השימוש בקוד פתוח במשרדי הממשלה 


בעסקים וברשויות הציבוריות השונות 


קוד-פתוח [מתייחס למתדולוגיה חדשה יחסית אשר גורסת כי אין למנוע ממשתמש התוכנה להמשיך ולפתח את המוצר אותו רכש ולכן מסופקת נגישות לקוד המקור של התוכנה. מרגע זה יכול התוכניתן לשנות, לבצע התאמות, לתקן, לשפר, להוסף או לגרוע מקוד המקור ולהתאים את התוכנה לשימושו המייטבי] בממשלות ורשויות ציבוריות


תמיכה ושימוש ממשלתיים בתוכנות קוד-פתוח הם נושא מרכזי בעולם טכנולוגיות המידע בשנה האחרונה . לפחות 25 ממשלות ברחבי-תבל פועלות לפיתוח וליישום תוכנות של קוד-פתוח כאפשרות נוספת לצידן של תוכנות קנייניות : מארצות-הברית, מגרמניה ומצרפת ועד לסין, למאלזיה ולקוריאה . היקפי הפעילות משתנים. חלקם רחבים מאד: לדוגמה, קוריאה מבקשת להעביר 23% מהמחשבים האישיים במשרדי הממשלה למערכות הפעלה מסוג לינוקס . חלקם נמצאים בשלב ראשוני: לדוגמה, ממשלת בריטניה הכריזה לאחרונה על מדיניות זהירה שלפיה ייבחנו תוכנות קוד-פתוח על-בסיס ניתוח של עלות מול תועלת (value for money) .

תפיסות העולם הפוליטיות והכלכליות של הממשלות היוזמות פניה לתוכנות של קוד-פתוח, אף הן מגוונות מאד. לדוגמה, בנורבגיה מוביל את המהלך שר המינהל הציבורי, הנחשב כדוגל בתפיסות שמרניות של שוק חופשי . ולבסוף, הסיבות המניעות ממשלות לפעול בתחומים אלה הן שונות ומגוונות – אך יש להן מאפיינים משותפים מובהקים.


שורה של מחקרים אקדמאיים וציבוריים ומאמרים עיתונאיים מן החודשים האחרונים, חושפים את שיקוליהן של ממשלות בפנותן לתוכנות של קוד-פתוח [מתייחס למתדולוגיה חדשה יחסית אשר גורסת כי אין למנוע ממשתמש התוכנה להמשיך ולפתח את המוצר אותו רכש ולכן מסופקת נגישות לקוד המקור של התוכנה. מרגע זה יכול התוכניתן לשנות, לבצע התאמות, לתקן, לשפר, להוסף או לגרוע מקוד המקור ולהתאים את התוכנה לשימושו המייטבי]. השיקולים העיקריים הם אי-תלות, שקיפות, חסכון בהוצאות, אבטחה, איכות ויתרונות טכנולוגיים. שיקולים נוספים, הנזכרים בחלק מן המקרים, הינם עידוד התעסוקה בשוק המקומי, הגדלת הכנסות הממשלה ממסים בשל הצמיחה בפעילות המקומית, עצמאות טכנולוגית, שימור המידע הדיגיטלי ומלחמה בשימוש ובהעתקה פיראטיים של תוכנות. להלן יתוארו השיקולים העיקריים בקליפת-אגוז:


אי-תלות:


התלות, שממנה חוששות ממשלות, היא בעלת שני פנים – תלות עסקית ותלות טכנולוגית .


