את חכי לי ואחזור - Жди меня, и я вернусь,



את חכי לי ואחזור


את חכי לי ואחזור Жди меня, и я вернусь

שיר רוסי

מילים: קונסטאנטין מיכאלוביץ' סימונוב

לחן: קיריל וולאדימירוביץ' מולצ'אנוב

עברית: אברהם שלונסקי

שירה: איזי הוד

עיבוד נגינה הקלטה ועריכה: מאיר רז

 

אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזֹר

אָח, חַכִּי הֵיטֵב.

אַתְּ חַכִּי לִי גַּם בִּקְדוֹר

מִסַּגְרִיר הַלֵּב.

אַתְּ חַכִּי לְעֵת כְּפוֹרִים,

אַתְּ חַכִּי בְּחֹם,

אַתְּ חַכִּי עֵת אֲחֵרִים

יִשְׁתַּכְּחוּ עַד תֹּם.


‏אַתְּ חַכִּי ,חַכִּי וְלוּ –

לֹא יָבוֹא מִכְתָּב,

‏אַתְּ חַכִּי אִם גַּם יִלְאוּ

הַמְּחַכִּים לַשָּׁוְא.

‏אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזֹר

וְאָרוּר הַסָּח

בְּבִטְחָה גְּמוּרָה לֵאמֹר:

"מֵת הוּא וְנִשְׁכַּח"..


יַאֲמִינוּ אֵם וָאָב

כִּי אֵינֶנִּי חַי,

יִיעֲפוּ חַכּוֹת לַשָּׁוְא

כָּל רֵעַי, אַחַי,

וְיִשְׁתּוּ כּוֹס יַיִן מַר

זֵכֶר נִשְׁמָתִי.

אַתְּ חַכִּי, וְכוֹס נִמְהָר

אַל נָא, אַל תִּשְׁתִּי.


אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזֹר

חַי אֶחְזֹרָה! חַי!

הֵמָּה יִשְׁתָּאוּ לֵאמֹר:

"נֵס הוּא בְּוַדַּאי".

הֵמָּה יִשְׁתָּאוּ הָבִין

אֵיךְ תָּבִין נַפְשָׁם,

כִּי רַק אַתְּ בְּחַכּוֹתֵךְ

הִצַּלְתִּינִי שָׁם.


אֵיךְ נִצַּלְתִּי – זֹאת נֵדַע

רַק אֲנִי וְאַתְּ

כִּי יוֹתֵר מִכָּל אָדָם

לְחַכּוֹת יָדַעְתְּ!

 

Музыка: Кирилл Владимирович Молчанов

Слова: Константи́н Миха́йлович Си́моно

Жди меня, и я вернусь,

Только очень жди,

Жди, когда наводят грусть

Желтые дожди,

Жди, когда снега метут,

Жди, когда жара,

Жди, когда других не ждут,

Позабыв вчера.

Жди, когда из дальних мест

Писем не придет,

Жди, когда уж надоест

Всем, кто вместе ждет.

 

Жди меня, и я вернусь,

Не желай добра

Всем, кто знает наизусть,

Что забыть пора.

Пусть поверят сын и мать

В то, что нет меня,

Пусть друзья устанут ждать,

Сядут у огня,

Выпьют горькое вино

На помин души...

Жди. И с ними заодно

Выпить не спеши.

 

Жди меня, и я вернусь,

Всем смертям назло.

Кто не ждал меня, тот пусть

Скажет: - Повезло.

Не понять, не ждавшим им,

Как среди огня

Ожиданием своим

Ты спасла меня.

Как я выжил, будем знать

Только мы с тобой,-

Просто ты умела ждать,

Как никто другой.

שיר עברי: את חכי לי, זמרשת.

