יפתח הגלעדי

 

תעודת זהות לשופט

שם השופט:                                       ____________ __________

שם האב:                                            _______________________

מקצוע:                                               _______________________

נלחם נגד:                                           _______________________

תכונה מיוחדת או מעשה מיוחד:            _______________________

ותשקוט הארץ....:                            _______________________

 יפתח הגלעדי היה "גיבור חיל" אך מכיוון שאמו לא היתה נשואה לאביו, היה בן לא חוקי. אחיו, בני אביו החוקיים, בתמיכה זקני גלעד,  גרשו אותו מחשש לירושתם והוא ברח ל"אֶרֶץ טוֹב" כאשר הוא אוסף סביבי אנשים ריקים ופוחזי, אנשים אשר היו חסרי נחלה ורכוש שחיו משוד וביזה בדרך כלל.  כאשר יצאו בני עמון למלחמה מול שבט מנשה – שלחו זקני גלעד לקרוא ליפתח, כדי שיהיה להם לראש ויילחם בבני עמון,  והבטיחו לו בתמורה שהוא יהיה "לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד" (יא 8) כלומר יחזירו אותו לשבט ויקבלו אותו כמנהיגם. תחילה ניסה יפתח לדבר עם מלך בני עמון. אך כל ניסיונותיו לא הועילו, ואז: "וַתְּהִי עַל יִפְתָּח רוּחַ ה'", טרם צאתו לקרב בבני עמון נדר יפתח: "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לה' וְהַעֲלִיתִיהוּ עֹלָה" (יא 31). יפתח יצא להילחם בעמונים   והכה אותם מכה ניצחת (יא 33). עם שובו כמנצח מן המלחמה יצאה בתו היחידה "אֵין לוֹ... בֵּן אוֹ בַת" לקבל את פניו "בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת" (יא 34). יפתח הנדהם קרע את בגדיו אך החליט לקיים את נדרו, כי "פָּצִיתִי פִי אֶל ה' וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב" (יא 35). בת יפתח קיבלה עליה את הדין, אך ביקשה שהות של חודשיים כדי ללכת עם חברותיה אל ההרים "לבכות על בתוליה". כעבור חודשיים שבה הביתה, ואביה קיים את נדרו. ומאז היו בנות ישראל הולכות מדי שנה "לְתַנּוֹת (לבכות) לְבַת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי" ארבעה ימים בשנה (יא 39-40).  יפתח שפט את ישראל שש שנים, ובמותו נקבר באחת מערי הגלעד.

בת יפתח יוצאת לקדם את פני אביה 

פעילות ראשונה:

יפתח הגלעדי נדר נדר לפני יציאתו לקרב עם עמון, לפניכם הגדה מילונית למושג נדר:

נדר - התחייבות שנעשית מתוך רצון חופשי, בפני אלוהים, לעשות פעולה מסויימת, או להימנע ממעשה מסויים. אסור להפר נדר: "איש כי יידור נדר לה' לא יחל (= יחלל) דברו. ככל היוצא מפיו יעשה" (במדבר ל' 3). 
הנדר המקובל ביותר היה להקריב קורבן (זֶבַח נֶדֶר). בדרך כלל נעשה הנדר "על תנאי": אדם נָדַר נֶדֶר במצבי סכנה או מצוקה, והנדר הוא הבטחה לבצע פעולה מסויימת כאות תודה לה', אם יעזור לאדם בצרתו.

א. האם נתקלתם אי פעם בלימודי התנ"ך במושג נדר?

ב. מי היה הנודר?

ג. מה היה נדר?

ד. האם ניתן להפר או להתיר נדר?

ה. מי מוסמך ומתי אפשר להתיר נדר?

 

פעילות שנייה:

כאשר נדר יפתח את נדרו, חשב שהראשון שיקדם את פניו בשובו מן הקרב יהיה בעל חיים כמו: כלב או עז. אולם בתו היחידה היתה הראשונה שקדמה את פניו והוא נאלץ לקים את נדרו ולהקריב אותה כקורבן.

א.    חפשו במקורות מה יחס היהדות לקורבן אדם? האם ידועים לכם מקרים נוספים בהם הוקרב קורבן אדם?

ב.     מדוע לדעתכם לא פנה יפתח לכוהנים בכדי שיתירו את נדרו?

 
Comments