תלות עסקית: עניינו של פן זה בעידוד התחרות בתחום אספקת התוכנה. יש הרואים בו שיקול עיקרי המשותף לכל הממשלות הפועלות ליישום תוכנות קוד-פתוח . למוצרי תוכנה קניינים יש ספק-יצרן יחיד. כשהסטנדרטים הקניניים של מוצריו מתבססים, הוא אינו צריך לחשוש עוד מתחרות: הלקוח חייב להשתמש במוצר שלו בכל מקרה. בנסיבות כאלה הספק יכול להכתיב מחירים, תנאים ואיכות של המוצר. דו"ח FLOSS של אוניברסיטת מאסטריכט בהולנד, שהוא מחקר רב-היקף מחודש יולי 2002 על סוגיות שונות בעולם הקוד-הפתוח, קובע לפיכך שההשתחררות מהתלות היא יתרון לקונה . בהתאם לכך החליטה, לדוגמה, ממשלת נורווגיה ביולי 2002 שלא לחדש חוזה עם חב' מייקרוסופט, שהקנה לה הטבות כספיות מהותיות (עד 20% הנחה המתבטאים בכ- 27.8 מיליון דולר בשנה), כדי לעודד תחרות בתחום אספקת התוכנה . גרמניה קיבלה החלטה לרכוש מערכות לינוקס מ- IBM. שר הפנים הגרמני צוטט כנותן, בין השאר, טעם דומה של עידוד המגוון בתחום המחשוב וכאומר שההחלטה משפרת את מעמדה של הממשלה הגרמנית כקניין בשוק התוכנה . בפרו תלויות ועומדות מספר הצעות חוק בפני בית הנבחרים, שתכליתן לחייב את רשויות המדינה להשתמש בתוכנות של קוד-פתוח, בין השאר מהטעם שכדי להבטיח את שימור המידע הדיגטלי יש להימנע מתלות בספק מונופוליסטי אחד . דו"ח שהוזמן על-ידי צבא ארצות-הברית מונה כאחד היתרונות המובהקים של קוד-פתוח את קיומם של מגוון ספקים, המתחרים זה בזה, בניגוד לתוכנות קנייניות שבהן יש ספק מונופוליסטי אחד .


התלות שבה מדובר היא התלות במייקרוסופט כספק בלעדי כמעט של תחנות-עבודה וספק עיקרי של שרתי מחשב: מסמך שהוגש לוועדה בישיבתה הקודמת כורך בין מערכות של קוד-פתוח להתנגדות לארצות-הברית, אך יש להדגיש כי החשש המשתקף בידיעות שמקורן באירופה, הוא מפני ההגמוניה של מייקרוסופט ולא מפני ההגמוניה האמריקאית בתחום מערכות המידע . גם סין מבטאת, ולו במוצהר, חשש משליטה אפשרית של ספק תוכנה אחד בשוק התוכנה הסיני ולא משליטה אמריקאית בו . ידיעות עיתונאיות ספורות, המתייחסות בעיקרן למדינות במזרח-הרחוק, מבטאות רצון להימנע מתלות בארצות-הברית כספק של מערכות מחשוב , אך בהקשר זה, יש לזכור: חברות אמריקאיות מובהקות, כדוגמת [IBM http://www.ibm.com], סאן מיקרוסיסטמס, HP ו- Compaq, פועלות באינטנסיביות בתחום התוכנה החופשית. דו"ח FLOSS מעלה שלפחות חמש מבין 25 החברות הגדולות בעולם התוכנה, הן חברות אמריקאיות המוגדרות כבעלות Major Activity בעולם הקוד הפתוח. חברות אחרות מוגדרות כבעלות פעילות כלשהי בתחום . בנוסף, ההחלטות לבדוק אלטרנטיבות של קוד-פתוח התקבלו במימשלים בעלי אוריינטציה פרו-אמריקאית מובהקת כדוגמת בריטניה, קוריאה וגם, כמובן, בגופים של המימשל האמריקאי עצמו. בארצות-הברית גופה קוראים לאמץ תוכנות של קוד-פתוח במימשל: כך, בקליפורניה יזמו תומכי הקוד-הפתוח חוק שתכליתו לחייב את המימשל המקומי להשתמש רק בתוכנות כאלה ; הניו-יורק טיימס קרא למימשל האמריקאי במאמר המערכת (18.9.2002) לתמוך בלינוקס כדי לעודד תחרות ולזה גם מטיף "ורוג" הצרכנות האמריקני, ראלף נאדר . ולבסוף, החשש ששימוש במוצרי מייקרוסופט רק מגביר את התלות בחברה זו היווה אחד השיקולים שגרמו לתשע מדינות בארצות-הברית לדחות את הפשרה שגובשה במשפט ההגבלים העסקיים המתנהל נגד החברה ולהמשיך בניהולו.


