שׁיכול אותיות ב'

לצפייה בחלק הראשון של האשכול, לחצו כאן.

בעברית לכל שורש יש קשר של משמעות לשורש אחר בעל אותם אותיות בשורש
להלן מספר דוגמאות:


חרש - רחש - שחר
שׁוֹחֵר מזימות וכן רוֹחֵשׁ מזימות, הם  האחים המבולבלים של “חוֹרֵשׁ מזימות

מתוך הטור "ביטויים שדוברי העברית החדשה אוהבים לשבש" במדורו של רוביק רוזנטל.

החֲרִישָׁה היא פעולה חקלאית שמהותה חפירת חֲרִיצִים באדמה, וריכוכה כהכנה לזריעה.
השורש "חלש" מורכב מהצירוף "חש" ובתווך האות ל', אות המטרה. כלומר אדם המסתמך רק על חושיו, רק על העולם שמחוץ לו ולא יחפש את הפתח אל הרוחניות הנסתרת - יחלש.

ואילו האות ר' מסמלת אנרגיה ריש-ונית (הוצאה מהרוח אל הפועל) אם האֹזֶן מסמלת אִזּוּן, במה שהאדם שומע, במשמעות שהוא נותן, אז העברית מייעצת לנו להיות אקטיבים כלומר מתי להשתמש בכוח ההתנגדות ו- לְהַחֲרִישׁ.

העבודה היסודית והעמוקה של החֲרִישָׁה נעשית חֶרֶשׁ. ובעברית מודרנית - בֵּית חֲרֹשֶׁת.
הביטוי באנגלית - 'The darkest hour is just before the dawn' אומר שיש תיקווה
גם בנסיבות הקשות ביותר. ובעברית: השעה הכי שחורה היא ממש לפני עלות השַׁחַר.
ומכאן בעברית יש את ה-שׁוֹחֵר, כמו שוחר שלום. (השחור הוא ההפך מהצָחוֹר, צַח, לָבָן)



חקר - חרק - רחק - רקח
האם צה”ל יכול לחקור את עצמו חקירה, באופן קר ומרוחק גם אם היא חורקת

לחקור - לא מחפשים את האמת מתחת לפנס - יש ללכת רָחוֹק וגם לחרוֹק אם צריך.
חקר - בשביל לחקור את שקָרָה על האדם להרחיק מחֵיקו.
חָרק - מלשון חָרָה (הכעיס) רֹחַק - רוח, רוחות השמיים (רֹחַב). רָקַח - לרקום (מזימות)
לעומת מים שקוֹלְחִים (קָלַח) וזורמים, מים שהופכים לקֶרַח (מלשון קַר) לא מרחיקים.



חרץ - רצח - רחץ - צחר
רוֹצֵחַ הוא אדם שהִתְכַּוֵּן ורָצָה לחרוץ דין חברו

רָצָה - רָצַח לפי ההגדרה המשפטית רֶצַח מתחיל ברָצוֹן של אדם מסוים לקטול את חברו.
הרצון הוא צינור, צינור להבאת אור ושפע אך עין צרה של האדם עלול לשאוב הרג, ורצח.
היפוך אותיות: הוא רָחַץ את מנורת הפלאים עד שנהייתה צחורה כשלג (לבנה, צחה)
לחרוץ - להטביע חריצים, לשרוט, לחרוט, (חָרַט - הִתְחָרֵט) החָרוּץ פועל בנֶחְרַצות.



חשך - הכחיש - שכח
אדם חשוך מנסה לשכוח ולהכחיש עוולות

השִׁכְחָה מְשַׁכֵּכֵת
את הכְּאֵבִים. המילה העברית ל-black out היא - חִשָּׁכוֹן.
לעיתים האדם פגוע ולא מוכן לִשְׁכֹּחַ עד שהוא מתעיף ונִשְׁחַק ולהפך הוא רוצה לזכור..
חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ - לפי הכלל: חוסך שוטו... או כמו שכתוב - מחשיך סביבתו... ?
[מאמר מלא ב"וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר"]



חתם - תחם - מתח
 רוה”מ החליט להפסיק ולמתוח את החבל ונתן את רשות החֲתִימָה לבעלי הידע בתְּחוּם

מָתַח - מת + ח' אות הח'יים. אולי כי בסוף נמות. אז עדיף להמתיק מלשון מְתֻקָּן.
לעומת מָתַח, חָתַם ו-תָּחַם מסתיימות באות-הסגורה ם' סופית כמו אָטַם, סָתַם, חָסַם.
הצמד מָתַח - נִתֵּחַ, מזכיר את הצמד מָשַׁךְ ו-נָשַׁךְ, צָמַח ו-צָנַח וכו'.



