תהבהב לה האש בכירה - В землянке (בַּשׁוּחָה)



תהבהב לה האש בכירה В землянке



תהבהב לה האש בכירה В землянке

 


 






תהבהב לה האש בכירה В землянке [בַּשׁוּחָה]

שיר רוסי

מילים: אלכסי אלכסנדרוביץ' סורקוב

לחן: קונסטאנטין יאקובלביץ ליסטוב

תרגום: שמעון מנסקי

שירה: איזי הוד

עיבוד נגינה הקלטה ועריכה: מאיר רז

 

 

תְּהַבְהֵב לָהּ הָאֵשׁ בַּכִּירָה

יִתְלַקְּחוּ הָאוּדִים כִּדְמָעוֹת

מַפּוּחִית תְּנַגֵּן לִי שִׁירָה

עַל בַּת-צְחוֹק וְעֵינַיִם יָפוֹת.

 

לִי שִׂיחִים לָחֲשׁוּ אוֹדוֹתֵךְ

בִּשְׂדוֹת מוֹסְקְבָה הַשֶּׁלֶג מַלְבִּין

מָה אֶרְצֶה שֶׁדְּמוּתֵךְ תַּאֲזִין

אֵיךְ קוֹלִי מִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹתֵךְ.

 

אַתְּ כָּעֵת רְחוֹקָה, רְחוֹקָה

וּבֵינֵינוּ שְׁלָגִים וּשְׁלָגִים.

לְבֵיתֵךְ, הוי, דַּרְכִּי לֹא קַלָּה

וְלַמָּוֶת אַרְבָּעָה צְעָדִים.

 

הֵי, נַגְּנִי מַפּוּחִית לִי שִׁיר סְתָם

עֲלֵי אֹשֶׁר כִּי רַב תְּסַפְּרִי.

שֶׁבְּקֹר חֲפִירוֹת לִי יֵחַם

מִיְּקֹד אַהֲבָה בְּלִבִּי.

 

В землянке

Музыка:  Константи́н Я́ковлевич Листо́в   Слова: Алексе́й Алекса́ндрович Сурко́в


Бьется в тесной печурке огонь,
На поленьях смола, как слеза.
И поет мне в землянке гармонь
Про улыбку твою и глаза.

Про тебя мне шептали кусты
В белоснежных полях под Москвой.
Я хочу, чтобы слышала ты,
Как тоскует мой голос живой.

Ты сейчас далеко, далеко,
Между нами снега и снега.
До тебя мне дойти не легко,
А до смерти — четыре шага.

Пой, гармоника, вьюге назло,
Заплутавшее счастье зови.
Мне в холодной землянке тепло
От моей негасимой любви.

1942

הערות שכתב איזי הוד:

השיר הזה ריתק דור שלם של נוער תנועות הנוער בישראל, והפלמ"ח, בשנות ה-30 עד ה-50 של המאה ה-20. שם השיר בעברית, שהוא שיר מתורגם נכון מהמקור: "תהבהב לה האש בכירה" בא מהשורה הראשונה של הבית הראשון של השיר. התרגום הנכון של שם השיר במקור הוא: "במחפורת" ונכון יותר היה לתרגמו "בחפירה" ובגלל הספקות בחר המתרגם לעברית שמעון מנסקי להשתמש בשורה הראשונה של הבית הראשון כשם השיר. מנסקי עצמו בהתייחסו לתרגומו במכתביו, קרא לשיר: "בחפירה". התרגום של מנסקי הוא מדויק, וגרסות אחרות רבות שנכתבו לשיר, יש בהם לא מעט אי דיוקים...המשורר אלכסיי סורקוב, שהיה כתב עיתונות בתקופת מלחמת העולם השנייה, השתתף בנובמבר 1941 בביקור עיתונאים בחזית לא הרחק ממוסקבה. בלילה, לאחר יום קרבות קשה, הוא כתב לאשתו מכתב על הרגשתו ורגשותיו מאותו יום. בפברואר 1942 במערכת "פראבדה בחזית" נשאל סורקוב ע"י המלחין קונסטאנטין ליסטוב אם יש לו טקסטים להלחנה. סורקוב נזכר באותו מכתב רגשי ושִחזר שש עשרה שורות מתוכו. אחרי כשבוע חזר ליסטוב, שאל גיטרה והשמיע לסורקוב את השיר שקרא לו "במחפורת". השיר נקלט משמיעה ראשונה והתחיל להתפרסם, אבל בעיני הקומיסרים השיר נחשב דקאדנטי ולא מספיק פטריוטי. סורקוב התבקש לשנות את השורות: "אלייך הדרך קשה, אך למוות ארבעה צעדים". סורקוב לא עשה זאת ולהלכה השיר נאסר להשמעה, אך למעשה כבר אי אפשר היה לעצור את השיר שהחיילים שרו בכל החזיתות...]אלי סט זמרשת]...המכתב שכתב סורקוב לרעייתו והשורות שהפכו לשיר:

הערות שכתב צבי גלעד [גרימי]:

