מרד בר כוכבא

בר כוכבא - אישיותו

מרד בר כוכבא נקרא על שם מנהיגו שמעון בר –כוכבא . 

ייחודו של המרד נעוץ באישיותו של בר כוכבא, שהיה גיבור חיל, כריזמטי וקשוח, שהנהיג את צבאו במשמעת קפדנית. רבים ראו בו משיח. אחרי שהמרד נכשל מעמדו של בר כוכבא ירד. היו שכינו את בר כוכבא "בר כוזיבא", מהמילה  כזב, או אכזבה.

תוצאות המרד היו נקודת מפנה בתולדות העם היהודי בארץ ישראל.

 

ההסברים (הסיבות) למרד בר כוכבא:

1.  שנאה כלפי השלטון הרומאי: קבוצות בעם היהודי הרגישו כלפי השלטון הזר שנאה רבה ולא הסכימו להיכנע לשלטון זה. בנוסף היה מצב כלכלי הקשה נגרם בגלל המיסים הכבדים ששלמו היהודים, לקיחת הקרקעות ועבודות הכפייה.

2.  אמונה במשיח - חלק מהעם האמין שהמשיח יגיע והתנגדות לרומאים תזרז את הגאולה. רבים ראו בבר כוכבא מלך משיח. רבי עקיבא נהג לכנותו "המלך המשיח".

3.  הפיכת ירושלים לעיר אלילית - בתקופה זו הקיסר אדריאנוס הבטיח לשקם את ירושלים והמקדש, אך למעשה הפך את ירושלים לעיר אלילית בשם "איליה קפיטולינה" ולבנות מקדש לאל יופיטר  על הר הבית. רוב היהודים הרגיש כי זה מאבק על "קידוש השם".

4.  איסור ברית מילה: הקיסר אדריאנוס, ככל הנראה, אסר על קיום ברית מילה, מכיוון שרצה לטשטש את האופי היהודי של ארץ ישראל -  זוהי פגיעה ישירה בדת היהודית. היהודים ראו בקיום ברית מילה סימן מוחשי לברית בין ה' לעם ישראל עוד מימי אברהם.

 

היקף המרד, האירועים העיקריים בו, תוצאות המרד והשפעותיו

היקף המרד - נקודות מרכזיות

·   מי היו מנהיגי המרד? בר- כוכבא, המנהיג הצבאי, רבי עקיבא, המנהיג הרוחני

·   כמה זמן נמשך? כשלוש שנים. המרד פרץ בשנת 132 והסתיים בשנת 135 לספירה

·    מי היו כוחות המרד: כוחות המרד היו מרוכזים ומלוכדים והוא התרחש בעיקר בשטח יהודה - השטח שסביב ירושלים, מדבר יהודה ואזור ים המלח. מרכז המרד היה ביתר, מדרום לירושלים.

·   מה היו הדעות בעם לגבי המרד?  בניגוד למרד הגדול בו הדעות לגבי היציאה למרד היו חלוקות, במרד בר כוכבא רוב דהעם תמך והשתתף.

·  מהם מאפייני המרד? המרד היה יזום ומתוכנן באופן קפדני. קדמו למרד הכנות ממושכות כמו: ביצור יישובי הארץ, חפירת מערכות מסתור תת קרקעיות ובהן חדרי מגורים, אסמים לאגירת חיטה בורות מים, וצבירת נשק ע"י ייצור כלי נשק ותיקון נשקים פגומים. ההכנות נערכו באופן חשאי. המרד היה הפתעה גמורה לרומאים והוא נערך בהתחלה בקרבות פנים מול פנים , נגד הרומאים, בשטחים פתוחים ואחר כך במלחמת גרילה (מלחמת מחתרת).


האירועים העיקריים במרד

1. ניצחון המורדים בירושלים -  המורדים הצליחו להפתיע את הרומאים ולהיכנס לתוך ירושלים. כשנכנסו טבחו בחיילים הרומאים והבריחו את הניצולים. כאשר הגיעו כוחות תגבור של רומאים ממצרים המורדים ניצחו גם אותם.

חשוב לציין- בר כוכבא אינו מצליח לכבוש את כל העיר ולשלוט בה! חוקרים טוענים כי זהו ההישג העיקרי של המרד וכי יש מטבעות המעידות על כך. אחרים טוענים כי המורדים לא יכלו לגבור על כל הכוחות הרומאים וכי המטבעות מבטאים רצון עז לגאולה ולא את תוצאות כיבוש ירושלים.

