אימון ככלי חינוכי - המורה כמאמן

קורסים, סדנאות, ימי עיון והדרכות למורים
 ותיקים ולמורים בתחילת דרכם



חרדת בחינות

נשלח 25 במאי 2014, 5:16 על ידי Einat Berger   [ עודכן 25 במאי 2014, 5:16 ]

סדנת התמודדות עם חרדת בחינות

הסדנה מתאימה במיוחד לסטודנטים המודעים לקשיים הנובעים מתחושת מתח וחרדה במהלך מבחנים או במהלך הלימודים בכלל.

במהלך הסדנה ירכשו המשתתפים כלים ומיומנויות להתמודדות עם תופעות חרדת בחינות.
העבודה בסדנה נתמכת בגישה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) ומשלבת אימוני ביופידבק (משוב ביולוגי).

 

...מהלך הסדנה:

הסדנה כוללת 7 מפגשים שבועיים (4 מפגשים קבוצתיים ו3 מפגשים פרטניים).

הסדנה מסובסדת על ידי מרכז קשת ודמי ההשתתפות בה הם 30 ₪.

לפרטים ניתן לפנות אל דר' עינת ברגר בדוא"ל: be.einat@gmail.com

להרשמה: מרכז קשת אצל רינה בדוא"ל:

 
rina_l@oranim.ac.il

הפיל והיתד

נשלח 16 במאי 2014, 0:15 על ידי Einat Berger   [ עודכן 29 במאי 2014, 4:17 ]

"אני לא יכול", אמרתי לו. "אני לא יכול"!
"
בטוח"?   הוא שאל אותי.
"
כן, אין דבר שאני רוצה יותר מלשבת מולה ולהגיד לה מה אני מרגיש...  אבל אני יודע שאני לא יכול".
חורחה ישב בתנוחת בודהה באחת מהכורסאות הכחולות האיומות שבמרפאה שלו. הוא חייך, הסתכל בעיני ואמר לי בהנמכת קול, כך נהג כשרצה שיאזינו לו בתשומת לב: "שמע סיפור..."
ובלי לחכות לאישורי פתח חורחה וסיפר.

כשהייתי קטן אהבתי ללכת לקרקס, והכי אהובים עליי בקרקס היו בעלי החיים. הפיל עניין אותי במיוחד ואחר כך נודע לי שגם ילדים אחרים אהבו אותו. במהלך ההופעה התרשמנו מגודלו, ממשקלו ומכוחו של הפיל. אבל בין הופעה להופעה הוא נקשר באחת מרגליו בשרשרת אל יתד קטנה שהייתה מקובעת לרצפה. 
היתד הייתה חתיכת עץ זעירה שחדרה לרצפה לעומק סנטימטרים ספורים בלבד, ולמרות שהשרשרת הייתה עבה וחזקה נראה לי מובן מאליו שבעל חיים שבכוחו לעקור עץ מהשורש יכול גם להשתחרר בקלות מהיתד ולברוח. נדמה לי שאי אפשר שלא לתהות: מה עוצר בעדו? למה הוא לא בורח? כשהייתי בן חמש... שאלתי אז מורה, איש דת או דוד כלשהו על תעלומת הפיל. מישהו מהם הסביר לי שהפיל לא בורח מפני שהוא מאולף. ואז שאלתי את השאלה המתבקשת: ”אם הוא מאולף, למה קושרים אותו?” אני לא זוכר שקיבלתי תשובה הגיונית... לפני שנים אחדות גיליתי שמישהו חכם גם מצא את התשובה: הפיל לא ברח מהקרקס מפני שהוא היה קשור ליתד מקטנותו. עצמתי את עיניי ודמיינתי את הפיל חסר הישע שזה עתה נולד מגלה שהוא קשור ליתד. אני בטוח שהפילון דחף, משך והזיע וניסה להשתחרר. למרות מאמציו הרבים הוא לא הצליח להשתחרר מפני שהדבר היה למעלה מכוחותיו. דמיינתי שהוא נרדם באפיסת כוחות ושביום המחרת הוא ניסה שוב, וגם ביום המחרת, וביום המחרת... עד שיום אחד, יום נורא מבחינתו, השלים בעל החיים עם חוסר האונים שלו ונכנע לגורלו. הפיל העצום ורב העוצמה שאנחנו רואים בקרקס לא בורח מפני שהמסכן מאמין שהוא אינו מסוגל לברוח. חוסר האונים שחש זמן קצר לאחר הולדתו נחקק בזיכרונו. והגרוע מכול- הוא מעולם לא שב לערער ברצינות על הזיכרון הזה. מעולם, מעולם לא ניסה לחזור ולהעמיד את כוחו במבחן.

