המזחלת - ***За окошком свету мало




            

המזחלת

За окошком свету мало המזחלת [האור בחלון חיוור]

שיר רוסי                                                                        

מילים: קונסטאנטין יאקובלביץ' וואנשאנקין

עברית: יוסף חרמוני

לחן: אדוארד סאבלייביץ' קולמאנובסקי 

שירה: איזי הוד

עיבוד, נגינה, הקלטה ועריכה: מאיר רז

 

אוֹר אֲפוֹר בַּחוּץ, עֵת עֶרֶב.

שֶׁלֶג צַח צוֹנֵחַ אָט.

וְאִמִי, אֵלַי אוֹמֶרֶת:

"לָמָה זֶה נָשַׁקְתְ לוֹ, בַּת?

וְאִמִי, אֵלַי אוֹמֶרֶת:

"לָמָה זֶה נָשַׁקְתְ לוֹ, בַּת?

 

אַל תִבְכִּי, כִּי אֵין תוֹחֶלֶת.

אִם אָהַבְתְ אֶת הַגְלִישָׁה,

אָז  עַכְשָיו, אֶת הַמִזְחֶלֶת

תִגְרְרִי, בְּבַקָשָׁה,"

אָז  עַכְשָיו  ,אֶת  הַמִזְחֶלֶת

תִגְרְרִי, בְּבַקָשָׁה."

 

כַּכָה לִי אִמִי אוֹמֶרֶת,

וֶהַשֶׁלֶג עַל הַכְּפָר.

ומֵאָז, עַבְרוּ בַּפֶּרֶך

נְעוּרָי, חַלְפוּ  זֶה  כְּבָר,

ומֵאָז, עַבְרוּ בַּפֶּרֶך

נְעוּרָי, חַלְפוּ זֶה כְּבָר.

 

לֹא, אֶינֶנִי מְיוֹאֶשֶׁת,

גָם אִם אֶת שְׂפַתָי אֶנְשׁוֹך,

גָם אִם כְּבָר אֵינִי גולֶשֶׁת

וּמִזְחֶלֶת עוֹד אֶמְשׁוֹך,

גָם אִם כְּבָר אֵינִי גולֶשֶׁת

וּמִזְחֶלֶת עוֹד אֶמְשׁוֹך.

 

אוֹר אֲפוֹר בַּחוּץ, עֵת  עֶרֶב.

שֶׁלֶג צַח צוֹנֵחַ אָט.

וְאֵי-שָׁם , שׁוּב אֵם אומֶרֶת:

"לַמָה זֶה נַשָׁקְתְ לוֹ, בַּת?"

 וְאֵי-שָׁם, שׁוּב אֵם אומֶרֶת:

"לַמָה זֶה נַשָׁקְתְ לוֹ, בַּת?"

 

הערות שכתב צבי גלעד [גרימי]:

הכותבים העבריים מגישים לנו שירים כבדי משקל  ועשירי שפה. הטקסטים הרוסיים המקוריים, הם בדרך כלל יותר קלילים ועוסקים בעניניי דיומא. דוגמא משיר זה: כתבה לאה נאור: "בואי אמא, בואי אמא, שבי אתי עד שאגדל". המקור [תרגום מילולי]: "למה אמא, למה אמא, לא מרשה להתנשק".

שירים בעברית: בואי אמא, לאה נאור, בואי רוח, יעקב שבתאי.


הערות שכתב איזי הוד:

