה.

 

 "סִלְחִי, פְּרָסְקוֹבְיָה, לְפָנַיִךְ

כָּךְ בָּאֲבֵלוּת אֲנִי  נִיצָּב.

לִשְׁתּוֹת  רָצִיתִי לְחַיַּיִךְ,

אַךְ לְזִכְרֵךְ אֶשְׁתֶּה עַכְשָׁיו.

 

לֹא לָךְ לֹא לִי צָפוּי הָאוֹשֶׁר,

לֹא נִפָּגֵשׁ לָנֶצַח כְּבָר."

וְהוּא שָׁתָה מִכּוֹס נְחוֹשֶׁת

אֶת יְגוֹנוֹ עִם יַיִן מָר.

 

דְּמָעוֹת מָרוֹת עִם יַיִן מָר הוּא

שָׁתָה בְּשֶׁקֶט  –  הַחַיָּל.

דְּרָכִים  רַבּוֹת בָּאֵשׁ עָבַר הוּא,

אֶת כָּל אֵירוֹפָּה הוּא גָּאַל.

 

דִּמְעָה  בַּלֵּב תּוּגָה רוֹגֶשֶׁת –

הַכֹּל חָרַב בַּיּוֹם הַזֶּה,

רַק הָעִטּוּר עַל בּוּדָפֶּשְׁט לוֹ

נָצַץ דּוּמָם עַל הֶחָזֶה.

 

רַק הָעִטּוּר עַל בּוּדָפֶּשְׁט לוֹ

נָצַץ דּוּמָם עַל הֶחָזֶה.

 

Враги сожгли родную хату

Музыка: Матве́й Исаа́кович Бла́нтер

Слова: Михаи́л Васи́льевич Исако́вский

 

Враги сожгли родную хату,

Сгубили всю его семью.

Куда идти теперь солдату,

Кому нести печаль свою?

 

Пошел солдат в глубоком горе

На перекресток двух дорог,

Нашел солдат в широком поле

Травой заросший бугорок.

 

Стоит солдат - и словно комья

Застряли в горле у него.

Писал солдат: "Встречай, Прасковья,

Героя - мужа своего.

 

Накрой для гостя угощенье,

Поставь в избе широкий стол.

Свой день, свой праздник возвращенья

К тебе я праздновать пришел ..."

 

Никто солдату не ответил,

Никто его не повстречал,

И только тихий летний ветер

Траву могильную качал.

 

Вздохнул солдат, ремень поправил,

Раскрыл мешок походный свой,

Бутылку горькую поставил

На серый камень гробовой:

 

"Не осуждай меня, Прасковья,

Что я к тебе пришел такой:

Хотел я выпить за здоровье,

А должен пить за упокой.

 

Сойдутся вновь друзья, подружки,

Но не сойтись вовеки нам ..."

И пил солдат из медной кружки

Вино с печалью пополам.

 

Он пил - солдат, слуга народа,

И с болью в сердце говорил:

"Я шел к тебе четыре года,

Я три державы покорил ..."

 

Хмелел солдат, слеза катилась,

Слеза несбывшихся надежд,

И на груди его светилась

Медаль за город Будапешт.

Медаль за город Будапешт.

1945

 הערות שכתב איזי הוד:

השיר "אויב כילה באש ביתנו" הוא משירי מלחמת העולם השנייה הידועים ביותר ברוסיה. בשיר, חייל שב הביתה משנים של קרבות נוראים ובתרמילו בקבוק יין לשם חגיגת ניצחון עם רעייתו "פרסקובייה", והוא מוצא את ביתו חרב ולידו קברה של "פרסקובייה" רעייתו, והוא שולף את בקבוק היין ולוגם מהטיפה שעתה היא מרה כפליים. זה יחודו של השיר, שירים בהם חייל מספיד את רעייתו שמתה כאשר ביתם נשרף על ידי האויב, מאד נדירים...השיר נכתב בשנת 1945 ופורסם בעיתון בשנת 1946, ומיד עם סיום ההלחנה הושמע השיר ברדיו על ידי הטנור האופראי וולאדימיר נצ'אייב, ומיד אף נגנז...המשורר, מיכאיל איזאקובסקי, עוד בטרם הולחן השיר, חשב שהוא ארוך מדי להלחנה, אך סיפר, שהסיבה לגניזה הייתה אחרת:...הייתה אז ברוסיה אופוריה של הניצחון הרוסי על גרמניה הנאצית והשיר תאר מצב שהיה מוכר לרבים מהשבים משדות הקרב, אך התפרש בצדק כ"ניצחון נאפוליוני" [עוד ניצחון כזה ואבדנו...]...בשנת 1960, בחגיגת הנצחון הרוסי על הגרמנים הנאצים, העיז זמר מלחמת העולם השנייה האגדי מרק ברנס לשיר את השיר הזה, בקוצרט לכבוד הניצחון, לראשונה הרבה שנים אחר גניזתו, והקהל הזדהה לגמרי עם תוכן השיר, והשיר חזר להיות אחד החשובים ברפרטואר של הזמרים מכל הסגנונות, ממרק ברנס ועד דמיטרי חבורוסטובסקי, גדול הבס-בריטונים של סוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, עד שנפטר ללא עת, אחרי מאבק ממושך בגידול של המוח...אהב את השיר במיוחד המרשל ז'וקוב [גאורגי קונסטאנטינוביץ' ז'וּקוֹב], שבין היתר שחרר את סטלינגרד מהמצור הגרמני ואף הדף את הצבא הגרמני ממוסקבה, ממרחק של עשרות ק"מ למאות ק"מ ובכך מנע את כיבושה...בשנת 1965 הייתה בטלוויזיה הרוסית תכנית מאד פופולארית בשם "אור כחול" ובה כיכבו אמנים מכל הגוונים והסגנונות...מהאופרה ועד הקרקסים...מרשל ז'וקוב ביקש אישית שהשיר הזה יבוצע בתכנית ומאז השיר זוהה גם עם מרק ברנס וגם עם המרשל ז'וקוב, והשיר קודם לאחד החשובים ברוסיה...לעיתים מזכירים את השיר בשם "פרסקוביה" ולפעמים גם בשם: "דמעות התקווה האבודה"...השיר, מושר על ידי מקהלת ילדים, שולב בסרט שהופק בשנת 1966 ושמו: "באתי מהילדות". בסרט, שני ילדים בעיירה סמוכה לקווי הלחימה [מלחמת העולם השניה ברוסיה 1941-1945] מחכים להוריהם הנלחמים באותה עת להצלת המולדת והם מבקשים ומקווים שהמלחמה תסתיים בקרוב. השיר פותח את הסרט. הסרט מתאר את החיים בעיירה, על בית החולים לחיילים שנפצעו, על האהבות, על הטרגדיות הקשורות לאבות שנהרגו בקרבות, עם דגש על חיי הילדים. יש בו שירים רבים ובניהם: "תכול המטפחת" ו"רחבה ארצי האהובה לי"...

קישור לשיר בשפת המקור:

Link to the song in the original language

Враги сожгли родную хату