"ככה זה, דמיאן. כולנו קצת כמו הפיל בקרקס: אנחנו מסתובבים בעולם קשורים למאות יתדות שמגבילות את החירות שלנו. אנחנו חיים במחשבה ש"אנחנו לא יכולים" לעשות המון דברים פשוט מפני שפעם, מזמן, כשהיינו קטנים, נסינו ולא הצלחנו.
"
אז אנחנו נוהגים כמו הפיל, והמסר נחקק בזיכרוננו: אני לא יכול,  אני לא יכול ולעולם לא אוכל.
גדלנו עם המסר הזה שכפינו על עצמנו ולכן מעולם לא ניסינו שוב להשתחרר מהיתד. לפעמים, כשאנחנו חשים באזיקים, אנחנו משקשקים בשלשלאות, מתבוננים ביתר מזווית העין וחושבים:
חורחה השתתק. לאחר זמן מה התקרב אלי, התיישב מולי על הרצפה והמשיך:
"
אני לא יכול ולעולם לא אוכל".
זה מה שקורה לך, דמי. אתה חי בהתניה של זיכרון של דמיאן שכבר לא קיים, אותו דמיאן שלא היה מסוגל.
"
הדרך היחידה שלך לדעת אם אתה יכול להצליח היא לנסות שוב מכל הלב.... מכל הלב!

 מתוך "שמע סיפור" מאת חורחה בוקאי.

 

הקשבה

נשלח 16 במאי 2014, 0:13 על ידי Einat Berger

מישהו לדבר איתו : מתוך אימון רגשי, דרור גרין

התרבות התחרותית-קפיטליסטית מחזקת את המאפיינים האנוכיים המולדים שלנו, ומחלישה את היכולת האמפתית המאפשרת לנו ליצור רשת חברתית תומכת ומשתפת, המחזקת אותנו בעולם (זוגיות, משפחה, חברים, קהילה). 

הביטוי המרכזי לפגיעה באמפתיה וביכולות החברתיות שלנו הוא איבוד היכולת להקשיב. אנחנו איננו מקשיבים זה לזה, לילדינו, לבני-זוגנו, לחברינו ולאנשים אותם אנחנו פוגשים מדי יום, ובכך אנחנו מקטינים את רמת האמון והביטחון החיוניים כל-כך לכל קשר חברתי. במחקר שנערך בארצות-הברית נמצא שרופאי-המשפחה, הנחשבים ל'פסיכולוגים קהילתיים' המחליפים את הכומר או את הרב, מקשיבים למטופלים שלהם במשך חמש-עשרה שניות בלבד לפני שהם מאבחנים אותם בהתאם להרגלים הקבועים שלהם. זו הסיבה שאנחנו משלמים לפסיכולוגים ולפסיכותרפיסטים מאות שקלים כדי שיקשיבו לנו במשך חמישים דקות. 

אבל ההקשבה היקרה והנדירה של הפסיכולוגים והמטפלים, המקלה עלינו באופן זמני, אינה משפיעה על תהליכים חברתיים, ואפילו פוגעת בהם. אם תקדישו מדי יום זמן קצר להקשבה לאחרים, תגלו את השינוי שנוצר בקשרים שלכם עם אחרים, את תחושת הסיפוק והביטחון שתיווצר בכם, וגם את השינוי המהיר בדימוי שלכם שיגרום לאחרים לתת בכם אמון רב יותר. 