ילדים הם כה טהרים, הכל חדש להם וטרי



טמא הוא מי שאטום לנעשה סביבו
הטָמֵא לא נִטְמַע (לא מתערה) בחברה (גם לא נטבע, כלומר לא טבעי)



טפש - פשט - שטף - שפט
התנהגות שיפוטית היא פשוט טיפשית

טִפֵּשׁ הוא אדם קְשֵׁה תְּפִישה (תפש, תפס)
אף פעם אין לנו את התמונה המלאה
לכן הטיפש שופט. הרחבה בפוסט הזה



יער - עיר
רוב האנושות חיה בעִיר ולא בג'ונגל (יַעַר)
העִיר היא מקום שוקק חיים בה אנשים עֵרִים ועֵרָנִים במשך כל שעות היממה.



יסף - סוף
האדם צריך לדעת מתי להוסיף ומתי לשים סוף
ע"פ הרמז שמו של יוסף בן יעקב ניתן לו כי תמיד הוֹסִיף על מה שהיה לו.



ירש - ישר - שיר - רשה (הרשה) - שרה (השרה)
אדם החי ביֹשֶׁר, יירש חיים מלאי שִׁיר ואושר

יָרַשׁ
מלשון רָשׁ. כלומר אדם המקבל הון בירושה, נפשו לא באמת מתעשרת.
כלומר אם היוֹרֵשׁ עֶצֶר, הִתְרוֹשֵׁשׁ זאת משום שנעצר ולא הֶעֱשִׁיר.



כִּנֵּס - נִכֵס - נָסַךְ - סִכֵּן
הכּוֹנֵס נְכָסִים נָסַךְ ביטחון במשקיעי קרן הון סִכּוּן

לעומת סִכֵּן השורש שִׁכֵּן. כך העני, המִסְכֵּן חי ב-סַכָּנָה.
ומנגד ל- נָסַךְ השורש נָסַח (עקר, הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ) ו-נָסַק (התנתק ועלה) 



כרע - כער - עכר - ערך
עולם בלי ערכים הוא עכור ומכוער

המילה "עֵרֶךְ" מצביעה על סדר מסוים שקיים בעולם וללא סדר זה יחזור הכאוס לשלוט.
אדם שמתאר אדם (מלשון לטהר) לאדם אחר עליו להארִיךְ (להאיר) אותו.
האומר בְּעֵרֶךְ ממעט בהַעֲרָכָה.
ערכת עזרה ראשונה - עֶרְכָּה היא מַעֲרֶכֶת כלים המכינים כאשר נֶעֱרַכים לשעת אסון.

לסיכום: אדם שלא נערך, שלא מוקיר ומכיר (אלא מכער) דבר זה יהיה בעכריו (ולא, לא מאחוריו)



מור - רום
הירתם כי לכל תרומה יש תמורה
המילה 'תְּרוּמָה' היא משורש רום. כלומר התרומה מרוממת ומרימה.



נגע - עגן - ענג
המגע והעונג גורמים לאדם להרים עוגן

האדם רודף אחר העונג, הוא טוב הוא זה שגורם לו לא לעגון באותו מקום זמן רב.
העונג מניע את האדם, בני האדם מתנהגים בהתאם לממה שהם מתענגים ממנו.
כשזוגות מתנגעים הם מִתְעַנגים. (שיחלוף: מהנְגִיעָה בגוף יוצאת הגְּנִיחָה מהפה)



נקם - נמק
אדם המונע על ידי נקמה גורם לנמק בנפשו
כמו שאומרים: "את הנקמה אוכלים קרה". משום שבנְקָמָה אין שום נֶ חָמָ ה.
אם אדם טעון נוטע טינה, אז הנִמּוּק עלול לגרום לנמק.



