שירת שאול טשרניחובסקי

שירת שאול טשרניחובסקי

האדם אינו אלא
(קטע מתוך השיר)

האדם אינו אלא קרקע ארץ קטנה,
האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו,
רק מה-שספגה אזנו עודה רעננה,
רק מה-שספגה עינו טרם שבעה לראות,
כל אשר פגע במשעולי-טללים ילד
מתלבט, נכשל על כל גוש ועי-אדמה,
בעוד בסתר נפשו ובלא-דע ערוך
מזבח, עליו יקטיר מדי יום ביומו
למלכת-השמים, לכוכב ומזלות.
ואך ברבות הימים ובמלחמת-ישות,
ומגילת ספר חייו הולכה מתפרשת,
ובאו אחד אחד, ויגלה פשר
כל אות ואות וסמל סמל כל הבאות,
שחקקו עליה בראשית בריתה,
האדם אינו אלא תבנית-נוף מולדתו.

 

מעבר לנהר
לחן: אנטון רובינשטיין

מעבר לנהר נדדנו הנה
עברנו חול מדבר אין סוף, אין קצה
ועימנו אוהל ומיקנה רב
ועימנו אוהל ומיקנה רב
במקום שם חום עולם,
גם בלילה אש תילהט

 

אני מאמין
לחן: טוביה שלונסקי

שחקי שחקי על החלומות,
זו אני החולם שח.
שחקי כי באדם אאמין,
כי עודני מאמין בך.

כי עוד נפשי דרור שואפת,
לא מכרתיה לעגל פז,
כי עוד אאמין באדם,
גם ברוחו, רוח עז.

שחקי כי גם ברעות אאמין,
אאמין, כי עוד אמצא לב,
לב תקוותי גם תקוותיו,
יחוש אושר, יבין כאב.

אאמינה גם בעתיד,
אף אם ירחק זה היום,
אך בוא יבוא - ישאו שלום,
אז וברכה לאום מלאום.

אז שיר חדש ישיר משורר,
ליפי ונשגב לבו ער
לו, לצעיר, מעל קברי
פרחים ילקטו לזר.

 

 


 

הוי ארצי, מולדתי
לחנים: נעמי שמר, מיקי גבריאלוב

 

הוי ארצי! מולדתי!
הר טרשים קרח.
עדר עלפה: שה וגדי. זהב הדר שמח.
מנזרים, גל, מצבה,
כיפות טיט על בית.
מושבה לא נושבה, זית אצל זית.

ארץ! ארץ מורשה!
דקל רב כפים.
גדר קו צבר רשע.
נחל כמה מים.
ריח פרדסי אביב.
שיר צלצל גמלת.
חל חולות לים סביב.
צל שקמה נופלת.

ארץ נחלת מדבר סין!
קסם כוכבי לכת.
הבל זעם החמסין.
מלונה בשלכת.
כרם גפן נים לא נים.
תל חורבה נחרשת.
תכול לילות וילל תנים.
משאבה נוקשת.

הוי, הוי, ארץ חמדת לב!
השמיר, השית.
ביר סוד יתום בגב.
בשמים עיט.
ריח פרדסי אביב
שיר צלצל גמלת
בים של אור טובע כל,
ועל פני כל התכלת.

ריח פרדסי אביב...

 

שירת היקרנדה

יהיו אשר יהיו, - כולם
סופם: אל קול שופר
יפלו נופלים, ביום נבלם
בערמות על פני עפר,
כערמות פרחי-לילך היקרנדה.

ומי יודע חלומם
חלמו על פרשת
צל דמיונותיהם, הנם
בערפל נמוג לאט,
כערפל דק של לילך היקרנדה?

צווחת צפור, צווחת פתאום...
היליל התן בסבך...
כל הקולות בולעת תהום...
מי אוכל מי? לאו הינו הך?
במועדו יפשט ליל?ך היקרנדה


ולה? מה לה לאדמה
ולחיים סביב?
תתגל עם סוף-סתיו, קמה
רמה תלבש עם בא אביב,
וברמה לילך - תכול של יקרנדה.

ויש עוד בעולם שירה
(אם יש או אין עונים)
קימת כעקבות סירה...
אשרי ואשריך המונים
א? למניין קמות-חיטה ויקרנדה!

בסוד של מנגינות גלומות,
מעבר זמן, מקום,
דגניה באלומות
היי גם את, - עד שתרקום
את חלומה, חלום ליל?  היקרנדה.

 
תל אביב, 13.5.1934

 

 

Comments