שדה תעופה נוסף בישראל

להקמת שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל והפיתוח הנלווה לו השלכות סביבתיות, חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת. הקמת השדה תגרום להרס מוחלט של הנוף, הסביבה והמורשת הישראלית בעמק. אנו מתנגדים לכל שינוי בהגדרות שימושי קרקע חקלאית ולכל יוזמות פיתוח שאינן בהתאם לעקרונות של פיתוח בר קיימא. אנו רואים את עתיד עמק יזרעאל בחיזוק המגזר החקלאי, עידוד התיירות הכפרית ופיתוח תשתיות הרכבת.אנו סבורים כי בשטח המצומצם של מדינת ישראל, אין מקום לשדה תעופה נוסף, ובוודאי שלא בעמק יזרעאל, שם הוא יהווה מפגע סביבתי ונופי. אנו רואים בהרחבת שדה תעופה בן-גוריון את החלופה הטובה ביותר, וממליצים לשלב את הרחבתו בשיפור ועיבוי מערך התחבורה הציבורית המקשרת בין שדה תעופה בן-גוריון וכל חלקי ישראל.
 
בשל הצפי להכפלת מספר הטסים מישראל וממנה, מ-15 מיליון היום לכ-30 מיליון בעוד כ-20 שנה, החליטה ממשלת ישראל לקדם הקמת שדה תעופה בינלאומי נוסף. ועדה בראשותו של מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף במיל' הרצל בודינגר, שהוקמה לבחינת הנושא בחרה במנחת מגידו הנמצא בלב עמק יזרעאל כחלופה המועדפת. במקביל המליצה הועדה לבחון חלופות נוספות: צקלג 2 ליד נתיבות, נבטים ליד ערד, הרחבת נתב"ג במקומו הנוכחי והקמת אי מלאכותי בים.
 
בהנחה כי מספר הטסים לישראל וממנה אכן יוכפל בעשרים השנים הבאות, אנו סבורים כי הקמת שדה תעופה בינ"ל בעמק יזרעאל אינו הפתרון הנכון, אלא הרחבת שדה התעופה הבינלאומי הקיים. אנו סבורים כי במדינה שרוב תושביה במרחק של עד שעה נסיעה משדה התעופה הקיים, אין מקום לשדה תעופה בין לאומי נוסף. להקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל השלכות רבות, סביבתיות, חברתיות וכלכליות, אשר לא נבחנו די צרכן. עמק יזרעאל הוא שטח חקלאי אשר משתלב בשטחים הפתוחים של מדינת ישראל, ואין ליצור בו פיתוח שאינו מתחשב בערכיו הסביבתיים והתרבותיים.
 
נגד תוכנית מתאר לשימור אזור חקלאי וכפרי
הכוונה להקים את שדה התעופה בעמק סותרת את תוכנית המתאר הארצית מס' 35, המגדירה את עמק יזרעאל כמיועד לשימור משולב וחיזוק הפן החקלאי והכפרי שבו. שדה התעופה המתוכנן והבינוי הנלווה אליו ייצרו רצף אורבני בציר צפון דרום בין עפולה לאום אל פחם, ובציר מזרח מערב בין עפולה לחיפה שיגזול חלק ניכר מהשטחים הפתוחים של העמק ויהפוך אותו לאזור עירוני צפוף, בדומה למרכז מישור החוף (גוש דן).
 
הקמת השדה בעמק נמצאת בניגוד מוחלט לפיתוח בר קיימא הדוגל בשימור שטחים פתוחים, שימור עתודות קרקע חקלאיות, פיתוח תיירות כפרית ושימור אזורים בעלי רגישות סביבתית. עמק יזרעאל מהווה שטח פתוח המחבר בין אזורים ים-תיכוניים במרכז וצפון הארץ, בעל חשיבות רבה לקיום קשר בין אוכלוסיות בעלי חיים בגליל התחתון, הכרמל, רמת מנשה, עמק חרוד והגלבוע. בנוסף להפרעה המקומית של רעש וזיהום, הקמת שדה התעופה תגרום לפגיעה בבעלי חיים כתוצאה מצמצום אזורי המחייה העומדים לרשותם ובידוד אוכלוסיות כתוצאה מקיטוע השטחים הפתוחים. העמק מהווה עתודת הקרקע החקלאית הגדולה ביותר בצפון הארץ ושדה התעופה המתוכנן יגזול שטח רב חיוני לחקלאות.
 