סקר - סרק - קרס - רסק
המגדל קָרַס לאחר שהמטוס רֻסַּק לתוכו

רִסּוּק ענויים מתבצע במַסְרֵקות ברזל. כאשר מרסקים ומרוצצים ניתזים רְסִיסים.
באנגלית לחבר - combine לסרק את השיער - to comb, כלומר המַסְרֵק מפריד את השיער.
את התמונות סורקים בסוֹרֵק, הסְרִיקָה היא שיכפול והעתק ואינה המקור כי אם סְרָק.
כאשר אדם סוֹקֵר בעיניו הוא תר אחר הדבר שהוא רוצה למצוא לכן ה"סֶקֶר הוא שֶׁקֶר"



עָמַד - מָעַד (דמע)

מוּעָדוֹת - משורש שונה, מהשורש - יעד.
השורש דֶּמַע = הוא דָּם ה-ע'.
עָמַד - עצר לכתו, אָמַד - ביצע מְדִידָה,
"כל אחד מרחק מודד (אֹמֶד) מהיכן שהוא עוֹמֵד" הולכים אל הלא נודע - דני סנדרסון




עָקַר - עָרַק - קער - קָרַע - רקע
עָרִיק הוא אדם שעָקַר רגליו וקָרַע עצמו מהכלל
רִקֵּעַ
- שיטח, (צבע רֶקַע). קִעֵר - (שיקע) עשה בצורה קעורה.
השמים הם הרָקִיעַ ומתחתם שוכנים אנו על הקַרְקַע.
(קרקע מלשון קַרְ - מישור (קוֹרָה - מוט, קֶרֶשׁ ישר,ומעל תִּקְרָה) + הצירוף קַע - שקע, בקע)



עתד - תעד
האדם מתעד את ההווה למען העָתִיד
עתד - עֵת + עַד. עָתִיד לעומת עַתִּיק. האדם מתעד ויוצר עֲתוּדות.
המילה עתיד מורכבת מהמילים עת + יד.
כלומר מהמילה עת שזה זמן, ולדעת להושיט לזה יד!
נוכל גם להפוך את המילה עתיד ל: ידע-ת או יותר נכון ל: ידע-עת!
כלומר, החכמה היא לדעת את הזמן הנכון שלך כפי שאמר קוהלת:
"לכל זמן ועת(!!!) לכל חפץ! [מתוך "עולם האותיות כעולם המטריקס"]


עתר - תרע - רתע
ההַתְרָאָה הִתְרִיעַה, אך הוא לא נִרְתַּע ועָתַר לביה”מ
לעתור ל - לבקש, להפציר ובהיפוך אותיות, להרתע מ - לסגת, לזוז לאחור.
השורש "רתה" משמעו פירגן. ריתוי זה פרגון, ולרַתות – לפרגן. (ההפך מ-להתרות)



פחת - פתח - תפח
אם ההוצאות על הבטחון יתפחו בעוד ההוצאות על החינוך יפחתו אז לא נתפתח
תפח - גדל בנפחו. טִפֵּחַ הוא שיחלוף לפִּתֵּחַ.




פשל - פלש - שלף - שפל
סבא אליעזר הִפְשִׁיל שרוול ושָׁלַף את הגזר
לעומת הִפְשִׁיל ושָׁלַף יש את השורש הדומה פָּלַשׁ (חדר, נכנס)
המילה הִשְׁפִּיל (להוריד, להנמיך) היא חילוף עם שִׁפֵּר. האות ל' מסמלת מטרה, לְ-,
(רמז לכך שהאדם הרוצה להשפיע באמת עליו להשפיל ראשו, ולא חלילה להתנשא)




קפל - קלף
דני קִפֵּל את הבגד וקִלֵּף את קליפת הבננה




קִבֵּץ - קָצַב
האופה קָצַב לחתיכות ושוב קִבֵּץ את הבָּצֵק
הִקְצִיב-מלשון קָצַץ+יִצֵּב, קִבֵּץ - מלשון קֵרֵב וקִצֵּר, בִּצֵּק - בָּצַע ויָצַק (עיצוב צְמִיגִי למוּצָק)
חילופים: קִבֵּץ - כִּוֵּץ , קִמֵּץ - קִפֵּץ




