סִיפּוּרִים קְצָרִים לִילָדִים..

יְלָדִים מְתוּקִים,     

 יֵש לָכֶם פֹּה כַּמָה סִיפּוּרִים קְצָרִים (בִּזְכוּת הֵיְּלָדוֹת שֶלִּי שֶאָמְרוּ שֶצָרִיךְ לְהוֹסִיף גַּם סִיפּוּרִים לִילָדִים.  צוֹדְקוֹת, אִי אֶפשָר רַק לְדַבֵּר עַל הַחִינוּךְ שֶל הַיְלָדִים; צָרִיךְ לִכְתּוֹב גַּם מַשֶהוּ לָהֶם עַצְמָם...) בֵּינָתַיִים עַל כִּיבּוּד הוֹרִים וּשְמִירַת הַלָּשוֹן.

בַּעַמוּד הַבָּא - עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב.

ובתחתית העמוד הזה - סיפור על ילדים שהצילו אדם שלקה בהתקף לב ברחוב, בזכות שלמדו קורס לעזרה הראשונה: הצלת נפשות...

תִּקְרְאוּ, תֵהָנוּ, תִּלְמְדוּ  וּ...תְקַיְימוּ..    

ו..הוספנו דברים על יואב פוגל הצדיק, שנהרג  בישוב איתמר. ה' יקום דמו.

דָמָה בֶּן נְתִינָה, גּוֹי מֵאַשְקְלוֹן הָיָה, מְפַקֵּד הַצָּבָא, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת. פַּעַם הִיכְּתָה אוֹתוֹ אִמּוֹ הַגּוֹיָה בְּסַנְדָל מוּל כָּל חַיָּלָיו. נָפַל הַסַּנְדָל מִיָּדָהּ. הֵרִימוֹ דָמָה וְהוֹשִיט לָהּ; שֶׁלֹא תִּצְטָעֵר. הָיְתָה אֶבֶן מְסוּיֶמֶת שֶׁאָבִיו הָיָה רָגִיל לָשֶבֶת עָלֶיהָ. נִזְהַר דָמָה בֶּן נְתִינָה וְלֹא יָשַׁב עָלֶיהָ כָּל חָיָיו בִּגְּלַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל אָבִיו.

 

 

כְּשֶׁיוֹסֵף הַצָּדִיק רָאָה שֶׁיַעֲקֹב אָבִיו שַֹם אֶת יַד יָמִין עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם הַצָּעִיר, לְבָרְכוֹ בְרָכָה חֲשׁוּבָה יוֹתֵר מִמְּנַשֶׂה הַבְּכוֹר, רַע הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינָיו. אַף עַל פִּי כֵן, לֹא הֵעִיר: "טָעוּת, לֹא נָכוֹן". אֶלָא אָמַר בְּנַחַת, בְּכָבוֹד, בְּיִרְאָה: "לֹא כֵן אָבִי". וּמִיָד כְּשֶאָמַר יַעֲקֹב "יָדַעְתִּי" (שֶׁמְנַשֶׂה הַבְּכוֹר, וְאַף עַל פִּי כֵן יַד יָמִין לְאֶפְרַיִם) - שָׁתַק יוֹסֵף וְקִבֵּל, בְּלִי סָפֵק.

 

 

אִמּוֹ שֶׁל רַבִּי טַרְפוֹן יָרְדָה לְטַיֵּיל לְתוֹךְ חֲצֵרַהּ בְּשַבָּת וְנִקְרְעָה נַעֲלַהּ. הָלַךְ רַבִּי טַרְפוֹן וְהֵנִיחַ שְׁתֵי יָדָיו תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ וְהָיתָה מְהַלֶּכֶת. פַּעַם אָחַת חָלָה וְנִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ. אָמְרָה לָהֶם: הִתְפַלְּלוּ עַל טַרְפוֹן בְּנִי, שֶׁהוּא נוֹהֵג בִּי כָבוֹד יוֹתֵר מִדַאי. אָמְרוּ לָהּ: מֶה עָשָֹה לָךְ? סִפְּרָה לָהֶם. אָמְרוּ לָהּ: אֲפִילוּ עוֹשֶֹה כָךְ אֶלֶף אֲלָפִים עֲדַיִין לַחֲצִי כָבוֹד שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה לֹא הִגִּיעַ.

 

הָרַב הֶ"חָפֵץ חַיִּים" נָסַע פַּעַם עִם רַב אַחֵר וּבַדֶּרֶךְ

הִתְאָרְחוּ לֶאֱכוֹל בְּאַכְסַנְיָה מְסיֶּמֶת. בִּגְּמַר הַסְּעוּדָה שָׁאֲלָה בַּעֲלַת הַבַּיִת: "אֵיךְ הָיָה הָאוֹכֶל"? "טוֹב מְאֹד" הֵשִׁיב הֶ"חָפֵץ חַיִּים". "טוֹב", הֵשִׁיב גַּם הָרַב הַשֵׂנִי, "רַק הָיָה חָסֵר קְצַת מֶלַח".

הָלְכָה בַּעֲלַת הַבַּיִת וְהֶ"חָפֵץ חַיִּים" אָמַר: "אוֹי, תָּמִיד אֲנִי נִזְהָר מִלָּשוֹן הָרָע וְעַכְשָׁיו נִכְשַׁלְתִּי בִּשְׁמִיעָתוֹ". "אֵיזֶה לָשׁוֹן הָרָע אָמַרְתִּי"? תָּמַהּ אוֹתוֹ רַב.

