כמה גז בעצם יש בישראל?

תקציר:
הערכה האחרונה של כמות הגז שיש במים הכלכליים של ישראל, פורסמה על ידי שותפיות הגז בסוף שנת 2014. לפי זה סך העתודות הצפויות והמוכחות עומדות על 1000 BCM (מיליארד מטר מרובע) וסך העתודות המוכחות עומדות על 737 BCM. מכאן - 26% מהעתודות של ישראל הן עתודות לא מוכחות. משרד האנרגיה אמור גם להעריך את כמות הגז שיש במאגרים. ביוני 2015 הודלף מידע לפיו הערכת הממשלה נמוכה בצורה ניכרת מהערכות שותפיות הגז,  ושהערכה זו צפויה להתפרסם בקרוב. עם זאת נכון לדצמבר 2015 משרד האנרגיה לא פרסם מסמך כזה.  ההבדל בין הערכות השונות ובין עתודות מוכחות לעתודות לא מוכחות עלול להשפיע על הבטחון האנרגטי של ישראל ועל כמות המיסוי. בתרחיש של סגירת חוזי ייצוא גדולים וארוכי טווח, עלול להגרם מצב בו כמות הגז שתשמר למשק תהיה נמוכה בחצי מהצהרות הממשלה.  ביחס למדינות אחרות בעולם, ישראל מחזיקה ארבע אלפיות מסך העתודות המוכחות ויכולה לייצא שתי אלפיות.  
 
מה הם סוגי העתודות השונות בגז טבעי ?

 

בנפט וגז, כמו במשאבי טבע אחרים מבחינים בין סוגים שונים של עתודות:
  • עתודות מוכחות  (Proven reserves) הן עתודות שהסיכוי להפיק אותן עומד על 90%.
  • עתודות צפויות (Probable Reserves)  הן עתודות שהסיכוי להפיק אותן עומד על 50%. 
  • עתודות אפשריות (Possible Reserves) הן עתודות שהסיכוי להפיק אותן עומד על 10%
 עתודות אלה מסומנת על ידי 3 מדדים:
P1 = כמות העתודות המוכחות. אלו העתודות שמתייחסים אליהן לרוב בהשוואות בינלאומיות. 
 

P2  =  כמות העתודות המוכחות +כמות העתודות הצפויות. זה הנתון שברוב הפרסומים בישראל מתייחסים אליו. היות וזה כולל עתודות בסיכוי הפקה של 50% יש להזהר מפני הסתמכות על כמויות כאלה.  

 

P3 = כמות העתודות המוכחות+עתודות צפויות +עתודות אפשרויות. יש להתייחס למדד זה בערבון מוגבל מאד. שכן לפעמים חלק גדול מהכמויות בו הן עתודות אפשרויות בסיכוי הפקה של 10%.
 
מדד C2 דומה ל -P2 אבל הוא מתייחס למאגרים שעוד לא פותחו. עם השאיבה במאגר הגז ניתן למדוד את הירידה בלחץ ולאחר מספר שנים להגיע להערכה טובה יותר של כמות הגז שיש בו. ומכאן שחוסר הוודאות גדול יותר במאגרים שעוד לא פותחו (כלומר כל המאגרים למעט ים-טטיס ותמר). בדומה לו יש מדדי C1 וC3.
  

 

מה הן כמויות הגז הטבעי בישראל לפי דוחות החברות? 

דו"חות תקופתיים של חברות הגז לבורסה לניירות ערך הן המקור העיקרי למידע שיש על הגז בישראל. שימו לב כי הערכות אלה עלולות לפעמים להתגלות כמוגזמות. (ראו בהמשך)

להלן פירוט הכמויות מתוך הדו"ח האחרון של דלק קידוחים - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2014. שפורסם ב-18/03/2015  

 
 מאגר P2 / C2 - עתודות צפויות + מוכחות TCF P1/ C1 - עתודות מוכחות TCF  P2 / C2 - עתודות צפויות + מוכחות BCM P1/ C1 - עתודות מוכחות BCM סימוכין
 לוויתן 21.96 16.57 622 469 עמ' 93-94
 תמר (כולל תמר SW) 10.57 7.6 299 215 עמ' 55
 כריש  1.28 1.04 36 29 עמ' 131
 תנין 0.87 0.45 25 13 עמ' 123-124
 דלית 0.27 0.21 7.6 5.9 עמ' 74
 דולפין 0.081 0.037 2.3 1 עמ' 109
 ים טטיס 0.089 0.059 5 4.4 עמ'23 , 33
 סה"כ 35.12 25.96 1000 737 
 

 הדו"ח מפרסם את הנתונים ביחידות של BCF (מיליארד רגל בריבוע) אותן תרגמנו ליחידות של TCF (טריליון רגל בריבוע) וליחידות של BCM (מיליארד מטר בריבוע). 

