חריקת שיניים, ברוקסיזם, כאבי פנים ולסתות

חריקת שיניים, כאבי פנים ולסתות, חריקת שיניים בלילה, ברוקסיזם, שחיקה והידוק של השיניים, מהם כאבי פנים ולסתות? מהם התסמינים (סימפטומים) הנפוצים בכאבי פנים ולסתות? כיצד מטפלים בהפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה? מי מוסמך לאבחן הפרעות במערכת הלעיסה ולטפל בהן? האם יש מומחים לנושא? ועוד

במרפאה ניתן לעבור טיפולים בעזרת מכשיר לייזר חדשני, המתקדם מסוגו, להקלה על כאבים בשרירי הלעיסה ובמפרק הפנים

 

פרק זה נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור, נשיאו לשעבר של האיגוד הישראלי לכאבי פנים ולסתות, בין היתר. פרטיו מופיעים בסוף הדף.


* ניתן להפנות אלי שאלות 

באפשרות "צור קשר"
מהם כאבי פנים ולסתות?
כאבי פנים ולסתות הינם שם כולל לכל הכאבים באיזור הראש שאינם על-רקע בעיות שיניים

 

ממה נובעים כאבי פנים ולסתות?

כאבי פנים ולסתות נובעים על-רקע הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה -   TMD -  TemporoMandibular Disorders

הפוגעות בשרירי הלעיסה ו/או במפרקי הלסת TemporoMandibular Joint - TMJ

קבוצת הפרעות זאת זוהתה כגורם הראשי לכאבים באזור הפה והפנים אחרי כאבי שיניים. הפרעות אלו שכיחות אצל נשים מאצל גברים ביחס של כ-1:6. למרבית ההפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה תסמינים (סימפטומים) משותפים. כתוצאה מכך קיימת בעיה גדולה באבחון ההפרעות השונות. אבחון נכון חיוני לצורך מתן טיפול יעיל.

 

מהם התסמינים (סימפטומים) הנפוצים בכאבי פנים ולסתות?

  • קושי בפתיחת הפה או הגבלה בתנועות הלסת התחתונה.
  • רעשים ("קליקים", "קנאקים" ועוד) במפרק בעת תנועת הלסת (פיהוק, לעיסה, דיבור וכו').
  • כאב באזור מפרק הלסת (סביב האוזן) או בשרירי הלעיסה (פנים, רקות, צוואר וכו').
תסמינים אלו מוחמרים בזמן הנעת הלסת, ועלולים לגרום לפגיעה באיכות החיים של הסובלים מהם. תסמינים עלולים להופיע בפתאומיות או להתפתח בהדרגתיות על פני חודשים. עוצמת הכאבים או ההפרעה התפקודית והאופי הכרוני של תופעות אלו גורמות להתפתחות הפרעות פסיכולוגיות (חרדה, דיכאון ועוד) המחמירות את המצב.


 

כאבי פנים ולסתות TMD ברוקסיזם, מסטר, טמפורליס
   
         

יש לפנות לעזרה רפואית מייד עם הופעת התסמינים!



להלן תשובות למספר שאלות שכיחות:


מהם החלקים המרכיבים את מפרק הלסת?

מפרק הלסת בנוי ממפגש של שתי עצמות גדולות: הלסת העליונה (מקסילה) והלסת התחתונה (מנדיבולה). בין שתי העצמות נמצאת רקמה סחוסית הנקראת דיסק.

עצם הלסת התחתונה מתחברת לגולגולת על ידי מערכת שרירים, גידים ורצועות (ליגמנטים), והיא בעלת יכולת תנועה. הלסת העליונה מהווה חלק מהגולגולת ואינה יכולה לנוע.

כל המרכיבים הנ"ל יחדיו , בצורתם התקינה, מאפשרים לנו להניע את הלסת ובכך לבצע את הפעולות הנדרשות לקיומנו, כמו אכילה בליעה דיבור ... זהו המקרה היחידי בגוף האדם בו המפרקים בצד ימין ובצד שמאל מחוברים (ע"י הלסת התחתונה), כך שמפרק אחד לא יכול לנוע בלי להזיז את המפרק השני. כמו כן מפרק זה הוא היחידי המופעל במשך היממה כולה (בליעת רוק, פתיחת הפה, דיבור וכו') ולעיתים גם תוך כדי שינה.


מהן הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה?

הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה - TMD - הן אוסף של הפרעות הפוגעות בשרירים המשמשים ללעיסה, מפרקי הלסת האחראים על תזוזת הפה והרקמות הקשורות בהם. הכאב בדר"כ הינו עמום ומקרין עד לאוזן, ומתגבר בזמן הפעלת הלסת. הסימפטומים הנפוצים הם כאבי ראש, כאבי צוואר, כאבים בזווית הלסתות, קושי בפתיחת פה או הזזת הלסת התחתונה, קושי באכילת מזונות קשים, הופעת רעשים במפרק כמו רעש של שפשוף אבן באבן ("קרפיטוס") או רעש פתאומי  שנשמע כמו "קליק"-והרגשה של "פה תפוס" וכואב עם ההתעוררות בבבוקר
 
מהי שכיחות ההפרעות במערכת הלעיסה?

מחקרים הראו כי ל - 75% מהאוכלוסיה הנבדקת יש לפחות סימן אחד של הפרעה תפקודית (דיס-פונקציה) במערכת הלעיסה.

ההפרעות הנפוצות הינן רעשים במפרק – קליקים (35%) ורגישות למישוש המפרק (29%). כמו כן, 33% מתלוננים על לפחות אחד מהתסמינים הבאים: כאב ראש, כאב במפרק, כאב באזור שרירי הלעיסה וכו'.

 

הפרעות במערכת הלעיסה מופיעות אצל בני נוער, נשים וגברים. התסמינים של הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה מתגברים בדרך כלל הן בחומרתם והן בשכיחותם, החל מהעשור השני לחיים (גיל "העשרה"). מבין האוכלוסייה שנבדקה נמצא שיותר נשים מגיעות להיבדק בהשוואה לגברים ביחס של 1:6

 

עם השנים המודעות בקרב האוכלוסייה גדלה ויותר אנשים מגיעים לבדיקה ולטיפול בהפרעה.  אף על פי כן, נמצא שרק 7%- 5% מהסובלים מסימן או תסמין כלשהו זקוק לטיפול פעיל. במרבית המקרים מספיק הסבר על מהות ההפרעה וכיצד להימנע מלגרום להחמרה במצב.

מכאן החשיבות הגדולה בייעוץ מקצועי בכל מקרה של ספק!! 



כאבים בשרירי הלעיסה - TMD : הסבר ועצות מועילות לטיפול
מהם הסימנים או התסמינים המעידים על הפרעה במערכת הלעיסה?
  • כאב במפרק הלסת ,לרוב מתורגם ככאב אוזניים או צלצולים באוזניים בזמן פתיחת הפה. במקרים רבים מומחה א.א.ג. הוא המאבחן הראשון של ההפרעה והוא המפנה את החולה לטיפול בידי רופא השיניים האמון על נושא.
  • כאב בשרירי הלעיסה המתורגם ככאב באזור הרקות ,קושי בפתיחת הפה או הגבלה בזמן תנועת הלסת לדוגמה קושי בפיהוק נרחב.
  • רעשים נשמעים במפרק כמו "קליק" בזמן פתיחת פה או הזזת הפה לצדדים

 עם הופעת הסמנים הנ"ל מומלץ לגשת לבדיקת רופא שיניים!



מהן הסיבות להתפרצות ההפרעה?

זאת אחת הבעיות המרכזיות שעל הפרק בבואנו לתת מענה טיפולי להפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה! טרם נמצא גורם ספציפי מרכזי שניתן להצביע עליו כעל גורם אטיולוגי האחראי להתפרצות ההפרעה. לא נמצאו משתנים גנטיים, לא נמצא קשר לרקע תרבותי, לשייכות לגזע מסויים או למצב סוציואקונומי.

נראה כי מדובר בשילוב של מספר גורמים המשפיעים על שיווי המשקל בין כל מרכיבי מערכת הלעיסה: בעיות מפרקים, טראומה, הרגלים אורליים מזיקים (פאראפונקציות – ראה בהמשך), צורת סגירת הלסתות, גורמים פסיכו-סוציאלים וגורמים אנטומיים-מבניים של מערכת הלעיסה.


מהם הגורמים השכיחים ביותר להפרעות במערכת הלעיסה?

בדרך כלל נדרש שילוב בו זמנית של יותר מגורם אחד על מנת שתופיע הפרעה המחייבת התערבות טיפולית.