עָנָה הֶ"חָפֵץ חַיִּים": עַכְשָׁיו תֵּלֵךְ בַּעֲלַת הַבַּיִת לַמִּטְבָּח וְתִגְעַר בַּמְּשָׁרֶתֶת הָאַלְמָנָה. זוֹ תַעֲנֶה שֶׁשָֹּמָה מַסְפִּיק מֶלַח, וּבַעֲלַת הַבַּיִת תֹּאמַר, "מָה, הָרַבָּנִים מְשַׁקְּרִים לְדַעְתֵּךְ? אַת מְפוּטֶרֶת מֵהַעֲבוֹדָה"... הִתְפַּלֵּא הָרַב: עַד כְּדֵי כָךְ יִתְגַּלְגֵּל מֵהֶעָרָה קְטַנָּה כָזוֹ? "בֹּא תִרְאֶה", אָמַר הֶ"חָפֵץ חַיִּים".

 נֵכְנְסוּ לַמִּטְבָּח וְרָאוּ אֶת שְׁתֵי הַנָּשִׁים נִרְגָּזוֹת, אַחֲרֵי שֶׁבַּעֲלַת הַבַּיִת הוֹדִיעָה לַמְּשָׁרֶתֶת שֶׁהִיא מְפוּטֶרֶת, בְּדִיּוּק כְּתֵאוּר הֶ"חָפֵץ חַיִּים". כָּעֵת הֵבִין הָרַב כַּמָּה הוּא צָדַק; שִׁלֵּם לְבַעֲלַת הַבַּיִת כֶּסֶף רַב כְּדֵי שֶׁתַּחֲזִיר אֶת הַמְּשָׁרֶתֶת לְתַפְקִידַהּ וְיַשְׁלִימוּ בֵינֵיהֶן.


מַעֲשֶֹה בְרַב שֶׁבִּקֵּשׁ מִגְּבִיר (אִישׁ עָשִׁיר) אֶחָד בַּעֲיָרָתוֹ לִתְרוֹם כֶּסֶף לְטוֹבַת אִישׁ עָשִׁיר אַחֵר שֶׁיָּרַד מִנְּכָסַיו (נִהְיָה עָנִי) וְצָרִיךְ לַעֲזוֹר לוֹ. אַךְ זֹאת - בְּלִי שֶׁיֵּדְעוּ מִי הוּא, כִּי לֹא נָעִים לוֹ שֶׁיִּתְפָּרְסֵם כִּי חָדַל לִהיוֹת מִן הֶעָשִׁירִים. אִם יַעָזְרוּ לוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּכַל לְחַדֵּשׁ אֶת עֲסָקַיו וְלַחֲזוֹר לְמַצָּבוֹ הַקּוֹדֶם.

אָמַר הַגְּבִיר בְּסַקְרָנוּת: "אֶהְיֶה מוּכָן לִתְרוֹם אֲפִילוּ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהָרַב מְבַקֵּשׁ וּבִלְבַד שֶׁיֹּאמַר לִי מִי הָאִישׁ שֶׁנִהְיָה עָנִי פִתְאֹם וּמַסְתִיר זֹאת". "לֹא", עָנָה הָרַב, "בְּשׁוּם אוֹפֶן. אָסוּר לְפַרְסֵם וּלְבַיֵּשׁ אוֹתוֹ". "אֶתְרוֹם עוֹד יוֹתֵר וְלֹא אֲסַפֵּר לְאַף אֶחָד", הִבְטִיחַ הַגְּבִיר. "לֹא", אָמַר הָרַב "בְּשוּם אוֹפֶן לֹא".

אָז סִפֵּר הַגְּבִיר לָרַב שֶׁגַם הוּא עַצְמוֹ יָרַד מִנְּכָסַיו וְלַמְּרוֹת שֶׁכּלָּם חוֹשְׁבִים שֶׁהוּא עֲדַיִן עָשִׁיר גָּדוֹל - כְּבָר אֵינוֹ כָזֶה; אֶלָּא שֶׁהִתְבַּיֵּשׁ לְסַפֵּר שֶׁחָדַל לִהְיוֹת הַגְּבִיר הֶעָשִׁיר וְהַנָּדִיב. עַכְשָׁיו, שֶׁרָאָה עַד כַּמָה הָרַב שׁוֹמֵר עַל לְשׁוֹנוֹ וְלֹא מְסַפֵּר לְאַף אָדָם אַחֵר - הֵעֵז לְסַפֵּר אַף הוּא; אוּלַי יוּכַל הָרַב לַעֲזוֹר גַּם לוֹ... נִיחֵם אוֹתוֹ הָרַב וְדִיבֵּר עַל לִיבּוֹ וְגִיֵּס גַּם עֲבוּרוֹ עֶזְרָה הֲגוּנָה. כָּךְ זָכָה הָרַב לְ"מִצְוָה גוֹרֶרֶת מִצְוָה": בִּזְכוּת שְׁמִירַת הַלָּשוֹן זָכָה לִגְּמוֹל חֶסֶד, בַּסֵּתֶר, עִם יְהוּדִי; וּבִגְּלַל עֶזְרָתוֹ יָכוֹל הָיָה גַם הַגְּבִיר לַחֲזוֹר לְמַצָּבוֹ וְלָתֵת
צְדָקָה לִיהוּדִים נוֹסָפִים הַזְּקוּקִים לְכָך. זְכוּת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן