מערך שיעור עקרון הגבלת השלטון

מערך שיעור 1 -  עיקרון הגבלת השלטון

 

חלק 1 :   20 דקות

דברי פתיחה: כתיבת על הלוח והצגת הנושא הנלמד : "עקרון הגבלת השלטון"

לאחר הצגת הנושא , יועלו בפני הכיתה שאלות אתגר המבוססות על ידע משיעורים קודמים: למדנו על מנגנוני ביקורת כמו: חוקה, בחירות, הפרדת רשויות.

 

השאלות ישאלו באופן מודרך ומכוון,  תוך שיתוף פעולה מצד התלמידים ועידודם לשאול את השאלות בעצמם. שאלות כגון:

" כיצד נגביל, נצמצם את כוחו של השלטון?"  מנגנוני וגופים שליטה וביקורת

"מהו מנגנון?"  אופן ביצוע של דבר מה במערכת מסוימת

מהו מנגנון פיקוח וביקורת? גוף המבצע ביקורת ופיקוח על המערכת השלטונית.

 

"מדוע צריך גם מנגנוני  פיקוח ובקורת?" הבקרה היא חשובה ביותר לריסון כוחו של השלטון, כל המנגנונים הם כלי ביקורת חלקיים רצוי להוסיף מנגנונים נוספים כדי לצמצם את כוחו של השלטון.

 

"מהו ההבדל בין פיקוח וביקורת?" פיקוח הוא בדיקה של אופן התנהלות השלטון וביקורת היא התאמה  של ההתנהלות לנורמות מקובלות (חוקים, צווים, נורמות)והבעת הערכה או שיפוט ביחס להתנהלות זו.

 

"מדוע יש שני סוגי מנגנוני פיקוח וביקורת?"  מנגנון מוסדי פורמאלי מפקח ומבקר את רשויות השלטון זהו תפקידו המוגדר בחוק, האחריות של הגוף המבקר היא כלפי השלטון, לרוב לגוף המבקר יכולת לערוך ביקורת מקצועית אך הוא גם מוגבל. ואילו מנגנון פיקוח בלתי פורמאלי מפקח ומבקר את התנהלות השלטון באופן חופשי  כמו למשל תקשורת, לכן הביקורת היא יותר חופשית והאחריות היא כלפי העם, ביקורת זו מבססת את עקרון שלטון העם.

— 

—מטלה לכיתה: 15 דקות

—הכיתה תחולק לקבוצות, יתכן ותהיה חלוקת קבוצות ידועה מראש, על מנת שלא לבזבז זמן בכל שיעור על הקמתן, וכן בהתבסס על חלוקה לקבוצות הטרוגניות למקסימום הפריה הדדית בין התלמידים.

—"יתרונות למידה שיתופית : תלות חיובית בין חברי הקבוצה. אינטראקציה פנים אל פנים. אחריות אישית, מיומנויות בין אישיות, תפוקה קבוצתית. שיטת הוראה מפעילה היא כל פעילות  דרך טכניקה, שיטה או אסטרטגיית למידה, אשר הופכת את התלמיד לחלק פעיל בתהליך הלמידה והמתאימה במיוחד לכיתה הטרוגנית. מטרות אפקטיביות של פעילות זו הן:שיתוף פעיל של כל תלמידי הכיתה.(תלמידים חריגים מבחינות שונות יכולים להיות אחראים לרישום הנקודות,למשל). עידוד התלמידים החזקים לעזור לחלשים,גיבוש חברתי-התלמידים יושבים, לומדים ומשחקים בקבוצות הטרוגניות. העלאת ההנעה ללימודים בעזרת שיעור לא שגרתי, הפחתת החרדה של התלמידים על-ידי הסרת איום סמכות המורה והפיכת השיעור לחוויה יותר משחקית.הגברת ההנאה מהשיעור עקב המתח של המשחק.העלאת הביטחון העצמי של התלמיד כאשר הוא נדרש לענות על שאלות המתאימות לרמתו ויכול לתרום נקודות לקבוצתו המורכבת מתלמידים "טובים" ממנו.(מאידך קיימת הסכנה לירידה בדימוי העצמי במידה ולא יצליח לענות של השאלה). " (מתוך המאמר של רונן: מעבר מחסום.wmv)

— 

—כול קבוצה תכלול עד 5 תלמידים, אשר יקיימו ביניהם דיון ער על השאלות שהועלו בפורום הכיתתי, ויגבשו תשובות על בסיס הידע שלהם , חשיבה , יצירתיות , וסיעור מוחין.

