אמאוס ניקופוליס


אתר עתיקות

 מקום קדוש לנצרות

אתר אמאוס נמצא בצומת הדרכים, העולות ממישור החוף לירושלים ומדרום הארץ לצפונה, על הקרקעות הפוריות של השפלה. בעבר התפרסמה העיר כ"מקור מים יפים ונווה יפה"(מדרש קהלת רבה). שם העיר נובע מהמילה "חמת", כלומר "מקורות מים חמים". במאה ה-3 לספירה קיבלה העיר שם חדש: "ניקופוליס" ("עיר הניצחון "ביוונית).

  
 

ההסטוריה הקדומה של המקום

אישים מפורסמים רבים ביקרו בעיר במהלך ההיסטוריה, וקרבות רבים התנהלו על השליטה באזור. ספר יהושע פרק י' מספר כיצד במשך מלחמתו במלכי כנען, עצר יהושע את השמש והירח בעמק איילון, המשתרע מערבה לאמאוס. בשנת 165 לפנה''ס ניצח כאן יהודה המכבי את הצבא הסורי של ניקנור. הנצחון פתח לפני החשמונאים את הדרך לירושלים ולחנוכת הבית. בתחילת השלטון הרומי בארץ הועלתה העיר באש והפכה לכפר יהודי קטן שבו, על-פי הברית החדשה (בשורה לפי לוקאס), פגש ישוע מנצרת את תלמידיו אחרי תקומתו מן המתים בשנת 30 לספ'. התלמידים הכירו בו כאשר בצע עבורם לחם. תחייתו של ישוע, מאירה כשמש מעל ההיסטוריה האנושית כולה ושואבת את האנושות להשתתף בתחייה זו. במאה 3 לספ' שוקמה העיר על-ידי הרומאים ונוסדה כאן קהילה נוצרית גדולה. התגוררו כאן גם יהודים ושומרונים.


ספר החשמונאים א', פרקים ג'-ד

לוּסִיאַס בחר את תַלְמַי בֶן-דוֹרוּמֵנֵס ואת נִיקָנוֹר ואת גוֹרגיאָס אנשי חיל מידידי המלך, וישלח אתם ארבעים אלף איש ושבעת אלפים סוס ללכת לארץ יהודה ולהשמיד אותה כדבר המלך. הם נסעו עם כל חילם, וכאשר הגיעו ליד אמאוס בארץ המישור חנו שם. וכאשר שמעו סוחרי הארץ על בואם, לקחו כסף וזהב הרבה מאוד ועבדים ויבואו אל המחנה לקחת את בני ישראל לעבדים, וגם חיל סוריה וארץ הנוכרים התחברו אליהם. כאשר ראו יהודה ואחיו כי רבו הרעות וכי צבאות האויב חנו בגבולם וידעו כי ציווה המלך להשמיד ולאבד את העם, אמרו איש אל רעהו: נקים את הריסת עמנו ונלחם בעד עמנו ובית המקדש. ויקהלו להיות מוכנים להילחם ולהתפלל ולבקש חסד ורחמים. וירושלים היתה שממה כמדבר, אין יוצא ובא מבניה והמקדש היה למרמס ובני הנכר בחַקרָה משכן לגויים, כל שמחה גולתה מיעקב וחליל וכינור שבתו. הם התאספו ויבואו למצפה מול ירושלים...וגורגיאס לקח חמשת אלפים רגלים ואלף פרשים מובחרים, והמחנה נסע בלילה להתנפל על מחנה היהודים ולהכותם פתאום, והיושבים בחַקרָה היו לו מורי דרך. כאשר שמע זאת יהודה נסע הוא והגבורים להכות את צבא המלך אשר באמאוס, בעוד החיילים מפוזרים מחוץ למחנה. וכאשר בא גורגיאס אל מחנה יהודה בלילה ולא מצא איש, חיפש אותם בהרים, כי חשב: נסים הם מפנינו. וכאור הבוקר נראה יהודה במישור עם שלושת אלפים איש, אבל לא היו בידם מגנים וחרבות כחפצם. כאשר ראו את מחנה הגויים חזק משוריין וסוסים סובבים אותו והם מלומדי מלחמה, אמר יהודה לאנשים אשר אתו: אל תיראו מהמונם ומכעסם אל תפחדו. זכרו איך נושעו אבותינו בים סוף כאשר רדף אחריהם פרעה בחילו. ועתה נקרא אל השמים אם יחפוץ בנו ויזכור את ברית אבותינו וישמיד את המחנה הזה מפנינו היום, וידעו כל הגויים כי יש גואל מושיע לישראל. כאשר נשאו הנוכרים את עיניהם וראו אותם באים לקראתם, יצאו מן המחנה למלחמה, ואנשי יהודה תקעו, נלחמו בהם ויגפו את הגויים והם ברחו אל המישור, והאחרונים נפלו כולם לפי חרב וירדפו אותם עד גזר ועד שדות אדום ואשדוד ויבנה ויפלו מהם כשלושת אלפי איש. אחרי אשר שבו יהודה ואנשי צבאו מרדוף אחריהם, אמר יהודה אל עם: אל תחמדו את השלל כי מלחמה לפנינו, וגורגיאס וצבאו בהר קרובים אלינו, רק עמדו עתה לקראת אויבינו והילחמו בהם, ואחרי כן קחו את השלל ביד רמה. טרם יִכַלֶה יהודה את הדברים האלה והנה גדוד נשקף מעל ההר. וכאשר ראו אנשי הגדוד כי אנשי גורגיאס הונסו והמחנה נשרף, כי העשן הנראה גילה את אשר קרה, בראותם זאת נבהלו מאד, וכאשר ראו גם את מחנה יהודה אשר במישור ערוך לקרב, ברחו כולם אל ארץ הנוכרים .