מדי יום הקדישו לפחות 10-15 דקות להקשבה לאחד האנשים שאתם פוגשים. לבני-הזוג ולבני-המשפחה, לחברים בעבודה, לידידים וגם לאנשים זרים שאתם פוגשים באופן קבוע או באופן חד-פעמי. כל אדם רוצה לספר את סיפורו, והוא יעשה זאת ברצון לאחר שתביעו בכך אפילו עניין קל שבקלים. הקשיבו בתשומת-לב, מבלי להתערב וללא שיפוט או ביקורת. 

ההתנסות בהקשבה, וההתוודעות להשפעה הרבה שלה על מי שתבחרו להקשיב לו, תגלה לכם גם את הצורך שלכם במישהו שיקשיב לכם. אין צורך לפנות לשם כך לפסיכולוג. אתם יכולים לבחור במישהו ממכריכם, שיוצר בכם תחושת אמון והקשר ביניכם אינו קרוב במיוחד, ולהציע לו להיפגש מדי שבוע להקשבה הדדית, כשכל אחד מקשיב לאחר במשך עשרים או שלושים דקות, פעם בשבוע. 

מאוחר יותר, כשתגלו את פלאי ההקשבה, תוכלו לקבוע עם בני-הזוג שלכם או עם אנשים קרובים אליכם זמן מפגש קבוע להקשבה המבוססת על תמיכה, ללא שיפוט או ביקורת. זו אחת הדרכים היעילות ביותר לזוגיות טובה וגם לקשרי עבודה טובים. 

שיתופי פעולה עם הורים

נשלח 10 בפבר׳ 2014, 5:37 על ידי Einat Berger

כיצד לנווט שיח עם הורים על הערכת ההישגים של ילדיהם?

ההורים לרוב מצפים מילדיהם ללמוד ולהצליח במסגרת החינוכית שבה הם נמצאים. הצלחת ילדם מהווה עבורם פעמים רבות שיקוף להצלחתם כהורים או לכישלונם במקרה של אי הצלחה4 הורים גם מצפים שהמורים יאמצו את זווית הראייה שלהם ו"יראו" את ילדם כיחיד ומיוחד. הפרספקטיבה של המורים מטבעם מתבוננת על התלמיד בתוך ההקשר הכיתתי, וגם כאשר המורים מתאמצים ומשתדלים לזהות את הייחוד והמיוחד שבכל ילד, הדבר עשוי להיחוות בפער ביחס לציפיית ההורים. ההורים שאינם נוכחים פיזית במסגרת החינוכית, נוכחים באופן עקיף כאשר ילדם מספר על חוויותיו הלימודיות והחברתיות, או כאשר המורים מעדכנים אותם בתפקוד ילדם. באופן טבעי ולעתים לא מודע מתרחש תהליך הערכה של ההורה את המורה בהשפעת מידת שביעות רצונו של ילדו. ההורה לא פעם מעביר בעקבות זאת מסרים לילדו על מוריו ועל המסגרת החינוכית. המסרים משפיעים על תפקוד הילד, על מידת המוטיבציה שלו ללמידה ומידת נכונותו לשתף 
פעולה עם המורה.
במרקם יחסים כה עדין ומורכב ובעיקר בסיטואציה של הערכת התלמידים, אתם ודאי שואלים את עצמכם: כיצד נוכל להתמודד עם תוקפנות הורים בעקבות עדכונם לגבי תפקוד ילדם והישגיו? ניתן להבנות את השיח עם ההורים כך שיהיה בו מסר של כבוד למקומם המשמעותי בחייו של ילדם. שיתופם של ההורים היזום על ידיכם באופן רציף ושוטף, ימנע מצבים של ערעור הציפייה, אכזבה או הפתעה מהישגיו. גם הורים שילדם מצליח מבחינה לימודית וחברתית, יעריכו ויוקירו עדכון שוטף על תפקוד ילדם. מומלץ שהעדכון יכלול תיאור מפורט ככל הניתן ללא שיפוט או תיוג מקבע. חשוב שמתן ההערכה השוטפת ילווה במסר לגבי האפשרות להתקדם ולשפר בכל שלב את התפקוד ואת ההישגים4 מסירת ההערכה הלימודית-חברתית להורה צריכה להיעשות באופן מובנה וקבוע. חשוב שהעדכון השוטף ייעשה באופן מדוד ועם הימנעות מחוויית הצפה להורה. כשהמפגש עם ההורים מובנה עם מטרות משותפות, מתאפשר מרחב לשיח פתוח ומוגן שבו יש מקום לעמדות 
שונות. לא פעם מגיעים בפגישות מסוג זה למבוי סתום או לחוסר הסכמה. במצבים אלה חשוב להימנע מהסתגרות והצטמצמות של השיח ולאפשר המשך דו-שיח עם כבוד לכל השותפים ואמון בכוונתם להיטיב.
ההורים, שלעתים נחווים כמאיימים ומעוררים חשש, מגלים בהתנהגותם התוקפנית את מצוקתם. הדבר הראשון שלו הם זקוקים, הוא שמישהו במערכת החינוכית "יראה אותם". גישה אמפאתית לרגשותיהם של ההורים הכוללת הבנה והקשבה לרחשי לִבם, תאפשר יצירת אמון בסיסי וכבוד הדדי. אין הכוונה כי מצופה מכם לקבל התנהגות בלתי הולמת ו"להגיש את הלחי השנייה", אלא לנסות להפריד בין הקושי של ההורה לבין רגשותיכם, להשתדל להימנע מעלבון ומהתגוננות. במצבים שבהם אתם חווים איום והתגוננות, נסו לעצור ולהתבונן על הסיטואציה מעמדה מעט מרוחקת.
הקושי והתסכול עלולים להיות מופנים כלפיכם כמורים, אבל למעשה הם תוצאה של מערכת הציפיות של ההורה מילדו, ואולי נובעים מאכזבתו ממנו ומכעסיו על עצמו, וברגע נתון הם יכולים להיות מופנים כלפיכם. במקרים כאלה חשוב מאוד לא להישאר לבד ולהסתייע ביועצת, פסיכולוג ביה"ס ונציגות מההנהלה (רכזת שכבה, סגנית מנהל, מנהלת).