הגורמים השכיחים ביותר הם: 

  • טראומה ישירה: מכה פתאומית וחד פעמית למבני מערכת הלעיסה. לדוגמה: תאונת דרכים או מכה לפנים.
  • טראומה לא ישירה: מכה פתאומית וחד פעמית למבני מערכת הלעיסה. לדוגמה: תאונת דרכים מסוג בלימה\האצה ("מכת שוט").
  • מיקרו-טראומה: הפעלת כוח קטן אך ממושך או שחוזר על עצמו מספר רב של פעמים במהלך היום או הלילה. לדוגמה: הרגלים אוראליים (כגון לעיסת מסטיקים), הרגלי יציבה לא נכונים (כגון החזקת הראש קדימה או החזקת אפרכסת הטלפון ע"י הכתפיים והראש).
  • יחסים לא תקינים בין  מרכיבי מערכת הלעיסה - חוסר התאמה בן הלסת העליונה והתחתונה, פגיעות במשנן, חוסר הרמוניה של שרירי הלעיסה והמפרק וכו'.
  • הפרעה בסגר השיניים (אוקלוזיה-סגר): חוסר התאמה בסגירת הפה בין השיניים בלסת עליונה לשיניים בלסת התחתונה.
  • גורמים כלליים: מחלות כמו הפרעות ניווניות , הורמונאליות , סרטניות, עצביות, ריאומטולוגיות, מחלות כלי דם וכו'.
  • גורמים פסיכולוגים והתנהגותיים: כל אותם גורמים אשר משפיעים על יכולת ההסתגלות של המתרפא, מתרפאים הסובלים מהפרעות במערכת הלעיסה סובלים יותר מן הממוצע ממתח והפרעות נפשיות, ההתייחסות לכאב משפיעה על רמת הכאב.

מהם הרגלים אוראליים, והאם הם עלולים להזיק?

הרגלים אוראליים (פרא-פונקציות) הנם כל אותן פעולות אשר מבוצעות על ידי מערכת שרירי הלעיסה ומפרקי הלסת אשר אינן משמשות תפקיד (פונקציה)  אמיתי  (דיבור בליעה ולעיסה).

בקבוצה זו נכללות הפעולות הבאות: הידוק וחריקת שיניים (ביום או בלילה), לעיסת מסטיקים, נשיכת לחי ולשון, מציצת אצבע, כסיסת ציפורניים, השענות הסנטר על היד , פיצוח גרעינים, לעיסת קרח, נשיכת השפתיים, נשיכת חפצים קשים.

כל אותם הרגלים יכולים להוות גורם מכריע בהופעת הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה, במידה והכוחות המצטברים עולות על הסיבולת האישית של האדם.


כשאני מזיז/ה את הלסת התחתונה אני שומע/ת רעש. האם זה מסוכן?

בזמן תנועת הלסת התחתונה(פתיחת הפה וסגירתו, הזזת הלסת לצדדים כגון בזמן לעיסה וכו') יתכנו שני סוגים עיקריים של רעש:

  • קליק – זהו רעש פתאומי חד. מקור הקליק בדרך כלל בחוסר תאום בין הדיסק של המפרק לבין עצמות המפרק. במצב בו הדיסק מועתק  ממקומו הפיזיולוגי הרגיל לעמדה אחרת (בדר"כ קדמית) ישמע רעש פתאומי (קליק) בפתיחת הפה ברגע שהדיסק חוזר למקומו התקין. יתכן ובזמן הסגירה ישמע קליק חלש המצביע על העתקה חוזרת של הדיסק. התופעה מאד נפוצה ולא תמיד מחייב טיפול פרט להימנעות מהפעלת כוחות לא מבוקרים על המפרק.
  • קרפיטוס – זהו רעש הנשמע כמו שיפשוף של אבן באבן. מקור הרעש בדר"כ בתהליך ניווני של עצמות מפרקי הלסת ואופייני לגילאים המבוגרים יותר.

כל אדם החש רעש בזמן פתיחת הפה חייב להיבדק על ידי רופא שיניים העוסק בתחום על מנת להימנע מגרימת נזקים נוספים למפרק !



אני חש/ה הגבלה בפתיחת הפה. מה עלול לגרום לכך?

טווח פתיחת פה התקינה הממוצעת הוא 50-40 מ"מ . הגבלה בטווח הפתיחה של הפה יכול לנבוע מגורמים רבים ומחייב אבחון פרטני בכל מקרה ומקרה. התופעה יכולה לנבוע משני מקורות:

מקור שרירי: התכווצות של שרירי הלעיסה עקב פתיחת פה ממושכת (טיפול שיניים למשל) פתיחת פה מכסימלית פתאומית (פיהוק, שירה וכו'). מוכרת גם תופעה הגנתית של השרירים העוברים התכווצות כאמצעי למנוע תנועה של הלסת במקרים בהם יש תהליכים דלקתיים כואבים של אחד ממרכיבי מערכת הלעיסה. למשל בעקבות הזרקת אלחוש מקומי על ידי רופא שיניים, עקב דלקת חניכיים סביב שן בינה בוקעת, עקב דלקת של מפרק הלסת וכו'

מקור מפרקי: פגם בעצמות הלסת ו/או בסחוס/דיסק המפרק ו/או ברצועות התומכות.


