ניהול דיון בדילמה מוסרית בכיתה - למורה


לקוח מתוך אתר מנהל חברה ונוער http://noar.education.gov.il/main/upload/activities/


מטרות הדיונים בדילמות מוסריות

1. 
קידום התפתחות החשיבה המוסרית לשלבים גבוהים יותר בסולם קולברג.

2. קידום ההבנה של ערכים דמוקרטיים ויישומם בחברה.

3. צמיחה אישית וטיפוח ההערכה העצמית.

4. פיתוח מיומנויות השתתפות בדיון, כגון: הקשבה, התבטאות, נקיטת עמדה מנומקת, עבודה בקבוצות קטנות ועוד.

5. רכישת ידע נוסף במקצועות הלימוד, כגון: ספרות, והיסטוריה, ובנושאים שעל סדר היום הציבורי.


דילמה מוסרית - מהי?

דילמה מוסרית היא סיטואציה שבה מתנגשים ערכים ומתבקשת הכרעה מוסרית. במחקריו השתמש קוהלברג במגוון של דילמות שבהן התנגשו בין ערכים מוסריים שונים. לדוגמה:

בדילמה של היינץ: ההתנגשות היא בין חיים (קדושת חיי אדם) לבין חוק ( שמירה על החוק).
בדילמה של שרון: ההתנגשות היא בין קשר חברתי (חברות) לבין חוק.
בדילמה של ג'ון ההתנגשות היא בין קשר חברתי (משפחה) לבין חוזה (הבטחה).

על המרואיין במחקר היה לשקול את הערכים הללו, להכריע ביניהם ולנמק את עמדתו. אין זה מצב של ברירה בין עמדה ערכית לבין עמדה שאינה ערכית. זהו מצב של קונפליקט בין שתי עמדות ערכיות, אשר כל אחת מהן מקובלת על פי אמות המידה המוסריות של החברה, ולכן ההכרעה קשה יותר ומצריכה יכולת חשיבה מורכבת.

נימוקי הנחקרים שימשו לקולברג בסיס להגדרת תבניות החשיבה האופייניות לכל שלב בהתפתחות המוסרית.


כיצד לנהל דיון דילמה?

הנחיות למנחה הדיון 

המתודה המובנית לניהול דיוני דילמה, המוצגת בפניכם, פותחה בעקבות ממצאי בלאט, על ידי אדווין פנטון ותלמידיו מאוניברסיטה קרנגי - מלון בפיצבורג (1980). המתודה לניהול דיונים בדילמות מוסריות פותחה במטרה לקדם את החשיבה המוסרית של המשתתפים בדיונים, על פי התיאוריה של קוהלברג. ההלימה בין התיאוריה והמתודה מתבטאת בין היתר בתהליך מובנה בן חמישה צעדים בניהול הדיון. המהלך כולל: חשיפת הקונפליקט המוסרי, הפעלת שיקול דעת אישי ונקיטת עמדה ערכית מנומקת, דיונים בקבוצות קטנות ודיונים במליאה. 


צעד ראשון -במליאה:
המנחה יחלק למשתתפים את הנוסח המדויק של הדילמה, כדי לאפשר להם לעיין בה ולבדוק את פרטיה גם במהלך הדיון.
המנחה יקרא את הדילמה ויברר עם המשתתפים את תוכן הדילמה בעזרת "שאלות תוכן" כגון:

· מי הן הנפשות הפועלות?
· מהי ההתרחשות?
· מהו הקונפליקט שבו נתון "הגיבור"?
· מהם הערכים המתנגשים בדילמה?

מנחים רבים נוטים לדלג על שלב זה מתוך הנחה שהדילמה מנוסחת בדרך כלל בקצרה ובפשטות והיא ברורה למשתתפים. הניסיון מלמד, כי בירור מדויק של מהות הקונפליקט הוא הכרחי כבסיס לדיון בבעיה המוסרית וכי ויתור על שלב זה מקשה על הדיון הערכי ומאלץ את המנחה לשוב לתוכן הדילמה מאוחר יותר. בשלב זה אין לגלוש לדיון בדילמה עצמה. 

יש להקדיש לשלב זה 2-3 דקות בלבד.