—לצורך מטלה זו יוקצו כ-15 דקות, אשר בסופן נציג מכול קבוצה יעלה את הנקודות על הלוח וישתף את כול הכיתה במסקנות.

—אורך כול הפעילות כולל הרישום על הלוח תמשך כחצי שעה.

— 

—סיכום שיעור (10 דקות)

—במהלך ה 10 דקות הנותרות לשיעור, תסכם המורה את החומר הנלמד, תחדד ותוסיף את  הנקודות שלא הועלו על ידי התלמידים (במידה ואכן כך) על מנת לתת מצע אחיד ומקיף על "עקרון הגבלת השלטון".

 

 

—מטלה לבית: 

—1. התלמידים יקראו מתוך ספר הלימוד את הפרק המפרט את מנגנוני הפיקוח הפורמאליים והבלתי פורמאליים.

—2.  התלמידים יתבקשו להביא לשיעור הבא דוגמאות למנגנוני פיקוח בלתי פורמאליים כגון כתבות מעיתונים, מהאינטרנט וכד'

 


נספח 1 לשיעורי בית לשיעור מס' 1: קטע הסבר מתוך ספר הלימוד למנגנוני פיקוח.

 

במדינה הדמוקרטית ישנם שני סוגי מנגנונים שתפקידם להגביל את כוחו של השלטון.

מנגנוני פיקוח פורמאליים מוסדיים : מנגנונים אלו פועלים מכח חוקים המסדירים את פעולתם, תחומי אחריותם.

מנגנוני פיקוח בלתי פורמאליים פועלים מכוח יזמה של אזרחים ושל קבוצות אשר פועלים מתוקף זכותם וחובתם לבקר את השלטון.

 

מנגנוני פיקוח פורמלים מוסדיים-תפקידם וסמכותם כמפקחים מוגדרים בחוק

מנגנוני פיקוח בלתי פורמלים לא ממסדים-שאינם מוגדרים בחוק

הפרלמנט

באמצעות החקיקה מגביל הפרלמנט את פעילותה של הממשלה ומפקח על התקציב .

הצעת אי אמון-בממשלים פרלמנטרים הפרלמנט רשאי להביע אי אמון בממשלה ובכך להביא לסיום כהונתה.

אופוזיציה: נבחרי העם שלא זכו לרוב בבחירות ואינם תומכים בממשלה, הם מבקרים את פעילותה והתנהלותה בבית המחוקקים.

מוסד ביקורת המדינה- מפקח על הפעילות של המערכת הממשלתית ציבורית (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מפעלים) בתחום של מינהל תקין, כלכלנה וכספים. הוא בודק האם מערכות אלו פועלות בהתאם לחוק, ביעילות ושומרות על טוהר המידות. המבקר מפקח באמצעות פרסום דו"ח על ממצאי הביקורת המתפרסם בפרלמנט ובציבור.

נציב תלונות הציבור: הנציב מטפל בתלונות של אזרחים הטוענים שנפגעו שלא בצדק מרשויות השלטון.

מערכת המשפט- אמצעי לריסון השלטון, בודק אם פעולות הרשויות נעשות בהתאם לחוק.

תקשורת-המדיה הכוללת את התקשורת האלקטרונית רדיו וטלוויזיה ואת התקשורת הכתובה העיתונות מגבילה את רשויות השלטון. אמצעי התקשורת נותנים לציבור מידע על הנעשה בשלטון , חושפים שחיתות, אי יעילות ואף מספקים פרשנות ומשפיעים על גיבוש דעת קהל בעד ונגד מעשי השלטון.

דעת קהל-הציבור ניזון מהתקשורת, מביע באמצעים שונים (הפגנות, שביתות, עצרות, מכתבים לעיתונים ,הופעה בכלי התקשורת, אמנות לסוגיה וטוקבקים) . מטרתם של דרכים אלה הוא להפעיל לחץ על השלטון ולהביאו לידי שינוי במדיניות. הממשל מצידו מייחס לתמיכת הציבור (ציבור הבוחרים) חשיבות רבה והוא תלוי בציבור הבוחרים.

