שירת רחל‎ > ‎

קולך לחש

קֹולְךָ לָחַש
מילים:רחל
שירה: איזי הוד
לחן, עיבוד ונגינה: מאיר רז 
קֹולְךָ לָחַש
קוֹלְךָ לָחַש: עִמְדִי מִנֶגֶד
נָטִיתִי רֹאש וְאֶעבוֹר.
צָחֲקָה כִּינֶרֶת בִּדְמִי שֶקֶט 
אֶל מוּל תוּגָת הָבּוֹר.
רַחָש רוּחַ עָל מַצֶבֶת
שָר בָּעֲפָאִים...
נְשִיקָתֶך יְפָת הָמַוֶות
שְלוּחָה אֶל הַחַיִים.
 

 את השיר, מצאנו בעותק ישן של עיתון, במאמרו של הסופר חיים באר: רחל "ספיח":

"בעזבונה של חיה ישראלי - אשתו של בן-ציון ישראלי ישראלי, ממיסדי קבוצת כנרת (מ.ר) - נשמרו שלושה מכתבים של רחל: שניים לבן ציון ואחד לחיה, מכתב של בן ציון לרחל והפתעה לא-צפויה, שיר יפהפה של רחל, שלא נדפס מעולם והתפרסם בראשונה בספרם של מוקי צור ואהרון ישראלי" (על שפת אגם סואן, על בנציון וחיה ישראלי ממייסדי קבוצת כנרת. מבואות ועריכה עם אהרון ישראלי הוצאת עם עובד 1985).

"בעזבונה של חיה ישראלי נמצא השיר מצורף למכתבה של רחל. האמנם נסע בן ציון לקחתו מידיה או שמא היא שלחה אותו אליו משבושש להגיע?"...

תרגום מעברית ע"י נילי בן - יחזקאל ואֶמי

Nili Ben-Yehezkel and Emi – Translation from Hebrew

Your voice whispered: stand at a distance
I tilt my head and passed.
The Kinneret laughed in restful silence
At the sorrowful pit.
The wind whispers on a tombstone
Sings in the branches…
Your kiss of death beauty
Is extended to those who live.


 

קולך לחש

השיר, שלא פורסם בעיתו, הגיע לידיו של הסופר פרופ' חיים באר, על ידי בני משפחתה של אחד מידידיה של רחל, בכנרת, בן ציון ישראלי.

בעיזבונה של חיה ישראלי, אשתו של בן ציון ישראלי, נמצא השיר, מצורף למכתבה של רחל לבן ציון ישראלי, בו היא מבקשת, שיבוא לבקרה בבית החולים בצפת. רחל כתבה לו את השיר הזה ובקשה לתת לו אותו אישית [נוח נפתולסקי, ידיד משותף של רחל ובן ציון ישראלי, קבל לידיו את המכתב, שכתבה רחל, לבן ציון ישראלי ומסרו לנמען]

השיר נכתב על גדות המוצא הצפוני של הירדן מהכנרת, קרוב מאד לבית העלמין של כנרת. הוא נכתב לאחר טיול שערכה רחל עם בן ציון ישראלי, באותו מקום. רחל החולה בקשה לטייל כהרגלה ליד הכנרת ובן ציון ישראלי, לא אפשר לה ללכת לבד.

לא יתכן שהשיר מתייחס לדו שיח של נאהבים בין רחל ובן ציון ישראלי, כי רחל במכתבה לבן ציון מבקשת למסור דרישת שלום לאשתו חיה. אכן המכתב נשמר שנים רבות אצל חיה ישראלי, עד אשר נמצא בעיזבונה, על ידי בני משפחתה.

השיר נכתב בשנת 1925 ורחל הייתה כבר חולה מאד

אולי, זה "דו שיח אילם של רחל, עם בית העלמין" בכנרת.

ואכן, עקב מצבה, הצטללו באוזני רחל "פעמוני הקץ", שנים אחדות קודם מותה. בעקבות ביקור שערכה בשנת 1925, במספר מקומת שבהן שהתה והכירה היטב בעבר, בצפון הארץ, ביקור שהניב בין השאר את השיר 'פגישה חצי פגישה', רחל הביעה לראשונה את רצונה להיקבר בבית הקברות על שפת הכנרת, שלימים נעשה כה מזוהה עמה.

בשיר, שלא נכלל בקובצי שיריה, היא כתבה בצורה מצמררת" : קולך לחש: עמדי מנגד, נטיתי ראש ואעבור. צחקה כנרת בדמי-שקט, אל מול תוגת הבור"...