מבוא לסוציולוגיה: דורקהיים

כל ההתחלה של הסוציולוגיה קורית במעבר לחיים העירוניים. מעבר מהחיים הכפריים בשדה לחיי העיר הגדולה. (בית קטן בערבה->סקס והעיר הגדולה). מהפכה תעשייתית, עוברים מעבודה חקלאית לחיים עירוניים משתנה צורת החיים והעבודה הופכת לתעשייה. כלכלה נעשית קפיטליסטית. שוק חופשי. עשירים שמרוויחים הרבה ומעמד עובדים. תופעה של חילון ובמקביל או בעקבות עלייה של המדע. שביתות תעשיתיות. עימותים בין הכנסיה למדינה. עליה של אנטישמות פוליטית ועליה במס' התאבדויות. אמיל דורקהיים פוחד מאי סדר חברתי שנוצר בתקופה. הדבר גורם לו לחקור את הסדר החברתי. להבין מה מביא לכך שדברים מתנהלים בסדר חברתי כלשהו ובזה הוא מתמקד. השאלות שהוא שואל, נובעות מהחשש מאי הסדר. כיצד מצליחה החברה לשמור על יציבות בתקופה של משבר. לא טריוויאלי לעבור מהכפר אל העיר, מנסה לדשעת מה קורה במעבר הזה, איך עוברים לסדר בחיים עירוניים. כיצד נשמר הסדר והאינטגרציה החברתית. הסוציו צריכה לייצר הסברים כדי להבהיר את משמעות הסדר. מתמקד בקונצנזוס. לדעתו, חלוקת העבודה: דבק חברתי שמלכד את כולם. יש הבדל בין החיים הכפריים לחיים העירוניים. סולידריות מכאנית – מתייחסת לחיים הכפריים – טוען שמה שמאחד ויוצר סולידאריות בתקופה הטרום עירונית היא דומות. כלומר, אנשים היו מקבלים מהמשפחה והחברה שלהם בצורה ברורה את הכללים והמוסר החברתיים. היה מאד ברור מה מותר ואסור, מה מוסרי ומה לא. איך אנו אמורים להתנהג. מעט מאד סימני שאלה. אנשים חשבו על העולם באותו צורה. דומות מאד גדולה בין האנשים. האנשים הכפריים ניהלו מערכת חיים מלאה (גידול ובישול האוכל, תרופות סבתא למחלות, תספורות, ייצור בגדים) בנאדם לא היה צריך אנשים אחרים כדי להסתדר בחייו וייצר לעצמו את כל שהיה צריך. בתקופה המודרנית: סוללידריות אורגאנית – יש רופא שמטפל במחלות, ספר, מוכר בגדים ומעצב בגדים, יש עו"ד. אנשים עם תפקיד שונה בחיים שלי. חבורת אנשים לכאורה לא קשורים, כל אחד ותחום התמחותו אבל בעצם יש תלות של בעל תפקיד אחד למשנהו.ץ האדם כבר לא אי. כל אחד צריך קשרים חברתיים כדי לתחזק את החיים שלו. הסולידריות בתקופה המודרניות בנויה מהשוני שמוביל לתלות הדדית בין אנשים. אי אפשר לחיות לבד. תפקידים שתלויים אחד בשני. דרך התלות ובגלל שאי אפשר לתפקד רק בכוחות עצמינו.... דורקהיים מנסה לנתח את החברה ולהבין איך אנו מצליחים להתקיים באיזהשהו סדר למרות אורח החיים שנראה כמועד לבלאגן.

*מהי עובדה חברתית -  "עובדה חברתית היא כל אופן עשייהף קבוע או לא, העשוי להפעיל על הפרט כפייה חיצונית. או בנוסף לכך, שהוא כללי בתחומה של חברה נתונה תוך שיש לו קיום משל עצמו, אשר אינו תלוי בביטוייו הפרטיים." עובדה+חברתית-ת מעיד התפיסה הפוזיטיבית (מהמילה פוזיטיביזם=חקירה שיטתית. רק מה שאני רואה בעיניים ויכול לתפוס בחיים שלי ולמדוד. כל מה שניתן להציג ולהתייחס אליו כבכל מדעי הטבע האחרים. מסקנות מדעיות.) של דורקהיים. עובדה היא דבר קיים. שילוב המילים עובדה וחברתית מציגה את החברה כדבר עובדתי ושלא מאפשר לנו בחירה או תנוכעה. חברה כדבר שיש לנו מעט מאד ויכוח איתו. החברה מציבה לנו עובדות ואחנו צריכים להתנהל בתוכה. האדם הוא קטן יש לו יכולת תזוזה מוגבלת והחברה מכתיבה לו איך להתנהג.

