תקציר והמלצות


הדף עבר לכתובת חדשה

הקדמה

זהו הדו"ח הרביעי בסדרת הדו"חות, המכונה "שקט תעשייתי", שמפרסמת עמותת אזרחים למען הסביבה (להלן: העמותה) ששמה לה למטרה לעודד התנהלות מקיימת של התעשייה בישראל.

העמותה בודקת בדו"חותיה שתי שאלות מרכזיות:

האחת, אם המפעלים עומדים בדרישות הסביבתיות שנקבעו להם על פי חוק ואם הדרישות והתקנים שנקבעו להם מתאימים למה שמקובל בעולם.

השנייה, אם הרשויות מפקחות פיקוח שוטף על פי חוק על אופן התנהלותם הסביבתית של מפעלים.

הדו"ח הראשון בחן 25 מפעלים מאזור מערב הגליל.

הדו"ח השני בחן 22 מפעלים, גם הם מאזור מערב הגליל.

הדו"ח השלישי בחן 30 מפעלים מאזור הגליל התחתון והגליל העליון.

הדו"ח הנוכחי בוחן 10 מפעלים באזור התעשייה מגדל תפן.


תקציר הדו"ח

תהליך איתור המידע ואיסופו

את רוב המידע שהסתמכנו עליו קיבלנו מאיגוד ערים גליל מערבי והמועצה התעשייתית ורק מעט ממנו מהמשרד להגנת הסביבה. תהליך איתור המידע ואיסופו דומה מאוד לתהליכים שננקטו בדו"חות הקודמים, ולצערנו, רוב המידע הנחוץ עדיין אינו מתפרסם לציבור ואף קשה לאתר אותו לאחר הגשת בקשה לקבלתו.

יודגש שדו"ח זה בחן תוצאות דיגומים של המפעלים בשנים 2010 ו-2011, אך לקראת סיום הכנתו חיפשנו גם בדיקות משנת 2012 שהתפרסמו באתר המועצה התעשייתית תפן והן הובאו בחשבון.

השגת מידע מהמועצה התעשייתית תפן

בשנה האחרונה חלה תפנית מהפכנית בגישת המועצה התעשייתית תפן לסוגיית המידע וחשיפתו לפני הציבור. הדבר בא לידי ביטוי הן בטיפול המועצה בבקשות על פי חוק חופש המידע, והן בפרסום מידע באתר האינטרנט שלה על פי תקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור), התשס"ט-2009 (להלן: תקנות המידע הסביבתי).

הניסיונות של העמותה להשיג מידע על אודות המפעלים בתפן התחילו כבר בשנת 2002 [1]. מאז ועד תחילת שנת 2012 רוב הבקשות לקבל מידע על המפעלים בתפן הושבו ריקם או שנענו רק לאחר מאבק מתמשך.[2]

הניסיונות הללו עוררו בסופו של דבר את היוזמה לתיקון חוק חופש המידע בשנת 2005, והביאו להוספת סעיף 6א שמחייב את רשויות המדינה לפרסם מידע סביבתי שנמצא ברשותן באתרי האינטרנט שלהלן [3]. בעקבות התיקון הנ"ל הותקנו גם תקנות המידע הסביבתי שחלות על כל הרשויות במדינה, לרבות המועצות התעשייתיות.

גם הניסיונות לקבל מידע לצורך הכנת דו"ח זה נתקלו תחילה בסירוב מצד היועץ המשפטי של המועצה. בהמשך, ולאחר כמה התכתבויות ופגישה עם ראש המועצה החדש, הצלחנו לקבל את המידע המבוקש.

ולא זאת אף זאת, המועצה עמדה בהתחייבות שלה והתחילה לפרסם באתר שלה מידע על פי תקנות המידע הסביבתי מיום תחולתן על המועצה במרץ 2012.

המועצה התעשייתית תפן היא אחת הרשויות היחידות שמפרסמות מידע סביבתי על פי התקנות, כמעט במלואו, באתר האינטרנט שלהן.   

השגת מידע מהמשרד להגנת הסביבה

בשנים 2011 ו-2012 חלה ירידה ניכרת במידת פרסום המידע על ידי המשרד להגנת הסביבה,  אף שהוא התחיל לפרסם חלק מהמידע באתר שלו בעקבות כניסתן לתוקף של תקנות המידע הסביבתי בספטמבר 2010.