תלות טכנולוגית: תוכנות מחשב קנייניות מחייבות שימוש בתבניות מחשב (formats) קניינים. גם במכרזים פומביים, הצורך לתמוך בפורמטים קנייניים מטה את הכף לטובת הספק היחיד של פורמטים אלה. הסיבה לכך כפולה - יש לשדרג תוכנות באופן שוטף, שאם לא כן לא יוכלו לעבד עוד קבצים ומסמכים . בנוסף, יש חשש שבלא שידרוג לא תינתן עוד תמיכה למוצרי תוכנה ישנים . התוצאה היא ששימור המידע לטווח של שנים מחייב המשך רכישות של תוכנה מהספק הקנייני היחיד שלה. זאת ועוד, גם הצורך בתאימות ופעולה הדדית בין מחשבים שונים (interoperability) תומך בסטנדרטים פתוחים ולא-קנייניים, המאפיינים תוכנות של קוד-פתוח. טעמים כאלה עומדים, לדוגמה, ביסוד החלטתה של ממשלת בריטניה , שהחליטה להתמקד רק במוצרים התומכים בסטנדרטים לא קנייניים והם נזכרים באופן כללי כסיבה לתמיכה במערכות קוד-פתוח .


לתלות הטכנולוגית פן נוסף, והוא – חיובם של אזרחי המדינה לרכוש תוכנות קנייניות כדי לגשת למידע ממשלתי דיגיטלי וכדי להגיש מידע דיגיטלי למימשל. בניגוד לכך, קידוד מידע שלא לפורמט הקנייני של ספק יחיד, יבטיח גישה חופשית של כל האזרחים למידע בלא תלות בתוכנה שמקורה בספק יחיד . בכך מתקשר הפן הטכנולוגי לפן הערכי-משפטי שייבחן להלן: חובת השקיפות של הרשות.


שקיפות וזכות הגישה למידע:


דו"ח FLOSS אומר, כי "לאזרחים במדינות דמוקרטיות יש זכות למידע. זכות זו כוללת לא רק את הזכות לנתונים שעובדו לכדי מידע, אלא במיוחד גם את הזכות לדעת כיצד נתונים אלה מעובדים. תוכנה היא מידע המפורש על-ידי מכונות כדי לבצע משימות מפקודות מוגדרות. זוהי זכותו הלגיטימית של האזרח להיות מסוגל לבדוק תהליכים אלה. דוגמאות כגון חישוב תוצאות בבחירות ציבוריות או חישובי מס, צריכים להפוך עניין זה למובן מאליו". לזכות הגישה למידע יש הבט ישראלי מובהק – חוק חופש המידע, תשנ"ח-1988 קובע כי "לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה" . בהתאם, הדו"ח על "היערכות ישראל לקראת עידן המידע" אומר כי "סביבת התקשוב עשויה להשתלב היטב במגמות של שקיפות ונגישות למידע. הצעת חוק חופש המידע, הנמצאת כיום בתהליך חקיקה בכנסת, מבטאת תפיסה ראויה – שהמידע הוא נכס של הציבור, המוחזק בנאמנות על ידי הרשויות הציבוריות. בכוחה של טכנולוגיית התקשוב להוציא מן הכוח אל הפועל תפיסה זו" .


המלצה זו משתלבת עם ההמלצה לשחרר לטובת הציבור את זכויות הקניין של המדינה במידע ציבורי וביצירות שממומנו מהקופה הציבורית . חיוב הציבור ברכישת מוצרי תוכנה מסוימים, ככל שידו משגת לרוכשם, והכל כדי לגשת למידע שהוא נכסו-שלו המוחזק בנאמנות על-ידי הרשות, מנוגד להמלצות אלה ועלול לסכלן.


חסכון בהוצאות:


כפי שייראה להלן, הרצון לחסוך בהוצאות המחשוב משותף הן לממשלות עשירות, כדוגמת אלה שבאירופה, והן לממשלותיהן של מדינות מתפתחות. תוכנות חופשיות מאפשרות חסכון בהוצאות מחזור החיים של התוכנה בכל אחד מאלה: הוצאות רישוי נמוכות לאין ערוך של תוכנות חופשיות; האפשרות לרכוש שירותים, תמיכה ותחזוקה לתוכנות אלה ממספר ספקים המתחרים זה בזה ומפחתים את מחירי שירותיהם; ההוצאות נשארות לעתים בתוך הארגון הממשלתי ואינן משולמות לחברות רב-לאומיות גדולות ולכך השפעה חיובית על התעסוקה, בסיס ההשקעה המקומי, הכנסות המס של הממשלה ועוד . במלים אחרות, הממשלות רואות בכך גם מנוע לצמיחה כלכלית .


שיקולי חסכון בהוצאה הציבורית (בעיקר) ותועלת למשק ולמדינה (פחות מכך) נזכרים במישרין ביחס ליוזמותיהן של המדינות הבאות: בריטניה , גרמניה , מאלזיה , פרו , טאיוואן (המצפה לחסוך 295 מיליון דולר בשנה) , שבדיה ודנמרק .