המורה כמאמן- אימון ככלי להעצמת המורה

נשלח 31 בינו׳ 2014, 5:04 על ידי Einat Berger

תקציר קורס: כלים מתקדמים להעצמה מקצועית ואישית

 

 

שם הקורס

  האימון ככלי לעבודה החינוכית וההוראתית
מטרות 1. העצמה אישית ומקצועית של מורים מתחילים ומניעת נשירתם ממערכת החינוך.
2. הכרה והתנסות בכלים האימוניים לטיפוח המסוגלות האישית, כישורי תקשורת והשתלבות בצוות. 
3. טיפוח היכולת להתמודדות עם סוגיות משמעת ומצבי לחץ.
4. הכרת כלי האימון והתאמתם לשיח אישי, כיתתי וצוותי במפגש עם הורים ובניהול קונפליקטים אישיים ומקצועיים.

 נושאים

 

1. מהו אימון (Coaching) בחינוך, הקנייה ותרגול כלים של מאמן: הקשבה, הכלה, קבלה, אהבה
2.יומן ההצלחות ושימוש בו להעצמת התלמיד/המורה
3. זיהוי הערכים האישיים ושימוש בהם לטיפוח הזהות המקצועית של המורה
4. זיהוי המשאבים האישיים ושימוש בהם להעצמה אישית והמקצועית של המורה

5. זיהוי הערכים והמשאבים האישיים של התלמיד והעצמתו בהתאם להם.
6. שימוש במודלים לניהול זמן לפיתוח מיומנויות ארגון והתארגנות
7. שימוש במודלים לניתוח קונפליקטים (אירועים) לפיתוח יכולת הקשבה, הערכה, פרשנות, קבלת החלטות והתמודדות במצבי לחץ

 שם המרצה

 ד"ר עינת ברגר

 יום בשבוע

 ימי א' (10 מפגשים של 4 שעות אקדמיות כ"א)

 הערות

 במהלך הקורס יוצגו וינוסו שימושים בקלפים מטפוריים לפיתוח היכולת הרפלקטיבית של המורה/התלמיד