פגיעה במערכת האקולוגית
אגני הניקוז של נחל קישון ונחל חרוד מהווים ציר חיוני לקיום בתי הגידול הלחים בעמקי הצפון, ומקשרים בין מישור החוף לעמק הירדן. המערכת האקולוגית של נחלים אלו השתקמה אך בקושי מהפגיעה ארוכת השנים, ופיתוח גדול כמו שדה תעופה מאיים על בתי הגידול האלו. קיטוע, דליפת דלק, שמנים וזרימת תשטיפים מהשדה שימוקם בסמוך למעלה הקישון, ייגרמו לפגיעה בלתי הפיכה במערכת האקולוגית. בעונות נדידת הציפורים מנקז אליו עמק יזרעאל מספר גדול מאד של עופות בנתיבם בין אירופה וצפון מערב אסיה לאפריקה. הלהקות מגיעות לעתים בגלי נדידה של עשרותואף מאות-אלפי פרטים ליום. כבר כיום קיימת בעונות הנדידה בעיה לתעופה שמעל למרחב האווירי המצומצם של עמק יזרעאל, ושדה תעופה בין לאומי שיוקם שם יחריף את הבעיה ויגדיל את הסכנה למטוסים במרחב האווירי של העמק.
 
זיהום אוויר ופגיעה באיכות החיים
ההרים המקיפים את עמק יזרעאל גורמים ללכידת אוויר בתוכו, ועליה בנפח התנועה שייצור שדה תעופה המתוכנן, בנוסף לשדה התעופה הצבאי הקיים היום, יחד עם הקמת אזור תעשייה, ייגרמו לעליה משמעותית בזיהום האוויר באזור. מפגעי הרעש שייגרמו כתוצאה מהמראה ונחיתה של מטוסי נוסעים גדולים יהפכו למטרד בלתי נסבל לתושבי האזור, הסובלים כבר היום מרעש המטוסים בבסיס חיל האוויר בעמק.
 
לבסוף, עמק יזרעאל מייצג בתרבות ובהיסטוריה של ישראל את "ערש ההתיישבות" והוא בעל חשיבות לאומית סמלית. נוף העמק על שדותיו הנפרשים מהווים חלק חשוב באתוס הציוני, והקמת שדה תעופה בין-לאומי בתוך העמק תפגע קשה בנוף שמשקף פרק חשוב בתולדות הציונות והמדינה.
 
קיימות חלופות המתאימות לישראל
מבין החלופות המוצעות אנו מציעים לקדם את ההצעה להרחבת נמל תעופה בן-גוריון, כך שניתן יהיה לנצל את מלוא הפוטנציאל האוירי של השדה. מיקומו של נתב"ג הופך אותו נגיש לרוב חלקי הארץ על ידי מערכת כבישים קיימת (כביש מס' 1, כביש חוצה ישראל, והכבישים המתחברים אליהם) ומערכת תחבורה ציבורית (רכבת). יש צורך בתכנון מקיף שיגדיל את החיבורים התחבורתיים לנתב"ג, ושירחיב את מערכת התחבורה הציבורית המקשרת את נתב"ג אל שאר חלקי הארץ. בעיקר אנו מדגישים את הצורך בהגברת התדירות של הרכבות אל ומנתב"ג, כך שכניסת ויציאת הנוסעים תזרום ללא מעצורים ותמנע יצירת עומסי תנועה בכבישים המובילים לנמל התעופה. סביב נתב"ג בקרבה מיידית אין שטחים בעלי ערכיות סביבתית גבוהה, וניתן להרחיבו ללא פגיעה אקולוגית משמעותית. יש לתכנן את הרחבת נתב"ג כך שלא יתווסף מפגע רעש מעבר לקיים ביום, קרי: הקפדה על מסלולים שאינם עוברים מעל יישובים בגובה נמוך, הגבלת ההמראות בלילה ומניעת כניסה של מטוסים שאינם עומדים בתקני הרעש המחמירים ביותר.
 
אנו רואים בהגדלת נתב"ג את החלופה המועדפת כפתרון להגדלת נפח הנוסעים לישראל וממנה. יחד עם זאת במידה ויהיה צורך בשדה תעופה בינלאומי נוסף בעתיד, ניתן יהיה לשקול את שדה נבטים כחלופה נכונה בגבולותיו כיום. התנועה הירוקה תעמיד את מיטב מומחיה לסיוע בתכנון שדה תעופה בר-קיימא אשר ישרת את מדינת ישראל לאורך זמן, ללא פגיעה בסביבה ובתושבי המדינה.
Comments