מודעות פונולוגית מהי? גישות שונות בהוראת הקריאה

גישות בבסיס הוראת הקריאה (פונטית, גלובלית או משולבת?)                                                                                           

וגם...  מהי מודעות פונולוגית?                                                                                                                                                                           

דרישה מקדימה בסיסית לרכישת היכולת לקרוא היא רכישת "הקוד". מהו ה"קוד"?

עוד בשלב גילאי טרום בי"ס, בשלב שנקרא "ניצני אוריינות", ילדים אמורים לרכוש מיומנויות של פיצוח קוד האלפאבית, זו דרישת קדם לתהליך הקריאה.

קריאה אינה תהליך טבעי או מולד. זוהי המצאה של בני אדם.

 



לסמלים שלהם אנו קוראים אותיות אין כל משמעות במוח עד אשר לא נוצר פיצוח, פענוח של כל סמל- ציור (אות) לצליל, וממנו מופקת משמעות.

היכולת לקרוא מילה מורכבת ראשית מהיכולת לזהות את חלקיה הקטנים (צלילים, פונמות)- זהו שלב הפיצוח. זהו תהליך אנליטי. לאחר שמפצחים, מקודדים, מחברים את הצלילים יחד לשלם, שהוא המילה (זהו תהליך של סינתזה, של הקשר שנעשה בין אות לצליל) – זה מבוסס על קידוד צלילי של האלפבית.


(" The Alphabetic Principle and Learning To Read ", 1989, Liberman & Shankweiler. )

מילה שמקודדת שלמה בזכרון ולא דרך המעבד הפונולוגי, היא מילה שלקורא אין  יכולת לפרקה לצליליה. היא אולי תיזכר בשלמותה כתמונה וייתכן שאף מעבר לטווח המיידי, אך לא תישמר ותישלף בפעם הבאה בה יראה הקורא רק חלק ממנה, או אף את כולה, אלא אם יזהה את הצליל שמפיקה כל אות, יתרגם כל סמל במוחו לצליל ומהצלילים ירכיב מילה. זהו פענוח הקוד.

בתהליך הלימוד נעשות מניפולציות רבות שבהן מפרקים מילה לצלילים והברות ומרכיבים צלילים להברות ומילים.

אמנם קיימות לכאורה 26 אותיות באנגלית, אבל קיימות 43 פונמות (צלילים- phonemes). פונמה היא יחידת הצליל הקטנה ביותר בשפה. למשל הצליל /p/ הוא פונמה. 

מכאן,שהיחס של אות צליל אינו אחד על אחד. קיימים צלילים שמיוצגים על ידי מספר אותיות (לדוגמא הצליל ק' /k/ מיוצג ב- 4 אופנים (סמלים ויזואליים): c (cat) , k (king) , ck (click) , ch (school) .

צפיה בסרטון הבא וגם בסרטון הבא אחריו, תמחיש את כל 43 הצלילים - פונמות של האותיות באנגלית.  (מומלץ גם להיכנס לדף הבא)

Phonogram Lesson 1- Logic of English

   

יש צלילים המיוצגים ע"י יותר מסמל אות בודד, אשר מייצגים צליל אחד ביחד. כאשר אלו שני סמלים זה נקרא  digraph (צירוף של שתי אותיות, אשר בנפרד כל אחת עושה צליל אחר, אך יחד הצירוף מהוות צליל חדש, שיש ללמוד ולקשר במוח לצירוף האותיות הזה. לצירוף זה קוראים: גרפמה grapheme


הנה כמה גרפמות לדוגמא: sh = שׁ , או  ch= צ' , ph= F פ רפה, כל אות בנפרד מייצגת צליל/ צלילים אחרים מצליל זה. לעתים הצירוף הוא של יותר מ-2 סמלים, למשל הצירוף igh הוא בן 3 סמלי אות, אך מהווה צליל אחד, הצליל  /i/ כמו במילה night (גרפמה זו נקראת trigraph - מקור המילה מהמילה tri=3 ). 

*האיור שלהלן לקוח מאתר The Reading Doctor

* (בשפות כמו גרמנית, רוסית ועוד יש גרפמות המורכבות מ-4 סמלים ונקראות quadrigraph (מקור המילה מהמספר quatro )- ויש שאף מגיעות ל-5 ואף 7 סמלים! חישבו כמה קשה ללמוד לקרוא ולכתוב בשפות הללו, כאשר צריך לייצג צליל בודד ב-7 סמלים!!!!). 


