מבוא לסוציולוגיה: מקס וובר

מקס ובר – האסקזה ורוחהקפיטליזם:

וובר מסתכל על אירופה של המאה ה19. תהליכי החשיבה נעשו רציונליים, זה חודר לכל דבר. כולנו חושבים בצורה של פעולה ומטרה, רווח והפסד, עלות ותועלת. במרכז כל זה נמצא אדם שכלתני וחושב שמטרתו למנף את האינטרסים של עצמו והוא מפתח שליטה בעולם שסביבו. האדם הקדם רציונלי הוא (בתקופה הטרום מודרנית) היה מרויח כמה שצריך להרויח מספיק כדי לכלכ את משפחתו ולחיות ואז הולך הביתה. סיים להרויח את שצריך ובזאת מסיים את העבודה. מה שאנחנו רואים היום העובד הקפיטליסט הוא חרוץ ועובד למען הרווח. האדם מטבעו לא מחפש את ההון. זה לא דבר טבעי אלא משהו שקרה לנו. מסווג את העולם לפי ההבדלים בתפיסות העולם. בתקופה הטרום תעשייתי המסורת הכתיבה לנו את צורות ההתנהגות. נולדנו לחברה מוגדרת בעלת נורמות ספציפיות והתנהגנו בצורה מסוימת כי כך ההורים שלנו התנהגו ולא הכרנו דבר אחר. בחברה הקפיטליסטית אנחנו עוברים למצב פעולה שנובע מחישוביות ממטרות מוגדרות, ראית עולם נטולת רגשות. הקפיטליזם הוא ההוכחה שהחשיבה הקפיטליסטית ניצחה.

וובר רואה את החיים מודרניים סביבו ואומר שהשיטה הקפיטליסטית הביאה לכך. הוא מנסה להבין מה גרם להתפתחות של צורת הכלכלה הקפיטליסטית. מדוע התפתחה דווקא במערב? האליטות הקפיטליסטיות התפתחו בקרב הפרוטסטנטים ומכך הסיק שהם עשירים יותר. הוא התרכז בזרם של ג'ון קלוין (קלויניסטים) ומאותם זרמים נבעה הנצרות.                                                                           

מרתין לותר הביא לנו בעצם את הרפורמציה. שם לב להתנהלות קתולית עשירה, שאפשר לקנות את הדרך לאלוהים בכסף ומחפש דרך אחרת. הוא ממסמר עקרונות חדשים שיצרו דיון ונוצר הזרם הפרוטסטנטי.

האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם -                                                                                

וובר מדבר על האתיקה והרוח. גישה פרשנית שמסתכלת על העולם דרך החשיבה של האנשים. ההבנה – משמעותה תהליך פרשני שיטתי בו הצופה מבחוץ על תרבות מסוימת מתייחס לילידים או הקבוצה התרבותית אותה חוקר במושגים שלהם ונק' מבט שלהם במקום לפרשם במונחים שלו (החוקר).                                                                                                                                       אצל ובר יש הבנה עמוקה שהמדע לא יכול להסביר באופן חד משמעי את המציאות. הוא מבין שלמדעי החברה כח מוגבל בהבנת הכח האנושי. זה דבר שיש לפרק ולעשות ניתוח מעמיק לעולם הרעיונות של בני אדם. וובר מסתכל על העולם הפוך ממרקס. התודעה היא שהביאה למציאות הכלכלית הקפיטליסטית. המחשבה הפרוטסטנטית היא שהביאה למציאות הקפיטליסטית בה אנו חיים ולכן מערכת הרעיונות היא היוצרת מציאות ולא ההיפך. מדבר על סיבתיות חלשה – כלומר, מסביר בהסבר אחד, יש הסברים נוספים אך הוא דבק רק באחד. יש זיקה סבירה בין דבר אחד לשני אך הוא בוחר לדבר על קשרים נבחרים, קיימים גם קשרים אחרים והוא לא עוסק בהם.