לאה נאור, המשוררת שכתבה ללחן של אדוארד קולמאנובסקי את שירה: "בואי אמא" סיפרה: "את השיר כתבתי בשנת 1968. הזמרת אסנת פז טלפנה אלי יום אחד וסיפרה לי שהיא עומדת להקליט תקליטון שירי ילדים. וביקשה שאכתוב שיר לפי מנגינה רוסית שהיא תשיר לי בטלפון. הבטחתי לה לנסות. היא השמיעה לי את המנגינה כמה פעמים, הוקסמתי. המנגינה נשמעה לי כשיר ערש יפהפה, ואני כתבתי לפי קצב המנגינה את השיר "בואי אמא".  רק לאחר שנים, כשהגיעה העלייה הגדולה מרוסיה, גיליתי שמחבר המנגינה הוא אדוארד קולמאנובסקי, וכי גם במקור השיר מדבר על אמא אך שם מדובר , כפי שנודע לי לאחרונה, על אמא המזהירה את בתה ממזחלות שלג  ונשיקות מיותרות. השיר "בואי אמא" הוא שיר עברי מקורי שלי. בכל מקום בו נכתב שהוא תרגום מרוסית – זו טעות. אינני יודעת רוסית...על יעקב שבתאי, אבי התרגומים למופע: "הלוך הלכה החבריא", נכתב: "בשלהי שנת 1969 הועלה על במות ארצנו בהצלחה רבה [כ-500 הופעות!] הערב המוסיקלי "הלוך הלכה החבריא", שכלל שירים רוסיים בלבוש עברי. לא היו אלה השירים הרוסיים מימי מלחמת העולם השנייה שאליהם הורגלו חובבי הזמר הרוסי עד אז, לא היו שם קוזאקים על סוסים ולא חיילים אמיצים הנלחמים באויב. שירי המופע, ובהם בלדות ושירי אהבה עדינים, הציגו עולם סובייטי שונה לכאורה, שבו נאבקים יוצרים על חופש הביטוי שלהם, גם אם אינו תואם את הקו המפלגתי הקשוח. ואכן, מפיקי המופע הציגו את השירים ככאלה שנכתבו במחתרת וכוונו נגד ההחמרה בחיי התרבות שניכרה בברית המועצות בעידן שלאחר הדחתו של חרושצ'וב [1964]. ככל הידוע, מי שהביאה את השירים הללו ארצה הייתה הזמרת נחמה ליפשיץ שעלתה לארץ בדרך לא דרך במארס 1969...האווירה המחתרתית שאפפה את עלייתה של ליפשיץ, חוסר המידע על מה שבאמת קורה בברית המועצות, ואולי גם איזה גימיק שיווקי, היו כנראה הסיבה להצגת שירי המופע כשירי מחאה. זו גם הייתה הסיבה שבגללה לא נדפסו בעטיפה האחורית של התקליט שמות כל המחברים והמלחינים. במקום זאת רשמו מפיקי המופע "עממי" או "אסור לפרסום". חשאיות זו הייתה מוגזמת בלשון המעטה, משום שמחבריהם ומלחיניהם של רוב שירי המופע היו מוכרים היטב בברית המועצות ולא היה שום צורך להסתירם. לא זו אף זו, רבים מן השירים לא היו כלל שירי מחאה, אלא שירים לגמרי "רגילים". כמה משירי המופע חוברו לפחות עשרים שנה קודם לכן "ארצי, ארצי" חובר ב-1939 ובמקורו הוקדש לטייסים הסובייטים;  "עץ התפוח" חובר ב-1944, ושירים כמו "מסתובב בחור צעיר", "בואי רוח" או "בדומיה", דומים להפליא לשירים אחרים בני אותה תקופה שנכתבו בברית המועצות ולא נתפסו כשירים פוליטיים. הנוסח העברי של שירי המופע היה פרי עטו של הסופר והמשורר המנוח יעקב שבתאי [1981-1934] שבתאי, למיטב ידיעתי, לא ידע רוסית, ולכן יש לראות את השירים יותר כגרסה עברית ופחות כתרגום." [עונג שבת]...יורי וואניאמינוביץ' גארונימוס, מתמטיקאי ומתכנן מערכות שנולד במוסקבה בשנת 1923 ועבר לחיות בישראל בשנת 2004, היה מחבריו הקרובים ביותר של המלחין אדוארד סאבלייביץ' קולמאנובסקי. הוא נהג לספר שתי אנקדוטות על קולמאנובסקי. בתקופת הבחירות ברוסיה בשנת 1993 תמך קולמאנובסקי באחד המועמדים [יילצין], משנשאל למה ענה: "וודקה יכולה להיות טובה או הרבה יותר טובה, כוח שלטוני יכול להיות רע או הרבה יותר רע, הבה נצביע לרע כדי למנוע מההרבה יותר רע להגיע לשלטון...". עוד סיפר יורי גארונימוס, כי בשנת 2004 מיד לאחר שהגיע להתיישב בישראל, נסע עם אשתו במונית ולפתע שמה את הנהג מפזם את הלחן של קולמאנובסקי בשיר "המזחלת" ["מאחורי החלון עדיין מאיר"], מששאל אותו מה הוא מפזם? ענה הנהג: זה שיר עם ישראלי המספר על אהבת אם…


קישור לשיר בשפת המקור:

Link to the song in the original language

За окошком свету мало