2.  דיכוי המרד: כשנתיים לאחר פרוץ המרד הרומאים שולחים לארץ ישראל את סוורוס - מצביא רומי מצטיין, שהגיע מבריטניה, לדכא את המרד. הוא ניצל את כוח האדם הרב שעמד לרשותו ואת צבאו המאומן והמיומן. הרומאים פעלו באיטיות וביסודיות - נמנעו מקרבות פנים אל פנים ועברו מעיר לעיר - צרו עליה וכבשו אותה. לאחר מכן עשו טבח נורא ביהודים, השמידו את כוחות המורדים , כבשו את מבצרי היהודים בכל הארץ ואת ירושלים. רבים מהמורדים ברחו למדבר יהודה. הרומאים רדפו אותם וחיסלו רבים מהם. בר כוכבא וצבאו נאלצו להתרכז במבצר אחד- ביתר. 

3.  נפילת ביתר: העיר ביתר הייתה הבסיס ומרכז המרד. העיר נפלה תוך זמן קצר, עקב מחסור במי שתייה. ביתר נפלה האחרונה למרד, ולפי המסורת היהודית ב- ט' באב, יום חורבן המקדש. בר כוכבא נהרג בזמן שהרומאים פרצו לעיר על ידי הכשת נחש , או שחכמים שגילו שהוא משיח שקר הרגו אותו. מעמדו ירד.


תוצאות המרד והשפעותיו

תוצאות המרד היו כישלון ליהודים וניצחון הרומאים והשפעותיו באות לידי ביטוי כך:

1.  בתחום הדמוגרפי (השטח, היישובים  והתושבים)

החוקר אבי- יונה טוען כי מספר האוכלוסייה היהודית בארץ ירד בחצי.

מ- 1.3 מיליון לפני המרד ל- 700 אלף.

אזור יהודה, המקום המרכזי של ההתיישבות היהודית, ספג את האבדות הקשות ביותר והתרוקן מתושביו וחרב לחלוטין.

היהודים נעשו למיעוט בארץ ונמכרו לעבדות באזור הים התיכון. לפי המקורות היו כל כך הרבה עבדים יהודים שמחיר של עבד יהודי היה נמוך מזה של אוכל לסוסים.

המצב הקשה גרם ליהודים רבים שניצלו לרדת מהארץ - בעיקר לבבל (שהייתה שם קהילה יהודית)

2. הגליל הפך למרכז היהודי

הגליל ותושביו לא השתתפו במרד, לכן האזור לא נפגע. פליטי המרד ביהודה מצאו בו מקלט, ואזור הגליל הפך למרכז היהודי בארץ ישראל

3. הפיכת ירושלים לעיר אלילית ושינוי מעמד אזור יהודה ("פרובינציה יודיאה")

הרומאים שינו את שמה של יהודה מ"פרובינציה יודיאה" ל"סוריה פלשתינה", בכך רצו להחליש את הקשר היהודי לאזור ולהפוך אותו לאזור אלילי. ירושלים הפכה לעיר אלילית "איליה קפיטולינה", שתושביה נכרים. על הר הבית נבנה מקדש ליופיטר, ובתוכו הוצב פסל אדריאנוס.        

נאסר על יהודים להתיישב בירושלים ואפילו לא להיכנס לתוכה, רק בתשעה באב, כדי להתאבל על חורבן בית המקדש. מי שעבר על איסור זה הוצא להורג.

4. גזירות דת - גזירות שמד

הקיסר אדריאנוס הטיל על היהודים "גזירות שמד", כי לדעתו, המקור למרד היהודי הוא דתם. הקיסר רצה לבטל את הדת היהודית ולפגוע בהנהגה היהודית.

כעשרים מצוות "עשה" יהודיות נאסרו: ברית מילה, הנחת תפילין, לבישת ציצית, שמירת שבת, התכנסות לתפילה ולימוד, הפרשת מעשרות ותרומות, שנת שמיטה וקיום חגי ומועדי ישראל (תקיעת שופר, בניית סוכה, נטילת לולב , נרות חנוכה ועוד) וכו'.

משמעות גזרות השמד - מי שנתפס הוצא להורג על "קידוש השם".

בתקופה זו נולד המונח "עשרת הרוגי המלכות" על שם עשרה חכמים שהוצאו להורג על "קידוש השם", כי סרבו לציית לגזירות הקיסר. למשל: רבי עקיבא שהוצא להורג בעינויים, או רבי חנינא בן תרדיון שלימד  תורה בפומבי, עד שנתפס על ידי הרומאים והוצא להורג. 

לזחול בעקבות שמעון בר כוכבא


Comments