אברהם מאסלו

אברהם מאסלו (1908-1970) גם הוא מן המייסדים ומן הפסיכולוגים הבולטים ביותר של האסכולה ההומניסטית. פעל בעיקר אחרי מלחמת העולם השנייה ונודע בעיקר בזכות בתיאוריה שלו על היררכית הצרכים והפיתוח של מושג ההגשמה העצמית וחשיבותו בבריאות הנפשית.

הגישה של מאסלו היא בעיקרה מוטיבציונית, כלומר הוא התמקד במניעים להתנהגות האדם. לטענתו יש שני סוגים של מניעים: מניעים של חסך ומניעים של גדילה .מניעי חסך דוחפים את האדם למלא חסך מסוים, כמו מזון, ביטחון בסיסי ואהבה .מניעי גדילה דוחפים את האדם להרחיב את העשייה והפעילות שלו , כמו לימוד והתנסות בחוויות אמנותיות. מניעי חסך חיוניים להישרדות. אדם לא יכול לחיות בלי מזון, ביטחון או תחושה של השתייכות פסיכולוגית. מניעי גדילה אינם חיוניים להישרדות אלא מעניקים תוכן ועניין ומשמעות לחיים.
הקשר בין שני סוגי המניעים הוא קשר של היררכיה: הסיפוק של מניעי החסך הוא תנאי למימוש של מניעי הגדילה. אם אין לחם, אין תורה.

תת-דפים (1): פירמידת הצרכים
Comments