גם הטיפול בבקשות על פי חוק חופש המידע עדיין איטי מאוד ובקשה לקבלת תנאי רישיונות עסק של מפעלים, למשל, נענתה רק כעבור חצי שנה.

נוסף על כך התברר מן החומר המפורסם  באתר המשרד להגנת הסביבה, שבשלוש השנים האחרונות לא ערך המשרד להגנת הסביבה שום בדיקות פתע במפעלים בתפן, למעט בדיקה אחת במפעל וולקן בשנת 2012.

 

פיקוח הרשויות על המפעלים

המועצה התעשייתית תפן

אף שתפקידה של המועצה התעשייתית הוא לטפל במפעלים ולפקח עליהם, והיא אינה עוסקת בנושאי חינוך, רווחה וכדומה, הרכב המועצה עצמו נמצא לא יעיל כמנגנון פיקוח ואכיפה. אמנם המועצה ועובדיה נמצאים בקשר ישיר עם המפעלים, אבל לא מצאנו כל עדות לכך שהמועצה מפעילה מנגנון של פיקוח ובקרה על המפעלים. להפך, היא מייצגת אותם ומגינה עליהם בכל מצב.

קראו עוד על הבעייתיות בהרכב המועצה ושיטת מינוי חבריה בפרק המועצה התעשייתית מגדל תפן.

באוקטובר 2012 מדדה המועצה התעשייתית ריכוז אבק מרחף בעשר נקודות באזור המועצה וסביבתה שהיו תקינות, אולם כאמור מדובר בדגימה חד פעמית, בחורף, שאינה מספיקה ואינה מייצגת את המצב בשאר ימי השנה ואינה מחליפה דיגום רציף או לחלופין דיגום בתדירות גבוהה כל השנה.

איגוד ערים גליל מערבי

בתהליך הכנת הדו"ח התברר שהאיגוד הוא כמעט הגוף היחיד שמפקח באופן שוטף על המפעלים בתפן. עובדי האיגוד נמצאים בקשר ישיר ושוטף עם המפעלים, עוקבים אחר ביצוע הבדיקות התקופתיות, שולחים התראות למפעלים עם גילוי חריגות בתוצאות ועוד.

עם זאת, לא מצאנו שננקט הליך משפטי כלשהו בעקבות גילוי חריגות מהתקנים שנקבעו למפעלים או בעקבות עבירות אחרות לכאורה לפי חוק רישוי עסקים.

המשרד להגנת הסביבה

הפיקוח שלו מועט. המשרד כמעט אינו עורך בדיקות פתע ואינו נוקט הליכים משפטיים, גם לאחר קבלת מידע מאיגוד הערים על חריגות/עבירות לכאורה של המפעלים.

מקרה בולט במיוחד בהקשר זה הוא מכון טיהור השפכים של תפן, שמימיו מומטרים על ההר כבר שנים ומזהמים את האדמה ואת מי התהום. המשרד להגנת הסביבה נקט בעבר כמה הליכים נגד המועצה בעניין זה, אך בשנים האחרונות לא נעשה דבר אף שהמצב לא השתנה.

 

התאמת התקנים

הדו"ח מראה שאצל כמעט מחצית המפעלים טרם הותאמו התקנים הנדרשים מהם ברישיון העסק לתקן הישראלי בנושא איכות אוויר (חוק אוויר נקי והתקנות שמכוחו או חוקים אחרים בעניין). מטבע הדברים, התקנים של אותם מפעלים גם אינם תואמים את התקנים הבינלאומיים המקובלים בעולם.

ברישיונותיהם של שלושה מפעלים בלבד הותאמו התקנים במלואם לתקנים הבינלאומיים המקובלים בעולם בנושא איכות האוויר.

ההמלצות שנתנה ד"ר ברננדה פליקשטיין בחוות דעתה מ-20 בספטמבר 2009 בוצעו בחלקן בלבד.

ראו פרק מעקב: יישום ההמלצות של ד"ר ברננדה פליקשטיין

גם בתחום השפכים, ברוב המפעלים התקנים מתאימים רק בחלקם, לתקנים הבינלאומיים.

