שיתופי פעולה עם הורים

נשלח 10 בפבר׳ 2014, 5:37 על ידי Einat Berger

כיצד לנווט שיח עם הורים על הערכת ההישגים של ילדיהם?

ההורים לרוב מצפים מילדיהם ללמוד ולהצליח במסגרת החינוכית שבה הם נמצאים. הצלחת ילדם מהווה עבורם פעמים רבות שיקוף להצלחתם כהורים או לכישלונם במקרה של אי הצלחה4 הורים גם מצפים שהמורים יאמצו את זווית הראייה שלהם ו"יראו" את ילדם כיחיד ומיוחד. הפרספקטיבה של המורים מטבעם מתבוננת על התלמיד בתוך ההקשר הכיתתי, וגם כאשר המורים מתאמצים ומשתדלים לזהות את הייחוד והמיוחד שבכל ילד, הדבר עשוי להיחוות בפער ביחס לציפיית ההורים. ההורים שאינם נוכחים פיזית במסגרת החינוכית, נוכחים באופן עקיף כאשר ילדם מספר על חוויותיו הלימודיות והחברתיות, או כאשר המורים מעדכנים אותם בתפקוד ילדם. באופן טבעי ולעתים לא מודע מתרחש תהליך הערכה של ההורה את המורה בהשפעת מידת שביעות רצונו של ילדו. ההורה לא פעם מעביר בעקבות זאת מסרים לילדו על מוריו ועל המסגרת החינוכית. המסרים משפיעים על תפקוד הילד, על מידת המוטיבציה שלו ללמידה ומידת נכונותו לשתף 
פעולה עם המורה.
במרקם יחסים כה עדין ומורכב ובעיקר בסיטואציה של הערכת התלמידים, אתם ודאי שואלים את עצמכם: כיצד נוכל להתמודד עם תוקפנות הורים בעקבות עדכונם לגבי תפקוד ילדם והישגיו? ניתן להבנות את השיח עם ההורים כך שיהיה בו מסר של כבוד למקומם המשמעותי בחייו של ילדם. שיתופם של ההורים היזום על ידיכם באופן רציף ושוטף, ימנע מצבים של ערעור הציפייה, אכזבה או הפתעה מהישגיו. גם הורים שילדם מצליח מבחינה לימודית וחברתית, יעריכו ויוקירו עדכון שוטף על תפקוד ילדם. מומלץ שהעדכון יכלול תיאור מפורט ככל הניתן ללא שיפוט או תיוג מקבע. חשוב שמתן ההערכה השוטפת ילווה במסר לגבי האפשרות להתקדם ולשפר בכל שלב את התפקוד ואת ההישגים4 מסירת ההערכה הלימודית-חברתית להורה צריכה להיעשות באופן מובנה וקבוע. חשוב שהעדכון השוטף ייעשה באופן מדוד ועם הימנעות מחוויית הצפה להורה. כשהמפגש עם ההורים מובנה עם מטרות משותפות, מתאפשר מרחב לשיח פתוח ומוגן שבו יש מקום לעמדות 
שונות. לא פעם מגיעים בפגישות מסוג זה למבוי סתום או לחוסר הסכמה. במצבים אלה חשוב להימנע מהסתגרות והצטמצמות של השיח ולאפשר המשך דו-שיח עם כבוד לכל השותפים ואמון בכוונתם להיטיב.
ההורים, שלעתים נחווים כמאיימים ומעוררים חשש, מגלים בהתנהגותם התוקפנית את מצוקתם. הדבר הראשון שלו הם זקוקים, הוא שמישהו במערכת החינוכית "יראה אותם". גישה אמפאתית לרגשותיהם של ההורים הכוללת הבנה והקשבה לרחשי לִבם, תאפשר יצירת אמון בסיסי וכבוד הדדי. אין הכוונה כי מצופה מכם לקבל התנהגות בלתי הולמת ו"להגיש את הלחי השנייה", אלא לנסות להפריד בין הקושי של ההורה לבין רגשותיכם, להשתדל להימנע מעלבון ומהתגוננות. במצבים שבהם אתם חווים איום והתגוננות, נסו לעצור ולהתבונן על הסיטואציה מעמדה מעט מרוחקת.
הקושי והתסכול עלולים להיות מופנים כלפיכם כמורים, אבל למעשה הם תוצאה של מערכת הציפיות של ההורה מילדו, ואולי נובעים מאכזבתו ממנו ומכעסיו על עצמו, וברגע נתון הם יכולים להיות מופנים כלפיכם. במקרים כאלה חשוב מאוד לא להישאר לבד ולהסתייע ביועצת, פסיכולוג ביה"ס ונציגות מההנהלה (רכזת שכבה, סגנית מנהל, מנהלת).

Comments