למעט תמר וים טטיס, לא מדובר בעתודות מוכחות וסבירות אלא בהערכות נמוכות (C1) וגבוהות (C2) 


כדי לבצע המרה ליחידות של ישראל אפשר להשתמש במחשבון המרת יחידות גז

1000BCF = 1 TCF = 28.31 BCM

יש לשים לב  כי שדות שונים ידרשו עלויות פיתוח שונות , לדוגמה כמות הגז הנמוכה בדולפין ובדלית עלולים להעמיד בספק את כדאיות הפיתוח שלו

מה הן הערכות המששלה ביחס לכמות הגז בישראל?
למרבה הצער משרד האנרגיה לא פרסם מסמך עדכני ופומבי המסכם את כמות הגז שיש במאגרים במדינת ישראל!!!

ביוני 2015 פרסמה הדי כהן מגלובס ידיעה לגבי כמות הגז בלוויתן -  חברת SGS ששכרה המדינה העריכה את כמות הגז במאגר בכמות שנמוכה ב כ25% מהערכות חברות הגז!!   

לפי הערכת הממשלה, כמות עתודות P2 בלוויתן היא  16.5 TCF , שהם 467 BCM, כלומר 75% לעומת הכמות שפרסמו החברות (21.96 TCF).
אם שיעור זה נכון גם לעתודות מוכחות, אזי הן בגודל של 12.5 TCF או 353 BCM. למרות שמשרד האנרגיה היה אמור לפרסם הערכה משלו לגודל המאגרים הוא טרם עשה זאת נכון לדצמבר 2015. בהנחה שהערכה זו נכונה לגבי לוויתן,  ובהתייחס למאגרים לוויתן, תמר, תמר SW, כריש, תנין  (שסיכוי ההפקה שלהם סביר - מה שלא בהכרח נכון לגבי מאגרים קטנים יותר) מגיעים סה"כ לעתודות P2 בגודל 827 BCM ועתודות P1 בגודל 611 BCM.

שימו לב לפער של כ 400 BCM שקיים בין המספר של 1000 BCM שעליו מדברת העיתונות לבין כמות צנועה בהרבה של עתודות מוכחות.
לדבר זה עלולה להיות השפעה חמורה על הבטחון האנרגטי של ישראל עם כמות הייצוא תבוצע לפי הערכת כמויות של 995 BCM ושמירה של עתודות BCM 540 מתוך כמות זו לישראל.  

מה כמויות הגז שעליהן מדווחת העיתונות?


יהודה שרוני מעריב און ליין, 18/08/2015 (לגבי הטענה שהגז יספיק ל-120 שנה-  ראו לכמה זמן יספיק הגז)
 
הדי כהן, גלובס, 12/11/2014

עמירם ברקת, גלובס, 31.1.2014 מביא הערכה של כמות הגז בתמר ב-400 BCM, פי 1.5 מהעתודות P2 ופי 2 מהעתודות המוכחות...

מה היו הערכות קודמות של כמות הגז בישראל?

ביוני 2013, הערכת כמות הגז הטבעי בישראל עמדה על  כ-900 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) בצירוף של עתודות צפויות ועתודות מוכחות: 280 BCM במאגר תמר, 530 במאגר לוויתן, 50 במאגר כריש, 31 במאגר תנין ועוד כמות קטנה במאגרים נוספים.  ועדת צמח צפתה שיתגלו עוד מספר שדות משמעותיים, בראשם "מירה", "שרה" ו"שמשון", דבר שיגדיל את העתודות ויעזור לפיתוח תחרות בענף. לאחר תום דיוניה, המאגרים מבטיחים התגלו כמאגרים יבשים. ייתכן שצפויות אכזבות נוספות כאלה. הפתעות נוספות עלולות להיות תקלות ובעיות אחרות במאגרים לדוגמה חלק ניכר ממאגר ים טטיס קרס והגז שנותר בו הוא גז לכוד או גז אבוד שאי אפשר לשאוב אותו יותר.