צעד שני - עבודה אישית
כל משתתף יתבקש לנקוט עמדה אישית, כיצד על "הגיבור " לפעול, וינמק את החלטתו בכתב.
זהו שלב חשוב ביותר, שבו כל משתתף נוקט עמדה אישית מנומקת לקראת הדיון בקבוצות קטנות.
בעוד המשתתפים מנמקים עמדתם, יעבור המנחה ביניהם ויבדוק כיצד מתפלגות הדעות בין התומכים בפעולה ובין המתנגדים לה. החלוקה המדויקת תתברר על ידי הצבעה גלויה.
כדי למנוע לחץ קבוצתי על דעת המיעוט – מומלץ שהמנחה יתחיל את ההצבעה מהדעה הפופולרית פחות. לצעד זה יש להקדיש כ- 5 דקות.


הצעד השלישי - עבודה בקבוצות קטנות
לאחר ההצבעה יחלק המנחה את המליאה לקבוצות קטנות של התומכים בפעולה ולקבוצות נפרדות של אלו המתנגדים לה. הקבוצות תהיינה בנות 4-5 משתתפים כל אחת, כדי לאפשר לכל משתתף להתבטא.

בקבוצה יציג כל משתתף את נימוקיו, ויתקיים דיון במטרה להגיע להסכמה קבוצתית על שני הנימוקים העיקריים לדעת רוב חברי הקבוצה.
מן הניסיון עולה כי העבודה בקבוצות קטנות בעלות עמדה זהה משחררת את מלהט הוויכוח ומאפשרת דיון שקול המתמקד בנימוקים של כל אחד מהם.

ההתמקדות בנימוקים חשובה לקידום הדיון הערכי. בכל קבוצת גיל ממוצעת ניתן למצוא בעלי טיעונים מרמות שונות של חשיבה. לבעלי הטיעונים מהרמות הנמוכות נגרמת "אי-נחת אינטלקטואלית"[1]בשומעם טיעונים ברמה אחת גבוהה יותר משלהם. כך נוצר גירוי לקראת חיפוש אחר פתרון "טוב יותר", הלוקח בחשבון נקודות מבט רבות יותר והמסייע לקידום החשיבה המוסרית של הפרט.

חברי כל קבוצה יבחרו ראש קבוצה שינחה את הדיון הקבוצתי, יאפשר לכל אחד מהמשתתפים להציג את נימוקיו ויבקש מאחד המשתתפים לרשום את הנימוקים הקבוצתיים על הלוח (או על הבריסטול).
יש להזמין את כל המשתתפים לעיין בנימוקים של הקבוצות השונות הרשומים על הלוח (או על הבריסטולים). 

משך הזמן לצעד זה: 15-10 דקות.


צעד רביעי - דיון במליאה
לאחר העיון בנימוקי הקבוצות השונות, יחזרו הקבוצות למליאה. המנחה יאפשר למשתתפים לשאול את נציגי הקבוצות האחרות שאלות להבהרת הטיעונים שרשמו על הלוח. ניתן לפתוח את הדיון במספר דרכים. לדוגמה:

· לשאול את המשתתפים: מה דעתכם על הנימוקים שהועלו?
· לבקש מחברי קבוצת המיעוט להציג את עמדתם, ולהזמין את האחרים להביע את דעתם.
· לבקש מהקבוצה שהעלתה נימוקים פרובוקטיביים להציג את עמדתה - ולבקש משאר המשתתפים להביע את דעתם.

המנחה ינהל את הדיון בעזרת שאלות הבהרה. חשוב לעמת משתתפים בעלי דעות ונימוקים שונים במטרה לפתוח בפני המשתתפים צוהר לראיית הבעיה מנקודות מבט נוספות ובכך לתרום להרחבת הפרספקטיבה החברתית שלהם.

עם זאת ידגיש המנחה שאין תשובות "נכונות" ו"לא נכונות" וכי כל הדעות לגיטימיות בדיון. יש לעודד תרבות של דיון המאפשרת להסכים או לא להסכים לדעות המובעות, ואינה סובלנית ליחס של זלזול וביטול כלפי דעות של אחרים.

זמן משוער לצעד זה - 20-15 דקות.


צעד חמישי - במליאה
חמש הדקות האחרונות של המפגש יוקדשו לחשיבה רפלקטיבית על הדיון באמצעות השאלות: 

· האם מישהו שמע נימוק שלא חשב עליו, בין אם הוא תומך בדעתו או מנוגד לה ? 
· האם מישהו שינה את עמדתו בעקבות הדיון?

מתוך הניסיון עולה כי לאחר דקה או שתיים של מבוכה, מעלים המשתתפים טיעונים מגוונים, אשר לעיתים קרובות משקפים את הטיעונים ה"גבוהים" ביותר שהושמעו במהלך הדיון.