המשורר אלכסיי סורקוב, שהיה כתב עתונות בתקופת מלחמת העולם השנייה, השתתף בנובמבר 1941 בביקור עיתונאים בכפר קאשינו לא הרחק ממוסקבה. הוא נקלע ליום קרבות קשה, שכלל קרב רימונים מטווח קצר, נסיגה דרך שדה מוקשים וחציית  נהר קפוא על קרח דק. בלילה, תחת עצמת החוויה, כתב לאשתו מכתב מחורז על הרגשתו ורגשותיו מאותו יום. בפברואר 1942 במערכת "פראבדה בחזית" נשאל סורקוב ע"י המלחין קונסטנטין ליסטוב אם יש לו טקסטים להלחנה. סורקוב נזכר באותו מכתב רגשי ושִחזר עבור ליסטוב  שש עשרה שורות מתוכו. אחרי כשבוע חזר ליסטוב, שאל גיטרה מהצלם מיכאיל סאבין והשמיע לסורקוב את השיר לו קרא "במחפורת". למחרת, כאשר סאבין שר את השיר בליווי הגיטרה, הבין סורקוב כי יש כאן להיט. הכתב יבגני וורובייב והצלם (גיטריסט) מיכאיל סאבין ביצעו את השיר במערכת 'קומסומולסקאיה פראבדה 'והשיר התפרסם בעיתון זה ב 25.3.42, לא קלה היתה דרך השיר; בעיני הקומיסרים הוא נחשב דקדנטי ולא מספיק פטריוטי. סורקוב התבקש לשנות את השורות: "אלייך הדרך קשה, אך למוות ארבעה צעדים". סורקוב לא עשה זאת ולהלכה נאסר השיר להשמעה, אך למעשה כבר אי אפשר היה למנוע אותו מפיות החיילים. ששרו אותו בכל החזיתות. השיר תורגם לראשונה לעברית בידי אברהם שלונסקי עבור ההצגה 'שי לחייל' בתיאטרון 'המטאטא' 1944.  שלונסקי קרא לו 'במחפורת'. השיר הושמע בהצגה אבל לא נקלט. במקביל, תרגם את השיר שמעון מנסקי איש קיבוץ אילון. הוא קרא לשיר 'בחפירה' אבל השיר נקלט והושר בשם שהוא שורתו הראשונה: 'תהבהב לה האש בכירה'. לאותה מנגינה, במחנה בקפריסין, כתב יוסף גולדבלום מלים שאינן תרגום.  שירו נקרא 'שבוי' [זמרשת]...


קישור לשיר בשפת המקור

Link to the song in the original language

В ЗЕМЛЯНКЕ (исп. Владимир Азязов)








































































































הערות שכתב צבי גלעד [גרימי]:

המשורר אלכסיי סורקוב, שהיה כתב עתונות בתקופת מלחמת העולם השנייה, השתתף בנובמבר 1941 בביקור עיתונאים בכפר קאשינו לא הרחק ממוסקבה. הוא נקלע ליום קרבות קשה, שכלל קרב רימונים מטווח קצר, נסיגה דרך שדה מוקשים וחציית  נהר קפוא על קרח דק. בלילה, תחת עצמת החוויה, כתב לאשתו מכתב מחורז על הרגשתו ורגשותיו מאותו יום. בפברואר 1942 במערכת "פראבדה בחזית" נשאל סורקוב ע"י המלחין קונסטנטין ליסטוב אם יש לו טקסטים להלחנה. סורקוב נזכר באותו מכתב רגשי ושִחזר עבור ליסטוב  שש עשרה שורות מתוכו. אחרי כשבוע חזר ליסטוב, שאל גיטרה מהצלם מיכאיל סאבין והשמיע לסורקוב את השיר לו קרא "במחפורת". למחרת, כאשר סאבין שר את השיר בליווי הגיטרה, הבין סורקוב כי יש כאן להיט. הכתב יבגני וורובייב והצלם (גיטריסט) מיכאיל סאבין ביצעו את השיר במערכת 'קומסומולסקאיה פראבדה 'והשיר התפרסם בעיתון זה ב 25.3.42, לא קלה היתה דרך השיר; בעיני הקומיסרים הוא נחשב דקדנטי ולא מספיק פטריוטי. סורקוב התבקש לשנות את השורות: "אלייך הדרך קשה, אך למוות ארבעה צעדים". סורקוב לא עשה זאת ולהלכה נאסר השיר להשמעה, אך למעשה כבר אי אפשר היה למנוע אותו מפיות החיילים. ששרו אותו בכל החזיתות.

השיר תורגם לראשונה לעברית בידי אברהם שלונסקי עבור ההצגה 'שי לחייל' בתיאטרון 'המטאטא' 1944.  שלונסקי קרא לו 'במחפורת'. השיר הושמע בהצגה אבל לא נקלט. במקביל, תרגם את השיר שמעון מנסקי איש קיבוץ אילון. הוא קרא לשיר 'בחפירה' אבל השיר נקלט והושר בשם שהוא שורתו הראשונה: 'תהבהב לה האש בכירה'.

לאותה מנגינה, במחנה בקפריסין, כתב יוסף גולדבלום מלים שאינן תרגום.  שירו נקרא 'שבוי'.