  



עמידת המפעלים בדרישות החוק

לפי בדיקתנו, שום מפעל לא מילא את כל הדרישות של ביצוע כל הבדיקות ועמידה בתקנים במלואם.

אי העמידה בתדירות הבדיקות הנדרשת בולטת במיוחד בתחום איכות האוויר. רוב המפעלים אינם מבצעים את ניטור הארובות בתדירות הנדרשת ואינם מבצעים מדידות איכות אוויר סביבתי כנדרש.

בבדיקות שמצאנו נמצאו חריגות רבות. למשל,

באוויר: חריגות בעופרת (עד 100% מהתקן), בתרכובות כלור (עד 650%), בחומרים אורגניים נדיפים (עד 12,860%) ובחלקיקים (עד 740%).

בשפכים: חריגות בסולפטים (עד 10,500%), בעופרת (עד 135%), בשמנים, במתכות ובמוצקים מרחפים במאות אחוזים מהתקנים.

בקולחי המט"ש נמצאו חריגות במאות אחוזים של BOD, חנקן, COD, קובלט, אמוניה, מוצקים מרחפים, פלואוריד ועוד, וכן חריגות רבות בקוליפורמים (עד 2,700,000%).

מכון טיהור שפכים

מכון הטיהור של שפכי המפעלים בתפן עד היום ממטיר את המים על ההר!

הבדיקה מראה שאיכות הקולחין המומטרים מהמט"ש ממשיכה להיות גרועה מאוד, וניתן לומר שהמט"ש אינו מגשים את המטרה שלשמה הוקם. המט"ש קולט את כל שפכי המפעלים בלא בדיקה או עצירה של הזרמת שפכים מזהמים ממפעלים שהטיפול בשפכים בהם לא בוצע כראוי.

לאחרונה נמדדו גם ריכוזים חריגים של מתכות בבוצת המט"ש ובעקבות זאת ביצע איגוד ערים גליל מערבי ניטור תורמי שפכי תעשייה עיקריים במפעלים.

ראו פירוט בפרק בעיית השפכים בתפן.

 

שיתוף פעולה מצד המפעלים

גם בדו"ח הנוכחי, בתחילת תהליך איסוף המידע פנינו למפעלים עצמם וניסינו לקבל מידע מהם.

לעומת מידת שיתוף הפעולה מצד מפעלי הדו"חות הקודמים, רק שני מפעלים מתוך העשרה שיתפו פעולה:

וולקן: מנהל המפעל שיתף פעולה באופן מלא, לרבות סיור במפעל ופגישה.

רדימיקס: המפעל שלח העתק ממסמכי התנאים ברישיון העסק.

רבים מהמפעלים גילו תחילה נכונות לשתף פעולה ואף התחילו לתאם פגישות, אך בשלב מסוים חזרו בהם במפתיע וביטלו את הפגישות.

 

מסקנות והמלצות

הדו"ח מצביע על שיפור מסוים בעדכון התקנים שנקבעו למפעלים וכן שיפור ניכר בחשיפת מידע על ידי המועצה התעשייתית.

עם זאת, רוב המפעלים עדיין אינם מבצעים את כל הבדיקות הנדרשות מהם, והציבור אינו יכול לדעת על החומרים הנפלטים לסביבה ועל כמותם.

לפיכך אלה הן המלצותינו:

על המועצה התעשייתית תפן והמשרד להגנת הסביבה ליישם מיד את המלצותיה של ד"ר ברננדה פליקשטיין, לרבות:

  1. לחייב את המפעלים שנדרשו לכך להכין סקרי תהליכים ופליטות, לבצע ניטור רציף בארובות תוך הקטנת סף גילוי המתכות,
  1. לבדוק את השפעתם של כלל המפעלים בתפן על הסביבה תוך יישום גישה אינטגרטיבית, באמצעות סקר השפעה על הסביבה. הכוונה להרצת מודל, שאליו יוכנס מצאי הפליטות של כל המפעלים באזור ונתונים מטאורולוגיים וטופוגרפיים. המודל יחזה את ריכוזי המזהמים בסביבה כדי לבדוק אם הם עומדים בתקנים וגם היכן מתקבלים הריכוזים הגבוהים ביותר.
  1. להרחיב את הניטור הסביבתי ולהקים כמה תחנות ניטור לבדיקה רציפה של איכות האוויר, בהסתמך על תוצאות סקר ההשפעה על הסביבה.