 


שאלה: אילו עקרונות דמוקרטיים מבססים שני סוגי מנגנוני הביקורת? כיצד שני המנגנונים מבססים עקרונות אלו?

שאלת אתגר: עד כמה מעורב העם בישראל בביקורת על התנהלות השלטון? לבדיקה למשל מאבק ציבורי על העלאת שכר הלימוד באוניברסיטאות או העלאת מחירי הדלק לעומת מאבקים ציבוריים במדינות אחרות למשל צרפת.(שביתות עקב הרעה בתוכניות הפנסיה של עובדים).

 

המשך שיעורי בית:

 

עקרונות הדמוקרטיה

מנגנונים פורמאליים

מנגנונים בלתי פורמאליים

עקרון שלטון העם

נציב תלונות הציבור

מבקר המדינה

תקשורת והשפעה על דעת קהל

 ביטוי באמצעות אמנות, הפגנות, שביתות

פייסבוק? טוקבקים?

 

 עקרון הפלורליזם

הפרלמנט

אופוזיציה

תקשורת והשפעה על דעת קהל

אמנות, הפגנות, שביתות

פייסבוק? טוקבקים?

 

עקרון שלטון החוק

מבקר המדינה

מערכת המשפט

חקיקה

 

עקרון השמירה על זכויות האדם האזרח והמיעוטים

 חקיקה, מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור, מערכת המשפט

תקשורת ודעת קהל

ביטוי באמצעות אמנות, הפגנות, שביתות

 

 

שאלות לתרגול:

1. הצג שני מנגנוני ביקורת ופיקוח פורמאליים והסבר את אופן פעולתם.

2. הצג שני מנגנוני פיקוח  וביקורת בלתי פורמאליים, והסבר את אופן פעולתם.

3. הסבר מדוע נחוצים שני סוגי מנגנוני פיקוח וביקורת.

4. הצג שני עקרונות דמוקרטיים, הסבר כיצד מנגנוני הפיקוח והביקורת מבססים עקרונות אלו.

 

 

 

 

 

שיעור מס' 2 – עיקרון הגבלת השלטון

חלק ראשון:  20 דקות

תוצג בפני התלמידים סכימה של הכלים הקיימים להגבלת השלטון בישראל, התרשים ייכתב על גבי הלוח.

 

דיון קצר במליאה:  למה אנחנו צריכים כלים להגבלת השלטון בישראל? מה המטרה של אותם גופים?  (הרעיונות שעולים מפי התלמידים יכתבו על הלוח)

תשובה: על מנת שהשלטון (הרשות המבצעת – הממשלה), לא יעשה שימוש לרעה במגוון משאבי העוצמה המצויים בידה, ויפגע בצורה שרירותית בזכויות האדם (שהם נשמת אפה של הדמוקרטיה), פיתחה הדמוקרטיה מספר מנגנונים במטרה להגביל את השלטון ולפקח עליו.

בשלב זה,

 

 

 

 

 

(נלקח מהאתר של אמי"ת)

מנגנונים פורמאליים (מפקחים על השלטון על פי סמכות הניתנת להם בחוק): (אין להם סמכות לפעול, מכוח החוק, אולם הם יכולים להפעיל לחץ על השלטון על מנת שיהיה קשוב לביקורת ויפעל בהתאם + החשיפה של פעולות בניגוד לכללי המשחק הדמוקרטיים, הנעשית ע"י מנגנונים אלו משמשת מקור מידע חשוב למנגנוני הפיקוח הפורמאליים):


 

הפרלמנט – הרשות המחוקקת, מחוקקת חוקים המחייבים את רשויות השלטון לפעול לפיהם + הממשלה תלויה באמון הרשות המחוקקת (במידה והתקבלה הצבעת אי אמון בפרלמנט, הממשלה תסיים את כהונתה) + חברי הפרלמנט יכולים לבדוק את פעולות הממשלה בעזרת שאילתות והצעות לסדר היום + האופוזיציה מפקחת ומבקרת את הממשלה.

מבקר המדינה – בודק את תקינות הפעולות של כל הגופים הנהנים מתקציב המדינה + מפרסם דו"ח ובו ממצאי הביקורת.