רשת - שרת
הרֶשֶׁת תעבוד ברגע שנתחבר לשָׁרָת
רֶשֶׁת - לא המשנית כי אם ה-רָאשִׁית, מקיפה הכל מהרֵאשִׁית עד ת'.
ואילו ב-שָׁרָת מסתתר לו דווקא שַׂר.  על שֵׁרוּת טוב נהוג לתת תֶּשֶׁר. (טיפ)




* אם אין אני לי... אז מה יאונה לי
* האדם הוא צִנּוֹר שדרכו עובר השפע בעזרת הרָצוֹן
* בית המקדש חרב בגלל שינאת חינם בין אדם לחברו
* תָּפַר - הוא חיבר יחד, ולהפך פָּתַר - הִתִּיר (פָּרַם) את התֶּפֶר
* השִׁפּוּדים נצלו על האש עד שניהיו שְׁדוּפִים (חרוכים, שזופים)
* יש המשיגים את שמם הטוב בעָמָל רב, ויש המועלים באמון שניתן להם.
* ככל שרצון האדם נָקִי יותר ממניעים אגואיסטים כך הוא קוֹנֶה יותר את עולמו.
* הנער הִקְנִיט מתוך רצון להקְטִין ולבזות, לכן המנהל נָקַט נגדו יד קשה להתריעו
* חוסר הרצון בהַשְׂכָּלָה ואי-כישרון בקבלת ההחלטות הביא לכִּשָּׁלוֹן ולשְׁכוֹל הרב
* הדם מִתְקָרֵשׁ = הדם מִתְקַשֵּׁר, השֶׁקֶר הוא היפוך אין קשר בין הדברים [להרחבה]
* אדם זָקֵן (ולא מִסְכֵּן) מנקז אליו את הנֶזֶק שצבר בחייו, אך הזקן יכול עוד לזנק ולתקן [להרחבה]


דוגמאות נוספות לשיכולים:

לִקֵּט - קָלַט - קָטַל, הָזָה - זִהָה, חָגַר - חָרַג,

אוֹבֵד - דּוֹאֵב, הִתְמַקֵּד - הִתְקַדֵּם,

יְקוּם - קִיּוּם, סוֹד - יְסוֹד, פִּסֵּל - פִּלֵּס - סִלֵּף ,

הֶסְפֵּד - הֶפְסֵד, הִפְסִיק - הִסְפִּיק,


פרשת - נוח
בערוץ 10 שודרה הסדרה "המדריך למליון הראשון" שם אומרת אחת המומחות:
"פחד משינויים הוא אחד הדברים שאולי ביסודות של הפסיכולוגיה האנושית, כולנו, גם אם
לא נוח לנו להודות בזה... אזור הנוחות שלנו הוא האזור בו אנחנו לא צריכים לעשות מאמץ.אנחנו יכולים לקטר (להוציא קיטור) ולא משלמים שום מחיר. נוח לא מביא אותך לשום מקום.אתה רוצה מאד טוב אתה צריך לצאת מהנוח. נוח ועושר גדול לא הולכים ביחד. נקודה."

כלומר כשנוח לנו אנחנו - חונים. אנחנו לא עושים את המאמץ העוצמתי לרצות להתקדם.


שיכולים שאינם קשורים בשורש:

המָזוֹן זן את האדם רק באופן זְמַנִּי.
בעת מַחֲלָה האדם מצפה רק להַחְלָמָה.
יֶלֶד
לא נוהג לחצות כביש לבד, רק לְיַד ויד ביד עם הוריו (יֻלַּד - לֵידָה)

קרם - רקם

הקְרוּם הינו רִקְמָה של חלב שהתקשתה.


חִפֵּשׂ - חָשַׂף


מִשְׁפָּחָה (מלשון דומה ל-לספֵּחַ ומנגד - לִשְׁפֹּךְ).
השִׁפְחָה משרתת את הבית ואת המִשְׁפָּחָה העֶבֶד בעֲבוֹדָה ובפרנסה.
השִׁפְחָה היא אדם משועבד לכן בהיפוך נקבל חֹפֶשׁ.


עָפָץ - פֶּצַע

העָפָץ הינה הרקמה המתהווה במקום הפֶּצַע בעֵץ (פ' [פי, פֶּתַח] באמצע העץ)


Comments