לסיום, המנחה ישאל : איך הרגשתם במהלך הדיון?

בשלב זה חשוב להבחין בין ביטויים של חשיבה לביטויי רגש. למרות שדיונים בדילמות מוסריות ממוקדות בממד הקוגניטיבי, הם מזמנים לעתים קרובות נגיעה בנושאים רגשיים וחשוב לתת למשתתפים הזדמנות להתייחס לרגשות אלו.

לעתים המשתתפים עונים על שאלה זו במונחים של חשיבה, ולמעשה הם חוזרים לשאלה על עמדותיהם. על המנחה לחזור ולבקש התייחסות לרגשות ולא למחשבות. 

לדוגמה: "הרגשתי טוב", "הרגשתי לחוץ כי היה קשה לי להחליט", "הרגשתי הזדהות עם…" 

ולא- "חשבתי ש…."


תהליך חמשת הצעדים של ניהול דיוני דילמה – תרשים זרימה

 

צעד ראשון (2-3 דקות)

הקראת הדילמה ובירור הערכים המוסריים המתנגשים בה. 
 
   צעד שני (5 דקות)

נקיטת עמדה בכתב לגבי פעולת "הגיבור הראשי" וכתיבת שני נימוקים עיקריים.

עריכת הצבעה (בעד/נגד) וחלוקה לקבוצות קטנות שחבריהן נקטו עמדה זהה.

 
 

צעד שלישי (10-15 דקות)

דיונים בקבוצות קטנות בניסיון להגיע להסכמה קבוצתית על שני נימוקים עיקריים.

רישום החלטות הקבוצה על הלוח או על גבי בריסטול תוך ציון דעת המיעוט. 
 
 

צעד רביעי (15-20 דקות)

דיווח ודיון במליאה בהנחיית המנחה, תוך שימוש בשאלות הבהרה. 
 
   צעד חמישי (5 דקות)

המשתתפים מתבקשים להעריך מחדש את עמדותיהם, כגון:

"האם שמעת נימוק חדש, אשר לא חשבת עליו?", "האם שינית את עמדתך?"

 
   ולסיום: "איך הרגשת בדיון?"


"טיפים" למנחה

ההצעות הבאות מתבססות על מקורות שונים. חלקן על ניסיונם של פנטון ועמיתיו, וחלקן על ניסיונם של מנחים ומורים, שהשתתפו בסדנאות בארץ. יהיה מקורן אשר יהיה, אנו מצרפים אותן בתקווה, שלפחות חלק מהן יתאימו לך. ההצעות אינן תלויות זו בזו ואינן ערוכות בסדר היררכי: 

· בהתנסות ראשונה בדיון בדילמה יש להקצות יותר זמן לכל אחד מהצעדים. לאחר כמה התנסויות ירכשו המשתתפים מיומנויות של השתתפות בדיון, ויהיה די בשיעור אחד כדי למצות את התהליך במלואו .

· רצוי שהמשתתפים ישבו במעגל. הישיבה במעגל מאפשרת לכל המשתתפים לראות זה את זה, ומשפרת את ההקשבה ואת ההתייחסות 
לדברי האחרים. היא מסייעת למנחה לראות את כל המשתתפים, להיות קשוב לתגובותיהם, לקלוט את שפת הגוף המרמזת על רצון להשתלב בדיון, על הסכמה או אי הסכמה.

· מוצע להנחות את המשתתפים לכתוב את עמדתם באותיות גדולות על הדף, "כן" או "לא". הדבר יקל את החלוקה לקבוצות ואת ניהול הדיון.

· חשוב שהמשתתפים יכתבו על הדף את הנימוקים לעמדה שנקטו. רבים מתחמקים ממשימה זו וטוענים כי "יש להם תשובה בראש". מטרת כתיבת התשובות, היא לסייע למשתתפים למקד את תשובותיהם כהכנה לדיון בקבוצות .כמו כן הדבר יאפשר להם לעיין בנימוקיהם בשלב הרפלקטיבי בסוף הדיון (דפי התשובות הכתובות יישארו בידי המשתתפים). 

· חשוב לעודד את מירב המשתתפים לקחת חלק פעיל בדיון. דיוני דילמה אינם דורשים הכנה מראש, או ידע ספציפי, כך שההשתתפות "פתוחה" לכל. ככל שיישמעו נימוקים רבים יותר, עשוי הדיון להיות מאתגר, פורה ומעניין יותר. 

· בחירת דילמה שהיארלוונטית למשתתפים והולמת את שלבי החשיבה של הקבוצה, עשויה לעורר עניין ולעודד משתתפים פסיביים. 