 

מומחים מהארץ ומחו"ל (המדענים הראשיים של משרד האנרגיה והסביבה, למשל) טוענים שיש לדחות את יצוא הגז עד שנדע טוב יותר כמה גז יש לנו. אז אולי כדאי להקשיב לעצה הבאה: "קודם תדעו כמה גז יש, אחר כך דברו על יצוא", ד"ר סקוט ג'ונס, ראש תחום האנרגיה בחברת הייעוץ FTI, בראיון לעיתון 'כלכליסט', 19.08.12.

 

לסיכום - כמות הגז שיש בישראל אינה וודאית. אולי אפשר יהיה להפיק יותר מ-990 BCM, אבל אולי גם פחות. כמות הגז המדוייקת שיש לנו תתברר רק עוד כמה שנים, וגם לאחר מכן היא יכולה להשתנות למעלה או למטה. 



מה ההשלכות של זה על הבטחון האנרגטי ?


כמות העתודות והבטחון לגביהן משפיעה אל השאלה  כמה גז מובטח למשק הישראלי במקרה של ייצוא ? בשנת 2013 הממשלה הגדירה את העתודות שנועדו להשמר כבטחון למשק הישראלי (540 BCM) כעתודות מתוך P2, ולהתיר לייצא כל כמות מעל זה. הצרה היא שעתודות אלה מכילות עתודות לא מוכחות שיש סיכון סביר שחלקן לא יופק. בשנת 2015 , במתווה הגז, הממשלה שינתה את ההחלטה לרעת תושבי המדינה  - והחליטה שדי למשק בבטחון של עתודות P2 וC2  - כלומר אם לא די בהסתמכות על עתודות שחלקן בסיכוי 50% , המדינה מתכוונת  להסתמך על עתודות במאגרים שעוד לא הופקו בכלל, ושהבטחון לגבי הגודל שלהם נמוך יותר.


כיצד המשק עלול להשאר עם עתודות נמוכות בהרבה ממה שהממשלה לכאורה משריינת לו?

הנה השלבים שבהם תרחיש כזה עלול להתרחש:


א. כולם בטוחים שיש לנו 1000 BCM

ב. לפי החלטת ממשלה מס' 442 משנת ,2013 המדינה מתירה לייצא כל כמות מעל 540 BCM ,  לכן מותר לייצא כמות של 460 BCM

ג. נניח שחברת חשמל ושאר הצרכנים בישראל קונים גז טבעי בכמות של 10 BCM בשנה, בחוזים ל-10 שנים, סה"כ  100 BCM.

ד. חברות הגז סוגרות חוזים ארוכי טווח לייצוא בסך של 460 BCM.


כמה גז נותר במאגרים של ישראל? לכאורה 1000-460-100=440 

לכן כולם יכולים לצפות שעוד 10 שנים למשק הישראלי יהיו 440 BCM, נכון?

אבל למעשה הכמות שתשאר לנו עוד 10  שנים בדוגמה זו, עלולה להיות רק  300 BCM ובתרחיש גרוע יותר - עלולים לשאר רק 167 BCM.


אבל סוג כזה של חישוב מתעלם מכמה הפתעות לרעה שעלולות להתרחש - האחת היא שיש הבדל בין עתודות מוכחות לעתודות לא מוכחות והגיוני שחלק מהעתודות הלא מוכחות בעצם לא יופק, ההפתעה לרעה השנייה היא שאנחנו עלולים לגלות שדווקא החישוב של חברת SGS הוא החישוב הנכון ובעצם גודל העתודות P2 הוא לא 1000 BCM אלא רק 827 BCM. וגודל העתודות המוכחות הוא רק 611 BCM. יש סוג נוסף של הפתעות לרעה והוא בעיות בהפקת המאגרים שעלול להתחרש לקראת סוף חיי המאגר ובו לא נעסוק. כך או כל בגלל שחוזי הייצוא נסגרים קודם כל הסיכונים האלה נופל על המשק הישראלי.


נמשיך בדוגמה שנתנו אבל תוך הפרדה בין עתודות מוכחות לעתודות לא מוכחות, בהנחה שחברות הגז צודקות ויש בישראל 1000 BCM עתודות P2.


מתוך כמות של 735 BCM עתודות מוכחות, נוצלו 460 BCM לייצוא, ונותרו 275  BCM לצרכי המשק, אם נצרוך עד אז  BCM100 אז עוד 10 שנים יהיו לנו עתודות מוכחות של 175 BCM.
יוותרו למשק גם עתודות צפויות, בהסתברות של 50%. עתודות אלה הן בגודל 260 BCM, אם אכן נצליח להפיק מהן 50% מהגז, נקבל כמות של 130 BCM נוספים לטובת המשק. סה"כ נקבל שלמשק הישראלי ישארו בתרחיש זה 130+275

כלומר 405 BCM בלבד.


