למידה בדרךהחקר

למידה משמעותית באמצעות חקר וגילוי
 

למידה בדרך החקר מחזירה את ה-WOW ללומד ולמורה.

 

בלמידה בדרך החקר אנו משלבים את רעיונות הלמידה הקונסטרוקטביסטית ומאפשרים צמיחה של לומד אוטונומי, המתנסה באתגר אינטלקטואלי מתוך בחירה (יומן עבודה 1999). המורה ממלא תפקיד של מנחה, מתווך ומאמן אישי.

בלמידה בדרך החקר - enquiry (ספורטה, 2006),מטרת התלמידים הלומדים היא לפתח אסטרטגיות אינדבידואליות משלהם כדי לייצר ידע מבחינה רעיונית. דיואי (Dewey, 1938 אצל ספורטה 2006), הגדיר את החקר כ"תהליך שבו הלא-מוגדר והלא-ידוע נהפך באופן מכוון ומבוקר לשלמות אחידה וברורה". לטענתו, החקר הוא דרך למידה המצטיינת בפתיחות וגמישות מרביות ובהדרכה והכוונה מזעריות. הלומד נתון במצב הטומן בחובו בעיות, אך עליו לחוש בבעיות ולהגדירן בטרם יחל בחיפוש אחר הפתרונות להן.

סטנהואס (מתוך General Teaching Council, 2006), הגדיר למידה בדרך החקר כ"תהליך של ת??ש??או?ל (enquiry) שיטתי, מותאם לכל אדם תוך פתרון בעיות, קבלת החלטות והגעה לחשיבה גבוה". בתהליך החקר, כמו בעולם המדעי, מודגש חיפוש פעיל לידע והבנה תוך סיפוק סקרנות (ציון, 2002). בעזרת למידת חקר ניתן לפתח מיומנויות חשיבה (minds on), וכן מיומנויות של עשייה והתנסות (hands on).

הלמידה בדרך החקר (ספורטה ,2006) מאופיינת בלומד פעיל ויוזם, המניע את תהליך הלמידה. בלמידה יש תהליכים של גילוי, פתרון בעיות, ודרכי פעולה מגוונות. ולכן, כיום רואים יתרון בלמידה בדרך של חקר ומזהים בהם תהליך למידה עצמאי, שהוא שלב בדרך להפיכת הלומד ללומד בעל מכוונות עצמית.

פיאז'ה (אצל ספורטה, 2006), טוען כי תהליך הלמידה מתחיל בעקבות חוסר איזון בין המבנים האינטלקטואליים של הלומד לבין הסביבה. במהלך הלמידה מתרחש תהליך שמטרתו להביא לאיזון בין המבנים האינטלקטואליים הללו לבין הסביבה. התרחשותה של הלמידה מותנית באינטראקציה החברתית (ויגוצקי ובנדורה (אצל ספורטה, 2006). הדינמיקה בתוך הקבוצה ובין חברי הקבוצה למנחה משמשים מנוף לחילופי ידע ולבירורו.

 

 

בית-הספר "רמות חפר" (חן, 2005), יישם שיטת למידה בדרך החקר בשם "דיאלוג יצירתי". בתהליך מתמשך הגיע בית-הספר לפיתוח גישה פדגוגית המתבססת על חקר קבוצתי ועל גישה קונסטרוקטיביסטית ללמידה. במערכת ההוראה הפרונטלית שולבה למידת חקר בקבוצות קטנות.

 זהו מודל (ספורטה, 2006) "הוראה- למידה- הערכה" תהליכי, המיועד להבניה פעילה של ידע וכולל שלושה שלבים עיקריים, המלו?וים בפעילות מתמדת של רפלקציה, הערכה ומשוב.  שלבי התהליך הם:

         1.                 עיבוד הידע בעבודת חקר קבוצתית.

         2.                 ייצוג הידע באמצעות תוצר.

         3.                 הצגת הידע לפני קהלים שונים

תהליך הדיאלוג היצירתי (חן, 2005), נמשך כשלושה חודשים, ורוב הזמן מוקדש ללמידה בקבוצה. תוצרי הלמידה פותחים פתח לפעילות יצירתית ומובאים ל"במת שיתוף" -- מפגש שבו הקבוצות מציגות תוצרים שהפיקו, המבטאים את התובנות שהשיגו בעקבות הלמידה ועבודת החקר הקבוצתית (טקסט כתוב, הרצאות, מצגות, מודלים פיזיים, סטטיים ודינמיים, הצגות, תערוכות וכדומה). מגוון תוצרי הלמידה מאפשר הערכה חלופית, המבוססת על הערכה של התהליך ושל התוצרים גם יחד. 

 

ביצוע הלמידה בתהליך הדיאלוג היצירתי (בית ספר רמות חפר, 2007)

-     התלמידים נחלקים לקבוצות קטנות (עד 3 תלמידים).