כיצד מטפלים בהפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה?

היות שהגורמים להתפתחות ההפרעות במערכת הלעיסה הנם רבים ופועלים בו זמנית, הטיפול היעיל היינו רב תחומי ,המשלב כמה דרכי טיפול בו זמנית:

  • טיפול עצמי (הימנעות מהרגלים מזיקים, תרגילי מתיחה, לעיסת מסטיקים, כסיסת ציפורניים וכו')
  • טיפול פיסיותרפי, שיאצו, דיקור סיני
  • טיפול באמצעות סדים (מגיני שיניים)
  • טיפול בעזרת מכשיר לייזר במרפאה או בבית להקלת הכאבים וחידוש ריפוי המפרק
  • טיפול תרופתי (תרופות ששיכוך כאב, כדורי הרגעה, כדורים להרפיית שרירים, נוגדי דלקת, הומיאופטיה וכו')
  • טיפול התנהגותי / פסיכולוגי שמטרתו להקטין את רמת המתח הנפשי
  • טיפול פסיכותרפי במצבים קשים
  • טיפול כירורגי במקרים מאד נדירים

זיהיתי אצלי הפרעה – למי יש לפנות לעזרה?

כאשר מזהים הפרעה במערכת הלעיסה יש לגשת להיבדק בכדי לאבחן את סוג ההפרעה ולזהות את הגורמים האחראים לה, על מנת למנוע נזק נוסף.

 פנה לרופא השיניים שלך לצורך יעוץ. במקרה הצורך הוא יפנה אותך לרופא שיניים אחר המסוגל לאבחן ולטפל בבעייתך.


אני שומע/ת את בן/בת זוגי משמיע קולות של חריקת שיניים בלילה. מה הסיבה?

קיימת תופעה המכונה ברוקסיזם המוגדרת כחריקה או הידוק של השיניים שלא למטרה תפקודית בזמן שינה או בזמן ערות . התופעה היומית היא הרגלית  (פראפונקציה). התופעה בזמן שהאדם ער מתבטאת בדרך כלל בהידוק ("נעילת הלסתות בחוזקה ") כאשר האדם מצוי בריכוז (עבודה מול מחשב, לימוד וכו'), או כאשר האדם נמצא במתח נפשי מוגבר. התופעה הלילית מוגדרת כהפרעת שינה ואיננה בשליטתו של האדם. חריקה או הידוק של השיניים ו מתרחשת  בהתקפים של מספר שניות כל פעם אך יכולה להתבצע עשרות פעמים במהלך היום ו/או הלילה.


מהן ההשלכות של ברוקיזם, שחיקה והידוק של השיניים ?

בזמן חריקת שיניים במהלך השינה, השרירים מפעילים כוחות מוגברים מאד, הרבה מעבר לכוח הנדרש לצורך אכילה בליעה ודיבור. הכוח הממוצע בלעיסה הוא כ- 6
 
ק"ג, ואילו הכוחות המופעלים בזמן חריקת שיניים בלילה יכולים להגיע לכ-100  ק"ג! פעילות מוגברת זו עלולה  לגרום להופעת כאב בשרירי הלעיסה וכאבי פנים וראש. במקרים חמורים יתכנו גם נזקים למפרקי הלסת. השחיקה המוגברת גורמת לפגיעה בשיניים המתבטאת בהתקצרות השיניים.  השיניים נהיות רגישות לשתיה חמה/קרה, ולמתיקות. בגלל שחיקת האמייל המגן על השיניים הן נהיות פגיעות יותר לעששת ("ריקבון"). פגיעה בשיניים הקדמיות פוגע קשות באסטטיקה.  לעיתים בעקבות התקצרות השיניים צורת הפנים משתנה: הזווית בין השפתיים מקבל הטיה כלפי מטה, השפתיים נהיות דקות  ונוצר הרושם שלאדם אין שיניים. 

השחיקה מתבצעת לאורך שנים והנזק מצטבר, לכן מומלץ להיבדק על ידי רופא, בכל מקרה של ספק!


מי שוחק שיניים?

שחיקת שיניים בקרב האוכלוסייה הנה שכיחה מאוד ( על פי הספרות כ- 21% מהאוכלוסייה שוחקת שיניים !).

אמהות מדווחות על שחיקת שיניים של ילדן החל מגיל שנתיים , הן מזהות את השחיקה כתוצאה מרעש החריקה הנשמע בזמן השינה.