 

על המועצה התעשייתית תפן:

  1. לחבר מיד ובלא כל דיחוי את מכון טיהור השפכים שלה למכון טיהור השפכים בעכו, על פי החלטות בית המשפט, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה והמשרד להגנת הסביבה. 
  1. כמו כן על המועצה להקים מערך ניטור שפכים ולעצור תהליכי ייצור במפעלים שמזהמים באופן חריג את מכון הטיהור ומשבשים בכך את עבודתו. חשוב להבין ששפכים מזהמים יכולים לשבש כל מכון טיהור, גם את המט"ש בתפן וכמובן גם את המט"ש של עכו בעתיד. על כן מערכת ניטור והפסקת עבודה למפעלים מזהמים חיונית בשגרה בכל אזור תעשייה, ובעיקר במועצה שכל כולה – תעשייה.

על המשרד להגנת הסביבה:

  1. להגביר את הפיקוח על המפעלים, בייחוד בכל הקשור לפליטות לאוויר ולנקוט הליכים נגד המפעלים החורגים.
  1. כמו כן עליו להשלים את התאמת תנאי רישיון העסק של כל המפעלים לתנאים המקובלים בעולם, גם בתקנים למניעת זיהום אוויר וגם בתקנים הנקבעים לשפכים.

המלצות למפעלים:

  1. על המפעלים ליישם טכנולוגיות מיטביות (BAT) ביוזמתם ולא להמתין לדרישות מיוחדות בתקנות. בעולם כבר הוכח שאמנם מדובר בהשקעות, אך יישום טכנולוגיות להפחתת זיהום כדאי מבחינה כלכלית לטווח ארוך.
  2. על המפעלים לשפר מיד את מערכות הטיפול בשפכים שלהם. במפעלים גדולים יש לבדוק אפשרות להקים/לשפר מערכת טיפול בשפכים בתחומי המפעל, כדי שלא להמשיך להעמיס על המט"ש.
  3. יש לעשות שימוש חוזר במים במפעלים שמשתמשים בכמויות גדולות של מים כדי להקטין את כמות השפכים העמוסים בחומרים מסוכנים ובמתכות המוזרמים למכון הטיהור ומעמיסים עומס רב על הפעילות שלו.
  4. על המפעלים לערוך בדיקות תקופתיות בסביבת העבודה של העובדים, כקבוע בחוק, ולכלול בהן את כל מגוון החומרים מתחום הרעלים המוחזקים במפעל ונמצאים בתהליך הייצור.
  5. עליהם לפרסם מידע על יישום טכנולוגיות מיטביות (BAT), ותוצאות דיגום תקופתי במפעליהם באתרי האינטרנט שלהם. הציבור אינו מאמין עוד לאמירות כלליות, שעל פי רוב מופיעות בפרסומים של מפעלים, כגון "מחויבות סביבתית וחברתית". המפעלים נדרשים לגבות אמירות אלה במידע אמין ובשקיפות מלאה.

לעובדים במפעלים:

1.      על העובדים במפעלים להימנע מלהיחשף לחומרים מסוכנים: אם במקום עבודתם משתמשים בחומרים רעילים, הם עלולים להיפגע בנשימה ובמגע. החומרים הרעילים גם נספגים בבגדים ובעור הגוף. עליהם להקפיד על הוראות בטיחות, להצטייד בציוד מגן ולהשתמש בו.

2.      עליהם לדרוש מהמעסיק שיבצע בדיקות תקופתיות בסביבה שבה הם עובדים, ויכלול בהן את כל מגוון החומרים מתחום הרעלים שאִתם הם באים במגע.

3.      עליהם לדרוש מהמעסיקים ליישם במפעל טכנולוגיות מיטביות למניעת דליפות של חומרים רעילים.

4.      עליהם ללכת להיבדק בבדיקות דם תקופתיות לאיתור נוכחות רעלים במחזור הדם שלהם. יש לכלול בבדיקה את מרבית החומרים שעמם הם באים במגע.