· חשוב שהמנחה יעודד את המשתתפים להגיב ולהתייחס גם לדברי חבריהם ולא רק לשאלותיו. 

· חשיבה רפלקטיבית על הדיון מסייעת אף היא להתפתחות החשיבה המוסרית. לשם כך חשוב לתעד את מהלך הדיון. ניתן לעשות זאת על ידי רישום פרוטוקול במהלך הדיון בקבוצות ובמליאה או על ידי תצפית ממוקדת על אופן הדיון ( ראה דפי תצפית בנספח 4). 


סוגי שאלות ההבהרה 
הדיון במליאה (הצעד הרביעי) הוא השלב המרכזי בתהליך הדיון בדילמה. בשלב זה המנחה הנו מתערב "סוקרטי" המשתמש בשאלות לקידום הדיון בקונפליקט המוסרי. השאלות מנוסחות כשאלות פתוחות המעוררות את המתדיינים לבחינה מחודשת של עמדתם לאור הטיעונים שנשמעו. 

ההדגמות שלהלן הן בעקבות הדילמה של שרון.

1. שאלות לחיפוש הנמקה, השאלות: מדוע, מדוע לדעתך?

המטרה: לעודד את המשתתפים לחפש הנמקה ולא להסתפק באמירות בעלמא. 

2. שאלות המתכוונות להתייחסות לדברי עמית לדיון, השאלות: מה דעתך על דברי… חזור במילים שלך על דברי…

המטרה: לאפשר למשתתפים לבחון את דעותיהם מחדש, לאפשר למנחה לעמוד על רמת החשיבה שבטיעוני המשתתפים, ולשפר את תרבות הדיון.

3. שאלות הגדרה, השאלות: מהי הלשנה בעיניך? מהי חברות בעיניך?

המטרה:
להבהיר את מגוון ההבדלים בפירושים של המשתתפים למושגים העולים בדיון.

4. שאלות של חילוף תפקידים, השאלות: מה היתה רוצה גילה ששרון תעשה? מה היו הוריה של שרון רוצים שתעשה?

המטרה: להפנות תשומת לב לנקודות מבט של דמויות נוספות העשויות להתקשר לאירוע, ובכך להרחיב את הפרספקטיבה החברתית של המשתתפים בדיון.

5. שאלות הקשרי מחויבויות, השאלות: כלפי מי יש לשרון מחויבות? איזו מחויבות קודמת במקרה זה?

המטרה: לסייע למשתתף לאתר את הנפשות הפועלות שכלפיה יש ל"גיבור" מחויבות, את מהות הקונפליקט המוסרי שביניהן, ואת סדר העדיפויות המוסרי 
שלו. 

6. שאלות של שינוי מצב, השאלות: האם היית משנה את עמדתך אילו שרון וגילה לא היו חברות טובות, או: אילו הגניבה היתה מתרחשת בחנות פרטית קטנה ולא בכל-בו גדול?

המטרה: לבחון באיזו מידה העמדה הערכית תלויה במצב נתון או שהיא עקבית בכל קונפליקט מוסרי. 

7. שאלות על תוצאות כלליות, השאלות: מה היה קורה אילו כולם נהגו כך? (אילו כולם היו מחפים על גניבות), האם לדעתך יש לנהוג כך בכל מקרה? (לגלות או להסתיר עבירה של חבר), באילו מקרים כן ובאילו לא? 

המטרה: להפנות את תשומת הלב לתוצאות אפשריות של נקיטת עמדה מסוימת אם זו תהפוך לעמדה נורמטיבית בחברה כולה.


נושאים לדיון - התנגשות ערכית

במהלך פיתוח התיאוריה התייחס קולברג לסוגיות של מוסר בהקשר של צדק אוניברסלי. בכל דילמה מוסרית שהציב למרואיינים היתה התנגשות בין 2-3 נושאים מתוך עשרת הנושאים הבאים:

אמת - מחויבות לאמירת אמת
סמכות - ציות לסמכות 
קשר חברתי/שייכות - מחויבות הנובעת משייכות חברתית 
חירויות הפרט - זכויות האדם והאזרח
חוק - ציות לחוק
חיים - שמירה על ערך חיי האדם 
חוזה - מחויבות לקיום חוזה 
מצפון - צו המצפון ומקור תוקפו
רכוש/קניין - שמירה על זכויות הקניין 
עונש - הימנעות מעונש כמרכיב בשיקול הדעת