אני לא יכול לעשות אחרת - Я не могу


 

אני לא יכול לעשות אחרת Я Не Могу Иначе

 Я не могуאני לא יכול לעשות אחרת-שיר רוסי-מילים: ניקולאי דוברונארבוב-עברית: איזי הוד-לחן: אלכסנדרה פאמוטובה-שירה: איזי הוד-עיבוד, נגינה, עריכה והקלטה: מאיר רז.

לֵילִי סִיּוּט, יוֹמִי חָשַׁשׁ,  זָּלְּיֶקָה  בּוֹכָה שָׁמָּה, אָהַבְתִּי לָךְ הִיא מַמָּשׁ, סִלְחִי כִּי, עוֹד לֹא תַּמָּה. לֹא אֵרָתַע, מִכְּתַב פְּרִדָה, כָּעַס אַטְבִּיעַ נָהָר, כִּי בָּרָקִיעַ רֹב אַהֲבָה, לִי לֵב שֶׁל אֶבֶן זָר. וְכִי תִּחְלִי אָבוֹאהַּ, יָדַי  סִבְלֵךְ יָפִיגוּ, לְמַעֲנֵךְ כָּל הַנְשָׁמָה, לִי לֵב שֶׁל אֶבֶן זָר הוּא. אַךְ תִּלְחֲשִׁי, בֵּיתֵךְ אָעוּף, דֶּרֶךְ סוּפוֹת יִבְעֲרוּ, רַק לֹא אֶסְלַח לְשֶׁקֶר שָׁקוּף, לִי לֵב שֶׁל אֶבֶן זָר הוּא. אֵי שָׁם כּוֹכַב הַלֵּיל זוֹהֵר, לוֹחֵשׁ  סִפּוּר לִבְנֵנוּ, רַק הַקְּשִׁיחוּת "כִּבְּתָה אֶת הַנֵּר", רַק אָהֲבָה תָּצִיתֵּנוּ. וְחֹם לִבִּי הַמִּתְרַצֶּה, אֶת כְּפוֹר לִבֵּךְ יָמֵס הוּא, אַהֲבָתִי לָךְ אַל תִּכְבֶּה, כָּל עוֹד חַיַּי לֹא תַּמּוּ, אָהַבְתִּי לָךְ אַל תִּכְבֶּה, כָּל עוֹד חַיַּי לֹא תַּמּוּ, אָהַבְתִּי לָךְ אַל תִּכְבֶּה, כָּל עוֹד חַיַּי לֹא תַּמּוּ.

Ya ne mogu inache [Я не могу иначе]-Музыка: Александра Николаевна Пахмутова-Слова: Николай Николаевич Добронравов. Нет без тревог ни сна, ни дня. Где-то жалейка плачет... Ты за любовь прости меня, Я не могу иначе...Я не боюсь обид и ссор. В речку обида канет...В небе любви такой простор-Сердце мое не камень. Ты заболеешь - я приду, Боль разведу руками. Все я сумею, все смогу-Сердце мое не камень. Я прилечу - ты мне скажи, Бурю пройду и пламень. Лишь не прощу холодной лжи-Сердце мое не камень. Видишь, звезда в ночи зажглась, Шепчет сынишке сказку...Только бездушье губит нас, Лечат любовь и ласка. Я растоплю кусочки льда, Сердцем своим горячим. Буду любить тебя всегда-Я не могу иначе.

הערות שכתב איזי הוד: השיר הזה מזוהה עם זמרת מופלאה: וואלאנטינה וואסילבה טולקונובה [1946-2010], שבמהלך קונצרט חשה ברע איבדה הכרתה ולאחר זמן קצר נפטרה. היא הייתה ידועה ב"קולה הקטן" אך באישיות מקסימה שהפכה את קולה לאחד הקולות האהובים הליריים "והמחייכים" שהיו ברוסיה. לי היא מזכירה את ריקה זראי ואת עופרה חזה... וואלאנטינה טולקונובה, ביקרה בישראל בקביעות ונהגה לבקר את הכנסייה הרוסית בהר הזיתים. בשנת 1994 נקלעה הזמרת לאירוע החבלני ברחוב דיזינגוף בת"א, בו נרצחו עשרות, בעת שסיירה ב"דיזינגוף צנטר" לשם קניות. ידידה הרופא שליווה אותה נפצע קשה, הזמרת יצאה ללא פגע, אך מנוצריה מהשורה נעשתה נוצריה אורתודוכסית וביקוריה בכנסיה הרוסית בהר הזיתים רבו. מעטים מחבריה בישראל ידעו על ביקוריה אלה. וואלאנטינה טולקונובה חלתה בשנת 1990, ושרדה את מחלתה [גדול של השד] 16 שנים, ונפטרה בגיל 63, כשהמחלה שבה וחזרה והיא העדיפה המשך הופעות על המשך טיפולים, ואכן מהופעתה האחרונה נלקחה ישירות לבית חולים ולא התאוששה עוד, ידידיה בישראל שרצו להביאה לטיפול בישראל נותרו אילמים..."ז'לייקה" המוזכר בשיר הוא כלי נשיפה פולקלוריסטי המכונה ברוסיה "קלרינט עממי" [של שירי הפולקלור]...השיר הזה כששרה אותו וואלאנטינה טולקונובה הוא בנוסח פנייה של אהובה לאהוב, אך אותו טקסט מתאים אף לפניה של אהוב לאהובה והושר כך על ידי להקת גברים [אנסמבל הווקאלי-בלארוסאי "פסניארי"-2011, https://youtu.be/GaciwrFtexw]...השיר נולד כאשר המלחינה אלכסנדרה פאמוטובה התקשרה לזמרת וואלאנטינה טולקונובה וסיפרה לה על שחיברה שיר שמתאים בדיוק לאופיה של טולקונובה. הזמרת אהבה מיד את השיר ושרה אותו לראשונה בתכנית טלוויזיה מאד פופולארית בשם: "אור כחול" [או "להבה כחולה"] שיש לה מאזינים רבים, ואלה בקשו להשמיע את השיר שוב ושוב...לאחר מכן בשנת 1982 השייר נבחר לשיר השנה של רוסיה...

קישור לשיר בשפת המקור:

Link to the song in the original language

Я Не Могу