הערות שכתב צבי גלעד [גרימי]:

"את חכי לי ואחזור" Жди меня   ZHDI MENA

Жди меня... Муз.К.Молчанов сл. К. Симонов

השיר נכתב ב 1941 [פורסם ב"פראבדה" בראשית 1942] בידי הסופר קונסטאנטין סימונוב לאהובתו השחקנית וואלנטינה סארובה. [לא שזה עזר לו. הגברת מיהרה למצוא מרפא לגעגועיה בזרועותיו של המרשל רוקוסובסקי].

מי שרוצה לראות את הקראסביצה עבורה נכתב השיר, יתבונן בקליפ הבא:

וואלנטינה סרובה בתפקיד ליזה, שרה בסרט משנת 1943,

ששמו: "ז'די מניה":

http://www.youtube.com/watch?v=PWHsTY2WBf0

השיר היה ביטוי לרבים בזמן המלחמה והחיילים גזרו אותו מהעיתונים ומהחוברות בהם התפרסם, שיננו אותו בע"פ, ושיגרו אותו לאהובותיהם בעורף. רבים נשאו את הגזיר בכיס חולצתם השמאלי, "הכי קרוב ללב" בלכתם לקרב. משוררים, אהובות ונשים, חיברו שירי מענה רבים לשיר – "אחכה לך". 

בקליפ הבא, קורא קונסטאנטין סימונוב את השיר:

 http://www.youtube.com/watch?v=oa9_bw24NFw&feature=related

בנו של סימונוב, אלכסיי, ביקר בארץ בשנת 2004. לדבריו, נכתבו לשיר למעלה מעשרים וחמישה  לחנים. לא ברור אם המספר מתייחס לרוסיה לבדה או לכל העולם.

מהלחנים שהולחנו ברוסיה, רק חמישה מצויים בידינו.  הנפוץ ביותר, עד היום,  [השיר מבוצע עד היום] הוא לחנו של מאטביי [מרדכי] בלאנטר.

1. נשמע את השיר ברוסית בלחן של מאטווי בלאנטר, בביצועה של ליודמילה זיקינה: 

http://www.youtube.com/watch?v=RkbJuknPPtw

2. לאוניד אוטיוסוב שר את השיר בלחן גנאדי גורבנקו:

http://www.youtube.com/watch?v=X3spc38EGsI&feature=related

3. גרסה רוסית לא מוכרת. המלחין והזמר אינם ידועים: 

                                     http://www.youtube.com/watch?v=l3Tan-rVh_0

4. אלכסנדר פוגודין שר את השיר בלחן וולאדמיר סולובייב [לא סולובייב-סדוי]:

http://www.youtube.com/watch?v=feMTipIooOQ

קטע מהסרט [אופרה במקור] A ZORI ZDEC TIKHI  [השחרים כאן שקטים] בלחן קיריל מולצ'אנוב:

http://www.youtube.com/watch?v=JSxORfRsLww&feature=related

5. ועוד בלחן של קיריל מולצ'אנוב: מריה ליפינסקאיה:

http://www.youtube.com/watch?v=aBw9rqtYjVY&feature=related

מסתבר שהשיר פופולארי ומוכר ברוסיה עד היום. לפנינו קליפ מ 2010. הווטרן דמיטרי סוחרב מציג בחרדת קודש את הספרון האדום "יומן לירי 1941-1942"שנפתח בשיר זה.  הוא קורא את השיר [בע"פ] והקהל ממלמל בע"פ יחד אתו:

http://www.youtube.com/watch?v=gqWshXVwH3g&feature=related

השיר הגיע לארץ בחוברת רוסית "שירים ליריים 1941-1942" מאת קונסטאנטין סימונוב. השיר "את חכי לי" פתח את החוברת. שלונסקי תרגם את כל מחזור השירים והם יצאו בשנת 1943 בחוברת בשם "שירי אהבה רוסיים". תרגומו הוא תרגום גאוני. קיימת התאמה מלאה, ללא פשרות,  למבנה השיר המקורי ולמשקלו והיצמדות מדהימה לתוכנו המילולי של השיר ולא רק לתוכנו הרעיוני.

