היי נמשוכה - Эй, ухнем



היי נמשוכה

 

היי נמשוכה  Эй, ухнем

שיר רוסי

מילים: שיר עם

עברית: צבי גלעד [גרימי] 

לחן: שיר עם

שירה: איזי הוד

עיבוד, נגינה, עריכה והקלטה: מאיר רז

 

הֵיי מְשׁוֹךְ, יֵש!

הֵיי מְשׁוֹךְ, יֵש!

תְנוּ עוֹד מְשִיכוֹנֶת

וְנוֹסֶפֶת

הֵיי מְשׁוֹךְ, יֵש!

הֵיי מְשׁוֹךְ, יֵש!

שׁוּב נִמְשוֹכָה וְנוֹסִיפָה

 

עֵץ לִיבְנֶה מוּצָק נִכְרָת

מְסוּלְסָל בְּבַת אַחַת

הָי דָא דָא הָי דָא

הָי דָא דָא הָי דָא

מְסוּלְסָל זֶה חִישׁ נִכְרָת.

מְסוּלְסָל זֶה בְּאַחַת מָט.

 

הֵיי מְשׁוֹךְ, יֵש!

הֵיי מְשׁוֹךְ, יֵש!

תְנוּ עוֹד מְשִׁיכָה

וְנוֹסֶפֶת

נְהָלֵךְ עִם הַנָהָר

לַחַמָה הַשִׁיר יוּשָׁר

הָי דָא דָא הָי דָא

הָי דָא דָא הָי דָא

לַחַמָה מֵעָל, שִׁיר זֶה יוּשָׁר.

הֵיי הֵיי

נִמְשֹׁךְ וְלֹא נְרַפֶּה

 

תְנוּ עוֹד מְשִׁיכוֹנֶת

וְנוֹסֶפֶת

הֵיי מְשׁוֹךְ, יֵש!

הֵיי מְשׁוֹךְ, יֵש!

תְנוּ עוֹד מְשִיכוֹנֶת 

וְנוֹסֶפֶת

ווֹלְגָה, אֵם, הָאֲהוּבָה

עֲמוּקָה אַת  וּרְחָבָה        

הָי דָא דָא הָי דָא

הָי דָא דָא הָי דָא

עֲמוּקָה אַתְּ וּרְחָבָה

הֵיי הֵיי

מִלִּים כָּל כָּךְ הַרְבֵּה

ווֹלְגָה ווֹלְגָה אֵם נָהָר.      

הֵיי מְשׁוֹךְ, יֵש!

הֵיי מְשׁוֹךְ, יֵש!

תְנוּ עוֹד מְשִׁיכָה

וְנוֹסֶפֶת

הֵיי מְשׁוֹךְ, יֵש!

הֵיי מְשׁוֹךְ, יֵש!

תְנוּ עוֹד מְשִׁיכָה

וְנוֹסֶפֶת

 

הֵיי מְשׁוֹךְ, יֵשׁ!

הֵיי מְשׁוֹךְ, יֵש!

 

הערות שכתב צבי גלעד [גרימי]:

"הֵי נִמְשׁוֹכָה" - אֵיי אוּכְנְייֵם, שיר הבורלאקים [מושכי הדוברות] של הוולגה. שיר עממי רוסי. השיר נדפס לראשונה בספר שירי עם של מילי באלאקירב בשנת 1866, שם כלל השיר את הבית הראשון בלבד. את פרסומו קיבל הודות לשאלייאפין שהקליט אותו בתחילת המאה העשרים. השיר אמנם ידוע כ:"שיר הבורלאקים של הוולגה" אבל שימו לב לבית הראשון בו מדובר על הפלתו של עץ ליבנה ולא על משיכה על פני הוולגה. ואמנם, מקורה של הקריאה "איי אוכניים", בעבודה קבוצתית של הפלת עצי ליבנה  ע"י משיכה בחבל. רק מאוחר יותר, הועתקה הטכניקה של משיכה מתואמת בחבל למשיכת האראבות על הוולגה. המלים בעברית: גרימי,  לפי תרגום מילולי מהאינטרנט, [יולי 2015]. ניקוד: נחומי הרציון. ביצועים שונים של השיר נבדלים במלותיהם זה מזה. תרגום זה הוא לפי אחת מההקלטות של שאלייאפין. [יש הבדלי נוסח גם בין הקלטות שונות שלו].

שירים עבריים: הו אך נעים, זמרשת,  היי יחד, זמרשת.    

הערות שכתב איזי הוד:

שיר הבורלאקים [מושכי הדוברות] של הוולגה "הֵי נִמְשׁוֹכָה [אֵיי אוּכְנְייֵם]", הופיע לראשונה כשיר בן בית אחד בלבד, שאז עוד תאר רק את הדרך בה "במשיכת חבל" היו גודעים ברוסיה את עצי הלבנה...העצים הנפוצים ביותר ברחבי רוסיה, כדי ליצור מהם את "הדובינושקה", גזע עץ שנקשר אל הספינות כדי להציף אותן מעל קרקעית הנהר... לאחר מכן נכתבו הבתים הקשורים למושכי דוברות המסחר במימי הוולגה, עבודה שהוטלה על כפריי הוולגה, אלה שגרו בכפרים שלאורך הוולגה, בתקופות טרום מנועי הקיטור. כל כפר היה מחויב למשוך את הדוברות מפתח הכפר ועד פתח הכפר הבא...שם הוחלפו המושכים. השיר הוקלט לראשונה ברוסיה בשנת 1900, אך בגרסת המילים המצומצמת...הזמר האגדי, הבס בריטון האגדי פיודור שאלייפין, ששהה את רב תקופת המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים ברוסיה מחוץ לרוסיה, פירסם בהופעה בארצות הברית  את השיר [1925], כבר על כל בתיו הנוגעים למושכי הדוברות, והשיר הפך בהדרגה לשיר מוכר בכל העולם ולבסוף גם ברוסיה...השיר שמחבריו בכלל אינם ידועים הפך לנכס מוזיקאלי כאשר מלך הג'ז של שנות השלושים והארבעים של המאה העשרים: גלן מילר, ערך ללחן עיבוד ג'ז,  המלחין הרוסי: אלכסנדר קונסטאנטינוביץ גלאזונוב שילב את השיר בסימפוניה שלו על שם: סטנקה ראזין והמלחין הספרדי: מנואל דה פאייה עיבד את השיר מחדש בשם: "שירת הימאים [החותרים] של הוולגה". היה זה בשנת 1922 והמטרה הייתה איסוף כספים לשם עזרה לשני מיליון ויותר רוסים שבמלחמת העולם הראשונה הוגלו מביתם. איגור פיודורוביץ סטראבינסקי, המלחין הרוסי, ערך אף הוא עיבוד קונצרטנטי לשיר...את השיר מצא לראשונה המלחין: מילי אלכסייביץ' באלאקירב, שבשנת 1860-61 רשם את השיר מהעורך, המשורר והמחזאי: ניקולאי מאקארוביץ אולייניקוב ופירסם את השיר בספרו בשנת 1866...


 

קישור לשיר בשפת המקור:

Link to the song in the original language

Эй, ухнем