נציב תלונות הציבור – משמש ככתובת לכל אדם המבקש להתלונן על גופים הנתונים לביקורת
המדינה. הנציב מטפל בכל הפניות של האזרחים הסבורים שהשלטון פגע בהם.

מערכת המשפט – בודקת האם הפעולות של השלטון נעשו בהתאם לחוק, ומגינה על זכויות האדם מפני השלטון.

 

 

מטלה לכיתה  20 דקות– מנגנוני פיקוח וביקורת

התלמידים יקבלו קיטעי עיתונות, המסקרים את מחאת הקוטג', כמו כן יוצג בפני הכיתה סרטון קטן שהועלה ב- YOUTUBE, בעקבות המחאה.

הקטעים נלקחו מהעיתונות המודפסת או מתוך האינטרנט:

http://citizenship.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=128c79d2-644b-41ac-8d70-6b71074732eb&lang=HEB

http://www.youtube.com/watch?v=2kbcojp8NLY&feature=player_embedded

 

להלן קטעי העיתונות :

    

לאחר עלייה במחירי מוצרי החלב שהוצאו מפיקוח מחירים על ידי הממשלה, פתחו אזרחים רבים במחאה ציבורית שמטרתה הפעלת לחץ ציבורי על הממשלה, על רשתות המזון ועל יצרני מוצרי החלב להוריד מחירים. המחאה החלה ברשת החברתית פייסבוק שבה לקחו חלק כ 73,000 גולשים.

 

  

אל תקנו קוטג'

הועלה על ידי danalavon בתאריך 16 ביונ 2011

מידע כללי

 

לאחר עלייה במחירי מוצרי החלב שהוצאו מפיקוח מחירים על ידי הממשלה, פתחו אזרחים רבים במחאה ציבורית שמטרתה הפעלת לחץ ציבורי על הממשלה, על רשתות המזון ועל יצרני מוצרי החלב להוריד מחירים. המחאה החלה ברשת החברתית פייסבוק שבה לקחו חלק כ 73,000 גולשים.מטרת המחאה היתה להוריד את מחירי הקוטג' באמצעות החרמתו על ידי הצרכנים . לפני כחמש שנים החליטה הממשלה להסיר את הפיקוח על מוצרי יסוד ביניהם מוצרי חלב כגון קוטג' וגבינה לבנה.מחירם של מוצרים אלו עלה בהדרגה. לאחרונה פורסם כי ישראל נחשבת לאחת המדינות שבהן מוצרי המזון יקרים מאוד ביחס למדינות המערב.פרסומים אלו גרמו למחאה ציבורית שאורגנה ברשת החברתית הפייסבוק. מטרת המחאה היתה להפעיל לחץ על הממשלה לפקח על מחירי מוצרי החלב, על רשתות המזון שיוזילו את מחירי המוצרים בעיקר על שלושת היצרניות של מוצרי החלב: תנובה, טרה ושטראוס.האם באמת הקוטג' כל כך חשוב או שהוא דוגמה להתארגנות ציבורית ולחץ ציבורי.

 נראה כי המחאה לפחות בחלקה הצליחה, מחיר הקוטג' ירד בכ20% כשבוע לאחר תחילת המחאה הורידו רשתות המזון ובעקבותיהן גם יצרניות מוצרי החלב את מחירי הקוטג' אך מחיריהם של שאר מוצרי החלב נשאר גבוה.

 

עמדות/נקודות מבט 

 

  

העין השביעית

"ב"מעריב", בהתאם להצהרת הבעלים (לשעבר) עופר נמרודי, הולכים על הכיוון של "אופיניון פייפר". "מחאה חלבית" היא הכותרת הראשית, לטור של רותי סיני. "את מה שהשחיתות בצמרת ועושק עמלות הבנקים לא הצליחו לעשות – עשה הקוטג'. אבל עם כל הכבוד לפייסבוק, זו עדיין לא מחאה חברתית אמיתית ורחבה". ברם, עם כל הכבוד לעיתונים, בלי פייסבוק לא היתה להם אפילו מחאת קוטג'."

זרקו לנו עצם /יהודה שרוני 

"כעת מה שנותר להבטיח הוא שהורדת מחיר הקוטג' אינו מופע לוליינות חד פעמי שנעשה תחת לחץ אלא יחזיק מעמד לאורך זמן. במבנה השוק הנוכחי תנובה לא תהסס ובהזדמנות הראשונה תשוב ותעלה את המחיר.