נוסיף למורכבות הזו את העובדה, שישנם צלילים שלא קיימים בשפה העברית ולכן אין להם ייצוג קיים במוחו של התלמיד- למשל הצירוף th שאינו קיים בעברית, בכדי להבין עד כמה קשה ללומד ישראלי שאינו דובר אנגלית ללמוד את הקריאה והכתיחבה באנגלית (שגם לדובר אנגלית אינה פשוטה, אז על אחת כמה וכמה לתלמיד שעבורו האנגלית היא שפה זרה)!

תלמידים לקויי למידה בעלי קושי במעבד הפונולוגי וחסרי מודעות פונולוגית יתקשו עד מאוד ברכישת הקוד. ייתכן שהאינטליגנטים שבהם יצליחו לפצות בשפת האם שלהם עקב חשיפה טבעית אליה גם בדיבור ושמיעה וחשיפה לאוצר מלים בסביבתם, כמו גם המון מילים שקודדו במוחם כתמונות sight words, אבל יכולת הפיצוי הזו לא תעמוד להם בלימוד השפה הזרה השניה, שאינה טבעית להם, ובהעדר מנגנון עיבוד פונולוגי, יתחילו להיראות בעיות קריאה ותתרחש נסיגה.

תלמידים רבים סיגלו סגנונות דמויי קריאה, שאינם קריאה. הם מרפרפים על פני הטקסט ,בעיקר מנחשים ומשלימים מדמיונם, לעתים משנים לגמרי משמעות (קוראים קריאה התרשמותית). זו אינה קריאה מפענחת. אלו דרכי התמודדות והישרדות שסיגלו לעצמם, ולעתים קשה מאוד לשנותן לאחר שנים רבות והדרישה לעבוד קשה כדי לקרוא ולפענח מעמידה בפניהם קושי ואתגר רב. עליהם ללמוד לרכוש את הקוד מחדש ובמידה והם תלמידים בוגרים עליהם לקבל את ההתאמות הראויות (כגון הקראה) על מנת שניתן יהיה לעבוד עמם בהוראה המתקנת על אסטרטגיות למידה תואמות שיעקפו את העובדה שאינם מפענחים בקריאה, במיוחד אם עומדים זמן קצר לפני בגרות!

לכן לעתים רבות הורים מופתעים ומסרבים לקבל שיש בעיה כיוון שהילד רכש את העברית כהלכה (או כמעט כהלכה), ונדמה להם שהוא רק עצלן. שאם ישקיע זה יסתדר.

תלמידים אלו צריכים שיטות עבודה ייחודיות בהוראה מתקנת אינטנסיבית על מנת לפצח את תהליכי הקריאה ומשם את הבנת הנקרא, הכתיבה וכל מרכיבי השפה. דוקא הילדים עם הקשיים ברמה שמעבר לליקויים פונולוגיים, אלו שהליקויים שלהם הינם מורפולוגיים ותחביריים וסמנטיים, מתגלים בכתות גבוהות יותר, בהן נדרשת הבנת הנקרא ואירגון ההבעה גם בכתב. יכולת הפיצוי שלהם שעמדה להם בשלב המוקדם יותר של הקידוד הפונולוגי כבר לא מסייעת להם. הם פותחים פער בשפת האם שלהם, בעברית, ורק לקראת כתה ד', ה' או ו' לעתים מסתבר שהקושי באנגלית אינו מעצלנות, אלא קשור בלקות שפתית נרחבת יותר. 

הקשר בין ליקויי שפה וליקויי למידה ברור, ולכן חשוב איתור מוקדם, שיאפשר טיפול הולם עוד בגיל צעיר, בטרם נפתח פער  גדול מידי ועדיין ניתן לצמצם את ההשפעה של הפער על תפקודו של התלמיד בשנותיו הבאות ובעתידו בביה"ס.

 ניתן לחדד את המודעות הפונולוגית עוד בגיל הגן, בשירה עם חרוזים ולחדד את השמיעה של צליל סוגר וצליל פותח, משחקים שמשלבים מחיאות כפיים ורקיעות רגליים (הגיוון חשוב, כדי להפנים את הקוד הפונולוגי לא רק בערוץ ויזואלי או שמיעתי אלא מולטי- סנסורי, רב חושי, שיחדור דרך כמה שיותר ערוצים: ראייה, שמיעה, דיבור, תנועה, מגע גופני, מגע וכל חוש אפשרי. בעזרת המשחקים והמניפולציות הללו מאמנים את המעבד הפונולוגי לזהות צלילים והיכן הם מופיעים.

