דף הבית‏ > ‏

מאמרים על יהדות ואנתרופוסופיה

במדור זה ישנם מאמרים שכתבתי על יחסו של רודולף שטיינר ליהודים וליהדות,
על  יחסם של הוגים יהודים לשטיינר ולאנתרופוסופיה, ומאמרים משווים בין היהדות לאנתרופוסופיה.
 
המאמרים מייצגים שתי תקופות ביחסי לרודולף שטיינר ולמשנתו:
תקופה ראשונה, שיש בה הערכה מעורבת בהסתייגות כלפיי שטיינר ומשנתו.
תקופה שניה, שבה התגברה הסתייגותי כלפי שטיינר ומשנתו.
 
בתתי הדפים 1 ו-2 ישנם מאמרים והרצאות של שטיינר (בשפות שונות) שבהם התייחס לנושאים יהודיים,
ומאמרים שנכתבו על ידי אחרים על יחסו  של שטיינר ליהודים וליהדות (בשפות שונות)
 
הסיבות להסתייגותי בשנים האחרונות משטיינר הן:
1.  דברים שפרסם על היהודים, לפיהם אין ליהודים זכות קיום כישות לאומית או דתית פרטיקולארית.
דברים אלו, שנאמרו ונכתבו בשמן של הקידמה, של התפתחות האדם והאנושות ושל האוניברסאליות, עומדים, לדעתי, בסתירה לאידיאלים המערביים המודרניים של ההומניזם, הליברליזם, הפלורליזם וכבוד האדם.
 
2. פרשנות היהדות של שטיינר, שהיא גם הסיבה לעמדותיו ביחס ליהודים וליהדות, מצביעה, לדעתי, על פרספקטיבה צרה ובעייתית. 
מזווית ראיה של מקורות היהדות, תפיסת האלוהות של שטיינר בכלל ושל אלוהי היהודים (שם הויה) בפרט היא פרשנות אלילית (למשל, תפיסתו את  שם הויה כאלוהי הירח, כישות בין ישויות וכישות במדרגה נמוכה ביחס לישות המשיח במשנתו). 
 
3.  המצע העיוני-הפילוסופי של מחשבתו, כפי שמתבטא בספרו "הפילוסופיה של החירות", מכיל  מהלכים בעייתיים.
אף ששטיינר משוכנע בצדקת טיעוניו, לדעתי הוא לא מצליח לדחות את השקפתו הדטרמיניסטית של שפינוזה על חופש הבחירה
והוא אינו מצליח להפריך את טענתו של קאנט, שאין לאדם אפשרות להכיר את הדברים לעצמם (כלומר לדחות את הטענה  שאין לאדם אפשרות לתפיסה אובייקטיבית את המציאות).
 
כל אלו הביאו אותי לתהות  לגבי הפרספקטיבה הרוחנית שלו.
היות שלדעתי - המושתתת על לימוד ממושך של כתבי שטיינר - אין משנתו מוצגת באופן נכון בפני הציבור הישראלית ולימוד והצגת משנתו חסרים בממד ביקורתי,
ראיתי לנכון ואף לחובה להציג את המורכבויות והבעיות הקשורות בתורתו.
אני חושב שהשתייכות לדרך רוחנית היא עניין רציני מאוד, שכדאי שייעשה גם באמצעות לימוד ביקורתי וראייה השוואתית.
הדברים שאביא כאן מכוונים לתרום ללימוד ביקורתי והשוואתי כזה.
 
ברצוני לציין שאין בדברי אלו ובמאמרים המצורפים כאן הבעת דעה עקרונית שלילית נגד חינוך "ולדורף".
אני רואה בחינוך "ולדורף" חינוך לגיטימי, שיש לו כמה יתרונות מובהקים על פני החינוך הממלכתי.
אני לא חושב שמדובר בחינוך דתי או בחינוך נוצרי מוסווים, ואין אני מייחס לו ולאנתרופוסופיה כיתתיות או מיסיונריות מכל סוג שהוא.
אציין עוד שההתעוררות הראשונה אצלי לגבי השילוב בין חינוך, הוראה ורוחניות נעשתה הודות למשנתו הפדגוגית של שטיינר.
 
 
 
לתקופה הראשונה ביחסי לשטיינר שייכים המאמרים:
 
א. יחסו של ש"ה ברגמן למשנתו של רודולף שטיינר
התפרסם בכתב העת עיון, מט (2000), עמ' 450-429.
 
ב. מרטין בובר ורודולף שטיינר - רחק או זיקה?
התפרסם בכתב העת דעת - כתב עת לפילוסופיה יהודית ולקבלה, 47 (2001), עמ' 128-101.
 
 
לתקופה השניה שייכים המאמרים הבאים:
 

1. הפולמוס על יחסו של שטיינר ליהודים (מצורף קובץ למטה)

המאמר התפרסם  בגרסה מעט שונה במוסף השבועי של "מקור ראשון" (בתאריך ה-16.11.12)

תחת הכותר: רודולף שטיינר והיהודים: "העובדה שהיהדות עדיין קיימת היא טעות של ההיסטוריה".

 קישור למאמר באתר של "מקור ראשון":

http://musaf-shabbat.com/2012/11/17/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%94-%D7%A9%D7%94%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A9/

 

2. מאמר על יחסו של שטיינר לתנועה הציונית ולמנהיגי הציונות תחת הכותר: 

"עיוורון היסטורי של רואה רוחני" 

קישור למאמר באתר של "מקור ראשון":

http://musaf-shabbat.com/2015/08/21/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/

הגרסה המקורית נמצאת בקישור למטה

3. ראיון שנערך איתי על יחסי למשנתו של שטיינר  (מצורך קישור למטה)

4. הרצאה על תפיסת הגלגול והקארמה של שטיינר בזיקה לתורת ההתפתחות שלו, ובהקשר תיאולוגי יהודי-נוצרי