כדי שזה לא יקרה יש להמשיך בהורדת מחיר הקוטג' ל-5 שקלים לגביע ולקבוע אותו כמחיר המקסימום".

 

המחיר החדש 5.90 שקלים/ בן כספית

"מתברר שבעידן ה"לייק" וקבוצות המחאה האינטרנטיות גם נתח השוק העצום, עוצמה פיננסית וחברת ייעוץ אמריקאית יוקרתית ויקרה לא מהווים ערובה לשום דבר. החברים (בפייסבוק) שינו את הכללים, ושכחו להודיע לאדונים במקנזי ובתנובה".

 

ניצחון הקוטג': "הדרך ארוכה, זו התחלת המאבק" מישל דור

 

 

"למרות שניצחנו בקרב, המלחמה עוד ארוכה - כך הגיבו צרכנים שהתבשרו כי החברות נכנעו לחרם שדווח לראשונה ב-ynet והורידו את מחיר הגבינה הגבשושית. "הוכחנו שבתור צרכנים אנחנו יכולים להתאגד". ועכשיו? "מלחמת הנדל"ן ומלחמת המכוניות"

 

 

"מאבק הקוטג' הוא שילוב של שיטה חרדית עתיקה, עם טכנולוגיה חדשנית, בעיתוי הכי נכון שיש סיון רהב מאיר כתבה בערוץ 2:

 יצחק אלרוב, מצביא מהפכת הקוטג', היה עד לשבוע שעבר חזן ופייטן בני-ברקי. כשהוא קרא לראשונה "חרם!", זה אולי היה נשמע נדוש: עוד חרדי קורא לעוד חרם. אבל הפעם זה היה חרם נכון וטרנדי (רק תדמיינו שהחרם היה קשור, נאמר, לשמירת שבת. איזה עליהום היוזמים היו חוטפים).

אבל תוך שניות אלרוב כבר לא היה הסיפור: עשרות אלפים הצביעו בעכבר. כי כאן, לעזרתו של הכלי הישן-נושן ושמו חרם, מגיעה הטכנולוגיה: את הפשקוויל שלו אלרוב לא תלה על קיר, אלא על הקיר בפייסבוק. ולא סתם, אלא בטיימינג הכי הכי: כשכולם מסביב מפילים ככה משטרים, אז גם אצלנו מחכים כבר למהפכת הפייסבוק שלנו. אחרי תוניסיה, לוב, מצרים וסוריה, גם לנו מתחשקת כיכר א-תחריר".

 

 


 

 


 

על פי גרדנר: מטלה זו מטרתה לבחון את האינטליגנציה הלשונית של התלמידים את האינטליגנציה הלוגית שלהם.

לאחר שהתלמידים יקראו את קטעי העיתונות נקיים שיח כיתתי בנושאים הבאים, התלמידים יתבקשו לענות על השאלות הבאות:

מהי מחאה ציבורית?, מהו כוחה?

כיצד היא מגבילה את כוחו של השלטון?

כיצד הופכות הרשתות החברתיות לכלי של מחאה ציבורית?

כיצד בא לידי ביטוי עקרון הגבלת השלטון?

כיצד בא לידי ביטוי עקרון שלטון העם?

 

 

סיכום השיעור: (10 דקות).

במהלך ה 10 דקות הנותרות לשיעור, תסכם המורה את החומר הנלמד, תחדד ותוסיף את  הנקודות שלא הועלו על ידי התלמידים (במידה ואכן כך).

המורה תכין את התלמידים לקראת השיעור הבא, היא תיידע את התלמידים שבשיעור הבא היא צפויה להעביר דפי עבודה.

 

שיעור 3   – מטלת סיום, לסיכום נושא עיקרון הגבלת השלטון וכן השיעורים של שלוש הרשויות

חלק 1 – (30 דקות)

 

הכיתה תחולק לקבוצות, בנות 3 תלמידים. המורה תחלק דפים בו מודפס רשימת מטלות, עם הנחיות מדויקות כיצד עליהם להגיש את המטלה. מרשימה זו, כל קבוצה תוכל לבחור מטלה לפרויקט הסיום. המטלה תסתמך על מה שלמדנו בשיעורים האחרונים.