 

מתוך הבשורה על-פי לוקאס, פרק כ''ד, 13-35

אותו יום היו שנים מהם הולכים אל הכפר הנקרא אמאוס, שמרחקו מירושלים כ-160 ריס, ומשוחחים ביניהם על כל מה שקרה. והנה בשעה ששוחחו והתווכחו, התקרב ישוע עצמו והלך עמהם, אלא שעיניהם היו אחוזות ולא הכירוהו, אמר להם: "מה הדברים האלה שאתם מתדיינים בהם בדרך?" השנים נעצרו ועצב נסוך על פניהם. אחד מהם, קליופאס שמו, השיב ואמר אליו: "האם אתה רק אורח בירושלים ואינך יודע מה נעשה בתוכה בימים אלה?" "ומה הדבר?" שאל אותם. אמרו לו: "מה שקרה לישוע מנצרת שהיה איש נביא, גיבור במעש ובאומר לפני האלוהים ולפני כל העם. כהנינו הגדולים ומנהיגינו הסגירוהו למשפט מוות וצלבו אותו, ואנחנו קיווינו כי זה הוא העתיד לגאול את  ישראל. אבל נוסף על זאת, כעת היום השלישי מאז קרו הדברים האלה. ומה גם שכמה נשים מקרבנו הדהימו אותנו: בבוקר השכם היו בקבר ולא מצאו את גופתו, ובאו וסיפרו שאף ראו מראה מלאכים אשר אמרו כי הוא חי. אחדים מאיתנו הלכו אל הקבר ומצאוהו כמו שגם אמרו הנשים, אך אותו לא ראו." השיב ואמר להם: "הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דיברו הנביאים! הרי על המשיח היה לסבול את כל זאת ולהיכנס אל תפארת כבודו!" הוא החל ממשה ומכל הנביאים ובאר להם את הדברים המכוונים אליו בכל הכתובים. כאשר התקרבו אל הכפר שהיה מגמת פניהם הוא העמיד פנים כהולך לו לדרכו. אך הם הפצירו בו באומרם: "הישאר אתנו, כי הערב קרב וכבר פנה היום." לפיכך נכנס ונשאר אתם. כאשר הסב עמהם לקח את הלחם ובצע אותו ונתן להם. אז נפקחו עינהם והכירוהו והוא נעלם מהם. אמרו זה לזה: "הרי לבנו היה בוער בקרבנו כשדיבר אלינו בדרך ופתר לנו את הכתובים!" אותה שעה קמו וחזרו לירושלים. הם מצאו את האחד-עשר מכונסים עם חבריהם והכל אומרים כי האדון אכן קם ונראה אל שמעון. הם סיפרו מה קרה בדרך וכי הכירוהו כאשר בצע את הלחם.