האימון ככלי לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים

נשלח 31 בינו׳ 2014, 5:01 על ידי Einat Berger

תקציר קורס: האימון ככלי לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים

 

שם התוכנית

כלים מתקדמים להעצמת מקצועיותה/ו של המורה בראשית דרכה/ו (לאחר שנת ההתמחות)

 שם הקורס

  האימון ככלי לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים

 מטרות

1. העצמה אישית ומקצועית של מורים מתחילים ומניעת נשירתם ממערכת החינוך.
2. האימון כדרך לעבודה עם תלמידים בעל צרכים מיוחדים, עם הוריהם ועם צוות בית הספר.
3. הקניית כלים מתקדמים לטיפוח מסוגלות אישית ומקצועית.

נושאים

 1  . מהו אימון (Coaching) בחינוך, הקנייה ותרגול כלים של מאמן: הקשבה, הכלה, קבלה, אהבה
2. תלמידים בעלי צרכים מיוחדים- הבנת הקשיים, תנאים סביבתיים להצלחה, אבחנה מבדלת.

3. כלים לשינוי הרגלי חשיבה – מחשבות שליליות אוטומטיות, דיבור פנימי, מודל אפר"ת
4.כלים לאימון חברתי – קשיים חברתיים אופייניים, טכניקות אימוניות לכישורים חברתיים

5. כלים לאימון רגשי – קשיים רגשיים אופייניים, זיהוי טכניקות הרגעה, פתרון בעיות

 שם המרצה

ד"ר עינת ברגר

 תשע"ג

 שנתי- 40 שעות

 יום

א'

 שעות

 16:00- 19:15

 הערות

הפעלות והתנסות בהן יהיו חלק מהקורס.
שימוש בקלפים מטפוריים לפיתוח היכולת הרפלקטיבית 
של המורה/התלמיד יוצגו וינוסו במהלך הקורס .


משוב משתתפי הקורסים

נשלח 31 בינו׳ 2014, 4:55 על ידי Einat Berger   [ עודכן 31 בינו׳ 2014, 4:59 ]

משוב המורים שהשתתפו בקורס: קאוצ'ינג בחינוך - המורה כמאמן

10:02 5 ביול 2012

אורנה ס' - קורס: כלים להעצמת המורה- קאוצ'ינג בחינוך. 
במהלך הקורס נחשפתי לכלים רבים אשר יכולים לסייע לי בשטח עם הילדים שאני עובדת איתם בבית הספר. לאחר ההתנסות של שימוש בכלים אני למדה כמה השפעה טובה וחיובית יש להם במסגרת החינוכית. אימנתי את עצמי להשתמש בכלי "הקשבה" ואני למדה כמה הוא נחוץ והכרחי בעבודה עם הילדים, ובעבודה עם אנשי צוות. בעתיד אמשיך להשתמש בכלי זה בעבודתי עם התלמידים, אנשי הצוות, עם המנהלת שלי ובכלל עם האנשים הסובבים אותי. בעקבות ההתנסות למדתי כי חשוב "לפתוח" את הראש לדברים חדשים שיכולים לסייע לי בעבודתי בשטח, חשוב לתת צ'אנס לדברים שאולי תחילה נראים לי לא מתאימים
 

17:16 4 ביול 2012

יעל ב' - סדנה למורים מתחילים, 2012: 