לציבור התושבים:

1.      על הציבור לאתר מידע על הנעשה בתחום התעשייה בסביבתו, ולהיות ערניגם אזורי תעשייה ותעסוקה מטופחים ובעלי חזות ירוקה עלולים לכלול מפעלים מסוכנים.

2.      עליו לבקש מידע נוסף על ההתנהלות הסביבתית של המפעלים, מהמועצה ומהמפעלים עצמם.

3.      עליו לפעול לאכיפה אזרחית [4] של החוק כלפי מפעלים מזהמים בסביבת המגורים שלו.

לכנסת:
השנים הארוכות בהם פעלנו עם/מול המועצה התעשייתית מלמד שהמנגנון הזה אינו מאפשר איזון נכון בין האינטרס הציבורי לאינטרס הפרטי. עמותת אל"ס פנתה למספר חברי כנסת בכדי לקבל את המלצתם או כוונתם לתיקון המצב [הדו"ח נשלח להם מספר ימים לפני הבחירות לנציגים ממפלגות העבודה, התנועה, חד"ש ומרץ - שאלנו: מה כוונתם לעשות בנוגע לבעיות והכשלים העולים בדו"ח הזה, בכנסת הבאה. עד כה קבלנו תשובה רק מדב חנין]:

ח"כ דב חנין (חד"ש), יו"ר הוועדה המשותפת לסביבה ובריאות בכנסת היוצאת: "הדוח מלמד על כשל מובנה הקיים במנגנוני הפיקוח והבקרה של המועצה התעשייתית. 
המועצה התעשייתית פועלת, מעצם מהותה, למען המפעלים. התוצאה: אינטרסים כלכליים גוברים על שיקולי סביבה ובריאות של התושבים המתגוררים באזורים הסמוכים למפעלים.
במצב זה, לא מפתיע להיווכח כי מפעלים  לא מבצעים את בדיקות האוויר והשפכים בתדירות הנדרשת לפי חוק ולא עומדים בתקנים במלואם. אני קורא למשרד להגנת הסביבה להידרש לסוגיית הפיקוח על המפעלים ולאמץ את המלצות הדוח במלואן. בכנסת הנכנסת אמשיך לקדם את חוק פירוק המועצה התעשייתית תפן ולהעברת אחריות הפיקוח כמו גם רווחי הארנונה לרשויות המקומיות בסביבה".



עדכון - שנת 2015:
נייר העמדה שהצגנו בפני וועדת חקירה בעניין חלוקת הארנונה ממועצה תעשייתית  ובו ביקשנו כי כל מתווה לחלוקת הארנונה חייב לכלול בתוכו דרישות מקדמיות מהמועצה כמו הפסקת הזיהום משפכים תעשייתיים והגברת הניטור של הפליטות מהמפעלים. מתוך הדיון שהתקיים ביום 15.6.15

ניתן לראות את כל קבצי הישות התכנונית שש/ 15/ מגדל תפן באתר משרד הפנים - איתור תוכנית


[1] בשנת 2002 העמותה ביקשה מידע על אחד המפעלים, ועל פעילות מכון טיהור השפכים [מט"ש]. ראש המועצה והיועץ המשפטי שלה באותם ימים, סירבו לספק מידע חרף פניות חוזרות ונשנות בכתב, בפקס ובטלפון. רק בעקבות נקיטת הליך משפטי התקבל מידע שהראה נתונים מדאיגים מאוד על זיהום מים וקרקע מתמשך ובעיקר על היעדר פיקוח ובקרה מספיקים מצד המועצה ומצד הרשויות להגנת הסביבה . ברבות השנים התברר לעמותה כי אופן ההתנהלות הזה משקף דפוס קבוע – חוסר עניין להעביר מידע והערמת מכשולים בדרך להשגת מידע המתבקש על ידי התושבים והעמותה שמייצגת אותם, דפוס שחזר ונשנה כמעט לאורך כל הדרך. 

[2] ניתן לקרוא עוד על ניסיונות העבר של העמותה להשיג מידע באתר העמותה.

[3] ניתן לקרוא עוד על כך באתר העמותה.

[4] ניתן לפנות לעמותה לקבלת ייעוץ והכוונה.