על ההתאמה המלאה של התרגום לשיר המקורי, תעיד העובדה, כי ניתן לשיר את המלים הרוסיות, ללא צורך בהתאמה כלשהי, בלחן של שלמה דרורי שהולחן למילותיו של שלונסקי, כפי שאמנם עשה ואולודיה לייקין..

 

אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזֹר

אָח, חַכִּי הֵיטֵב.

אַתְּ חַכִּי לִי גַּם בִּקְדוֹר

מִסַּגְרִיר הַלֵּב.


אַתְּ חַכִּי לְעֵת כְּפוֹרִים,

אַתְּ חַכִּי בְּחֹם,

אַתְּ חַכִּי עֵת אֲחֵרִים

יִשְׁתַּכְּחוּ עַד תֹּם.

 

‏אַתְּ חַכִּי ,חַכִּי וְלוּ –

לֹא יָבוֹא מִכְתָּב,

‏אַתְּ חַכִּי אִם גַּם יִלְאוּ

הַמְּחַכִּים לַשָּׁוְא.

 

‏אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזֹר

וְאָרוּר הַסָּח

בְּבִטְחָה גְּמוּרָה לֵאמֹר:

"מֵת הוּא וְנִשְׁכַּח"...


יַאֲמִינוּ אֵם וָאָב

כִּי אֵינֶנִּי חַי,

יִיעֲפוּ חַכּוֹת לַשָּׁוְא

כָּל רֵעַי, אַחַי,

 

וְיִשְׁתּוּ כּוֹס יַיִן מַר

זֵכֶר נִשְׁמָתִי.

אַתְּ חַכִּי, וְכוֹס נִמְהָר

אַל נָא, אַל תִּשְׁתִּי.

 

אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזֹר

חַי אֶחְזֹרָה! חַי!

הֵמָּה יִשְׁתָּאוּ לֵאמֹר:

"נֵס הוּא בְּוַדַּאי".


הֵמָּה יִשְׁתָּאוּ הָבִין

אֵיךְ תָּבִין נַפְשָׁם,

כִּי רַק אַתְּ בְּחַכּוֹתֵךְ

הִצַּלְתִּינִי שָׁם.

 

אֵיךְ נִצַּלְתִּי – זֹאת נֵדַע

רַק אֲנִי וְאַתְּ

כִּי יוֹתֵר מִכָּל אָדָם

לְחַכּוֹת יָדַעְתְּ!


את חכי לי ואחזור

את חכי היטב

‏את חכי לי גם בקדור

מסגריר הלב. 


‏את חכי לעת כפורים

את חכי בחום

‏את חכי עת אחרים

ישתכחו עד תום,

 

‏את חכי ,חכי ולו-

לא יבוא מכתב,

‏את חכי אם גם ילאו

המחכים לשוא.

 

‏את חכי לי ואחזור

וארור השח

‏בבטחה גמורה-לאמר:

‏"מת הוא ונשכח" 


יאמינו אם ואב

‏כי אינני חי,

ייעפו חכות לשווא

כל רעי, אחי,

 

‏וישתו כוס יין מר

זכר נשמתי.

‏את חכי וכוס נמהר

אל נא, אל תשתי. ‏

 

את חכי לי ואחזור

חי אחזורה! חי!

המה ישתאו לאמר:

‏"נס הוא בוודאי"

 

המה לא חיכו ואיך-

בין תבין נפשם,

‏כי רק את בחכותך

הצלתני שם.

 

איך ניצלתי זאת נדע

רק אני ואת

כי יותר מכל אדם

לחכות ידעת

 

תרגום נוסף, שאינו שומר על המקצב והמנעד של השיר, הוא של שלמה אבן שושן שתרגם גם הוא את כל מחזור השירים "יומן לירי 1941-1942".

חַכִּי לִי

חַכִּי לִי וַאֲנִי אָשׁוּב,

אַךְ חַכִּי מְאֹד.