-חיצוניות: כל פעולותינו הן ישות בפני עצמן. אנו ממלאים חובות שממוכתביםלנו. מדובר בתפקידים שהם כביכול אישיים ולמרות שהם תואמים לרגשות שלנו, הן עדיין אובייקטיביות ולא נוצרו על ידנו אלא קיבלנו אותם מתוך החינוך. יש דברים בעולם שגם אם אני אפסיק לעשותם, ימשיכו לקרות בלעדיי למרות כשאנחנו חלק מהם מרגישים לנו נכונים.

החברה שמעבר לנו: תכתיבים חברתיים. החברה יותר גדולה מסך חלקיה. היא לא סך האנשים. יש משהו באוירה שהוא בעצם העוצמה שבחברה. (תפילה של יחיד אל מול תפילה של המון אנשים יחד, קהל בהופעה, הפגנה לטובת רעיון שמאחד אנשים רבים). העובדה שאני פועל מתוך תכתיבים חברתיים למרות שלפעמים אני אתןלזה הסברים אישיים.

-החברה שבקרבנו: הפנמה שלנו של החברה. דבר שאנו מרגישים כפרטי אבל זו בעצם החברה שנמצאת בתוך תוכינו. {החברה שתוכנו – דבר שאנו מרגישים שאינו בסדר (לבוש צנוע, להשאר בהרצאה משעממת כי אנחנו יושבים בקצה וצריכים להקים המון אנשים כדי לצאת – לא נעים או לא מנומס) יש משהו שמשאיר אותנו מתנהגים כמו שאנחנו אמורים להתנהג. זו הדרך בה אנו מפנימים את החברה.}

-נכפות-                                                                                                                                    עונשים: נובעות מחוקים. לחוק יש עונש. עונשים שמעוגנים בחוק, (כלא או קנס כלשהו). אם אני אדם שומר חוק אני לא אגנוב או ארצח אבל אם אני אפעל כך, אני אענש ואז ארגיש את כח החברה מופעל עליי.

נסיון לתקן: זוג נשוי שמרגיש שאינו מתנהג כפי שזוג נשוי אמור להתנהג אז החברה מציעה טיפול זוגי מול אדם שאומר כיצד  זוג נשוי אמור להתנהג. משוגעים הם אנשים שלא מיישרים קו עם ההתנהגות שאדם בחברה אמור להתנהג בה. פסיכולוגיה ופסיכיאטריה הן תעשיות של תיקון אנושי- איזה צעדים עלינו לקחת כדי להתנהג בהתאם למה שהחברה מכתיבה. |(דוגמה- כתבה על 'מי שלא שמר בחג – שלושה צעדים לבטן שטוחה' – נסיון לתקן אל הנורמה)

סנקציות חברתיות\פיקוח חברתי: הכלים שלנו ליישר אנשים לפי הקו. הכלים שהחברה נותנת לנו כדי להבהיר לאנשים אחרים מתי הם לא בסדר. (זוג שצורח בציבור ירגיש התלחששויות סביבו, חרם חברתי בין ילדים). הדרך שלנו למשמע אחרים, לגרום להם ליישר קו.

כפייה עקיפה: שום דבר אקטיבי. אין שום פעולה אקטיבים מאיזהשהו גורם בחברה שעושה איזושהי פעולה. מותר לנו לנסות ללכת גד הזרם אך כנראה שלא נצליח (ללכת לחנות בגדים ולנסות לשלם בעז).

-כלליות- "תופעה איננה קולקטיבית אלא אם כן היא משותפת לכל חברי החברה... מצב של קבוצה קיים בכל חלק מפני שהוא בכל ואים זאת שהוא בכל מפני שהוא בכל החלקים." עובדולת חברתיות נוצרות לא כי רבים מבצעים אותן אלא אנשים מבצעים אותן כי הן עובדות חברתיות. רגש קולקטיבי – לא משהו שאם נחבר מס' אנשים בפעולה יזהה יקרה בעצמו. (כיכר רבין,ף ילד הנרות – תופעה שנוצרה מתוך משהו שגדול מתוך מהם)

עובדה חברתית: הגדרה של דורקהיים במאמר. עובדה חברתית היא כל אופן עשייה רבוע או לא העשוי להפעיל על הפרט כפייה....