הכלי שאני בחרתי להתייחס אליו במשוב - הוא יומן ההצלחות (פנקס האושר שלי).
בחרתי בכלי זה כיוון שכבר במפגש שלנו בכיתה מאוד התחברתי אליו ואל המטרות שכלי זה משרת, אחת הסיבות לכך היא שאני כבן אדם מאוד מתקשה להתייחס ולהעצים את נקודות האושר וההצלחות אצלי, אני אדם מאוד ביקורתי בייחוד כלפי עצמי ונדמה שקל יותר להתייחס לדברים הפחות מוצלחים שמתרחשים סביבנו בחיי היומיום . יתרה מכך,בעבודה כמו שלי כמורה אני נתקלת המון בחוסר אמון של תלמידים כלפי עצמם ובתחושות חוסר מסוגלות . עוד סיבה לבחירת הכלי שהתעוררה בי מיד שפגשתי בו היא הבמה שכלי זה יכול לתת לילדים שאינם לוקחים אותה תמיד , שהשיעור והלמידה הם אינם מקומות שבהם התלמיד בולט ודווקא בפנקס האושר שאומן בחובו גם ההצלחות בתחום הלימודים וגם ההצלחות בפן האישי יש יותר אפשרויות לתלמיד כזה להתבלט . 
מיד כשפגשתי בכלי התחברתי אליו , אך, יותר ברמה התיאורטית, תכננתי כבר איך אני מעבירה אותו הלאה, אך, גיליתי שלי בעצמי נורא קשה להיחשף ולספר על ההצלחות שלי, כבני אדם אני חושבת שהרבה יותר קל לנו למצוא את חצי הכוס הריקה כל הזמן ולא את המלאה, במיוחד לי. לאחר כמה הצלחות שציינו חברי הקבוצה וכמה דוגמאות שאת נתת, ממפגש למפגש זה נהיה קל יותר, משחרר ואף חלק ממני אני חושבת, אך, החיבור החזק ביותר לכלי התרחש לאחר המטלה הזו והמפגש בין הכלי לתלמידים שלי. הרגשתי את התהליך ממש מתרחש ואת הקבוצה נבנית לאור העבודה עם הכלי, למדתי עד כמה הכלי הזה חזק, היו ימים שבזכות הכלי תלמיד התחיל שיעור בחיוך ובמצב רוח טוב משהו שלא בטוח היה קורה אילולא הכלי.
אני בטוחה שאני אשתמש עוד רבות בכלי הזה הן בשיעורים בקבוצות קטנות והן בכיתה מלאה, כפי שציינתי קודם גיליתי שהכלי משרת המון מטרות, מוטיבציה, במה לכל ילד, משפר את הלמידה, מחזק ביטחון אצל ילדים ובעיקר למדתי להעריך את הכלי ואת כל המטרות שהוא משרת.
בנוסף אני שמחה על כל הכלים שפגשתי בקורס זה והיום אני מבינה כמה הם קשורים אחד בשני , אני בטוח אצרף אותם לארגז הכלים שלי הן בחיים והן בעבודה.
 

17:16 4 ביול 2012

רות: במסגרת הקורס קואוצ'נג (אימון) חינוכי להעצמת המורה, נחשפתי למגוון כלים אימוניים. הפגישה עם תכני הקורס והכלים שנלמדו בו העניקו לי הזדמנות להתבונן על עצמי ועל החיים שלי ממבט שהיה עבורי חדש. למדתי על עצמי, לגעת בתוך עצמי בדברים רגישים ורגשיים שבדרך כלל אני לא נוגעת בהם. התהליך שעברתי דרש ממני לבוא במגע עם חומרים אישיים שקודם לכן לא יכולתי אפילו להעלותם על הדף. כשעמדתי בפני המשימה לבחור ולהתמקד באחד הכלים בחרתי את ההקשבה ככלי שאני חסרה אותו. החשיפה לכלי האירה לי את גודלו של המושג ועד כמה נוכחותו בתוך מערכות יחסים היא קריטית. בחירתי במושג ההקשבה נבעה מהרצון שלי לחקור בתוכי עד כמה אני קשובה, עד כמה קשובים אלי, איך מתנהלים דיאלוגים והיכן מצויה שם ההקשבה.

 17:14 4 ביול 2012

עינב א' - מסקנותיי מתהליך זה: הכלי שלמדנו (פנקס האושר) כשלעצמו טוב לא רק לעבודה פרטנית עם התלמידים שלי, אלא שכדאי ליישם אותו גם בחיים האישיים-על כל הסובבים אותנו, מלבד העובדה שהכלי מפתח שיחה ודרך נהדרת לספר על היום שעברנו , הוא מעלה כל הזמן חיוך על השפתיים והרגשה נפלאה כי חיינו נפלאים . כמובן שאת התהליך אני עושה גם על עצמי , החלטתי שאני כותבת פנקס משל עצמי, ומשתפת כל פעם מישהו אחר על רגעיי הנפלאים בחיי.