חַכִּי עֵת גֶּשֶׁם סְתָיו זָהוּב

יְהַלֵּךְ תּוּגוֹת,

חַכִּי עֵת קֹר שְׁלָגִים נוֹשֵׁב,

חַכִּי לְעֵת שָׁרָב,

חַכִּי עֵת יִשְׁתַּכְּחוּ מִלֵּב

כָּל יוֹצְאֵי לַקְּרָב.

חַכִּי לִי עֵת מִמֶּרְחַקִּים

אִגֶּרֶת לֹא תִּפְקֹד

חַכִּי עֵת כָּל הַמְחַכִּים

כְּבָר יִמְאֲסוּ חַכּוֹת.

 

חַכִּי לִי וַאֲנִי אָשׁוּב,

אַל תּוֹשִׁיטִי יָד

לְכָל אֲשֶׁר שִׁנֵּן, כִּי שׁוּב

לֹא אֶחֱזֹר לָעַד.

יַאֲמִינוּ אֵם וָאָח

כִּי אֵינֶנִּי עוֹד

וְיָשְׁבוּ רֵעִים לָאָח

כִּי יִלְאו חַכּוֹת,

וּמָזְגוּ כּוֹס יֵין שָׂרָף

לְזֵכֶר נִשְׁמָתִי...

חַכִּי, וְעִמָּהֶם יַחְדָּו

אַל תַּחְפְּזִי תִּשְׁתִּי.

 

חַכִּי לִי וַאֲנִי אָשׁוּב,

עַל אַף אֵימֵי גּוֹרָל!

יֹאמְרוּ נָא כָּל שֶׁנּוֹאֲשׁוּ:

"שִׂחֵק לוֹ הַמַּזָּל!"

אֲשֶׁר נוֹאַשׁ חַכּוֹת חָדַל,

לֹא לוֹ הָבֵן עוֹד, אֵיךְ

בְּתוֹךְ הָאֵשׁ אוֹתִי הִצַּלְתְּ,

בְּעֶצֶם חַכּוֹתֵךְ.

אֵיךְ נִצַּלְתִּי – נָבֶן זֹאת

רַק אֲנִי וְאַתְּ,

כִּי חַכּוֹת, חַכּוֹת, חַכּוֹת,

אַתְּ בִּלְבַד יָדַעְתְּ.

 

ועוד תרגום, של זאב גייזל, 2012.

 

תחכי לי -  ואשוב

רק חכי מאד

תחכי לי כשעצוב

מגשמים ועוד

תחכי בעת שלגים

תחכי בחום

תשכחי כשאחרים

נשכחו שלשום

תחכי כשאין סימן

מהמרחקים

כאשר ויתרו מזמן

שאר המחכים

תחכי לי – ואשוב,

כל מי שיבוא

לשכנע שוב ושוב-

אל תקשיבי לו!

בני ישמע משני הורי:

זאת אמת מרה,

וישבו כל חבריי

סביב המדורה,

וישתו במר דמעות

יין לזכרי -

תחכי, אתם לשתות

אל תמהרי

תחכי לי –  ואשוב

חרף המכה,

עוד ימצא הסבר עלוב

מי שלא חיכה,

על מזל לשוא יזכור -

כאן, באש גפרית,

על נפשי ניתן לשמור

רק כי את חכית

נסתרות – לאלוקים,

לנו הנגלות:

כי יותר מאחרים

את ידעת חכות...

לחנו של בלאנטר לא תפש בארץ, משום שכאן חובר לשיר לחן נהדר בידי שלמה דרורי.

לדברי דרורי, [אז סולומון דויטשר], הזדמזם השיר בראשו לאחר שקרא את תרגומו של שלונסקי. השנה הייתה 1943. המנגינה נהרתה בשמירת לילה, על שובר הגלים של נמל חיפה. היות שלא ידע תווים, שר בבוקר את המנגינה לחברו צבי בן-יוסף, שרשם את התווים.

יותר מאוחר, היה דרורי חבר בלהקת הבידור של הבריגאדה "מעין-זה". שם גם התרחשה הפגישה המפורסמת עם אמו ניצולת השואה.