במדינות עשירות, השיקול שמאחורי החיסכון בהוצאות הוא ניצול מושכל של כספי משלם המסים: דו"ח FLOSS, לדוגמה, גורס כי חובתן של ממשלות, בהיותן נאמן של הציבור, היא להימנע מהוצאה ציבורית בלתי-הכרחית . במדינות מתפתחות, הטעם לכך הוא שטכנולוגיה קניינית יקרה עלולה להציב מכשול בפני פיתוחם של שירותי מידע מודרניים .


שיקולי אבטחה:


"אבטחה באמצעות הסתרה (של קוד המקור – ח.ר.) היא המוטו של אתמול. הסיסמה היום צריכה להיות 'אבטחה באמצעות שקיפות'" – דברי השר הגרמני לכלכלה וטכנולוגיה, Siegmar Mosdorf, בהסבירו את תמיכת ארצו בתוכנות של קוד-פתוח . דו"ח PITAC שהוגש לנשיא ארצות-הברית, מסכים שתוכנות פתוחות קוד מציעות יתרונות בתחום אבטחת-המידע וכך גם דו"ח FLOSS. דו"ח זה גם משיב לטענה המקובלת בפי יצרני תוכנה-קניינית, כי בתוכנה פתוחת-קוד אין אחריות מצד היצרן, באומרו שהעדר אחריות כזו מצוי בדרך-כלל גם ברשיונות של תוכנה קניינית. בנוסף, סעיפי סודיות ברשיונות של תוכנה קניינית מגבילים גם הם את יכולתו של רוכש התוכנה לחשוף בגלוי ליקויים בה. מסקנת הדו"ח הינה שכפועל יוצא מהעדר שקיפות פועלת התוכנה תחת תנאים בטוחים פחות .


שיקולי אבטחה נזכרים במפורש ביחס למדינות הבאות: ארצות-הברית (דו"ח הוועדה הנשיאותית המייעצת לטכונלוגיית המידע, PITAC . כ"כ ה- NSA, סוכנות הביון הגדולה בארצות-הברית, פיתחה גירסת לינוקס מאובטחת במיוחד . עם זאת, דו"ח של מכון המחקר הפרטיAlexis de Tocqueville טוען שתוכנות קוד-פתוח הן בטוחות-פחות. ההתייחסות לדו"ח זה היא ספקנית לאחר שנמצא שמייקרוסופט תומכת כספית במכון ), בריטניה , גרמניה , צרפת , מאלזיה והצעת החוק בפרו המדברת, בין השאר, בכך שקוד-פתוח מאפשר לוודא שאין רכיבי ריגול (Spyware) בתוך התוכנות .


איכות התוכנה ושיקולים טכנולוגיים:


איכות התוכנה נזכרת כשיקול-מפתח דווקא בדו"חות של הממשל האמריקאי. שיקולים כאלה מצויים, לדוגמה, בדו"ח לנשיא ארצות-הברית של הוועדה הנשיאותית לטכנולוגיית המידע מ- 11.9.2000, שהמליץ לשקול בכובד ראש תוכנות של קוד-פתוח במיחשוב-עילי .