17:14 4 ביול 2012

אורית ג': מהתנסות בכלי "XXXX" נראה כי השפעת הפעלת הכלי הייתה מאוד משמעותית עבורי ועבור תלמידי. מסתמן כי התלמידים עברו תהליכים אישיים – רגשיים אשר תרמו להם בהעשרת וגילוי עולם האישי – פנימי והיו להם כאבן דרך בהתנהגות נורמטיבית ומתאימה באמצעות הערכים אותם הכירו ודרכם פעלו. בנוסף לכך, קביעת מפגש בוקר שבו התלמידים חושפים תכנים מעולם האישי ומבצעים תהליך שבו הם מתמסרים למילה/התנהגות ביום נתון תרמה להווי הכיתתי והפגת/הכחדת התנהגויות לא נאותות. יתכן כי בשנה הבאה יהיה ניתן לעשות שימוש בכרטיסיות המילים ללא ליווי של איורים אך, אני מאמינה כי התלמידים ישתפו בכלי שנוח להם להיפתח ולבצע תהליך משמעותי. לסיום, אני רוצה להודות לך על חווית למידה משמעותית שבה רכשתי ידע וכלים כדי להכיר את עולמם האישי של תלמידי ולאפשר להגיע עימם לתהליכים אישיים המשמעותיים לצורך עיצוב תפקודי של התלמיד.

 

17:12 4 ביול 2012

רחלי מ': בזכות הכלי "זיהוי ובירור ערכים" הבנתי שהרבה מתלמידי הפכו ללומדים עצמאים המסוגלים להתמודד עם מילה חדשה אשר גלומים בה הזדמנויות רבות לשינוי ושיפור –בחשיבה שלנו, במצבים שונים בחיינו ומביאים לשיפור במצב ולהתמודדות עימו. פרויקט "זיהוי ובירור ערכים" שהפילתי בכיתתי השנה, הפך את תלמידיי לתלמידים ערכיים ובוגרים יותר ובמקרים רבים הוא הצליח למנוע מצבים של כעס, אלימות וחרדה ומנגד להגביר חוזקות של תלמידים והתמודדות עם אתגר חדש בכל שבוע. זו הייתה התנסות בכלי נהדר שגרמה לכולנו ללמוד על עצמנו ועל האחר.
פרויקט זה נמשך עד היום בכיתתי ובישיבת הצוות האחרונה מנהלת בית הספר ביקשה שאציג כלי זה בפני מורות בית הספר ואחשוף אותן להשפעות של השימוש בכלי על תלמידי הכיתה. הרבה מורות לא פירגנו וטענו שכלים כמו הכלי הזה "יפה לדבר עליו בהשתלמויות חינוכיות אך במציאות זה לא עובד" ואף הוסיפו כי עם תלמידיהם הבוגרים זה לא יעבוד כי הם לא יקחו את העבודה עם הכלי ברצינות. מנגד, היו גם לא מעט מורות שהסכימו איתי וניסו את הכלי בכיתתם. בישיבה המורות שהתקיימה לאחר שבוע כבר שמענו על הצלחות ומורות רבות הודו לי על החשיפה לכלי. 

בשנה הבאה ארצה לחשוף את תלמידיי למספר כלים שאליהם נחשפתי השנה בקורס כמו מודל אפר"ת ויומן ההצלחות ואני מאמינה שגם בעזרתם נראה הצלחות ורגעים יפים.

 

האבנים הגדולות של חיינו (חומרים לקורס "אימון ככלי להעצמת המורה")

נשלח 31 בינו׳ 2014, 4:31 על ידי Einat Berger

יום אחד הוזמן מרצה ידוע בבית הספר למנהל לשאת הרצאה על הנושא "תכנון זמן יעיל" בפני קבוצה של 15 מנהלים בכירים בחברות הגדולות ביותר בארה"ב. ההרצאה הייתה אחת מתוך חמש ביום עיון שאורגן במיוחד עבורם. למרצה הוקצתה רק שעה אחת כדי "להעביר את החומר". 