 שלבים בתהליך הוראה מתקנת של תלמיד מהבסיס:

מתחילים בזיהוי ושליפה של הסמלים הויזואליים (האותיות המודפסות) על צורותיהן (באנגלית יש לזהות אותיות קטנות וגדולות, לזהות אותיות שעולות למעלה "נוגעות בשמים", שיורדות למטה, "יורדות לאדמה" ואותיות רגילות, שנכתבות בתוך השורה). השפה אנגלית מתאפיינת בסוגי אותיות שרבים מהן דומים ויזואלית זו לזו עד כדי שהדבר מבלבל, ובמיוחד ילד דיסלקטי, שעבורו לא קיימת אבחנה חזותית והסמלים נראים לו אותו הדבר. (דוגמא: b-d, p-q, m-n, f-t ועוד...)

  1. לימוד של הקשר אות- צליל. יש לזהות את הצליל שעושה האות ולא (רק) את שמה. לעתים אין קשר בין שם האות לצליליה, ומה שחשוב להפנים כשרואים את האות זה מה להגות, איזה צליל להפיק. האות U למשל משמיעה בין צליליה גם את הצליל הקצר אַ - כמו במילה cup וללא צליל יוּ, במקרה זה שמה של האות מטעה, וללא לימוד מפורש של צלילי האות היא לא תפוענח בעת הקריאה. יש אותיות שעושות יותר מצליל אחד (למשל c עושה גם צליל של ס' /s/ וגם צליל ק' /k/) ויש הרכבים של אותיות שיוצרים יחד צליל למשל sh, ch, th. (ועוד לא דיברנו על יוצאי הדופן... ופה נכנסים כבר לתחום המורפולוגיה ותפיסת תבניות וחוקים, שיש ללמוד בצורה שיטתית כחוקי קריאה גם כן).

  1. מתן משמעות לצלילים (הפיכת אוסף הצלילים למילה בעלת משמעות שמבינים ולא רק קוראים אוטומטית. למשל לאחר שהתלמיד מזהה ומחבר את שלושת הצלילים הבאים: C,A,T  הוא מצליח לתרגם זאת למילה בעלת משמעות cat=  =חתול. קריאה יכולה להיות טובה טכנית, אבל ללא הבנת משמעות והפקת מסר של התוכן זו אינה קריאה. קריאה בסופה צריכה להעביר משמעות.  ללא שלב זה לא תתרחש הבנת הנקרא!

גישות להוראה קריאה – אנליטית, גלובלית, משולבת- מה השיטה הנכונה? 

קיימות שלוש גישות/ שיטות להוראת הקריאה:

  1. "הגישה הפונטית", נקראת גם "השיטה האנליטית", "מלמטה- למעלה", "מהפרט לכלל".  The Analytic Phonic Approach
  2. "הגישה הגלובאלית", נקראת גם "השפה כמכלול", "מלמעלה- למטה".  The Whole Language approach
  3. וקיימת הגישה השלישית, שהינה המקובלת והנהוגה כיום, שנקראת "השיטה המשולבת" או "השיטה המאוזנת".  The Balanced Approach

עפ"י הגישה הראשונה, יוצאים מנקודת הנחה שקריאה אינה תהליך טבעי כמו דיבור, אלא נרכש בלמידה. יש ללמוד את "פיצוח הקוד האלפאביתי" בשיטה סיסטמטית ולדעת לעשות קידוד פונטי ולזהות את הקשר של כל אות לצליל שהיא עושה ולאחר מכן לעשות סינתזה בין צליל לאות ומשם למלים ולאחר מכן להבין משמעות.

התלמיד מתחיל מהגורמים הכי קטנים ומפורקים שהם הצלילים של האותיות. ולאחר שלמד לזהותם, הוא ילמד לקשרם ומשם יחבר מלים, וממלים משפטים וממשפטים פסקאות ומשם טקסטים בעלי משמעות.

בגישה זו יש שני זרמים עיקריים:

הזרם האנליטי- The Analytic Phonic Approach – מלמדים את הילד להבחין באיות בכתיבה, ולנתח כל מילה. גישה זו עמוסה בחוקים וקשה מאוד ללמידה ולזכירה. מלמדים חוקים (למרות שכמעט לכל חוק יוצא דופן ... ולמרות שהאיות באנגלית מגיב רק ל-60% מהחוקים.