מקרא למפת האתר

  1. הבזיליקה הביזנטית (המאה ה-5 לספ') ששוקמה בגודל מצומצם  בידי הצלבנים (המאה ה-12 לספ').
  2. לוח שיש עם כתובת יוונית.
  3. האפסיס הדרומי.
  4. מקווה הטבילה (המאה ה-5).
  5. שרידי הבזיליקה הביזנטית הצפונית (המאה ה-5).
  6. שרידי פסיפסים.
  7. מחצבה ביזנטית.
  8. קברים מתקופה רומית.
  9. שרידי פסיפסים.
  10. שרידי ביתו של הבישוף של עיר ניקופוליס.

 


                          

 

 

מקום עליה לרגל

 במהלך התקופה הביזנטית הפכה אמאוס לעיר חשובה, מושבו של הגמון (בישוף) נוצרי. במאות 4 ו-5 לספירה נבנו כאן שתי כנסיות גדולות, על המקום שבו פגש ישוע את תלמידיו. האתר נהרס בפלישת הפרסים במאה ה-7 לספ' ובמהלך השלטון הערבי בארץ, ושוקם בידי הצלבנים במאה ה-12 לספירה.  אחרי עזיבתם של הצלבנים את הארץ, נעלמה הנוכחות הנוצרית במקום, והכנסיה הנטושה נהרסה בשנת 1834. התחדשות הגעת הצליינים הנוצריים למקום קשורה לפעילותה של הנזירה מרים באווארדי מבית־לחם. היא יזמה את קנייתו של האתר על־ידי המנזר הכרמליטי שלה בשנת 1878. בחפירות שהתנהלו כאן בשנות 1880 ו-1924 ושנמשכות היום, נתגלו שרידי שתי כנסיות ביזנטיות מפוארות עם פסיפסים ומקווה טבילה מאותה התקופה וגם קירותיה של הכנסיה הצלבנית. האתר נמצא למרגלותיו של המבנה הלבן המכונה "בית-שלום" שנבנה בשנת 1931 על-ידי הנזירים ממסדר "הלב הקדוש של ישוע", מביטאראם שבצרפת. הבנין פתוח למבקרים, כאן ניתן לסייר במוזיאון המכיל את מיטב הפסיפסים ששרדו במקום מהתקופה הביזנטית.

    
 
 
 
 
 

 
 
 
 
 
 


קהילה קתולית "בני האושר" באמאוס

 למבקרים קיימת אפשרות להיכנס גם לקפלה של הקהילה הקתולית "בני האושר" השוהה ב"בית-השלום" החל משנת 1993. קהילת "בני האושר" נוסדה בצרפת בשנת 1973. החברים בה, אחים ואחיות, משפחות עם ילדים וגם נזירים, מתפללים למען אחדות והבנה הדדית בין יהודים לנוצרים. השם של הקהילה נובע מהדרשה שישוע נשא על הר האושר ליד ים כינרת: "אשרי עניי הרוח, כי להם מלכות השמיים. "...

לפרטים נוספים

הקומונה שמחה לקבל פני כל אדם, הרוצה לבקר או להתפלל באמאוס. לקבוצות של מבקרים קיימת אפשרות של סיורים בהדרכת חברי הקהילה או של פגישה עם אחד מהם בתיאום מראש.

שעות פתיחה של אתר אמאוס:

יום ב' - יום ו': 14.30-17.30 , 8.30-14.30

(בחורף עד 17.00)

יום  שבת: 8.30-17.30

(בחורף עד 17.00)

ביום א': על-פי תאום מראש

טל': 71 20 356 052

08 925 69 40 

פקס: 69 65 924 08
הכתובת למכתבים: ת.ד. 638 רמלה 7210601
e-mail: emmaus@beatitudes.org