*התאבדות – דורקהיים מציג פרדוקס- החיים המודרניים מאפשרים הרבה יותר חופש ופחות מגבלות ועדיין יש יותר התאבדויות. אנשים נשואים עם ילדים מתאבדים פחות מאלה בלי ילדים. רווקים מתאבדים הכי הרבה. יהודים מתאבדים הכי מעט אחריהם קתולים ואז פרוטסטנטים. במעמד הגבוה הכי הרבה התאבדויות. נשים פחות מגברים אלא אם כן הן נשואות בלי ילדים. מסקנות: יש משהו שמעבר לפרטי. אם יש חוקיות שמראה שוני בין קבוצות חברתיות שונות זה משהו חברתי, זה כבר לא דבר אישי. יש הסבר חברתי ללמה אנחנו מתאבדים. נוכל לחפש הסברים חברתיים והוא מחפש אותם. ההסברים שהוא מוצא: התאבדות מוסברת ע"י 1. רגולציה חברתית. רמת הפיקוח החברתי והנורמות  2. אינטגרציה חברתית. הקשר עם פרטין אחרים בחברה. הורים לילדים נמצאים בסיטואציה חברתית שיוצרת להם מה להפסיד – ילדים שאחסר להם, בעל, מישהו שתלוי בי. יש אנשים שאכפת להם מה קורה לנו.

סוגי התאבדויות: אגואיסטית – אדם שקשריו החברתיים חלשים ולא אכפת לו מה קורה סביבוץ מעשיו לא כ"כ משפיעים על אנשים אחרים. מחשיבה רק את היחיד. הפרט לא מחויב לאנשים אחרים ולא מרגיש חלק מחברה. לא חושב כיצד פעולתו תשפיע על אנשים אחרים אלטרואיסטית – מה שטוב לחברה טוב לאדם. (דוגמת הקמיקזות ביפן).  אנומית – זו ההתאבדות במאפיינת את המצב החברתי החדש, המודרני. אנומיה – התערערות של החוקים ושל גורמי הויסות החברתיים כלומר החוקים שלפיהם אנשים צריכים להתנהג מתערערים ומע' הציפיות של אנשים אחד מהשני היא לא ברורה. לאדם לא ברור מה מצפים ממנו בכל אחת מזירות חייו ויש לו חוסר הבנה כיצד לפעול. היעדר סולידריות כמו בחיי הכפר הקודמים. כל אחד יכול להגדיר לעצמו מה הוא מאמין וחושב לנכון, הכל גמיש. אנחנו לא בטוחים כיצד להתנהג אולי נפגע במישהו במילותינו, קודי לבוש. כל הגבולות שהיו ברורים מיטשטשים. מצב של חוסר הבנה איך לפעול בחברה. מה אנחנו צריכים לעשותת בכל סיטואציה חברתית. העולם מורכב מכדי שנבין כיצד לנהוג בו. מצב של מפלה כלכלית לדוגמה, אנשים עוברים ממצב כלכלי מסוים בו הכל ברור להם למצב בו הם מאבדים את הכל. כל בסיס העולם מתערער. הגירה: בעולם אנשים מהגרים המון ומגיעים לחברה חדשה ולא בטוחים איך להתנהג בה. הכל לא ברור. מצב חברתי שמוביל לעלייה בכמויות התאבדויות באותה חברה בקרב המהגרים. פטליסטית – קורית בחברות רודניות. אומרת שהעול בחברה כזאת כ"כ גדול על היחיד עד שאינו יכול לשאת את זה ואז הוא מתאבד. סוג מאד נדיר. לא מעניים בהקשרים של החיים המודרניים בערים הגדולות.

סיכום - החברה היא הדבר החשוב. אנחנו מתנהגים בהתאם לעובדות שמכתיבות לנו איך החיים החברתיים שלנו צריכים להראות והיכולת שלנו להתנגד היא מאד קטנה ומצומצמת. אנחנו שחקנים והמשחק הוא מוגדר מראש בשבילנו. דורקהיים אומר שהחברה הזאת ועובדותיה הם דברים שאנחנו בכלל לא משים לב אליהם עד שאחנו מנסים להתנגד להם ואז אנו מרגישים את הכוח העצום שלהם.

דוגמאות במאמר מאד לא אינטואיטיביות כמו הדרך בה בנויה העיר שמכתיבה לנו איך לחיות. מראה עד כמה החברה שולטת בנו ואנחנו לא יכולים להתנגד לה. נתיבי התחבורה הציבורית שמכתיבים לנו כיוון נסיעה  אל המרכזים של הערים ולמקומות מאד מסויימים.

 מבוא לסוציולוגיה: סיכומים

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים

 

Comments