אצל ילדים התופעה עשויה להיפסק בסביבות גיל 12 . אין צורך לפנות לטיפול רפואי או נפשי בילדים, מנגנון החריקה אצלם הינו נורמלי ושונה מאשר זה של האדם המבוגר.


מה גורם לחריקת השיניים?

חריקת שיניים לילית נחשבת כאמור כהפרעה שינה, המוחמרת על ידי מתח נפשי.

הידוק השיניים היומי, לעומת זה, נובע מהרגל לא מודע הנפוץ במצבים בהם האדם מצוי במתח נפשי ו/או בריכוז.

בתקופות בהם האדם שרוי במתח רב, שחיקת השיניים מתעצמת הן ביום והן בלילה! 


איך מטפלים בחריקת שיניים?

בהידוק השיניים היומי נלחמים כמו בכל הרגל אחר (מציצת אצבע, כיסוס ציפורניים וכו'). קודם כל צריך להפוך את ההרגל מלא מודע למודע ורק אז לנסות לסלק אותו ע"י מציאת תחליף וכו'.

המצב מסובך יותר ביחס  לחריקת השיניים הלילית: לא קיים טיפול יעיל לסילוק תופעת הברוקסיזם (חריקת שיניים) הלילית . האמצעי היחיד שהוכח כיעיל במניעת הנזקים של התופעה הוא סד לילה ("מגן שיניים") אותו לובשים הזמן השינה.

כאמור בילדים התופעה נורמלית ואין צורך לטפל
 
סד לילה להגנה מפני נזקי חריקת שיניים, ד''ר גיא וולפין

מהו סד לילה?

סד לילה היינו מכשיר העשוי אקריל ,לרוב קשיח.  צורתו - פרסה ועוביו כ-2 מ"מ.את הסד "לובשים" על השיניים של לסת אחת. עליו להיות מותאם לשיניים של הלסת הנגדית בזמן סגירת הפה וחיכוך השיניים בסד. התאמה מדויקת זו חיונית למניעת נזקים לסגר התקין של האדם.



מי מוסמך לאבחן הפרעות במערכת הלעיסה (TMD) ולטפל בהן? האם יש מומחים לנושא?

לא קיים תואר "מומחה" בהפרעות אלו, אך יש עדיפות לאיבחון וטיפול ע"י רופא שיניים שהינו חבר האיגוד לכאבי פנים ולסתות. אלו רופאי שיניים שעברו הכשרה נאותה במוסד מוכר ועוסקים בתחום ההפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה. את רשימת חברי האיגוד הישראלי להפרעות טמפורומנדיבולריות המשתייך להסתדרות לרפואת שיניים בישראל ניתן למצוא באתר האינטרנט של האיגוד, במסגרת אתר ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל


עשו לי לאחרונה כתר בשן ומאז אני לא מסוגל/ת לסגור את השיניים כמן תמיד רופא השיניים שלי אומר שהסגר שלי תקין.  מה יכולה להיות הסיבה?

הסיבה הנפוצה לכך היא אמנם הפרעה ממשית ב"גובה" השיקום החדש (כתר, גשר וכו'), והטיפול היא הורדה סלקטיבית לצורך התאמת הסגר.  במקרים נדירים, בעקבות שינוי בצורת השיניים המשנה את המגעים בין השיניים הנגדיות ("שינוי בסגר"), מתפתחת תופעה המכונה  בשם "מודעות סיגרית מוגזמת" -  ("Occlusal Neurosis” or "Phantom Bite"). התופעה נובעת מהפיכת הרגל של בדיקה חוזרת ונשנית האם השיקום החדש (הכתר") מפריעה בזמן סגירת הפה, לתהליך כפייתי המנותק מבעיות דנטליות אמיתיות. במקרה זה אסור לנגוע בשיניים כי הדבר רק מחמיר את התופעה!!

פרק זה נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור, נשיאו לשעבר של האיגוד הישראלי לכאבי פנים ולסתות, בין היתר


ד"ר וינוקור אפרים 

  • כאבי פנים, לסתות והפרעות במערכת הלעיסה
  • שחיקת שיניים
  • היפנוזה רפואית

     

  • הפרעות במערכת הלעיסה
  • חריקת שיניים - ברוקסיזם
  • הפרעות תפקודיות במפרקי הלסתות
  • טיפול דנטלי בהפרעות שינה

www.drwinocur.com

רח' ארלוזורוב 170, תל אביב

 טלפון: 03-6951165



https://onedrive.live.com/view.aspx?cid=0A780137B5FE959B&resid=A780137B5FE959B%21644&app=WordPdf&wdo=1