פילוסופיה כאם המדעים


לא פעם מכונה הפילוסופיה בשם "אם המדעים". הסיבה לכך שהפילוסופיה מכונה אם המדעים היא כי כל מה שכיום אנו מכירים כמקצועות נפרדים, החל מהפיזיקה והביולוגיה ועד מדעי המדינה וחקר האומנות, היו תחת תחומה של הפילוסופיה. מהסיבה הזו תולדות הפילוסופיה הן תולדות המחשבה האנושית על כל גווניה. עם השנים לקחה לעצמה הפילוסופיה תפקיד שונה ממה שהיה לה מבחינה היסטורית כאשר היא הייתה בעצם הכל. מצד אחד הפילוסופיה צמצמה את עצמה לשאלות שהן שאלות פילוסופיות טהורות, כמו למשל מהות הקיום או הדרך שבה פועלת ההכרה (אם כי כאן הפילוסופיה מצאה מתחרה מכיוון של הביולוגיה והפסיכולוגיה). מהצד השני הפילוסופיה תפסה מעין תפקיד של צופה ומבקר כלפי כל תחומי החקר וההגות שבפעם היו חלק ממנה. כך למשל אנו מוצאים היום תחומים כמו פילוסופיה של המדע, שאינה המדע עצמו, ופילוסופיה של מדעי החברה, שאינם מדעי החברה עצמם וכך גם לגבי למשל הפילוסופיה של הלשון והשפה.

הפילוסופיה  עברה כברת דרך נכבדת ביותר מאז החלה את דרכה עם ראשית הפילוסופיה היוונית. גם השאלות ששואלת הפילוסופיה וגם הדרכים שבהן היא ניגשת לפתרון השאלות הפילוסופיות האלו השתנו במידה רבה לאורך השנים, אם ישנן גם כמה שאלות שאינן מרפות וממשיכות להעסיק את הפילוסופיה לכל אורך תולדותיה. דבר אחד שלא השתנה במרוצת השנים הוא אולי עצם מהותה של הפילוסופיה. פילוסופיה ביוונית משמעה "אהבת החוכמה" ונראה כי לא משנה מה עבר על המין האנושי ומה עבר על הפילוסופיה בשנותיה הרבות, אהבת החוכמה והרצון לדעת עדיין מפעמים בלבבות בני האדם שיוצאים לחקור את המציאות שבה הם חיים במבט משתאה. עצם הצורך לחקור, להבין, להגדיר ולבאר כנראה אינו מרפה מהאדם ולא מהפילוסופיה שממשיכה להיות רלוונטית במאמצו של האדם להבין את עצמו ואת המציאות שבה הוא חי.

פילוסופיה, למעשה, היא משהו שכל אחד מאיתנו עושה ועושה כמעט כל הזמן. ברגע שאנו תוהים מי אנחנו, מה הוא העולם, מה ניתן למצוא בו וכיצד ניתן להכיר אותו אנחנו כבר עוסקים בשאלות שהן בתחומה של הפילוסופיה. הפילוסופיה היא אכן אם המדעים מכיוון שהיא האם של המחשבה האנושית השואפת להיות מפוכחת לגבי העולם. 

Comments