הזרם הסינתטי- The Synthetic Phonic Approach – בגישה זו, שהינה חדשנית יותר מהאנליטית, הילד לומד לעשות סינתזה, חיבור, של צלילים למלים. מרמת צליל בודד של אות אחת להברה ולשתי הברות ויותר ומשם למילה שלמה. דוגמא: 

c-a-t,     th-e-n,     t-ea-m   

מכאן, שבשיטה זו כל צליל שנלמד מקור לסמל המייצד אותו, ויתכן שהתלמיד ייחשף בהתחלה לצליל  שמיוצג ע"י גרפמה שמורכבת משניים  או שלושה סמלים,  למשל: 

הצליל יילמד עם כל הסמלים המייצגים אותו כמו במלים : 

* ראו פירוט על כך בשלב המניפולציות וגם בתיאור של שיטת SRS ללימוד הקריאה באתר זה


 עפ"י הגישה השניה - הגישה הגלובאלית (שנאסרה לשימוש לפני כמה עשורים בארה"ב ומשם ביתר העולם, לאחר שנתגלה כי תלמידים רבים אינם יודעים לקרוא בכתות גבוהות), קריאה היא תהליך טבעי ממש כמו דיבור. בגישה זו לומדים תבניות וצורות של מלים, לרוב עם תמונות, ולא נדרשים כלל לאיית או לפענח צלילים של אותיות אלא לחזור אחרי המורה (יש מי שכינה זאת כמו תוכי). ההנחה היא, שהתלמיד יחבר את המשמעות של המלים והתמונה או הציור שראה או יצר במוחו לעולמו האישי ותפיסות עולמו נגזרות מהדימויים שלו והשפעות תרבותיות. לכן על הלומד לזהות את הקונספטים שבראשו (הרעיונות), ומהם יבין את המשמעות של הנקרא. לשם כך אינו צריך לפענח או לפצח את הקוד של האותיות, אלא לראות מלים שלמות באופן גלובאלי ולזהותן כ"תמונה" במוחו. בגישה זו  קוראים ספרים אמיתיים ללא לימוד של האותיות וצליליהם לפני כן. אין שום הוראה ישירה ומפורשת של הקריאה. כמובן שזו השיטה שנאסרה לשימוש ולא מלמדים בשיטה זו כיום, אך קיימים יישומים שלה לתלמידים לקויי למידה ששום שיטה אחרת לא עבדה עבורם, במיוחד אנשים מבוגרים שחוו כשלונות רבים. במקרים הללו השיטות משלבות אלמנטים פונטיים ומולטי סנסוריים גם משיטות אחרות, אך לעולם לא באופן בלעדי! (להרחבה על נושא זה אפשר לקרוא על שיטת GAME באתר זה). 


בהוראה מתקנת המתכון הוא להביא להצלחות ולעתים בזמן קצר. זהו תפקידו והמנדט של המורה להוראה מתקנת לבחור את השיטה המתאימה ושתביא לקידום משמעותי ביותר עבור תלמידו.

 ("Beginning to read- an overview", 1993, M.J., Adams.)

משימה נוספת וקריטית למורה ההוראה המתקנת היא, ללמד ולוודא שיש הפנמה והבנה, ורק אז ללמד חומר חדש. 

לעולם לא ללמד חומר חדש אם הישן לא הופנם. 

להתקדם רק על בטוח ובתנאי שלא מכניסים גורם הוראה זר (חומר לא מוכר ולא ברור) כשחומר קודם לא ברור.

 לא משאירים פצועים מאחור!

 הוכח מחקרית, שהוראה מתקנת אינטנסיבית, אחד על אחד מורה -תלמיד, תוך שימוש בשתי השיטות, האנליטית וההוליסטית גם יחד, בצורה מאוזנת, מולטי סנסורית, אנליטית וגלובלית משולבת, מפעילה את כל חושיו של התלמיד בכל ערוצי הלמידה. זו היא שיטת ההוראה המיטבית עבור לוקים בדיסלקציה. אין תחליף להוראה מתקנת בקריאה! 

ולסיכום, האני מאמין האישי שלי-

בעבודה אחד על אחד עם תלמידים לקויי למידה צריך לשאוף ללמידה מהנה וחווייתית שתשכיח שללמוד זו עבודה, אלא תיצור סביבת למידה משולבת הנאה, משחק ויצירה, תפעיל את כל החושים ותגרה את הלומד ותהפוך אותו ללומד מעורב ומשפיע בתהליך הלמידה. למידה שמתרחשת באופן טבעי וכמעט מבלי שהתלמיד שם לב... 


 זו האומנות של הוראה מתקנת! הסינרגיה הזו היא שיוצרת שלם שגדול מסך חלקיו! 

  A whole bigger than its parts!




*** להרחבה בנושאים קרובים מומלץ לקרוא את העמודים הבאים באתר: 


מודעות פונולוגית

השיטה הגלובאלית האנליטית GAME להוראת קריאה


Why Johnny Can't Read/ Rudolf Flesch