דרורי מספר על הפגישה עם אמו  ושר את השיר,  בתכנית "שרתי לך ארצי":

   http://www.youtube.com/watch?v=NtiL8CjPt38  

 השיר בלבד מתוך "שרתי לך ארצי" בבצוע דרורי עצמו:

  http://www.youtube.com/watch?v=EqbDZXEj7qU&feature=related

בביקורו אצל דרורי, אמר אלכסיי סימונוב, בנו של קונסטאנטין, כי לדעתו, לחנו של דרורי הוא היפה מכל הלחנים הרבים שהולחנו לשיר.

השיר הוקלט בארץ מפי זמרים וזמרות רבים. טובה פירון, שמשון בר-נוי, יפה ירקוני, אחותה של יפה תקוה הנדל, יהורם גאון, אריק לביא, עוזי מאירי, אריק סיני ועוד.

קובץ קול של הבצוע של שמשון בר-נוי בלחן דרורי, ב"המוסיקה שלי – עברית".

http://www.youtube.com/watch?v=AmUDvaCPng4&feature=related                             אריק לביא שר בלחן דרורי:

http://www.youtube.com/watch?v=ffA484te4AU

ציון חורי שר בלחן דרורי:

http://www.youtube.com/watch?v=vG1Wcr9A4P8

מושיק טימור שר בלחן דרורי:

http://www.youtube.com/watch?v=s1ItVlott64

אמיר הלל, מתוך "הוא הלך בשדות" בית צבי 2008 לחן דרורי:

http://www.youtube.com/watch?v=KVsZv0rRecY

שבתאי בונפיל והקהל. ערב יום הזכרון, כפר אורנים 2009. לחן דרורי:

http://www.youtube.com/watch?v=dHIjG3L7tHc

לשיר חוברו בארץ לחנים נוספים, רובם לא ידועים. הלחן הנוסף הידוע הוא של דוד זהבי.

כאן בבצוע מרדכי רוט, מתוך "זמרשת":

http://zemer.co.il/FlashPlayer/player.asp?version_id=1102

חבורת הזמר "צליל שלם" בנצוח אבי פיינטוך. לחן זהבי:

http://www.youtube.com/watch?v=ToRquJGF2XI

אליהו הכהן "שחרר" לחן נוסף, שנכתב בידי מרדכי זעירא, ומעולם לא פורסם.

לדבריו, לחנים עלומים נוספים שמורים אצלו.

מתי שהוא, לפני כמה עשרות שנים, החליטו ב"קול ישראל" דאז, להשמיע באחת מהתכניות,  קוריוז - מילותיו של שלונסקי בלחנו של בלאנטר.  למשימה גויסה אופירה גלוסקא.  מתי זה היה ?  באיזו תכנית ?  אופירה לא זכרה אפילו ששרה אי פעם את השיר עד ששמעה את ההקלטה ובקושי זיהתה את עצמה.

לדבריה, המלווה היה שמעון כהן. לא ברור  גם כיצד שרדה ההקלטה. ב"קול ישראל" לא ייחסו הרבה חשיבות לתיעוד,

ולעתים הקליטו חומר חדש על גבי חומר ישן. זה הרבה יותר זול.  אבל אצל עמוס רודנר נמצאה ההקלטה.

3. נשמע את השיר בעברית בלחן בלאנטר בביצוע אופירה גלוקסא:

http://www.dailymotion.com/video/xfpnih_yy-yyy-yy-yyyyyyy-yyyyyy_music

ועתה נסגור את הצלע הרביעית של המרובע:  המלים הרוסיות המקוריות של סימונוב, מושרות בלחן של שלמה דרורי, בפי וואלודיה לייקין, שהיה קרוב אצל דרורי בערוב ימיו:

http://www.youtube.com/watch?v=5f3UhxxYKEU&feature=related

ועוד ביצוע של המלים הרוסיות בלחן דרורי, בפי איתמר פנחס [א קפלה]:

http://www.youtube.com/watch?v=P9FkpG5UMEA

השיר תורגם לא רק לעברית, אלא ללשונות רבות.