מהות המחקר של ובר  פרה דסטינציה – אחת השאלות שהדת צריכה להתמודד איתן זה איך קורה מצב שיש אנשים טובים שרע להם ואנשים רעים שטוב להם. הקתוליות אומרת שאם תהיה טוב בעולם הזה אז מובטח לך מקום בגן עדן. מה שקורה כאן ועכשיו משפיע על העולם הבא. לפי הקלויניסטים אין דבר כזה – אי אפשר לקנות את אלוהים בכסף, הכל כתוב וידוע מראש. מה שנעשה בעולם הזה לא משפיע בכלל כי הכל קבוע מראש. זה שם אנשים במצב חרדתי לגבי הליכתם לקראת העולם הבא אז מה שהם עושים זה לחפש סימנים בעולם סביבם שיראו להם אם אלוהים בחר בהם או לא. אחד הסימנים הוא העושר – אם אלוהים נתן לך עושר ושגשוג זה אולי סימן שאתה הולך לגן עדן. כתוצאה מכך נוצר אדם מאמין שעובד קשה כדי להוכיח שאלוהים בחר בו אבל לא יכול להינות מהכסף הזה מאחר והוא דוגל גם בסגפנות. הוא מתעשר ואוגר את הכסף ואסור להפסיק לעבוד כי אסור להיות עצלן. אז הוא ממשיך להתעשר וכו וכו'. נוצר מצב שהעסק הוא מרכז הקיום עם לגיטימציה דתית. עם השנים הסיבה נשכחה והקפיטליזם הפך נפרד מהאתיקה הפרוטסטנטית. הבסיס וההתחלה נמצאים בפרוטסטנטיות. יש מצב שמדבר על חיים של שירות האל ולמענו, יוצאים נגד הנאה לשם ההנאה. הכל למען האל. אוכלים כדי שיהיה לנו כח לעבוד  ועובדים כדי להאדיר את האל. יחסי מין למען האדרת האל -  קיום מצוות פרו ורבו. שום דבר לא קורה למען עצמינו. כל הזמן צריכים לעבוד כי רק כך אנו עובדים את אלוהים ורק ככה נוכיח שאלוהים בחר בנו.                                 האסקזה היא צורת החיים של הקלויניסטים  - סגפנות שמגלגלת את כל ההתפחות הזו. מתוך האתיקה הפרוטסטסטנית הזו צומח הקפיטליזם. אנשים רק רוצים להיות עשירים. וובר מראה לנו את כח הרעיונות והמציאות המטריאלית. מקצועות שונים שמלמדים אותנו את חלוקת העבודה וכל אחד בעל תפקיד ספציפי (מגמות ומקצועות). מושג חשוב של וובר הסרת הקסם מן העולם – ההתפתחות הרציונליסטית בעולם הביאה להסרת הקסם. פעם היו דברים מסתוריים ולא ברורים לגמרי, היינו מסבירים דברים דרך הרוח ולא רק דרך המדע. פעם חשבנו שהכל מאלוהים אבל עכשיו אנחנו מסבירים הכל באמצעים רציונליים. האמיתות הגדולות בעולם התרסקו.

וובר נותן גם מעין תחזית  - התוצאה של מה שקןרה לנו בתקופה המודרנית היא שאנחנו הולכים לחפש תופעות שהולכות להיות חלקיות ומסוכנות. חזרות המוניות בתשובה, קיצוניות דתית, דברים שלא מתקיימים במסגרת שהם אמורים להתקיים והם מסוכנים כי הם קיצוניים וחלקיים. אחרי הסרת הקסם אנחנו חוזרים לחפש משמעות. בעתיד נחפש חויות בלתי אמצעיות, נחפש את הפתרון ביחסי מין וזה לא יספק אותנו. כל מה שננסה לעשות כדי להחזיר את הקסם – לא יעבוד.

מבוא לסוציולוגיה: סיכומים

מבוא לסוציולוגיה :דורקהיים

מבוא לסוציולוגיה: קרל מרקס

מבוא לסוציולוגיה: פונקציונליזם

מבוא לסוציולוגיה: תיאוריית הקונפליקט

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים

 
Comments