 

האפשרויות שיעמדו לרשות התלמידים יהיו :

לתת רעיון להצעת חוק שאותו הם יהיו מעוניינים ליזום, אח"כ יצטרכו להכין מצגת על השלבים שהחוק שלהם צריך לעבור עד שיהיה מאושר ע"י הכנסת.

 

ניתן לבחור מטלה להפעיל את אחד ממנגנוני הביקורת והפיקוח על השלטון בישראל. הם יוכלו לבחור אחד ממנגנונים הלא פורמאליים הקיימים.

 

להכין מכתב תלונה לנציב תלונות הציבור על משהו שלדעתם נעשה שלא כדין, או שפוגע באזרח. הקבוצה תצטרך לנסח מכתב פורמאלי, בו ינסחו בצורה ברורה את פשר התלונה, עליהם להציג הוכחות המחזקות את טענותיהם.

 

אפשרות נוספת היא בחירה של חוק שלדעתם הוא פוגע יותר מאשר עוזר. (אפשר לתת רשימת חוקים על פי בחירה אישית של המורה שהתלמידים יוכלו לבחור כדי להקל עליהם כגון חוק החרם, חוק איסור מכירת אלכוהול עוד). המטרה היא שהתלמידים יצטרכו להביע דעה אישית על החוק, להביע את עמדתם על סמך מה שלמדנו בשיעור את דעתם הם יצטרכו להביע את עמדתם על כרזה או באמצעות דרך יצירתית אחרת, שיר/סיפור/סרטון.

 

כל מערך השיעור הנוכחי יתקיים  על מנת לתת לתלמידים את הכלים הרלוונטיים למילוי המטלה. למענה על שאלות או בקשיי הבנה של המטלה.

מטלה זו משלבת מס' אינטילגניציות על פי גרדנר:

  1. אינטליגנציה בין-אישית - מתבטאת בהבנת רגשותיו של הזולת, גם כאשר אינם גלויים, וביכולת ליצור עמו תקשורת מילולית ולא-מילולית ההולמת את צרכיו.
  2. אינטליגנציה תוך-אישית - מתבטאת במודעות עצמית וביכולת לרפלקציה עצמית ולהסקת מסקנות לגבי ההתנהגויות הרצויות במצבים שונים.
  3. אינטליגנציה נטורליסטית-סביבתית - מתבטאת ביכולת להתחבר לפרקטיקה של חיי היום-יום והסביבה, מה שנקרא "חכמת חיים".

 

המורה יקצה לתלמידים כ – 30 ימים לביצוע המטלה, ויציין בדף ההוראות את מועד ההגשה.

 

חלק שני – (15 דקות)

חלק זה יוקדש לשם קבלת משוב מהתלמידים, עפ"י המאמר של שלמה קניאל, "למידה לחשיבה" הוא מדגיש את חשיבות המשוב של התלמידים על המורה ועל השיעורים. המטרה היא ללמוד איפה נקודות החולשה במערכי השיעור ואיפה נקודות החוזק.

 

התיאוריה קונסטרוקטיביזם - הבניית הידע/ ד"ר ענת רביב

מתוך : http://www.raviva.co.il/SafeCMS/?PageID=60

מטרת ההוראה היום,  אינה העברת ידע ושינון כי אם פיתוח היכולת ללמוד באופן עצמאי, לחשוב ולשקול סביב בעיות אותנטיות המחייבות שימוש בידע קודם בשילוב עם ידע חדש על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית.

התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית בתחום הלמידה מזמנת מיומנות על תחומית והיא כוללת את כל מכלול העשייה, כל אדם מבנה את הידע האישי שלו על ידי הפיכת מידע לידע דרך התנסות אישית.על פי תיאוריה זו הלמידה היא תהליך עצמאי שנעשה רק על ידי הלומד בתהליכים אישיים פנימיים ומנטאליים ומרגע שהידע נבנה הוא הופך להיות נכס אישי של הלומד.

