סטנקה ראזין Стенька Разин

מילים: דמיטרי סאדובניקוב
לחן: עממי
עברית: אלי סט
שירה: איזי הוד
עיבוד, נגינה עריכה והקלטה: מאיר רז



מניכר ספינה חוזרת

אל הוולגה הרחבה

סטנקה ראזין עם הצוות

משייטים, רוחם טובה.

 

בחרטום, שם סטנקה ראזין

על ברכיו הנסיכה

הוא חוגג שם עם הפרסית

ליל כלולות כהלכה.

 

מאחור שמע הוא לחש

"איך נמכרנו ?זו בושה!

הוא היה איתה רק לילה

כבר מכור הוא לאישה".

 

סטנקה ראזין

בוז-רעיו, פגע בסטנקה

אף יותר מגל אכזר

את הנסיכה חיבק אז

ובקול חנוק אמר:

 

"את הטעם של שפתייך,

לא אשכח לעולמים

אך יקרה לי שבעתיים

אחוות הלוחמים".

 

הנסיכה עינה דומעת

וליבה מדפוק פסק

כמו שומעת לא שומעת

את דבריו של הקוזאק:

 

"וולגה אמא ומולדת

את נהר רוסי איתן

מתנה כזו נכבדת

לך קוזאק עוד לא נתן".

 

הוא הניף אותה לגובה

והשליך מן הסיפון

הגלים היו לה קבר

בסופו של הסיפור.



שיר עברי: 'סטנקה רזין'