במיוחד התפרסם הקליפ בו קורא את השיר סר לורנס אוליביה,

"WAIT FOR ME". השיר בביצועו זוכה עד היום לתגובות נרגשות של אמהות שבניהן משרתים בעירק או באפגאניסטן.

http://www.youtube.com/watch?v=LQ2gMcFx3No

וזהו אחד התרגומים לאנגלית [מילים בלבד]:

http://www.simonov.co.uk/waitforme.htm

מיכאיל ליסוביץ' שר את לחן מאטווי בלאנטר באנגלית בתרגומו שלו:

http://www.youtube.com/watch?v=PWHsTY2WBf0

והרי גרסה הונגרית, במנגינה של הנריק נגרלי:

http://www.youtube.com/watch?v=1oxGDLtLcII&feature=related

מקורות:

אליהו הכהן בגליונות "חדשות בן עזר"

אתר "זמרשת"

נפלאות המרשתת

מעט ידע אישי

 

דברים שכתב איזי הוד:

השיר התפרסם לראשונה מעל דפי העיתון הרוסי "פראבדה" בחודש ינואר שנת 1942, לאחר שנכתב חודשים אחדים לפני כן בידי המשורר הרוסי קונסטאנטין מיכאילוביץ' סימונוב, ששימש אז כתב צבאי רוסי. כשהגיעו דפי העיתון אל החיילים בחפירות, הוא מיד כבש את לב הלוחמים והתפשט מחזית לחזית. חיילים שיננו את מילות השיר בעל פה, ורבים גזרו את קטע העיתון שבו פורסם ושלחום לאהובותיהם בעורף...החיילים הרוסיים לחמו אז בחירוף נפש נגד הצבא הגרמני שפלש לארצם לאחר שגרמניה הפרה את הסכם אי-ההתקפה: ריבנטרופ-מולוטוב. מקרבות אלה לא זכו לשוב לביתם מיליוני אנשים, חיילים ואזרחים...בעקבות פרסום השיר נשלחו למערכות העיתונים ברוסיה תגובות רבות של נשים שציפו לשוב החיילים משדה הקרב ובעקבות קריאת השיר בעיתון חיברו לאהוביהן שירים שכותרתם "אחכה לך"...לשיר הולחנו על אדמת רוסיה עשרות מנגינות, אך אלה לא הגיעו ארצה ולא הושרו כאן. וזאת על אף שבימי מלחמת העולם השנייה השיר והלחן הרוסי הציפו את הציבור בארץ ובמיוחד את חברי תנועות הנוער כחולות החולצה. שני תרגומים התפרסמו לשיר עוד בשנות הארבעים: האחד של אברהם שלונסקי, הוא הנוסח המושר, והשני מאת שלמה אבן שושן, שתורגם מילולית ולא הותאם ללחן.

