הערכת כשירות לצלילה בישראל

צלילה ספורטיבית הנה ספורט בטוח ומהנה, המתאים לגילאים צעירים ומבוגרים כאחת.  עם זאת, צלילה מתבצעת, מטבעה, בסביבה עוינת וזרה לאדם, התווך המימי.  כדי לצלול בבטחה, פותחו לאורך השנים ציוד ונהלים מדויקים ומפורטים, אשר הביאו אותנו למצב הבטיחות הגבוה השורר היום.  שאלת הערכת כושרו הגופני והנפשי של הצולל להתמודד עם המים הנה מורכבת יותר, בעיקר משום היעדר מידע בדוק מדעית שיסייע לרופאיי הצלילה לקבוע מדדים. המדדים שנקבעו לאורך השנים מבוססים על כן על שלושה מרכיבים:

  • מידע מדעי הקיים בספרות,
  • ניסיון מצטבר בקהילה הרפואית והצלילתית,
  • הבנה פיזיולוגית של השהייה בתווך המימי.
מתוך בסיסים אלה, התפתחו תורות שונות של מיון רפואי של צוללים ספורטיביים.  התורה הישראלית התפתחה לפני כמעט שלושים שנה ומיושמת בהצלחה מאז, תוך מעקב אחרי הספרות העולמית, דיונים בין המומחים השונים בארץ ועדכון מתמיד של הקריטריונים בהתאם להתפתחויות המקצועיות בארץ ובעולם.  הקריטריונים הרפואיים לאישור ולפסילה של צוללים פותחו יחדיו על ידי רופא של הרשות לצלילה ספורטיבית (להלן "הרשות") וועדת הצלילה של החברה הישראלית לרפואה ופיזיולוגיה היפרבארית וצלילה (להלן "החברה").
 
השאיפה הכללית של המיון הרפואי של צוללים, אינה להגביל אנשים מלצלול, אלא, להפך, לאפשר לכל אחד היכול לצלול בבטחה לעשות זאת. המטרות המוצהרות הן:
  • לזהות את האנשים המסכנים עצמם או אחרים בעליל בכך שהם צוללים, ולמנוע מהם לצלול
  •  לזהות את הצוללים הזקוקים להגבלות או להדרכה ספציפית כדי לצלול בבטחה
  • לאפשר למירב הצוללים לצלול תוך ידיעה כי בריאותם אינה נפגעת.