בת החייט דעם שניידער'ס טעכטערל -***The tailor's daughter



בת החייט דעם שניידער'ס טעכטערל The tailor's daughter


בת החייט דעם שניידער'ס טעכטערל The tailor's daughter-מילים [יידיש]: חיים טאובר-תרגום לעברית]: תמר ועמוס רודנר-לחן: שמעון [סמיון] בליסון-שירה: איזי הוד-עיבוד, נגינה, עריכה והקלטה: מאיר רז.

(בת החייט דעם שניידער'ס טעכטערל, שיר יידי, לחן: שמעון [סמיון] בליסון [ביילינסון], מילים [יידיש]: חיים טאובר, תרגום [עברית]: תמר ועמוס רודנר, שיר רוסי בלחן דומה ומילים מקוריות: לבנים Кирпичики, מלים: פאבל דודוביץ' גרמן,  לחן: ולנטין יאקובלביץ' קרוצ'ינין, תרגם לעברית: גרימי [צבי גלעד-תאריך לא ידוע]).

הִנֵּה מַעֲשֶׂה שֶׁשִּׂמְחָה בּוֹ אֵין, הַאֲזִינוּ שׁוֹמְעֵי סִפּוּרִים ,עֲיָרָה קְטַנָּה בְּאוּקְרָאִינָה, לְחוֹף דְּנֵייסְטֶר שֶׁבֵּין הֶהָרִים .לְרַגְלֵי הָהָר, בְּסִמְטָה קְטַנָּה, שָׁם בְּעֹנִי חַיָּט הִתְגַּלְגֵּל, וְאִתּוֹ בִּתּוֹ, פֶּסְיָה הַנָּאוָה, הָאוֹצָר שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֵל. הָעֵינַיִם לָךְ - כְּחֹל שָׁמַיִם לָךְ, הַשְּׂפָתַיִם כְּדֻבְדְּבָנִים, בַּלְּחָיַיִם לָךְ גֻּמּוֹת חֵנְדָּלָךְ, תַּלְתַּלֵּי בְּלוֹנְד סָבִיב לַפָּנִים. הַחַיָּט שָׁמַר, אֶת בִּתּוֹ נָטַר, עוֹד יוֹתֵר מֵאֵת בָּבַת עֵינוֹ, פֶּסְיָה הַנָּאוָה בְּסִמְטָה קְטַנָּה, שׁוֹשַׁנָּה שֶׁפָּרְחָה בְּגַנּוֹ. בַּסִּמְטָה גָּרִים חֶבְרֶה בַּחוּרִים, וְנַפְשָׁם אַחֲרֶיהָ יָצְתָה, כְּשֶׁהַחַיָּט וְאִתּוֹ הַבַּת, מְטַיְּלִים בְּשַׁבָּת בַּסִּמְטָה. עֲיָרָה קְטַנָּה בְּאוּקְרָאִינָה, גַּח עָנָן מְאַיֵּם וְאָפֵל, שְׁחוֹר הַמָּוֶת בַּ-עֲיָרָה קְטַנָּה, בְּחַיֵּי הַיְּהוּדִים מְהַתֵּל. הִנֵּה הַפּוֹרְעִים שֶׁמִּן הַכְּפָרִים, הִתְקַבְּצוּ נֶאֶסְפוּ מִכָּל צַד, עֲיָירָה קְטַנָּה מָוֶת הִשְׁתּוֹלֵל, רְצִיחוֹת בְּכָל כְּלִי שֶׁבַּיָּד. לַחַיָּט הָאָב שֶׁבִּתּוֹ אִתּוֹ, לֹא הֵנִיחוּ פּוֹרְעֵי הָאָדָם, הַחַיָּט נִלְפַּת וְלַאֲסוֹנוֹ, הִרְחִיקוּהוּ בְּחֹזֶק יָדָם. וְהָאִישׁ קָטָן וְאֵינוֹ אֵיתָן, כְּדֻבָּה שַׁכּוּלָה הִתְגַּבֵּר, בִּפְרָאוּת פִּתְאוֹם הִשְׁתַּחְרֵר חֲטָף, מִסְפָּרָיו הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר. כֶּלֶב מְטֻנָּף! אוֹתָהּ לֹא תִּקְטֹף,  לֹא תַּכְתִּים מַתְּנַת אֵל הַתְּמִימָה, וּבְפֶּסְיָהלֶה בְּלִבָּהּ הָרַךְ,  מִסְפָּרַיִם נוֹעֵץ עַד תֻּמָּם. וּבָעֲיָרָה - בַּשּׁוּק בַּכִּכָּר, מְטֹרָף מִסְתּוֹבֵב, לֹא צוֹעֵק, שֶׁלֶג שַׁעֲרוֹ, שְׁתֵּי תְּלוּנוֹת עֵינָיו, וּפוֹנוֹת אֶל נִמְעָן, שֶׁשּׁוֹתֵק...הִנֵּה נִסְתַּיְּמָה הַמַּעֲשִׂיָּה,  מְחִילָה אִם בַּשִּׁיר גַּם דְּמָעוֹת,  אנִי מֵעִיר קְטַנָּה, בְּאוּקְרָאִינָה,  בָּהּ לִשְׂמֹחַ קָשֶׁה עַד מְאֹד.