לשיר נכתבו לחנים רבים מלבד זה של קונסטאנטין סימונוב אותו נוהגים רבים מהזמרים הרוסיים להקליט. אחד מהלחנים הוא של שלמה דויטש לוחם הבריגאדה העברית במלחמת העולם השנייה, וזה הלחן המושר בישראל בתרגומו של שלונסקי ולעיתים ברוסית...סימונוב המשורר, כתב את השיר כמכתב בחרוזים מהחזית לרעייתו בביתם. סימונוב ראה במכתב מסמך מאד אינטימי ולא התכוון תחילה לחלוק את תוכנו עם אחרים. מאידך, סימונוב נהג לקרוא את השיר לחבריו הקרובים בחזית ופעם אחת אף העתיק את השיר ממחברתו שלו למחברתו של הצלם הקרבי שחבר אליו בחזית ובהעתק ציין סימונוב תאריך: 13.10.1941. כך הפך השיר לידוע יותר בחזית וסימונוב התבקש והסכים בדצמבר 1941 לקרוא את השיר ברדיו...אז כבר גמרה בו ההחלטה לפרסם את השיר בעיתונות, אך גם העיתון הצבאי: "בסערה" והעיתון המקומי "הכוכב האדום" איתם עבד סימונוב, סירבו לפרסם את השיר. בתאריך: 14.1.1942 הסכים העיתון הלאומי: "פרבדה" לפרסם את השיר ורק בעמוד הפנימי השלישי, אך החיילים בחזית הגיעו אליו והחלו שולחים אותו לבתיהם שבעורף...הראשון שכתב לחן לשיר היה המלחין מאטביי בלאנטר [אנחנו העדפנו את הלחן שכתב המלחין קיריל מולצ'אנוב]. משהייתה לשיר מנגינה הוא שובץ בסרטים. בסרטים: "בחור מהעיר שלנו" ו-"את חכי לי" השיר הושר במלואו. בסרט: "מאי" ובסדרת הטלוויזיה [ואחר כך סרט] "הצל חלף בצהרי היום" השיר נקרא מטיוטא...בסדרה "הצל חלף בצהרי היום" שנכתבה בשנת 1972, [ובסרט 1974] מסופר על ההיסטוריה של כפר סיבירי זעיר כמאפיין להיסטוריה של רוסיה בשבעים השנים הראשונות של המאה העשרים, סוף שלטון הצארים בכלל ומבית רומאנוב בפרט, המהפכה, מלחמת האזרחים, תקופת הקולקטיביזאציה של סטאלין, המלחמה הפטריוטית הגדולה [מלחמת העולם השנייה] ושיקום רוסיה שלאחרי התקופות האלה...הסרט "את חכי לי" הוא סרט עלילתי [מ-1943] מתקופת המלחמה הפטריוטית הגדולה [מלחמת העולם השנייה ברוסיה 1941-1945], כפי שסיפר המשורר של השיר, סימונוב...עיתונאי צבאי שרד נפילת מטוס סיור רוסי שנורה והופל על ידי האויב הגרמני. בעורף נודע שכל נוסעי המטוס נהרגו...העיתונאי ששרד ממשיך בפועלו הקרבי בראיון מפקדים, מכתביו לרעייתו נחסמים בעורף כי הוא נחשב חלל...אך למרות זאת רעייתו לא מאמינה במותו של בעלה. משחוזר העיתונאי בתום מילוי תפקידו לעורף הוא מגלה את כל הסיפור ומעריץ את רעייתו שחיכתה לשובו...בסרט "מאי" [משנת 2007] קצין קרבי מקבל חופשה קצרה וכשהוא מגיע למוסקבה עירו הוא מגלה שחברו החייל מתכוון להתאבד ברימון יד זנוח, והוא מציל אותו ואף מתאהב בנערה שאיתה הוא מתכון לרקוד ביום הניצחון על האויב הנאצי...את אימו אין הוא מספיק לבקר...בסרט: "נער אחד מעירנו" מסופר על בחור צעיר שעוזב את עירו לעיר רחוקה אחרת [ב-1932], תוך שהוא נפרד מחברתו ההופכת לשחקנית, ועובר לבית הספר לטנקיסטים. הוא מוצא את עצמו נלחם בספרד במלחמת האזרחים בספרד [1936], נתפס על ידי הגרמנים, תומכי המורדים הלאומנים, כלוחם צרפתי, מזוהה כלוחם רוסי בגלל דיבור הכבד, מצליח לברוח מהשבי וחוזר למלחמה מחדש, בתחילת מלחמת העולם השניה ברוסיה [1941], כטנקיסט...הסרט מבוסס על סיפורו של סימונוב משורר השיר "את חכי לי", המושר בסרט...

 

גרסה עברית: את חכי לי, זמרשת.


קישור לשיר בשפת המקור:

Link to the song in the original language

Жди меня, и я вернусь..." - Дмитрий Хворостовский