המצב עוד גרוע יותר אם מניחים שחברת SGS שביצעה את הסקר מטעם המדינה היא זו שצודקת , אבל המדינה תתיר ייצוא לפי הנחה של 1000 BCM עתודות P2:

מתוך כמות של 611 BCM עתודות מוכחות נוצלו 460 BCM לייצוא, נותרו עוד 160 BCM לצרכי המשק, אם נצרוך עד אז  BCM100 אז עוד 10 שנים יהיו לנו עתודות מוכחות של 60 BCM.
יוותרו למשק גם עתודות צפויות בהסתברות של 50%. עתודות אלה הן בגודל 214 BCM, אם אכן נצליח להפיק מהן 50% מהגז, נקבל כמות של 107 BCM נוספים לטובת המשק. סה"כ נקבל שלמשק הישראלי ישארו בתרחיש זה רק 160+107  כלומר 267 BCM בלבד !


בתרחיש זה ישמר למשק רק 50% ממה שהמדינה מצהירה שהיא שומרת למשק, לפי הערכות וועדת צמח, כמות זו של גז טבעי צפויה לספק לצרכי המשק רק עד שנת 2030. 15 שנה מהיום!


אם מבצעים ייצוא, כדאי לשמור על עתודות למשק הישראלי מתוך עתודות מוכחות (P1) ולא מתוך עתודות מוכחות וצפויות (P2) וכן לבדוק מה קצב השאיבה של הגז. שכן אחרת, המשק עלול להגיע למצב שבו גז שהובטח לחוזי ייצוא יופק קודם או יובטח קודם במסגרת חוזי ייצוא ארוכי טווח ומחייבים. אנחנו עלולים להקלע למצב שבו הפתעות כמו גז שלא ניתן להפיק אותו, או גז לכוד, יפלו על המשק הישראלי שיספוג במקרה כזה נזק כלכלי גבוה.


מה ההשלכות של גודל העתודות על הסיכוי של ישראל להיות מעצמת ייצוא של גז טבעי?

אם נתסכל על כמות עתודות הגז של ישראל ביחס למדינות אחרות, סך העתודות שלנו צפויות ומוכחות גם יחד, הן 0.004 מסך העתודות המוכחות בעולם, או 0.4 אחוזים. סך כמות הגז הטבעי של ישראל שניתן לייצא הן שתי אלפיות מעתודות הגז בעולם. אם נתסכל על העתודות הצפויות והמוכחות בעולם, הכמות היחסית של ישראל היא נמוכה עוד יותר. עתודות הגז של ישראל חשובות לגבי המשק הישראלי אבל הן חסרות משמעות לגבי אירופה.  

מה ההשלכות של גודל העתודות על כמות המיסים שנקבל?
כמה מיסים נקבל מהגז? הממשלה מחשבת את המיסים על עתודות של 995 BCM אבל מתוך כמות זו כ-26% הן עתודות לא מוכחות.




לסיכום:

1. ישראל מבססת את הביטחון האנרגטי שלה על עתודות צפויות ואפשרויות (לא מוכחות) הן ממאגרים מפותחים שבהם יש וודאות טובה יותר והן מממאגרים שלא פותחו ויש בהן וודאות נמוכה יותר.  ,
2. המדינה מסתמכת על הצהרות חברת הגז בנוגע לכמות הגז באסדות ולא פרסמה הערכות גז בעצמה, הערכות שבוצעו בידי משרד האנרגיה היו נמוכות מהערכות החברות באופן משמעותי

3. הצירוף של הסתכמות על עתודות לא מוכחות כבטחון למשק ואי וודאות לגבי גודל המאגרים, עלול להותיר למשק עתודות שהן חצי ממה שהממשלה מצהירה עליו.

4. העיתונות מצהירה נתונים לא מדוייקים שיוצרים רושם שיש לישראל יותר גז ממה שיש לה. 

5. עתודות הגז של ישראל ביחס לעולם הן קטנות מאד ואין להן שום השפעה על אירופה.

 

 

  מפת רשיונות החיפוש של ישראל לנפט ולגז. רוב הגז שיש כבר נמצא (מקור - משרד האנרגיה)
ראו גם :
Comments