"דעם שניידער'ס טעכטערל".-לחן: שמעון [סמיון] בליסון-מילים: חיים טאובר. כקאָן אַ מעשׂהלע, ניט קיין פֿריילעכע, זי דערציילן וועל איך איצט פֿאַר אײַך; פֿון אַ שטעטעלע, אין אוקראַיִנע, צווישן בערג דאָרט, בײַם דניעסטער דעם טײַך. אונטערן בערגעלע, אין אַ געסעלע, האָט אַן אָרעמער שנײַדער געוווינט; מיט אַ טעכטערל, די שיינע פּעסעלע, מיט אַן אוצר האָט גאָט אים באַלוינט. זי האָט אייגעלעך, ווי דער הימל בלוי, אין די בעקעלעך צוויי גריבעלעך מיט חן; ליפּן קאַרשעלעך, פֿריש ווי מאָרגנטוי, בלאָנדע לעקעלעך ווי גאָלדענע קרוין. און דאָס שנײַדערל האָט זײַן טעכטערל, מער ווי אויגן אין קאָפּ אָפּגעהיט, און אין געסעלע, איז זיך פּעסעלע, ווי אַ רויז אויסגעוואַקסן צעבליט. די בחורימלעך פֿונעם געסעלע, גייט אויס פּשוט דאָס חיות נאָך איר, ווען דאָס שנײַדערל, מיט זײַן טעכטערל, גייען שבת פֿאַר נאַכט אויף שפּאַציר. נאָר דאָס שטעטעלע, אין אוקראַיִנע, האָט אַ פֿינצטערער וואָלקן פֿאַרהילט, שוואַרצער טויט האָט דאָרט, אין דעם שטעטעלע, זיך מיט ייִדישע לעבנס צעשפּילט. ײַנען פּויערים, פֿון די דערפֿעלעך, פֿון דעם פֿעלד, פֿונעם אַקער אַוועק, און אויפֿןֿ שטעטעלע זיך אַ לאָז געטאָן, מיט רציחה, מיט קאָסעס און העק. אויך דאָס שנײַדערל, מיט זײַן טעכטערל, האָבן זיי ניט געלאָזט דאָרט פֿאַרבײַ, און מיט חוזק נאָך, אויפֿן טאַטנס בראָך, אים געצוווּנגען צו שטיין נאָך דערבײַ. נאָר דער שוואַכינקער, קליינער שנײַדערל, האָט באַקומען אַ כּוּח פֿון אַ בער; ווילד געביסן זיך, אויסגעריסן זיך, און געכאַפּט אַ גרויסע שנײַדערשע שער. מערדער שמוציקע! ניין, איר קריגט זי ניט! סטאָר ניט זײַן גאָטס מתּנה פֿאַרפֿלעקט! און אין פּעסעלעס יונגן הערצעלע,  האָט ער די שער ביזן הענטל געשטעקט. אין דעם שטעטעלע, אויפֿן מאַרק אַצינד, אַ משוגענער דרייט זיך אַרום; ווײַסע האָר ווי שניי, אויגן - טענות צוויי, מאָנען ענטפֿער פֿון עמעצן שטום. זוי ענדיקט זיך שוין דאָס מעשׂהלע; זײַט מיר מוחל וואָס כ'זינג מיט אַ טרער! איך קום פֿון שטעטעלע, אין אוקראַיִנע, זינגען פֿריילעך איז מיר זייער שווער. 1933 .