בעמדו לפני חברי קבוצת האליטה המנהלית הזו - שהיו מוכנים לרשום כל מילה שתצא מפי המומחה המפורסם - העביר המרצה הזקן את מבטו ביניהם, אחד אחד, באיטיות, ולאחר מכן אמר: "אנו עומדים לערוך ניסוי".

מתחת לשולחן שהפריד בינו לבין מאזיניו הוציא המרצה מיכל זכוכית גדול והניחו בעדינות לפניו. אחר כך הוציא מתחת לשולחן כתריסר אבנים, כל אחת בגודל של כדור טניס, והניחן בעדינות, אחת אחת, בתוך המיכל. כאשר התמלא המיכל לגמרי ולא ניתן היה להוסיף עוד אבן אחת, הרים המרצה את מבטו באיטיות אל תלמידיו ושאל: "האם מלא המיכל?" כולם השיבו "אכן".
המרצה המתין מספר שניות והוסיף: "האמנם?"
ואז שוב התכופף והוציא מתחת לשולחן כלי מלא אבני חצץ. בקפדנות שפך את החצץ מעל לאבנים וניער מעט את המיכל. אבני החצץ הסתננו בין האבנים הגדולות עד שירדו לתחתית המיכל.
שוב הרים את מבטו המרצה אל הקהל ושאל "האם מלא המיכל?" עתה התחילו להבין מאזיניו המבריקים את כוונתו. אחד מהם השיב: "כנראה שלא!". "נכון" ענה המרצה הזקן.
חזר והתכופף והפעם הוציא מתחת לשולחן סיר מלא בחול. בתשומת לב שפך את החול אל תוך המיכל. החול מילא את החלל בין האבנים הגדולות ובין החצץ. פעם נוספת שאל המרצה את תלמידיו: "האם מלא המיכל?" הפעם ללא היסוס ובמקהלה, השיבו התלמידים המחוננים: "לא!"
"נכון" השיב להם המרצה הזקן.
וכפי שציפו תלמידיו רבי היוקרה והעוצמה, הוא נטל את כד המים שעמד על השולחן ומילא בהם את המיכל עד לשפתו. המרצה הזקן הרים את מבטו לקבל ושאל: "איזו אמת גדולה יכולים אנו ללמוד מניסוי זה?"

בחושבו על נושא ההרצאה, השיב אחד הנועזים וזריזים שבין המאזינים: "אנו למדים שככל שיומן שלנו נראה לנו גדוש בהתחייבויות, אם באמת מתאמצים תמיד ניתן להוסיף עוד פגישות ועוד מטלות".
"לא" השיב המרצה. "לא זה. האמת הגדולה שמוכיח לנו הניסוי היא זו: אם לא מכניסים למיכל קודם כל את האבנים הגדולות, לעולם לא נוכל להכניס את כולם אחר כך". דממה עמוקה השתררה באולם, כאשר כל אחד מנסה לתפוס את מלוא המשמעות של דברי המרצה. 
המרצה התבונן בשומעיו ואמר: "מהן האבנים הגדולות בחייכם? בריאותכם? המשפחה? ידידיכם? הגשמת
 חלומותיכם? לעשות מה שאתם באמת אוהבים? להלחם למען מטרה נעלה? להינפש? לקחת זמן לעצמכם? משהו אחר?" 


מה שחייבים לזכור הוא, שחשוב ביותר להכניס קודם כל את האבנים הגדולות בחיינו, כי אם לא נעשה זאת, אנו עלולים לפספס את החיים. אם ניתן עדיפות לדברים הקטנים - החצץ, החול… - יתמלאו החיים בדברים הקטנים ולא ישאר די מהזמן היקר שלנו כדי להשיג את הדברים החשובים באמת בחיים. 
משום כך,
 לעולם אל תשכחו לשאול את עצמכם את השאלה: מהן האבנים הגדולות בחיי? וכאשר תזהו אותן, תכניסו אותן ראשונות למיכל (החיים) שלכם.


 

 

1-8 of 8