-  כל קבוצה מבצעת עבודת חקר בנושא שבחרו התלמידים מתוך מבחר הנושאים הקשורים לחומר הלימודים.

-    כל הקבוצות מגדירות, ביחד עם המורה, את הקריטריונים להערכת הלמידה ותוצאותיה.

-     התלמידים מחפשים מידע על הנושא שבחרו, ונעזרים גם במומחים בתחום הדעת.

      -     כל והקבוצה מכינה עבודה כתובה בהתאם לגיל הלומדים.

-     כל קבוצה מכינה תוצר יצירתי המשקף תובנות ומסקנות אישיות שרכשו התלמידים במהלך עבודתם.

-      כל קבוצה מציגה את העבודה תוצר בפני תלמידים, הורים ואורחים.

-      תהליך הלמידה ועבודת התלמידים מוערכים על ידי המורה והתלמידים עצמם.

-      תהליך הלמידה מתקיים בכל המקצועות, הגילאים ובצורה ספיראלית.

 

 

בתהליך למידת חקר אנו מבחינים במספר שלבים.
 
1. בחירת נושא – תהליך העולם הפנימי של הילד ומתוך העניין האישי שלו.
2.  שאלת מחקר –תהליך פתוח והרפתקני של שאילת שאלות
3.  חיפוש מקורות מידע – חשיפה למקורות מידע באנצקלופדיות, באינטרנט, דיון, ראיון,

        ומקורות מחוץ לסביבת בית הספר.

 4. ארגון המידע – בחירת העיקר, סינון, ביקורתיות בקריאה.

 5. הסקת מסקנות –חשיבה מסועפת

       וברמת הערכה והשבחה

       (טקסונומיה של בלום).

 6. משוב – תהליך של רפלקציה מלווה בכל שלבי החקר.

 

בבית הספר הדמוקרטי קרית אונו , מתקיימת מזה מספר שנים למידה והוראה בדרך החקר. הלמידה מתקיימת מכיתות א ועד יב. מדי שנה תלמידים בוחרים נושא מתוך העולם הפנימי שלהם ועוסקים בנושא במהלך כל השנה או בצורה מרוכזת במשך 10 ימים בימי למידה בדרך אחרת. הילדים הצעירים חוקרים באופן אינדבידואלי נושא אישי והילדים מגיל 11 לומדים בקבוצות. הקבוצות שמתגבשות הטרוגניות ומתקבצות על פי העניין.

במהלך שנת הלמידה הילדים לומדים מיומנויות ואסטרטגיות למידה כגון: שאילת שאלות, חיפוש מקורות מידע, קריאה ביקורתית, סיכום, בחירת העיקר, כתיבה יצירתית וכתיבה מסכמת, מיומנויות בתחומי ידע נוספים (קריאת מפה, מזג אויר..). הם נחשפים למקורות מידע מגוונים כגון: ניסויים, יצירתיות, הרצאות אורח, ראיונות, סיורים, אינטרנט, ספרים, ועוד. מתוך מקורות המידע הילדים חוקרים את הנושא הנבחר בצורה רב מקצועית ומקיפה. בשליש האחרון של השנה החוקרים עסוקים בתהליך של הסקת מסקנות, שאילת שאלות נוספות, הכנת הרצאה בפני עמיתים, הצגת העבודה בדרך יצירתית בפני הקהילה. 

אתם מוזמנים לבקר באתר בית הספר הדמוקרטי ולראות את מגוון הנושאים שנבחרו ונחקרו על ידי חלק מהילדים:

http://www.onodemocratic.com/

 

 

 

 

מקורות מידע לפרק זה:

בית ספר רמות חפר (2007).דיאלוג על דיאלוג  משרד החינוך המזכירות הפדגוגית      גף ניסויים ויזמות:ירושלים.

 

 יומן עבודה(1999) "הכנת עבודה כתומכת בצמיחתו של תלמיד אוטונומי" מתוך: מדריך למורה לתכנית יומן עבודה, מטח. כפי שנראה ב:

http://www.cet.ac.il/libraries/teachers-librarians/yoman.asp

חן דוד פרופ' (2005) " מחקר בתי-הספר הניסויים  2004/5 " מתוך גף ניסויים ויוזמות במשרד

             החינוך: תל אביב

 

ספורטה אסנת (2006) " על חדשנותו של מודל "הדיאלוג היצירתי" ועל

             האפשרות להפיצו במערכת החינוך מתוך גף ניסויים ויוזמות במשרד

              החינוך: תל אביבציון מיכל (2002) " חקר דינמי - תהליך, רפלקציה

             ומה שביניהם" הרצאה בכנס מורי ביולוגיה.

 

 

General Teaching Council (2006)"Using research in your school and your teaching – research engaged professional practice" The Teachers’ Professional Learning Framework series Useful leaflets: England. www www.gtce.org.uk