 

לאור זאת מתחייב שינוי בהדגשים ובמטרות ההוראה, שימת הדגש המרכזי בתהליך ההוראה מן הראוי הוא שיהיה לא עוד בשינון החומר, כי אם בחקירה ובשימוש משמעותי בידע. על כן אחת ממטרות העל של מערכת החינוך כיום היא להכשיר לומד עצמאי, חושב ובעל מכוונות עצמית ללמידה. לומד היודע לעשות שימוש נכון במידע ולהפכו לידע. הכשרת לומד בעל מכוונות עצמית דורש שינוי מהותי בתפיסת ההוראה ותפקיד המורה בתהליך הלמידה.

 

הקונסטרוקטיביזם המודרני תומך בדעה כי הידע מתפתח כל הזמן ונוצר בתיווך חברתי - תרבותי. היחידה הלומדת איננה פרט בודד, אלא, קבוצה המקיימת דיונים המלווים בחשיבה ושיקולי דעת, מתן וקבלת משוב על תהליך קבלת ההחלטות ותהליך הלמידה.

למידה שיתופית או למידה בקבוצות קטנות הינה סוג נוסף של הוראה פרטנית המתרחשת בין 4-6 תלמידים עמיתים העובדים תוך שיתוף פעולה להשגת מטרותיהם במסגרת לימודית-חברתית -הומנית. בצד הבלטת השיתופיות והשוויונות בקבוצה, נשמרת האחריות האישית של כל חבר ללמידה והתקדמות. כל תלמיד בקבוצה נתפס כמשאב חשוב בתהליך ההתפתחות החברתית, הלימודית, והקוגניטיבית שלו ושל עמיתיו

נקודת המוצא של שיטת הוראה בקבוצות למידה היא קיום משא ומתן עם הזולת במסגרת הקבוצה. בעזרת תקשורת בינאישית לומדים התלמידים מושגים ופרטי מידע השייכים לתחומי דעת שונים, ועוסקים בפתרון בעיות מסוגים שונים בתחומים אקדמיים וחברתיים תוך כדי שיכלול מיומנויות למידה עצמית (רוסו,2000). בתהליך זה המורה מציג בפני הקבוצה גירוי (בעיה רעיון וכד') , התלמידים מתמודדים עם הנושא תוך העלאת שאלות על יסוד ידע קיים ומידע שאספו סביב הנושא. התלמידים מזהים את הבעיה שיש לחוקרה, מנתחים את ההיבטים השונים הדרושים לפתרון הבעיה. למידת החקר סביב הנושא נערכת באופן אישי וקבוצתי, בסיום המחקר התלמידים מוסרים דווח, ויתר חברי הכיתה מעריכים את התוצאות ( הרץ לזרוביץ, 1997).

במרכזה של הגישה הקונסטרוקטיבסטית עומד התלמיד, אשר יש לאפשר לו קצב למידה והתפתחות, המותאמים לו עצמו, להציב בפניו מטרות לימודיות, חברתיות ואישיות, ההולמות את יכולתו, נטיותיו ודרכי למידתו (ניל, 1977: 1975, HOLT : 1973, ROGERS :1971, MASLOW ). בתהליך זה המורה הופך למנחה המלווה את תהליכי הלמידה של תלמידיו, על ידי יצירת הזדמנויות ופעילויות המותאמות לרמת המוכנות של התלמיד.

 

תפקיד המורה במערך זה הוא לפתח סביבות למידה המזמנות פיתוח מיומנויות קוגניטיביות הכוללות: חשיבה ביקורתית, חשיבה לוגית, שאילת שאלות, שימוש יעיל במידע על ידי ניתוח נתונים, והסקת מסקנות. כמו כן יפתח הלומד מיומנויות של הערכת תהליך הלמידה, התוצר ורפלקסיה עצמית. בתחום החברתי מתפתחות מיומנויות של ניהול שיחה ודיון, שכנוע והליכי קבלת החלטות, עבודת צוות וחלוקת תפקידים. בתחום האישי מפתח התלמיד כשירויות של התמדה, הנעה פנימית, נקיטת יוזמה, סקרנות אישית, לקיחת אחריות ועצמאות.

מערך למידה המושתת על יישום התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית מחייב: מתן חופש לתלמיד בבחירת הנושא בו הוא מתעניין- נושא הנגזר מנושא מרכזי וכמו כן חופש ויצירתיות בארגון החומר ובבחירת אסטרטגיות ותהליכי למידה (קרומהולץ, 2000(

 

Comments