1/6/2009

הרבה זמן בלי פוסט...
שוב תקופה די בעעע, בלי הרבה כתיבה.
חלק מכם בוודאי יודעים שאני חצי מצוות הניהול של הסדנה בבמה חדשה :)
במסגרת הזו ניסיתי לכתוב מחדש את "המוות הלבן שלי". הניסיון התחיל מעניין, המשיך מזעזע, והסתיים בפח האשפה הוירטואלי של המחשב שלי.
חוץ מזה שהלך לי המחשב... אני עובד עם המחשב השני, אבל זה ממש לא זה... יש הרבה דברים שאני מעדיף לא לעשות איתו.
אבל עזבו שטויות! למה להתבכיין! היום כתבתי, כתבתי הרבה וכתבתי טוב! פתאום, אחרי תקופה ששום דבר לא הסתדר, ישבתי באוטובוס עם העט הסגול בפה, והסתכלתי על הטקסט, ופתאום הכל הסתדר, הכל נפל למקום וזה היה שם! כל ההמשך, מעכשיו (מרץ 1947) ועד לסיום המערכה הנוכחית (מאי 1948, כאילו דה!). המפתח היה באחת הדמויות, ובהבנה שלי אותה. פתאום היה ברור לי שהדמות הזו יכולה ללכת רק לכיוון אחד. זה מה שבנה לי את ההמשך.
זה מדהים אותי כל פעם מחדש איך שהדמויות מקבלות חיים משל עצמם, ומתחילות לעשות דברים שלא תכננתי שיעשו. תכננתי איזה שהוא מסלול לדמות הראשית, וכל המסלול הזה נמחק, כי הדמות עצמה סירבה לעשות אותו. פתאום באה אחת הדמויות המשניות וכאילו מניפה כלפי אצבע משולשת ואומרת "חשבת להתעלם ממני ולזרוק אותי הצידה? לא נראה לי..." תוך כדי חיוך קפוא...
אז בקיצור, נראה לי שבא לציון גואל.

אגב, אם עדיין לא עשיתם את זה, תראו את "פולישוק". סיטקום שהוא מעין גרסה ישראלית לYes minister המיתולוגית והבריטית, אבל עושה את זה בעברית ומצוין!
יאללה! בהצלחה!

תגובות

תגובות 010609


Comments