הדרכת הורים לשיתוף פעולה עם בית הספר

נשלח 1 בדצמ׳ 2013, 16:14 על ידי Einat Berger   [ עודכן 6 בדצמ׳ 2013, 5:21 ]
מערכת תומכת וסינגור הורי גורמים להסרת האחריות מהילד ובעצם להחלשתו. בניגוד להם, הגישה של יצירת חזית אחידה ושיתוף פעולה הכולל גם את הילד, גורמת לילד להרגיש שותף בהחלטות ומדרבנת אותו לקחת אחריות. שיתוף פעולה אמיתי נשען על החוזקות של כל צד ועל עזרה הדדית בנקודות התורפה שקיימות אצל כל אחד ואחת מאתנו. יצירת שיתוף פעולה כזה איננה פשוטה, בעיקר בגלל האתגרים שמציבים ילדים בעלי ליקויי  למידה והפרעות קשב בפני ההורים והמורים. המפגש עם הקשיים יוצר אצל כל צד ציפייה לפתרון שיבוא מהצד השני. ההורים מצפים מבעל המקצוע שיביא ידע וכלים להתמודדות, ואילו המורים מצפים מההורים שיפגינו סמכות והצבת גבולות. כך מתפתחים חוסר אמון, ביקורת והתנגדות אשר מונעים יצירת חזית אחידה. אם שני הצדדים ישכילו להשתמש בתרומתו הייחודית של כל צד ויעזרו זה לזה בנקודות הקושי, יווצר שיתוף פעולה. כך תיצרו שיתוף פעולה עם הצוות החינוכי:

1. קשר אישי עם המורה:
צרו קשר אישי עם הצוות החינוכי בתחילת שנת הלימודים. אל תחכו למשבר הראשון. קבעו פגישה אישית עם כל אחד מהצוות החינוכי, או לפחות עם היועצת והמחנכת. שתפו אותם במטרות החשובות לכם ולילד, שאלו לדעתם המקצועית כיצד לדעתם ניתן לעזור. אל תשכחו לשתף את הילד בפגישות והביעו בהן את אמונכם בכוונתו לעמוד בהבטחותיו.

2. להיות אקטיבי וליזום פגישות:
בקשו מהיועצת או המחנכת לקבוע מראש רשימת פגישות חודשית למעקב במהלך השנה. בהתחשב בחופשות המרובות וימי ההורים הצפויים, לא יידרשו יותר מחמש פגישות נוספות. בראשית השנה, יומנם של הצוותים החינוכיים ריק והם יתקשו לסרב לכם.

3. גם הצלחות קטנות או חלקיות - הן הצלחות!
בכל פגישה במשך השנה, היו אתם אחראים להדגיש את המקרים בהם הילד עמד בהבטחתו והצליח. המקרים בהם הוא כשל, יעלו ממילא. כך יקבל הילד תמונה ברורה ומאוזנת, לא רק לגבי כישלונותיו, מה שיקל עליו לקבל ביקורת. 
הימנעו מלכעוס על הילד כאשר לא עמד בהבטחותיו. במקום זאת, אמרו שאתם בטוחים שבפעם הבאה הוא יצליח לעמוד בהבטחותיו.

4. כבוד והערכה:
בכל פגישה, הקפידו להודות למורים והביעו הערכה למאמציהם. השתדלו לרשום לעצמכם אירועים ספציפיים בהם הם עזרו או תמכו, גם אם לטעמכם מספר המקרים קטן במיוחד. הייתם מצפים מהמורים לחזק את ילדיכם במקרים הבודדים המצדיקים זאת? יישמו זאת גם לגבי המורים. המורה מתקשרת לבקש מכם לפתור בעיה כלשהיא? הביעו הערכה למאמציה לטפל בנושא שכן היא לא התעלמה ממנו.

5. הביעו אמפתיה לקשיי המורה: 
עשו לעצמכם רשימה מה לדעתכם הקשיים של המורה כמו מספר הילדים בכתה, תלונות ההורים והילדים האחרים, חוסר הידע שלה ועוד. זה יעזור לכם להביע אמפתיה לקשיי המורה. קחו בחשבון שהוא או היא צריכים להתמודד עם אחוז גבוה של ילדים המשולבים בכתה, ועם צפיות ולחץ מצד המנהלים לעמוד בתכנית הלימודים. הציעו עזרה מניסיונכם בבית ושתפו אותם בתוצאות יישום הדרכה שקיבלתם מבעלי מקצוע. 

6. מיומנות חשובה: הפכו כל תלונה לבקשה!!!
אם אינכם מרוצים מתפקודם של המורים, הפכו כל תלונה לבקשה.
לדוגמה: 'הילד שלי זקוק להפסקות מרובות.' או 'אני מרגיש שאיני שותף מספיק'. אי אפשר להתווכח עם הרגשות או הצרכים שלכם ושל הילד. גישה כזו אינה מעוררת התנגדות או צורך להוכיח שאינכם צודקים. הימנעו מהכללות נוסח: 'אף פעם את לא מעודדת' או 'תמיד אתה רואה את השלילי' והקפידו לא לבקר את תפקודם המקצועי מה שיעורר התנגדות מצידם.

7. האם אתם זקוקים להדרכה? האם הצוות החינוכי מכיר את הלקות?
הציעו למורים לתכנן ביחד כיצד ניתן לעזור לילד מניסיונכם ההורי ומהעצות שקיבלת מבעלי מקצוע. קחו בחשבון שלילדים עם הפרעת קשב יש לעיתים קושי בוויסות הרגשות וכן שהפרשנות שהם נותנים לסיטואציות לא תמיד מידתיות. מאידך, חברת הילדים לא סלחנית והפרשנות שלהם לתופעות גם היא לא תמיד תואמת את העובדות. 
אם אתם מרגישים שקשה לכם לנטרל את הכעסים ולנהל שיחה מכוונת מטרה עם המורים, היעזרו בהדרכה מתאימה לניהול הקשר עם בית הספר לטובת הילד.


יתכן גם, שהצוות החינוכי זקוק להדרכה באשר לכלים להתמודדות עם ילדים לקויי קשב, ותוכלו להמליץ להם על הרצאה או סדנה למורים או...להגיע ולתת הרצאה בעצמכם (כי אתם, ההורים, ברוב המקרים, המומחים ללקות של הילד שלכם) .
Comments