הערות שכתב איזי הוד: על פי גרימי [צבי גלעד] שערך מחקר מקיף מאד על גלגוליו של השיר, "בת החייט". שורשי הלחן מקורם בשיר רוסי אחר, משנת 1911 ושמו: "בתוך ככרות [שדות] התבואה הגבוהים, נסתר מהעין .התחנה הבאה היתה וואלס בשם: "שני כלבלבים" אותו הלחין סמיון בליסון בשנת 1912 והמלחין ולנטין יאקובלביץ' קרוצ'ינין, כנראה בשנת 1924, ערך אותו מחדש עבור שיר חדש בשם "לבנים" ששרה הזמרת  קלאבדיה איבנובה שׁוּלזֶ'נקוֹ עבור ההצגה "היער" שהופקה באותה שנה, קלאבדיה היא הזמרת ששרה ראשונה את השיר: "תכול המטפחת"...המילים לשיר "בת החייט" נכתבו על ידי הזמר והשחקן חיים טאובר אשר גם שר את השיר בסרט "קול נדרי" משנת 1939...השיר "בת החייט" הוא על אירוע נורא שקרה באוקראינה ובו חייט המית את ביתו בעזרת מספריים חדים ולו רק שלא יחולל כבודה בידי חוטפיה...השיר "לבנים" לאותה מנגינה הוא סיפור אהבתה של אישה למנהיג פועלים שהקים מחדש מפעל לייצור לבנים שנהרס במהפכה הבולשביקית הרוסית [מהפכת אוקטובר 1917], בה תפס ולדימיר איליץ' לנין את השלטון בהדיחו את ממשלת אלכסנדר קרנסקי, ששלטה ברוסיה החל ממהפכת פברואר [1917], בה איבד הצאר ניקולאי השני את שלטונו לגאורגי לבוב, שביולי [1917], העבירה לאלכסנדר קרנסקי. כך חדלה שושלת הצארים בת 300 השנים להתקיים ונולדה רוסיה הסובייטית הקומוניסטית...השיר הוכן עבור סרט באידיש בשם: "קול נדרי" שהופק בשנת 1939. בסרט: ג'ני מאוהבת בג'ק האמיד אך אביה מעדיף שתתחתן עם יוסף שעומד לסיים את לימודיו לרבנות. ג'ק משכנע את ג'ני והם בורחים ונשאים בסתר. בביקור בבית הכנסת בו משרת יוסף, יוסף מתוודה באהבתו לג'ני אך זו מספרת על נשואיה לג'ק, ומששמע על כך האב וגם על הריונה של ג'ני, הוא עובר אירוע מוחי. שנים לאחר מכן ג'ק וג'ני נפרדים על רקע של אהבתו של ג'ק לאישה אחרת וג'ני שנשארה בלי כל מתכוונת להתאבד עם בנה. בשומעה ביום כיפור את תפילת קול נדרי, היא מבקשת מחילה על האובדנות שהיא מבקשת לבצע. שוטר ועובדת סוציאלית מונעים ממנה את המעשה. משנודע שג'ק השיכור ואהובתו נהרגו בתאונת דרכים, העובדת הסוציאלית מספרת על כך ליוסף הנוטל את האחריות על ג'ני ובנה ואף מבקש את ידה. אז נפגשת ג'ני עם אביה, מבקשת ומקבלת את סליחתו...

שירים העבריים: "בין פרחי הגן", "בקצווי הכרך", זמרשת, "בשפל" ["בסימטה צרה"] אברהם שלונסקי, "לרגלי כרמל"-דן אפרת, "אשת חיל מי ימצא"-חסידי חב"ד.

בין פרחי הגן

בקצווי הכרך

בשפל

לרגלי כרמל

קישור לשיר בשפת המקור:

Link to the song in the original language

Bat hachaiat