בדו"ח MITRE, שהוזמן על-ידי צבא-ארצות הברית, מפורטים שיקולים נוספים: תוכנות קוד-פתוח משיגות מידה גדולה של יעילות בפחות שורות קוד מפני שהן נגישות למפתחים רבים בעלי ידע טכני רב; קצב השחרור של עדכוני תוכנה הוא מהיר לאין שיעור מהקצב בתוכנה מסחרית; קל יחסית לנהל תוכנות של קוד פתוח [קוד פתוח ] כי לעתים קרובות הן כוללות רכיבים של ניהול מרכזי וניהול מרחוק; היות והקוד גלוי אפשר להתאימו לצרכי המשתמש ולשלוט היטב במשאבי המערכת (קלות ההתאמה היוותה שיקול גם בהמלצת נציבות הקהיליה האירופית מיוני 2002 לאמץ מודל של קוד-פתוח בתוכנות בסקטור הציבורי של מדינות הקהיליה. יודגש עם זאת שהדו"ח נמנע במתכוון מדיון במערכות הפעלה המתחרות Windows/לינוקס ); אפשר להשתמש מחדש בקוד שנכתב לצרכים דומים על-ידי צרכנים אחרים; הואיל שכך, הפיתוח מתמקד בדרישות הייחודיות למערכת שעל הפרק ואין צורך לכתוב מחדש קוד שכבר פותח; קוד שנעשה בו שימוש חוזר מפחית את זמן הפיתוח ומניב תוצאות חזויות מראש; גישה לקוד המחשב מאפשר משך חיים נצחי לתוכנה ולעדכוניה. בניגוד, משך החיים של תוכנה קניינית אינו ארוך אם הספק אינו משתף את הלקוח בקוד התוכנה, חדל מעסקיו, מעלה מחירים וכיו"ב; תוכנות של קוד פתוח תומכות בסטנדרטים פתוחים ולא קניינים וכל משיגות מידה רבה של פעולה הדדית (Interoperability. שיקול אחרון זה נזכר במפורש בין שיקולי הממשלה הבריטית , לדוגמה, ביוזמתה מהעת האחרונה, וכן בדו"ח FLOSS) ועוד. בהתאם ממליץ הדו"ח להשתמש בתוכנת לינוקס במערכות פיקוד ושליטה; בתוכנת NT של מייקרוסופט במערכות של טכנולוגיית מידע (IS – Information System) שבהם יש חשיבות ליישומים, אחרת, לדבריו, שיקולי מחיר ואיכות תומכים במערכות לינוקס או יוניקס, ולבסוף הוא ממליץ להשתמש בלינוקס במערכות משובצות-מחשב (embedded) ובכלי-נשק.


שיקול טכנולוגי נוסף מצוי בעובדה שמערכות קוד-פתוח מאפשרות התאמה לשפות לא-לועזיות ולאותיותיהן. לשיקול זה משמעות מיוחדת במקום שהשוק המקומי אינו גדול דיו להבטיח עניין של ספקי תוכנה, והוא נזכר ביחס למאלזיה . בישראל יש בו עניין מיוחד ולו על רקע הידיעות בדבר סירובה של מייקרוסופט לתמוך בעברית בגרסת אופיס למחשבי מק .


שיקולי ממשל מובהקים:


כאמור, עידוד התעסוקה בשוק המקומי והגדלת הכנסות הממשלה ממסים בשל הצמיחה בפעילות המקומית, נזכרים אף הם כסיבה לתמיכה ממשלתית בקוד-פתוח. אלה שיקולים מובהקים שמתחום המדיניות הציבורית. הם נזכרים במפורש בדו"ח FLOSS הרואה לעיסוק המקומי במערכות קוד-פתוח השפעה חיובית על התעסוקה, בסיס ההשקעה המקומי, הכנסות המס של הממשלה ועוד וכן כאחת הסיבות העומדות מאחורי הצעת החוק הפרואנית . בנוסף, שימור ידע ונסיון בפיתוח מערכות מחשב נזכר אף הוא כשיקול .


סוף דבר:


ממשלות רבות ברחבי-תבל מגלות עניין גובר בתוכנות של קוד-פתוח בשל אינטרסים לאומיים כבדי משקל. תלויות ועומדות עתה 66 הצעות-ממשלתיות, יוזמות ומחקרים התומכים בקוד-הפתוח ב- 25 מדינות . המסר העולה מהן במקובץ הוא שיש לעודד שילובן של תוכנות קוד פתוח והכנסתן לשימוש המימשל, לכל הפחות לצד תוכנות קנייניות. שילוב כזה יזכה את המדינות ואזרחיהן ביתרונות שתוארו לעיל. תיאור השיקולים והיתרונות דלעיל, נועד להוות כלי בידי הממשלה והכנסת בבואם לשקול כיצד ובאיזו מידה לשלב תוכנות של קוד-פתוח במימשל הישראלי. פירוט הדברים מעמיד את הדיון בסוגיה זו בהקשרו הנכון – בהקשר של מכלול האינטרסים הלאומי-ציבורי שעליו מופקד המימשל (להבדיל למשל משיקולים מסחריים מסוגים שונים, שמכוונים פעילות של גורמים עסקיים פרטיים). זהו ההקשר שבו צריכה להיעשות ונעשית מלאכתם של מעצבי המדיניות האחראיים לאורך זמן על תפקוד המימשל, המשק וטובת הציבור, בישראל כמו במקומות אחרים בעולם.

 

(מקור: http://wiki-openu.openu.ac.il/wiki/index.php/קוד-פתוח_בממשלות_ורשויות_ציבוריות )